מוזיאון בן אורי בקריית שמואל, שכנתנו הטובה {בעיר חיפה}.

המוזיאון ערוך לפעילויות הבאות:
 

*הרצאות וסיורים למבוגרים.
*הדרכות והפעלות בעקבות ציורי התנ"ך והמדרשים, לתלמידים ונוער. *לימוד תנ"ך בסיוע האמנות, דרך התבוננות מודרכת ביצירות המוצגות. הפעילויות מיועדות לבודדים ולקבוצות.

קבוצות- כיתות תלמידים ונוער- חייבות בליווי של מורה- מדריך בהתאם לגודל הקבוצה.

המוזיאון פתוח בדרך כלל בימי שלישי בשעות 10.00-16.00 ועל פי תאום מראש.

לתיאום הדרכה וביקורים: יאיר בן אורי       

על קיר ביתו כתב מאיר בן אורי את הפסוק " טוב טעם    למדני –  כי במצוותיך  האמנתי."     
     {מתוך תהילים ק'יט}. פסוק זה בא לבטא את האמונה שטעם טוב ניתן וצריך ללמד וצריך להנחיל לא רק ליחידים אלא גם לציבור כולו, מתוך אמונה שלימה בתורה ובקיום המצוות. 

מאיר בן אורי צילום פספורט 1959_edited.jpg

האדריכל הצייר והאומן המוכשר ר' מאיר בן אורי ז'ל { 1908-1983}            
                                                                                                               

  1. העברה מויקיפדיה : מאיר בן אוּרי (ח' באדר ב' תרס"ח21 במרץ 1908 – כ"ב באייר תשמ"ג5 במאי 1983) היה אדריכלבמאיציירמאיירמוזיקאימנצח ומלחין ישראלי. ביוגרפיה :בן אורי נולד בשם מאיר מקסימיליאן וַאסְבּוּצְקי בריגה למשה בן שמואל ואסבוצקי ורוזה בת מאיר הכהן קרון, שנתנה לו את שמו העברי על שם אביה שהיה צורף אומן.היה מהראשונים ללמוד בגן ילדים בשיטת מונטסורי. התחנך בריגה, מינכןקופנהגן (בזמן מלחמת העולם הראשונה) וברלין. למד הנדסה ואדריכלות והתמחה בתכנון ערים באוניברסיטה הטכנית של ברלין.פעל בתנועת-הנוער הלאומית "בלאווייס" ולאחר מכן היה חבר ומדריך באגודת הסטודנטים הציונית "קדימה" בברלין והלחין בתרפ"ט את המנונה "הוי עד מתי"[1]. לאחר תקופה זו פעל בהסתדרות הציונית בגרמניה. בתרצ"ב (1932) ערך מסע בארץ ישראל שבה ביקר בפסח, בירדן, בלבנון ובסוריה וסיכם את רשמיו במחברת המלווה בציורים. לאחר שסיים את לימודיו עלה לארץ ישראל בתרצ"ד (1934), ועיברת את שם משפחתו ל"בן אורי" על שם בצלאל בן אורי כסמל לשאיפתו המקצועית-אמנותית. גר בעיר חיפה, עבד כאדריכל והפך לתלמידו ועוזרו של הרמן שטרוק. בתש"ב (1942) נשא לאישה את יהודית, בתו של ד"ר פרץ ברנשטיין[2], ממנהיגי הציונות הכללית ולימים שר וחבר הכנסת. בתחילה התגורר עם רעייתו בשדה אליהו ובתש"ו עבר להתגורר בקריית שמואל שבקריות מצפון לחיפה. עבד זמן מסוים בירושלים בעבור המחלקה לנוער של קק"ל בבימוי הצגות, יצירת סרטים מצוירים הוריזונטליים[3], הלחנת שירים וציורים, וחזר לחיפה.בשנת תשכ"ח (1968), לכבוד 20 שנה למדינת ישראל, הציג באוניברסיטת בר-אילן תערוכה של 38 ציורים המסמלים את דרכו של עם ישראל מאז יציאת מצרים, תחת הכותרת "תביאמו ותיטעמו". בפתיחת התערוכה דיבר נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה ימר[4].באגף בקומה השנייה בביתו שבקריית-שמואל פתח בתש"ם את "המוזיאון לאומנות דתית" (המכונה גם "מוזיאון בן אורי") שבה הציג מעבודותיו ויצירותיו הרבות בתחומים המגוונים שבהם יצר.על קיר בביתו שבקריית-שמואל כתב את הפסוק "טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי" (תהיליםמזמור קי"ט) ששימש כמוטו ליצירתו, כמבטא את האמונה שטעם טוב ניתן ללמד וצריך להנחיל לא רק ליחידים אלא גם לציבור כולו מתוך אמונה שלמה בתורה ובשמירת מצוות. אב לנעמי, יאיר, עפרה, יעל ותמר.

