חנן סבט: תגובה לכתבה של יצחק גוטרמן" זיכרונותיי לכנס המייסדים בעין גדי 20.12.21"

מורי ורבי!
במשך 30 שנים, מאז למדתי בחוג לביולוגיה באונ' בן-גוריון, אני זוכר לטובה את פרופ' גוטרמן. דווקא בשל קשיחותו, אופי הרס"ר והעובדה שיושרו ומקצועיותו העמידו דורות של תלמידים…. עובדה שמכל המרצים שלי שלימדו אותי בבן-גוריון, חלקם היו מטורללים עם קבלות ומיעוטם לא נשכחים. פרופ' גוטרמן הוא אחד מהבודדים שהיו ועודם נערצים אצלי.

תגובות: מנילי דיסקין { טדניר}

הי לכם. תודה גדולה על חידוש ושימור האתר. הייתי מאד פעילה כשגייזי היה העורך. כעת בשל הגיל ו"צרות" אחרות אני לא פעילה יותר באתר. אבל שמחה לראות שהוא נשתמר. נילי.

מאמנון ליסובסקי: בתגובה למי מכיר את הצריף הקריתי שנדד לחופית? ול "הצריף" שנקרא בשם זה גם כשהיה לבניין אבן.

הצריף של חופית מוכר לי היטב וכמובן אין לו כל קשר ל "הצריף" של קריית חיים.
"הצריף" של הקריה מוכר לי גם כן. וקצת נוסטלגיה:
בעצם "הצריף" היה אחד מתאומים. בתחילת שנות הארבעים הכרתי את שניהם- שני "ליפטים"- ארגזי ענק ששימשו את עולי גרמניה של שנות השלושים להבאת רכושם לארץ. ליפט אחד- הוא "הצריף"- הוצב בכניסה לקריה בלב מגרש חנייה מכורכר ובו שכן אחר כבוד "הסדרן". האוטובוס מחיפה שהיה משותף לכל הנוסעים לקריות, היה מגיע וחונה ליד הצריף. "הסדרן" היה יוצא ומודיע- כל הנוסעים במתח לקראת ההכרזה הגורלית- "קריית חיים לעבור" או, לחילופין "מוצקין ביאליק לעבור". מי שנגזר עליו "לעבור" היה צריך לאסוף את הפקלאות ולעבור לאוטובוס חליפי שחיכה בקצה המגרש. הטענה הרווחת בקריה הייתה שהסדרן מפלה אותנו לרעה וברב המקרים אנחנו אלה שצריכים "לעבור". הליפט התאום הוצב בקצה השני של הקריה, פינת רחוב א' וכביש ראשי (בחצר של חווה בורובסקי האמא של יזהר ויהודה'לה ז"ל).זאת הייתה התחנה הסופית, "המוסך". ותחנת הדלק.
האוטובוס, שהיה חוצה את הקרייה לכל אורכו של "הכביש הראשי" ועוצר בכל רחוב, היה מגיע אליו ועובר בדיקת כשרות- ניפוח או החלפת גלגל, בדיקת מים ושמן וכמובן, תדלוק בנזין במשאבה ידנית. אהבתי לעזור בפעילות סביב הצריף ואת ריח הבנזין והחול הספוג בשמן מכונות שסביבו. הליפט התאום הוצב בקצה השני של הקריה, פינת רחוב א' וכביש ראשי (בחצר של חווה בורובסקי האמא של יזהר ויהודה'לה ז"ל).זאת הייתה התחנה הסופית, "המוסך". ותחנת הדלק. האוטובוס, שהיה חוצה את הקריה לכל אורכו של "הכביש הראשי" ועוצר בכל רחוב, היה מגיע אליו ועובר בדיקת כשרות- ניפוח או החלפת גלגל, בדיקת מים ושמן וכמובן, תדלוק בנזין במשאבה ידנית. אהבתי לעזור בפעילות סביב הצריף ואת ריח הבנזין והחול הספוג בשמן מכונות שסביבו.

נילי דיסקין :" לפעמים כן אומרים את שבחו של אדם בפניו ".

 אני מאד מעריכה את העובדה שאתה נותן "קול" לקרייתים שכבר אינם איתנו.מי שמתגעגע אליהם מוצא בכך נחמה פורתא. אני מודה שלפעמים אני חושבת ביני לביני , מי , חוץ מהילדים שלי , יזכור שהייתי כאן אי פעם ?. ואני אפילו מתבדחת  בליבי  שהייתי רוצה למות לפניך כדי שאזכה למחוות שאתה עושה לקרייתים שכבר אינם. לקריה שכבר איננה, לעולם שהיה , לאמנים הנהדרים שהיו לנו כאן ( ההברקה של הגשש החוור  , כלומר הופעת  ה"איחוד" עם ההולוגרמה של פולי 10 שנים אחרי מותו נראית לי כשימוש נפלא בטכניקה המתקדמת של ימינו) איפה עוד אני יכולה לשמוע את נחמה הנדל או מישה אפלבוים ? לראות חברי ילדות  ושכנים ? ( אם הם לא בני כיתתי שאז אפשר לפעמים לראותם בפגישות מחזור).  סרטים נשכחים ושירים רוסיים שחלקם אפילו לא ידענו שהם במקור רוסיים…..בקיצור אני קוראת לזה "נוסטלגיה פלוס" ומוצאת את עצמי נהנית מאד מכל השפע הזה. מסתבר שמקומות רבים בארץ "עלו על הפטנט" הזה רק כעת, והם יוצרים קבוצות ווטסאפ נוסטלגיות כאלה. לנו יש את זה בזכותך כבר שנים רבות בהיקף ואיכות שלדעתי בשום מקום אחר – אין. אז שוב , תודה על האתר הנפלא הזה

 נילי דיסקין.

 

מנורית ואריה מסד : לגייזי תודה ושלום

 מכיון שאנו נורית ואריה מסד הגענו כבר לגיל   90
אני חושבת שאנו בין המבוגרים ביותר שגולשים באתר
ברצוננו להודות לך על ההשקעה שאתה משקיע באתר
ואנו מאוד נהנים  מהקשר עם הקריתים
 
נורית ואריה מסד

תמונה > נורית ואריה – דצמ.2005  

מגייזי לנורית ולאריה

שלום אנשים יקרים,

ברכות על הגיעכם ל-90

אתם בעיני נכס יקר  , לא רק גולשים המבוגרים באתר,

אלא אנשים שדרככם בחיים ועשייתכם,  מסמלים

את כל הטוב והיפה שהיה פה פעם ,ועכשיו הולך ונעלם….

אתם הרי הדור של מגש הכסף…ויש לי כבוד הערכה ואהבה

לכם ולבני דורכם.

מאחל לכם בריאות ונחת, בטוח שבשם כל גולשי האתר

שלכם גייזי

 

מכתב אישי: מערן גרף לגייזי

הקדמה מגייזי

 אמו  של ערן רומקה/רוחמה הייתה בת הדודה של הסבתא של יעל והם מעורבים בשולי עץ היוחסין עוד כהנה וכהנה, כל זאת התברר לי די מאוחר ובמעורפל  ורק אחרי שהיו לי רסיסי מידע שערן גרף הכותב לפי טעמי ולעניין, היה תקופה קצרה בנחל עוז  כאחד מחברי גרעין רביבים, בשמחה פרסמתי את  יצירותיו בזכות עצמן ללא שמץ של הזדהות או רגש משפחתי.

 

והנה המכתב שקבלתי אתמול:  

גייזי, קוזיני התותב,

מפעם לפעם אני מקבל באמצעות סוכני משנה שלך עדכונים מן האתר שלך שהוא אתר של כל בן דורנו, ויהא נוף נעוריו תל אביב, קרית חיים או רחובות,  ונחלאותו בעין-גדי, נחל עוז, תל קציר או מגל,  ועסק שם ביוגבות, בבליסה, גדידה, או חליבה.

מקוה כי שלומכם בטוב וימיכם הנעימים. כך אף אנו, אף שצער גדול אנו מצטערים מדי יום ביומו על שברו של החלום.

כל כך נפעמתי למראה תמונותיה באתר של איה ז"ל, הנפלאה שבבנות הגרעין שלנו, אשר לא פגשתיה מאז חליבת הבוקר המשותפת שלנו  בנחל עוז, שלאחריה כבר הייתי בדרכי לירושלים.

אודה ואתגאה להיות ברשימת הדוור של האתר שלך.

פריסת שלום חמה לקוזינתי יעל

תודה

ערן גרף

[email protected]

הבלוג של ד"ר ערן גרף    

גרימי : השיר בגירסה העברית לא ראוי:חילול קודש

השיר > בגירסה העברית 

 

השיר הזה הוא ברוסיה בגרסה המקורית שיר קדוש.

הסתכלו בקליפ למטה:

השיר > בגירסה המקורית

השנה היא 2009. רוב הנוכחים באולם עדיין לא נולדו בזמן המלחמה, ואף על פי כן למשמע הצלילים הראשונים של השיר, קם הקהל על רגליו.

זהו המנון המלחמה הפטריוטית הגדולה. אתו הלכו החיילים לקרב. בפתיח של הקליפ יש דברי הסבר . שם תראה רמקולים. השיר נוגן בתחנות הרכבת מהן יצאו החיילים לחזית.

לקחת שיר קדוש של מישהו אחר ולהלביש עליו את הסיסמאות שלך, זהו חילול הקודש. גסות רוח של אני ואפסי עוד, "ובגויים לא יתחשב" המאפיינת חלקים נכרים של המחנה הלאומני הישראלי.

אני, כישראלי, מתבייש.

בברכה

גרימי

 

 

 

מיישי אגמון לגייזי ,כתבינו שלום

מחזק את ידך בשמירת האתר מפני הימין המשיחי סהרורי שרק מביא פורענויות עלינו.אין לתת להם דריסת רגל או פתחון פה במחוזותינו.הם לא מאיתנו ואינם משלנו. זרים הם לנו. תבורך במעשיך.

ישי אגמון

אלברט איינשטיין > מה אומר אדם חכם

מהגיגיו של אלברט איינשטיין

"לאומיות איננה לדעתי, אלא רציונליזציה אידאליסטית למילטריזם ותוקפנות." ~

"המדינה קיימת למען האדם, ולא האדם למען המדינה… מכאן שהמדינה צריכה להיות שפחתנו, ולא אנחנו עבדיה." ~

"לעולם אל תעשה משהו הנוגד את מצפונך, אפילו אם המדינה דורשת זאת."

"בשבילי, הדת היהודית, כמו כל דת אחרת, היא גלגול של האמונות הטפלות הילדותיות ביותר."

"אלוהים נתן לאדם שתי אזניים ופה אחד כדי שנקשיב יותר ונדבר פחות.   

השקפתי היא שסגנון החיים הצמחוני יביא את התועלת הגדולה ביותר לאנושות כולה".

מדברי אלברט איינשטיין

(איינשטיין היה לא רק מדען גדול, הוא היה אדם גדול." ~ ברטרנד ראסל,)

איינשטיין >תמונות ואמירות  

שלושת הבנדיטים > פורסם לפני עשר שנים

גייזי