צוויגי: מפגש 2019 של ילידי 1942מחזור ראשון של ביה"ס ארלוזורוב

 בחודש שעבר (אוקטובר 2019) התקיימה פגישה היסטורית של ילידי 1942 בוגרי המחזור הראשון של בית הספר היסודי ארלוזורוב שנפתח ברחוב כ"ז והחליף את בית ספר א' שהיה קיים עד אז ברחוב ד'. אנחנו עברנו לבית הספר החדש כאשר עלינו לכיתה ח' ולכן היינו הבוגרים הראשונים שלו.

הסרטון, שערך חברנו דוד רוזנפלד, ובו מתוארת הפגישה מצוי בקישור:

 

https://youtu.be/qYk3U-0HYz4

 

ראובן חזק : כנס גרעין נחשול 2018

  https://www.youtube.com/watch?v=w1pDD3zr-xs 

              נהריה 2008

גרעין נחשול לקיבוץ יפתח מורכב היה מחניכים שלי בקריה ובנהריה ילידי 1938

ומקבוצה המקבילה בתל אביב אליה השתייך ראובן

 

גייזי: תוספות נוסטלגיה

מצגת>רעיה מארחת את גרעין נחשול  

וידאו>שמחת בני ה-70 מגרעין נחשול

אבישי ברק:סיור קרייתי ללטרון ולנחשון

 השבת ערכנו קבוצת קרייתים ותיקים, סיור במנזר לטרון ובאהל הראשונים בקיבוץ נחשון, שני קרייתים,  ממייסדי קיבוץ נחשון, זאב בלוך ואלי פלג – פוגל, בוגרי קן השומר הצעיר בקריה ומראשוני הקיבוץ שעלה לקרקע בשנת 1950, הדריכו אותנו וסיפרו לנו על תולדות המנזר, ערכנו סיור במרתפי היין של המנזר, בבית הבד שעובד כרגע במלוא תפוקתו, חזינו במצגת של זאב על קרבות לטרון במלחמת השחרור, על שטח ההפקר ומלחמת ששת הימים  בגזרת לטרון וסיימנו בתצפית מנוה שלום על כל עמק לטרון, היה יום נפלא ותודה לזאב ואלי בני הקריה שהקדישו מזמנם.

אבישי.

אלבום > תמונות מן הסיור  (התמונות התקבלו מליישי)

 

אריק כץ: פתח דבר+מראות ודברים מכנס הגבורות של "נחשול"

  בכנס הגבורות של גרעין "נחשול" במסעדת/גן אירועים "קליפטו" בביתן אהרון

(מקום מדהים) אותו ארגנתי יחד עם איתמר מקיבוץ יפתח ועודד.

נפגשנו ב-11 לפנה"צ ובילינו יחד עד שש בערב. הופיע בפנינו האמן משה בקר,

בהופעה מרשימה וכמו כן הוצגו 4 מצגות של פיסול, ציור וצילום של אמנים שלנו ומצגת על הגרעין בבחרותו.

השתתפו 83 חברות וחברים. (הגרעין הורכב מחברי "התנועה המאוחדת" מקן קריית חיים, קן ימיה

תל אביב – ראובן חזק, פרופ' ראובן חן –   וקן נהרייה עם רעיה שטראוס ושמשון שושני).

מעביר לכם דברים שכתבתי והקראתי: פתח דבר + "לזכרם".

בברכה,

אריק

 וידאו מן המפגש:

נחשול לגבורות חלק א'

https://youtu.be/uewFr37RMwc

 

נחשול לגבורות – חלק ב'

https://youtu.be/3WZXjYNtb5E

             למרות שבמדיה אנחנו "קשישים" במקרה הטוב ויש גם מילים יותר מזקינות,  בכל זאת רובנו עדיין כאן. מגיעים כעת לגבורות. ממשיכים. פעילים, עסוקים, כל אחד בתחומו. אחדים נחים כבר על זרי הדפנה ולאחרים, העתיד עדיין לא מאחוריהם. הגיל כבר נותן את אותותיו. לפעמים מתלוננים, נאנחים, מחפשים ברך או ירך. מתנשפים במישור עם שיפוע ויורדים רגל רגל במדרגות. חוץ מצ'וצ'ו. אבל יודעים שהאלטרנטיבה בדרך כלל, לא יותר טובה.

גדלנו בדור אחר, בתקופה שלארץ הזו הייתה רק היסטוריה אחת. תמימה וצנועה. הבנו שהאושר לא מצוי על פסגת ההר אלא טמון בצורת העלייה ובדרך לשם. ידענו שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה, בזולת, רק כאשר הוא עוזר לו להתרומם. למדנו שכאשר התינוק שלנו תופס את ידו של אבא הוא לא יעזוב אותה לעולם, גדלנו בדור עם ילדות פעילה, מעשי קונדס ותנועות נוער, ללא מסכים.  כילדים, גם הורינו רצו לתת לנו כנפיים אבל איפשרו לנו ללמוד לעוף לבד ולפי משפט אפריקני, "אם רוצים ללכת מהר עדיף שנלך לבד אבל אם רוצים להגיע רחוק עדיף שנלך ביחד". מהר אנחנו כבר לא הולכים אבל הגענו די רחוק. ביחד ולחוד. אבל חברים, תרגיעו, עדיין לא מסכמים. טרם הגיעה העת. אנחנו עדיין כאן.

וזה הרגע להרכין ראש, לזכור את חברינו שלא הגיעו עד הלום.  שלא זכו.

(כעת יושמע השיר "אצלנו בגן" מפי שי לי עטרי. מילים ולחן, יפתח/יפתי קלזנר) . 

 

שי לי עטרי – אצלנו בגן – YouTube

 

 וזה הרגע להרכין ראש. לזכור את חברינו שלא הגיעו  הלום. שלא זכו.

 רבים מידי ומוקדם מידי. חלקם נפלו בשרות הצבאי, בתאונות אימונים, בכיבוש ירושלים והאחרים מאירועי בריאות. המילה הכי עדינה שמצאתי. כולם יפים, ערכיים, תורמים, מלח הארץ.  יצרו מינעד מכובד של מורשת להתפאר, עשייה ומיפעלות חיים. כל אחד בתחומו, לפי מה שהספיק. ונותר דאבון הלב, יגון עמוק של בני זוג, ילדים, נכדים. ובזמנו היו גם הורים ואחים שהתאבלו. ועימם הזיכרונות. 61 שנים חלפו מאז החלל הראשון וחודשים ספורים בלבד מאז שליווינו את החבר האחרון למנוחת עולמים. בינתיים…

גם לקרובים, הדמעות יבשו. אבל המועקה מחלחלת, הכאב לא מתפוגג. הזמן לא מרפא. החסר הוא ממשי, הריק ממלא. ואנחנו כאן. אלה שנותרו.  זוכרים, משתדלים ומנסים להמשיך.

ואלו שמותיהם:

 

רובי מונק – הצטרף להכשרה מיד בסיום לימודיו בבי"ס

                      החקלאי נהלל.   היה איתנו ביזרעאל

                     ונפל בתאונת אימונים בטירונות. ב-1957. מטר

                     ממני.               

יוסי אשר – תושב עכו. למד איתנו בתיכון ק. חיים. נהרג

                 בנח"ל המוצנח, בצניחת לילה בשנת 1958.

אמנוניק וולך – נפטר צעיר. תמיד לבש חולצת גולף

                            והסיגריה לא משה מידו.

משה קמפף –   בן ק. חיים.  היה איתנו בתנועה,

                          ובביה"ס. מוטי זינגר טוען שגם   בדגניה ב' ובנח"ל המוצנח. אבל רק הוא זוכר.

                         נפטר בגיל צעיר מהתקף לב.

שמריהו ריבייר/שמרקה – אדם משכמו ומעלה ברוחו,

               יופיו ואופיו. פילוסוף מבטיח ומוערך. ויחד עם זאת

              צנוע וענו. לאחר שנפל במלחמת ששת הימים ספדו

             לו מוריו באוניברסיטה: "אדם כזה גדל פעם בדור."

 זמיר פרידמן – קרייתי אסלי. יחד ברחנו מהטירונות בשבת

               והמ"פ תפס אותנו. לימים איש עסקים. בעל מפעל. נפטר לפני 16 שנים.

יוסי ספקטור/סופוקלס – הבחור המיוחד בעל חוש   

                   ההומור והרעיונות הייחודיים שאף פעם לא

                   הפסיק להפתיע אותנו.