אלי רביד , ליישי : השבוע בקרתי במוזיאון בן אורי בקריית שמואל . במוזיאון שפע מוצגים מעניינים בתוכם תמונות שמן , אקוולרים ותחריטים בעקבות התנ'ך והמדרש, נופי ארץ ישראל ותולדות התיישבות. בצד תשמישי קדושה מקוריים , כדים וצלחות חרס מצוירים , מוצגים מבחר תכנונים אדריכליים של ישובים ומוסדות , בעיקר של הציונות הדתית בארץ, פרי יצירתו של האדריכל מאיר בן אורי, ביניהם תכנון כפר הנוער הדתי בכפר חסידים , ישיבת כפר הרוא'ה וישיבת כרם יבנה. בין המוצגים המיוחדים והמרשימים מאד תמצאו רהיטים אותנטיים מעוטרים , עבודות מחקר, יצירות אמנות חינוכיות לנוער וילדים , יצירות מוסיקאליות יהודיות מקוריות , תשלילי סרטים מאוירים פרי יצירותיו המופלאות של האדריכל -האומן מאיר בן אורי , וכן ציורים מרשימים של רעייתו הגברת האומנית יהודית בן אורי לבית ברנשטיין. במהלך שנים ארוכות בנו בני הזוג בן אורי את המוזיאון המרשים והוא מוצג לציבור , בביתם הפרטי של בני המשפחה , ברחוב בר אילן מספר 15, בקריית שמואל { בסמוך לתחנת הרכבת של קריית מוצקין } בנם , יאיר בן אורי , פותח את המקום לרשות הציבור אחת לשבוע ביום שלישי. מומלץ לתאם מראש עם יאיר , בטלפון הרשום מעלה. תתקבלו במאור פנים. מובטחת לכם חוויה מרתקת .למוזיאון אתר בשם " מוזיאון בן אורי". האתר פתוח לכל, ואתם מוזמנים לבקר בו , להתרשם ללמוד ולהנות. חוויה לכל בני המשפחה.

העברה מויקיפדיה : קריית שמואל , השכנה לקריית חיים { כיצד שני רחובות שתוכננו בקריית חיים הפכו בשנת 1935 לקריה דתית עצמאית }

ההחלטה על הקמת הקריה התקבלה בשנת 1933 על ידי קבוצת חברי סניף הפועל המזרחי בחיפה, שהעדיפו הקמת שכונה עצמאית, על פני קבלת אזור מצומצם בין שני רחובות בקריית חיים. בניית התשתית לשכונה החלה בט"ו בתמוז תרצ"ה (16 ביולי 1935) על קרקעות בעמק זבולון שרכשה הקרן הקיימת. לאחר קשיים שנבעו מפשיטת רגל של החברה שבנתה את הבתים, נחנכו הבתים הראשונים בל"ג בעומר תרצ"ח (19 במאי 1938). הבתים הראשונים, בני קומה אחת, על מגרש גדול, נבנו על הקרקע החולית ברחובות הנצי"ב, בר־אילן ותורה ועבודה של ימינו. השכונה נבנתה באזור שומם באותם הימים, מצידה המערבי של מסילת הרכבת חיפה–ביירות, וסמוך למחנות צבאיים בריטים גדולים. בסמוך לשכונה שכן מאהל בדווי שישב על אדמות הקק"ל, אך תושביו גורשו לאזור עכו בראשית שנות ה־40. באמצע שנות הארבעים נבנו בקריה בתים לעולים מגולי מאוריציוס בחלקה הדרומי של הקריה, ממערב לחלק הוותיק. אחרי קום המדינה הוקמו בשכונה שיכונים דו־קומתיים לחיילים משוחררים בחלקה המערבי של הקריה, ובשנות ה־60 הוקמו שיכונים של בתים בעלי ארבע קומות וכמה כניסות לבלוק לעולים בחלקה הצפוני. בתקופת העלייה ההמונית שכנה בחלקה הדרומי של השכונה מעברה, בשם מחנה העולים בקריית שמואל. בשנותיה הראשונות של הקריה יכלו להתקבל אליה אך ורק חברים בתנועת הפועל המזרחי.

תוכנית בניין ערים של קריית שמואל נעשתה על ידי האדריכל מאיר בן אורי. בן אורי תכנן את בית התרבות – מרכז החנויות, את גן הילדים ורבים מבתי השכונה בשנותיה הראשונות. בן אורי בנה ביתו ברחוב בר־אילן 15 וגר במקום מחורף תש"ו עד מותו באייר תשמ"ג. הקים בביתו את המכון לאומנות דתית, שהפך להיות מוזיאון בן אורי לאומנות יהודית דתית. בן אורי יזם את הבאת ארון הקודש האיטלקי לקריית שמואל, הכין את התוכניות לשחזורו ופיקח על הביצוע.

בשנותיה הראשונות היה לקריית שמואל מעמד מוניציפלי עצמאי[1] עד שבשנת 1952 צורפה קריית שמואל כשכונה לעיר חיפה בעקבות הצטרפותה של שכנתה קריית חיים. מדי זמן עולות תוכניות לאחד את כל הקריות לגוש מוניציפלי אחד, ובכללו גם קריית שמואל, אולם עד עתה לא הבשילו ניסיונות האיחוד לשלבים מעשיים.

האוכלוסייה בקריית שמואל היא דתית לאומית ברובה וקיימת בה תקנה האוסרת למכור דירות או מגרשים לאנשים שאינם נחשבים לדתיים. למרות זאת, בעקבות גל העלייה מארצות ברית המועצות לשעבר, גדל אחוז החילונים המתגוררים בקריית שמואל, בעיקר בחלקה הצפוני, בשל חוסר היכולת לאכוף תקנה זו.בקריה פועל ועד מקומי בן שבעה חברים, המשמש גם כאגודה להספקת מים לשכונה. כמו כן, הוקמה בה מנהלה מקומי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *