שלום לידידיי
עוד שיר, אבל הפעם המעניין הוא לא השיר האוקראיני אלא השיר העברי שהושר בארץ בשנות העשרה והעשרים של המאה הקודמת, שיר שאת תולדותיו חשף אליהו הכהן. בקובץ הוורד המצורף, מובא גם סיפור השיר העברי. כן מצורפת, נוסף לשיר המתורגם מאוקראינית, מושר בפי איזי הוד (עיבוד, ליווי, הקלטה ועריכה – מאיר רז) גם הקלטה של השיר העברי 'טוב לחיות בארצנו', כפי שהקליטו לאחרונה דורי גלבוע ונעמן דג.
תהנו
גרימי
רכב קוזק מעבר לדנובה שיר עממי אוקראיני.
שיר עברי: "טוב לחיות בארצנו".
(על השיר העברי קראו בתחתית הגליון)
מלים עבריות: גרימי, לפי תרגום מילולי מהאינטרנט.
שירה: איזי הוד
עיבוד ליווי הקלטה ועריכה: מאיר רז
ביצוע > בשפת המקור
מצגת >השיר בעברית
Їхав козак за Дунай
אֶל הַדּוּנָאי קוֹזָק חָש
לַעָלְמָה "שָׁלוֹם" לָחַש
"וְאַתָה סוּסִי הַטוֹב לִי,
בְּשִׂמְחָה, טָפוֹף!"
הִשָׁאֵר קוֹזָק בְּכָאן
יַלְדָתְךָ מָרוֹת בּוֹכָה
לִשְׁלוֹמָה מִי יַעֲרוֹב?
הָעָל כָּךְ תַחְשוֹב?
פזמון:
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא עָזַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא אָהַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִי
מֵאֲשֶׁר, מֵעֲתָה, לֹא לִזְכּוֹר.
הִיא יָצְאָה כְּפוּפָת זְרוֹעוֹת
מִתְיַפַּחַת בִּדְמָעוֹת
"אֵיך יָכוֹלְתָ לַעֲזוֹבכָּךְ,
הַעָל זֹאת תַחְשוֹב?"
"אָל נָא תִפְכְּרִי יָדַיִךְ
אָל נָא תְיַסְרִי עֵינַיִךְ
אַת חֲכִּי לִי וְאֶחְזוֹר
בִּתְהִילָת גִיבּוֹר".
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא עָזַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא אָהַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִי
מֵאֲשֶׁר, מֵעֲתָה, לֹא לִזְכּוֹר.
"לֹא אֶחְפּוֹץ דָבָר מִלְבָד
הֶיוֹתֵך שֶׁלִי לָעָד
רַק שְׁלוֹמֵךְ אֶצְלִי נֶחְשָׁבלִי
אֵין דָבָר נוֹסָף".
עַל סוּסוֹ קוֹזָק יָשׁוּב
לָךְ שׁוֹרֵק בִּרְכַּת כֹּל טוּב
"וְאִם לֹא אָמוּת בַּדֶרֶךְ
תוֹךְ שָׁלוֹש אָשׁוּב".
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא עָזַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא אָהַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִי
מֵאֲשֶׁר, מֵעֲתָה, לֹא לִזְכּוֹר.
אֶל הַדּוּנָאי קוֹזָק חָש
לַעָלְמָה "שָׁלוֹם" לָחַש
"וְאַתָה סוּסִי הַטוֹב לִי,
בְּשִׂמְחָה, טָפוֹף!"
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא עָזַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא אָהַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִי
מֵאֲשֶׁר, מֵעֲתָה, לֹא לִזְכּוֹר.
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא עָזַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל, לֹא אָהַבְתִי
כְּבָר-מוּטָב לוּ בִּכְלָל לֹא יָדַעְתִי
מֵאֲשֶׁר, מֵעֲתָה, לֹא לִזְכּוֹר.
מֵאֲשֶׁר, מֵעֲתָה, לֹא לִזְכּוֹר.
"טוֹב לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ"
(על השיר ותולדותיו למדנו ממאמרו של אליהו הכהן, בעתונו של אהוד בן עזר)
השיר "טוב לחיות בארצנו" נפוץ בין פועלי העלייה השנייה,
מבלי שנודע מאין הגיע, מי חיברו ומתי, ומה מקור לחנו.
בנוסחו המקורי הוא כלל שישה בתים, ואלו הם:
מצגת > השיר בעברית
טוֹב לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ
טוֹב לִחְיוֹת, טוֹב לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ,
טוֹב לִחְיוֹת, טוֹב לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ,
טוֹב לִחְיוֹת, טוֹב לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ,
בְּאַרְצֵנוּ טוֹב לִחְיוֹת.
טוֹב לַעֲבֹד, טוֹב לַעֲבֹד עַל אַדְמָתֵנוּ,
טוֹב לַעֲבֹד, טוֹב לַעֲבֹד עַל אַדְמָתֵנוּ,
טוֹב לַעֲבֹד, טוֹב לַעֲבֹד עַל אַדְמָתֵנוּ,
עַל אַדְמָתֵנוּ טוֹב לַעֲבֹד.
טוֹב לְדַבֵּר, טוֹב לְדַבֵּר בִּשְׂפָתֵנוּ,
טוֹב לְדַבֵּר, טוֹב לְדַבֵּר בִּשְׂפָתֵנוּ,
טוֹב לְדַבֵּר, טוֹב לְדַבֵּר בִּשְׂפָתֵנוּ,
בִּשְׂפָתֵנוּ הָאֲהוּבָה.
טוֹב לָשִׁיר, טוֹב לָשִׁיר שִׁירֵי עַמֵּנוּ,
טוֹב לָשִׁיר, טוֹב לָשִׁיר שִׁירֵי עַמֵּנוּ
טוֹב לָשִׁיר, טוֹב לָשִׁיר שִׁירֵי עַמֵּנוּ
שִׁירֵי עַמֵּנוּ טוֹב לָשִׁיר.
רַק נַעֲמֹד, רַק נַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתֵּנוּ,
רַק נַעֲמֹד, רַק נַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתֵּנוּ,
רַק נַעֲמֹד, רַק נַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתֵּנוּ,
עַל מִשְׁמַרְתֵּנוּ רַק נַעֲמֹד.
לֹא נָזוּז, לֹא נָזוּז מִמְּקוֹמֵנוּ,
לֹא נָזוּז, לֹא נָזוּז מִמְּקוֹמֵנוּ,
לֹא נָזוּז, לֹא נָזוּז מִמְּקוֹמֵנוּ,
מִמְּקוֹמֵנוּ לֹא נָזוּז.
מסתבר שהשיר חובר בידי המורה והבוטנאי אפרים הראובני ביום טבע של גמנסיה הרצליה, על גדת הירקון, בשנת 1916.
השיר חובר לאחר שרבבות יהודים עזבו את הארץ ערב מלחמת העולם הראשונה ובראשיתה. חלקם בעלי נתינות זרה שיצאו מרצונם לאחר שלא רצו להתעתמן, חלקם ביקשו להם עתיד טוב יותר בחו"ל, רובם הגדול צעירים, ונוספו עליהם אלפי יהודים שגורשו למצרים בתחילת המלחמה. האוכלוסייה היהודית בארץ הצטמצמה לכדי 50,000 איש בלבד.
נראה כי מחבר השיר ביקש לעודד את הנשארים, ולטעת בליבם את היעדים הלאומיים שנחשבו אז לציווי התקופה. הוא מנה אותם בזה אחר זה, וייחד בית לכל יעד, לפי סדר: לחיות בארץ, לעבוד את אדמתה, לדבר עברית, לשיר שירים עבריים, לעמוד על המשמר ולהישאר בארץ.הבית השישי, "לא נזוז ממקומנו" הוא אופייני לשירים שנכתבו בתקופות של גלי ירידה מן הארץ. כך התנסח אביגדור המאירי בשירו "לא נלך מפה" מימי המשבר והירידה של שנת 1927, וכעבור שנתיים בשיר "מעל פסגת הר הצופים", שאותו חתם במילים: "אני לא אזוז מפה".
אליהו הכהן מצא, שהשיר חובר בידי המורה והבוטנאי אפרים הראובני ביום טבע של גמנסיה הרצליה, על גדת האיילון והירקון, בשנת 1916.
מסתבר שהמנגינה לקוחה מתוך 'איחאב קוזאק זא דונאי', שיר עממי אוקראיני ידוע.
המלים העבריות מושרות למנגינת הפזמון בלבד.
ביצוע בשפת המקור:
https://www.youtube.com/watch?v=FTnRCbpkieU&hd=1
Їхав козак за Дунай
אחרי נפילתו של טרומפלדור בתל-חי, היו שהוסיפו לשיר עוד שני בתים:
טוֹב לָמוּת, טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ!
טוֹב לָמוּת, טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ!
טוֹב לָמוּת, טוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ!
בְּעַד אַרְצֵנוּ טוֹב לָמוּת!
חַי, חַי רוּחַ טְרוּמְפֶּלְדּוֹר!
חַי, חַי רוּחַ טְרוּמְפֶּלְדּוֹר!
חַי, חַי רוּחַ טְרוּמְפֶּלְדּוֹר!
רוּחַ טְרוּמְפֶּלְדּוֹר חַי חַי חַי!
שני הבתים הללו הושרו גם, כמו שהם, בסופו של שיר אחר: 'שמע נא יהודי זקן'
ראה 'זמרשת'. > שמע נא יהודי זקן
גרימי