דפנה אילת/בן שושן – מוזיקאית, מלחינה, יוצרת. רבת

                   כישרונות גם בכתיבה ובמשחק. הייתה המרכז

                  החברתי בכל אירוע ומסיבה.

ציפי שקליאר/נחמן – היפה, שכולנו, בנים ובנות היינו

                       מאוהבים בה.

עדה רן –     תאומתה הזהה של אסתר שתבל"א ונמצאת

                     איתנו כאן. בצעירותנו לא הבדלנו ביניהן. עבדה      

                      שנים רבות בתעשייה אווירית.

עודד ברונשטיין –  מקריית אתא. למד איתנו בתיכון

                                 והצטרף לגרעין. פעיל חברתי. מארגן

                                 כנסי גרעין. עיתונאי.

שרגא אפשטיין/עברון – קרייתי אסלי, שנים רבות חבר

                               אגד. מדריך תיירים מהולל ומספר

                               סיפורים משובח.

גבי פלאוט – מרחוב ג', מול שימנובסקי. שנים רבות  

                      בתעשייה האווירית. בעל חוש הומור מפותח.     

                      חבר בק.ג.ב. של מרכז הארץ.

 ירדנה פרלמוטר/חציר – מלכת הכיתה. בלונדינית

                                            מלידה. הנשיקה הראשונה שלי.

                                            בכיתה ה'. שנים רבות ב"יפתח".

                                           ואח"כ במטולה. אשת ספר. 

זיזי/זוסיה קניאז'ר –  קצין בכיר במודיעין, התריע לפני

                           מלחמת  יום הכיפורים ולא התייחסו. לא        

                          שכח להם. כדורסלן בצעירותו.  ג'ינג'י

                          אמיתי.   

שלמה אלפסי – מספר אישי404371, אחד לפניי.  עד יומו    

                            האחרון ב"יפתח", אחראי על הביטחון,           מגויס למג"ב. חובב נגרות וסוסים.

סבי אביבי – הבן של חמדה. בכיר בשב"כ ואח"כ סמנכ"ל  

                        ב"כור". משקם מפעלים בקשיים כלכליים. 

                        אוהד מכבי בכדורסל. עד יומו האחרון חתם  

                        במכתביו בברכת "עלה והגשם".

          

               

               י ה י    ז כ ר ם    ב ר ו ך! 

 

כנס הגבורות של גרעין "נחשול"

  יתקיים, כאמור, ביום שני 22 באוקטובר 2018

 במסעדת "קליפטו", ביתן אהרון (כך לכתוב בוייז)

בתוכנית:

החל משעה 11:00 – התכנסות.

עד שעה 12:30 – כיבוד קל ומפגשי חברים.

12:30 -14:00 – תוכנית "שלנו".

14:00 -15:00 – ארוחת צהריים (מזנון חופשי).

15:15 -16:15 – הופעת האמן משה בקר.

16:15-17:30 – קפה ועוגה.

18:00  –  17:30  הפיזור

פירוט התוכנית שלנו:

  ילווה אותנו הגיטריסט ארנון רז בשירה בציבור  בין קטעי      

הקריאה והמצגות.

1.  שיר "הפגישה", מבוצע ע"י ניצה, נאווה, אברום ואיתמר.

2. פתח דבר "לזכרם" מפי אריק כ"ץ.

3.  דברי ברכה מפי פרופ' גבי שפר.

4.  מצגות: צ'וצ'ו (פסלים), נאווה (ציורים), פונץ' (צילומים) ומצגת של הגרעין. (הוצגה בעבר, אבל  מי זוכר?…)     

5. קטע קריאה מפי חניתה ונוספים.

6. יתכן משחק חברתי (אם יוותר זמן)

  • ·     כיבוד קל, שתייה קרה וחמה יהיו זמינים ונגישים לכל אורך המפגש.
  • ·      מוסיקת רקע (שירים עבריים) תושמע בחלק הראשון והאחרון של המפגש.
  • ·     המפגש יצולם ע"י אילנה הדר מ"גיל הצפון"

 

הערות:    70  משתתפים הבטיחו השתתפותם ושילמו מראש.

     

           איחולי בריאות לחברים

וחג סוכות שמח.

ב ה צ ל ח ה

 

עודד, איתמר ואריק                                   23.09.18

 

אריק כץ : מפגש הקרייתים 6.9.2018

ביום חמישי האחרון נערך בבית נגלר בקרית חיים מפגש נוסטלגי בו השתתפו 500 ילדי הקריה גילאי 75-90, בהשתתפות בוגי יעלון, אלוף מיל. עמוס מלכא, דן ולודמילה תיכון, פיטרמן יו"ר הועד המקומי ועוד. בתוכנית היו 2 פנלים בהם סיפרו חברים על "התקופה ההיא" כמו שייקה אלטוביה על בית יציב, חנן פרגר על תנועות הנוער, יוסי חסין על עבודתה של אימו יוה, במרפאה (שהוזעקה פעם באחת בלילה לבית של דויד מנגל, מתקן האופניים מול קריית חשמל ובנו קלמן- לימים האלוף מגן- כאשר הרביצו להם חברי ההגנה בגלל השתייכותם לאצ"ל. מישהו בקהל צעק את שמות המכים….) הבת של חיים הספר סיפרה על המספרה של אביה המיתולוגי, אברום ארליך (בן 87) על הפועל קרית חיים וגם הזכיר את לאה הורוביץ/זמרי ז"ל ואיילה חצרוני, שתיהן מקרית חשמל, אבישי ברק, רותי חשמן (דיכטר) וגם עבדכם הנאמן סיפר על קריית חשמל, חבק"ח, הבנדה ועל שולם…

למטה , מעט תמונות שצילמת באקראי ולפניכם הדמויות:

  -ברוך הנדלר, מיקי אבן זהר ואריק כ"ץ

 -גבקה/גבי רונן/רולניק ומלכלה גרושקוסקי, אלמנתו של פלץ

  שנפטר לפני 30 שנה…

 – דן ברטלר ואיתן הלפרין

 – דן דניאלי/איזמירלי, מלכלה, שייקה אלטוביה, יוסי חסין, דב עופר/ליישי

 -מיקי גולדמן, אח של קרול/שלמה- חי בנורבגיה. הגיע לכנס במיוחד.

  המגרש שנבנה חודש לאחר שפניתי במכתב לאבא חושי…משחק חנוכת המגרש.

(מישהו אמר שזה היה מגרש הכדורסל המואר הראשון בארץ. הנכון הדבר?)

  -מגרש החניה בחוף קרית חיים בשנת 1970

   4 כבר לא בין החיים: סבי אביבי ז"ל, זיזי קניאזר ז"ל,

איציק גודס ז"ל ושלמה אלפסי ז"ל.

נראים עוד: ברוך הנדלר, גיורא שמי, ראובן ברוג ואריק כ"ץ, יבל"א.

שנה טוב חברים

ובריאות לכולכם!

אריק

התמונות> מצילומי אריק כ"ץ

 

 

מצגת הפסלים של חברנו צ'וצ'ו, הוא ראובן חזק, מקן ימיה בתל אביב,

 

שהיה המשנה לראש השב"כ

 

ולאחר מכן מנכ"ל עירית ירושלים, בתקופת טדי קולק.

 

הריהי לפניכם:

https://youtu.be/w1pDD3zr-xs

הנוער העובד 'קרית חיים ילידי 1931) יצחק שי/ איציקו: המפגש (קבוצת "עמל"


המפגש התקיים בבית יד לבנים בקריית חיים ביום 18.06.18 
 

במפגש השתתפו 5 בנות ו4  בנים ועוד מלוים , המפגש היה מרגש עם רצון לעוד

במפגש הוקראו 2 קטעים המצורפים בזה , וכן התקיים שיח עירני  מזיכרונות עבר

מצורף , בנוסף לקטעים , מספר תמונות

מצגת וידאו קצרה 

אלבום התמונות

 תמונת מחזור מימי הנעורים

יצחק שי (שוסטקובסקי): אני קרייתי                                                      

נולדתי בחיפה בתאריך 08.09.1931 , הורי היו מראשוני קריית חיים (ארגון א') , כך שהגעתי לקריית חיים עם הכניסה לבתים החדשים ברחובות א' עד ד' , בינואר 1933 , ואני כבן פחות משנה וחצי.

עזבתי את קריית חיים בעקבות מלחמת השחרור , ב- 24.06.1948 , ואני כבן פחות מ- 17.   כך שלמעשה גרתי בקריית חיים קצת למעלה מ- 15 שנים.

לפיכך , נשאלת השאלה: "מדוע אני מגדיר עצמי "קרייתי" , למרות שבמרבית חיי גרתי מחוץ לקריית חיים?".

התשובה שאני נותן לעצמי היא כדלקמן:

כל תקופת הילדות שלי עברה בקריית חיים.   כאן עוצבה אישיותי הן מבחינת בסיס הידע והן מבחינת הערכים שקיבלתי :  בבית , בבית הספר ובתנועת הנוער.

ערכים שהביאו אותי לאהבת הארץ והשאיפה לתרום להקמת המדינה וחיזוקה.

ערכים שחינכו אותי לצורך בשמירת זכויות הפרט , והשאיפה לצדק חברתי.

ערכים שהביאו אותי להכרה בערך ההשכלה הגבוהה.

ערכים שיצרו קשרים חברתיים שנמשכים עד עצם היום הזה.

לסיכום , אני גאה להיות קרייתי.

כתב: יצחק שי (שוסטקובסקי)

************************************************************************

כתבה שושנה חיניץ (דוידוביץ)  : עברו הרבה שנים            

18.06.2018

לחברים !!!

עברו הרבה שנים                                   לא נמנה את כל החסרונות

ואנו שוב נפגשים,                           כי לגיל יש גם יתרונות.

עברנו את שנות הלימודים      אמנם אנו נחשבים ל"זקנים"

וחלמנו חלומות של ילדים.       אבל ברוח נשארנו צעירים.

שרנו ורקדנו בפעולות ,                  אז בואו ונשכח את הבעיות

היו אידיאלים ושאיפות                    כי בפגישה זו באנו ליהנות.

 

חלק מהן הצלחנו והגשמנו           נשיר נשמח ונספר זיכרונות

והיו כאלה שהתאכזבנו.                 ונקווה להתקשרויות נוספות.

 

בינתיים הפכנו אנשים                     וכעת נרכין ראש

בוגרים ומנוסים                                לזכר חברים שלא זכו אותנו לפגוש

עם תארים ותעודות                          ונתפלל בתקווה

עם עבודה ומשפחות.                        שנשמע מכולם גם בשנה הבאה.

 

ועכשיו?

הבלורית קצת התדלדלה

גם הפיגורה התעגלה

בראיה ובשמיעה קצת מתקשים

ונעזרים במכשירים.

 שושנה

 

 

יצחק שי(איציקו):מפגש חברי קובצת עמל (ילידי 1931)מהנוער העובד קרית חיים

יצחק שי(איציקו):מפגש חברי קובצת עמל (ילידי 1931)מהנוער העובד קרית חיים

בתאריך 18.06.18 יתקיים מפגש של חברי קבוצת "עמל" בנוער העובד, ילידי 1931 

המפגש יתקיים בבית יד לבנים בקריית חיים , בשעה 11:00.   כל מי שיכול להגיע , מוזמן לעשות זאת

יצחק שי , איציקו(שוסטקובסקי)

תמונת מחזור

יוטיוב > פרופ' יצחק שי : מה זה טרמודינמיקה

המפגש

 

  גייזי:כל חומר -תיעוד , כתב או מצולם שישלח אלי אחרי המפגש יצורף כאן.

אורי בית-אור -מפגש רעות :"עדיים כחולים"

Blue

        

                    

פעולת-מחווה לחברי גרעין רעות במלאת להם 80 – ובהמשך ישיר לפעולות קודמות, מלפני כ-65 שנות

 

זכור, כי זה נחוץ: בקיבוץ, לחבר שלושה סוגי בגדים: שלערב, שלאחה"צ, שזה משהו ביניים; שלשבת -ובייחוד כשגרדרובה זו נלקחת בששי ובשבת גם יחד. והכי במודה, למי תודה? לבגדי העבודה! בגד עבודה, דבר קדוש, טוטף של ראש.

לא יעברו שנים הרבה ומשהו ישתנה: לאחרונה שפעם, פעם בקיבוצנו שיגעון של רעיון: בימי החול, והמועד גם כן, ללבוש במקום חולצה כחולה וכדומה, בגדים שהתבלו מאותם סוגים שלובשים אותם גם חדשים. וזאת לדעת: בקיבוצנו, בגד עבודה חדש, ילבש רק בן בלי דעת.

הנה-כי-כך-נכון, מאמצים רבים שקעו ונתקעו סביב אותו הרעיון: "בגדי עבודה" יהיו רק תקציב; בו נוכל כל בגד להציב. ולא חשוב צבעו וגם לא טעמו. בגד בגד וטעמו אתו. כחול לעבודה? כבר לא. כחולים אחרת יחוללו (כי חול אינו הכל). העיקרון של גורדון חי הוא וקיים, שם ופה, בקצות עולם. עובדה:  שם, בשבט הנידח שביהודה עובדים אלילת העבודה.  הכחול כבר לא כל-יכול. לובשו מי שאחרת לא יכול; שצריך לשכנע ולהשלים שגם הוא בעמלים. ככה זה נראה, כדו-חי, כראשן צפרדע.

מאי קא משמע לן? להלן  הסבר לכאן: הכל מקדמת דנא. אז, חבר היה זכאי לקבל בהזמנה ולפחות לדרוש לשלב בין שלוש החליפות. הכי ברגישות, נעיר שלא הייתה זו התעקשות. הייתה זו בקשה  שהופנתה לוועדת ההלבשה.

בוועדות, יש להודות, כמו מאש, נשמרים מתקדימים ושומרים על עקרונות. ה-בכלל הכי-ראשון הוא "בעקרון". לרוב ולמיעוט זה תירוץ נחוץ כנגד כל מירוץ. לא יוסכם על כל שינוי. חשוב שלא יהיה דרמטי, עקרוני או פרוגרמטי.

מהו מוסכם על דעת של כולם? ראשית, אין מערבבים בין שבת לחול. זו לא סיבה לרקוד למחול. שנית, הקודש, בחאקי הוא או בכחול. שלישית, חשוב להבחין בין מי שעמל, לבין מי שנמצא בעבודה, אבל בנשובה ונחת ובצל. עובד בקצה הזרת. לו אין "עונה בוערת". מי שעבוד בשכמותה לא עובד בכפותיו אותה ולא יוזע אגל-שניים, כאילו זו יראת שמיים. ועוד, חשוב מאד הזוהר שבחולצת תנועת הנוער. מדהים. עדיין היא יפה מכל העדיים.

אחרי ויכוח בין שנים ולפי חישובי עובדים וחשבים, הוחלט! בעבודה אפשר ללבוש בגדים משלושת הסוגים. אחרי הכל, בגדים אינם בוגדי בגד ולא מדים כמו באגד. מאז, באופן די סמלי ובגדול, עובדי אדמה והאוויר והכביכול, כלומר מנהלנים, חשובוננים וכל מי מתיימרים להיות כחולי מדים;1גם הם,  בימות החול, מתמודדים עם הכחול. שתדעו עובדה, גם אנחנו בעבודה. כן, וכשמאד נחוץ, כך יתלבש גם ה-"עובד חוץ". להבהרת הנקודה:  מותר ללבוש  כל חליפה ואפילו היא פגומה אם היא משרתת את עבודת האדמה.

בוקה ומבוכה: לא לי החלק בשמחה. בגדי ציור הם מדים של מבוכה. מה אעשה עם אותו דיבור רגיל שקורין "רכיל" ?

כשיודע הציבור שמישהו בחדר ציור! עובד הוא? יגע? מלכלך ידיו, יוזע, נוגע? מאמץ שריר?               איך לחשב  פעולת ציור בכלל, עבודה, עמל? להבדיל, ולוא רק כתרגיל, הוצעה חולצה חומה.        ההצעה ליקחה חימה. חום הוא צבע של בית"ר – וככזה, לגבי זה מאד מוזר, מ-אד מיותר, מאד מכוער. בקשתי: כוונו לדעתי: לכלוך עבודתי הינו אמנותי. לי, חולצה כחולה היא שרק וכחל -ולפי החוש: כשר כל צבע שבחוש, ובכל גוון, מכחול-אדום-ירוק ועד לבן שמגולוון.

הפתעה: למרות הדעת, הדעה, דווקא פה אותה כחולת העדיים שבכחל ושרק, רק היא עונה על המאוויים. אין כמו חולצה כחולה לאמנות שמעולה. יפה חולצה של עבודה כחולה. צבעיה מרמזים גדולה.

כך, חולצה כחולה שלציור מבחינה הקיבוצית, היא ארבע כנפות כשרה + הציצית! חשוב, שגם בציור לבן גדול, הצווארון יהיה כחול!

כדי למשך ולעצם תשובה ומשובה שבחולצה כה חשובה, ולהעצים רושם ואפקט, הוספתי חסד על כל זכויותיי, הקפצתי וכללתי את כל עצמה ובעוצמה על קירות חדריי, בתערוכותיי, בציוריי. לחולצה כחולה יש סגולה, לעלות עדי גדולה. רעיון פעוט, כה גאוני הוא וכה פשוט!

*

הייתי מסיים בזאת את הקינה לאותו כחול, אבל נזכרתי במה שלא כלכך גדול: בשל מסמר קטן שחסר, נפלה פרסה, קרס סוס, פרפר והתפגר; וכך, לאט ובמהרה, אבד כל הביסוס, המלך כמו הסוס, הובס במערכה לממלכה. אולי טוב שזה ככה.

 

הנה עובדה: זו חולצה של עבודה  

 

ליישי:          

אני מעביר 10 תמונות נוספות , שצילם חברנו דוד ויינבלום.

 "רעות"בני שמונים אלבום התמונות

{סבא ,במשותף עם שרה לבית ביצ'קוב , של פעילת התנועה  יערה רבינובי'ץ שסייעה בהדפסת  החולצות הכחולות }.

שבוע טוב וחג עצמאות שמח לכם ולכל בני משפחותיכם.

ליישי

   העתק תמונת "רעות" פסח 2018

מאריק כץ :לחברי גרעין נחשול, שלום (דף מס' 3)

 נחשול כשהיו בני  70 > נפגשו אצל רעיה בנהריה

תמונה >  כמעט בני 80   

היערכות ל"כנס הגבורות"

רוב המגיבים בחרו במפגש בן יום אחד. אי לכך הוחלט לבחור בגן אירועים ומסעדה "קליפטו" בביתן אהרון, למפגש הגרעין שיתקיים ביום שני 22 באוקטובר 2018.

התוכנית:  בשעה  11:00- התכנסות ומפגש חברים

                               (שתייה קלה וחמה, כיבוד ונשנושים ומוסיקת

                               רקע, לאורך כל המפגש)     

            13:00  –  ארוחת צהריים

                         (תפריט עשיר ומגוון, ישלח אליכם בהמשך)

            14:30 – פגישת גרעין

                     (חלק רשמי, מצגת, "קטעים" של חברים)

            15:15 – הופעת אמן אורח – משה בקר.

            17:00 – קפה/תה ועוגות

            18:00 – פיזור

העלות למשתתף: לארוחה, לכיבודים, לשימוש באולם, מקרן, מסך, מערכת הגברה, 15% טיפ מזומן למלצרים – ס"ה: 150 ₪

לאמן + ב.צ.מ – 100 ₪

  1. 1.  העלויות חושבו לפי 70 משתתפים. במידה וישתתפו פחות המחיר עלול להיות מעט גבוה יותר.
  2. 2.  עודד לנדאו הצטרף לצוות הארגון.
  3. 3.  כאמור- אילנה הדר ו"גיל הצפון" יצלמו את האירוע.
  4. 4.  יש לשלם 500 ₪ עבור זוג או 250 ₪ עבור משתתף בודד

עד סוף חודש אפריל,

(אנחנו חייבים להעביר מקדמות כדי לשריין את המקום ולא נתחיל לגבות את הכסף מכם בתשלומים . .. )

בהעברה בנקאית לאריה כץ,  בנק יהב (4) סניף עפולה (245) חשבון מס' 500863. או בצ'ק בדואר – לא רשום– (לכתוב "למוטב בלבד" ואת שמי) למען:  רחוב משמר הירדן 2/1 עפולה 1841202. (לא אלך לדואר להוציא מכתבים רשומים!)

לאחר ביצוע ההעברה הבנקאית להודיעני במייל או באס.אם.אס. arikkatz@bezeqint.net 050-7994650))

  1. 5.  לא נקבל כל התחייבויות על עצמנו אם לא יהיה בידינו את כל הסכום מראש.
  2. 6.  חברים המעוניינים להכין קטעי קריאה יפנו לח"מ.
  3. 7.  נזדקק למחשב נייד שאינו כלול בציוד שנקבל מהאולם.

 

בברכת חג שמח,

בריאות לכל חברינו

 ו"עלה והגשם"

 

אריק כ"ץ          איתמר כרמלי         עודד לנדאו

(רשום לעיל)       052-5012568    052-5784345