פרק מ"א : שִרְדּוּד במקום בְּיוּרוֹקְרָאטִיָה

מָשָה  מִנִּבְכֵי  חֶלְשוֹנוֹ

                                                                              פרק  מ"א

  שִרְדּוּד במקום  בְּיוּרוֹקְרָאטִיָה  (bureaukratia)

 

"ביורוקראטיה" היא מונח שפירושו טרטור אזרח הנזקק למוסדות השלטון, הנשלח ממשרד למשרד, מהפקיד האחד המסתפק במילוי חובה, מבלי להתאמץ לפתור את הבעיה, ומוצא תירוץ להעביר את המשך הטיפול לעמית אחר… וחוזר חלילה.  המונח מורכב משתי מלים: BUREAU  בצרפתית זה  "משרד" עם  KRATOS  שזה ביוונית שלטון, וביחד "שלטון המשרדים".למונח "ביורוקרטיה" נזקקים רבות בלשוננו, אך כברוב המלים הלועזיות, גם הוא רק שם עצם ולא ניתן להטות אותו, ולכל היותר יש שם תואר "ביורוקראטי". מילון אבן שושן מציין את המונח "שרדנות", שהוא תרגום יפה, אך נדמה לי שנסיון ליצור פועל ממושג זה לא יצלח.לכן אני מציע להכניס לעברית במקומו, תוך נאמנות לשורש של "משרד" שבעברית זה גם לשכה וגם שלטון "שרד".  אך לשורש "שרד" יש בעברית כבר משמעויות קבועות אחרות בכל הבנינים.לכן אני מציע כתחליף לביורוקראטיה לעצב את השורש "שרד" במשקל "פעלל", לשורש "שרדד". בדרך זו ניצור פועל שיבטא את השלטון של הפקידות, ואת ה"משרדים" שהם תחנות הטרטור בדרך. אך כאן נוצרות גם משמעויות נוספות, המתארות את חוויית הביורוקראטיה. כי "שרדד" מרמז על "רדד" (כמו שרטט המדגיש רטוט היד, ו"ספרר המדגיש את הפרור למספרים).ועוד יותר. "רדד" פירושו "לרמוס ולהכניע", וכמובן גם "לשטח" – גהץ את נפתוליו האישיים של האזרח הנידון. בקיצור ה"שרדוד" הופך את הנזקק לו ל"שריד" בלבד של מה שהיה לפני שהחל את "המסע".עם מונח זה נוכל לומר:

–   השִרְדּוּד (הביורוקראטיה) הממשלתי, הוא בלתי נסבל

–   במשרדי העיריה השִרְדּוּד (הביורוקראטיה) קטן יותר

     כי הפקידים והאזרחים הנזקקים להם גרים    

    באותו ישוב, ומכירים אלה את אלה.

–   הלכתי לקבל רשיון נהיגה, והפקידים שִרְדְּדוּ

    (אין בלועזית) אותי משך יום שלם.

–   הִשְתַּרְדַּדְתִּי (אין בלועזית) בטיפול במס הכנסה וזה עלה לי ביוקר

–   פקיד מוכשר עולה בדרגה. בעל כישרון מוגבל הופך שַרְדְּדָן

 (ביורוקראט) שעושים הכל לשמור על

    הכסא, ושִרְדּוּד (כפועל – אין בלועזית "לברקרט") האזרח,

    הוא ההוכחה העיקרית לחיוניות מקומו      בעבודה.                 

–   המנהל הסביר שיחליף עובדים, שמשרדיהם שרדודיים

 (ביורוקראטים) ויביא אחרים במקומם.  

 

פרק מ' : אַפְשוֹרֶת

??? ?' :  ??????????

????? ?????????? ??????????

??????????

??????? ????????????

     

?????? ????? "????? ????????" ???? ?? ????? "?????" ??????? "???" ??? ????? "????????" ??????? "????". ????? ?????? ????? "??? ?????", ?????? ???? ?????? ????? ?????.???? ????? ??? ??? ????? (?? ????) ??? ?????? "????" ?????, ??"???" ??? ???: ?? ??? ???? ?? ??? ????? ???, ??? ???? ?? ?????. ???? ?????? ???? ?? ????? ?"????" ??? ??? ?"?????" ???? ????? ??? ?????, ?????? ???? ?? ?????, ????? "????" ?? "?????" ????? "????".??? ??? ???? ????? ?"????? ????????" ??? "??????????" ????? "??????" ???"??????". ?? ???? ?? ??? ?????? ??? "?????" ?? "????" ??? "?????" ????? ????? ???. ?? ????? ????? ?????? ?????? ?"?? ????" ???? ?? ?????? ?????, ????? ????? ?? ?????? ????? ???????.?"??????" ????? ?????? ???, ????? ?? ????? ??????, ????? ?? ??????? ????? ????, ???? "????? ???? ?????". ?? ??????? ?"??? ??" ????? ?"??????".

????: ?????? ????? ???? ?????? ?? ?????? ?"??? ?????". ??? ????? ?????? ?"???????" ?????. 

 

 

פרק ל"ט : דלי"ת הנ"ל (ד')

"מה תגיד עליו על מנדל לא מכניס אפילו פנדל…"

              

דלי"ת הנ"ל (ד')

מֶנְדְל

שֶיְינְדְל

 

הפעם זו לא חלופה עברית חדשה למונח שחדר אליה משפה לועזית, אבל ניסיון לתהות על העובדה ש"בעיטת עונשין" אנגלית, הקרויה PENAL TY הפכה בעברית למונח  "פנדל", כהמצאה יהודית שלא קיימת בשום שפה

בעולם.הסקרנות התעוררה אצלי כבר לפני עשרות שנים, כאשר, חיים חפר חרז בשיר השכונה את החרוז הידוע:

"מה תגיד עליו על מנדל לא מכניס אפילו פנדל…" אז הגעתי ליידיש, בה קוראים לאדם לעתים בשמו העברי, כשאחריו מיד גם כינויו היידישי העממי כמו "אריה לייב";  זאב וולף ועוד. אני כמובן בחנתי מיד את "מנדל" והסתבר לי כי בספרות הוא מופיע לא פעם כ"מנחם מנדל". הכיצד?!יש להבין ש"מנחם" זכה לכינוי חיבה ביידיש "מנל", ומכיוון שהברה של נו"ן ולמ"ד בשני שוואים רצופים קשה מאד להיגוי. הוסיפה היידיש את האות דלי"ת כדי להקל. מכיוון שגליתי אותה בעברית בין האותיות נו"ן ולמ"ד, קראתי לאות זו דלי"ת הנ"ל. כך כנראה נולדה גם "שיינדל" מכינוי החיבה שיינל, לשם שיינע (יפה); בריינדל מהכינוי בריינל לשם בריינה; כך גם חנדלה מהכינוי חנהלה של חנה. רות אלמגור הצביעה על "חיינדלעך" "החשוד" שזכה בדלית הנ"ל בצורת הרבים של חיינלה – חיינלעך – חיינדלעך, שפירושם בעברית אלה מעשי חינחון.יש מקום לתהות אם גם "סוכר קנדל", שייך לכאן, שכן קינמון נקרא בצרפתית "קנל" CANNELLE

וזה יכול להפוך בקלות ביידיש ל"קנדל". אלא שקנל הוא ממתק

צבעוני בעוד סוכר קנדל הוא ממתק לבן. את התופעה של דלי"ת המוכנסת למילה לאחר נו"ן להקלת ההיגויי,

מצאתי בינתיים גם בצרפתית.  אלא ששם מדובר בין נו"ן לרי"ש.  כדי ליצור "עתיד" לוקחים את צורת ההווה ומוסיפים בגוף ראשון אני – ERAI; בגוף שני אתהERAS;  ובגוף ראשון רבים אנחנו –ERONS  וכו'. אז במקרה שהפועל בהווה מסתיים באות "N" אז יש בעתיד מפגש בין "N" ו"R" אני מצאתי את זה בשני פעלים בזמן הווה:VIEN (בא) ו-TIEN (מחזיק).  ליצירת זמן עתיד, מוסיפים כסופיות לשורש את ההברות דלעיל. כלומר אני אבוא – VIEN ERAI, אתה תבוא – VIEN ERA, אנחנו נבוא VIEN ERONS  ובמקום זה אנו רואים: אני – VIEN

 D RAI, אתה – VIEN D RAS, אנחנו – VIEN D RONS. זהו סיכום ביניים של גילויים בהם הבחנתי במקרה. אני מניח שלשונאים יקחו את האתגר למצוא דוגמאות נוספות בכל השפות לאותה דלי"ת עברית לה קראתי – דלי"ת הנ"ל".

 

 

 

פרק ל"ז :שָקִיעַ – בְּלִיט

מָשָה  מִנִּבְכֵי  חֶלְשוֹנוֹ

  פרק ל"ז

    מאת משה ברק-גבת

שָקִיעַ – בְּלִיט

בפנינו רואים קיים שקע בולט פחות או יותר המחבר את מרכז האף בין שני הנחיריים, למרכז השפה העליונה, שבתחתיתו הוא יוצר משולש קטן. השקע הזה בולט, אצל יונקים שונים בצורת Y מתפצל בקצהו כדי להגיע לשני הנחיריים, וכך לאפשר ביתר קלות להריח את המזון הבא לפיהם . אצל בני האדם זהו עוד אחד האברים שהתנוון (כמו המעי העיוור, ועצם הזנב) כשלא נזקקו לו עוד במרוצת התעצבות המין האנושי. כך נותר השקע, שעורר בדמיון האדם, אגדה על מלאך שהניח שם את אצבעו לפני לידת הילד לברכה. התלמוד מספר זאת במסכת נידה ל', ב'. עמי העולם מיחסים זאת לקופידון אל האהבה. מכיוון שהשקע היה עדות לאהבה קראו לו היוונים Philtrum מהשורש Philtron=להיות אהוב, שמקורו ב- Philein=לאהוב. להוציא חלק מהשפות הסלאביות ואלה שבמזרח הרחוק, כמעט כל שפות העולם אימצו את השם "פילטרום". שמו בערבית "אלניסרה", אך חרף האיזכור בתלמוד אין לאבר שם עברי. בהיות האבר הזה – שקע, אני מציע לקרוא לו בשם "שָקִיעַ" על משקל: קָלִיעַ, רָקִיעַ. השם יאומץ גם לכל שקע קווי רדוד בנוף ובחפצים שונים. לדוגמה: השפם של צ'רלי צ'פלין הסתיר את השקיע שלו.  התעלה שנחפרה לתיקון צינור המים כוסתה ואפילו זופתה, אך בכל זאת הותירה שקיע בכביש.  בסולם העולה של קפלי צורה החל ב"חריץ" יבוא השקיע אחריו, מעליו תעלה, נקיק, נחל, ועד בקעה.  אז בהזדמנות זו ששקענו ב"שקיע", אני מציע לגאול את הצורה ההפוכה מאלמוניותה, ולקרוא לבליטה קווית ארוכה "בְּלִיט" וברבים "בְּלִיטִים" על משקל: כְּבִיש, מְחִיר, שְרִיר וכו'. לדוגמה: "בכבישים שבשכונות מגורים, ראוי לעצב כל כמה עשרות מטרים בליטים שיאטו את תנועת המכוניות." "צינור מים שאינו מוטמן בקרקע, מהווה בליט המעכיר את הנוף, ומפריע לתנועה בשטח"

 

 

 

 

 

 

פרק ל"ו : דַּ עַ ל במקום הייטק

?????  ??????????  ??????????

      ???  ?"?    ??? ??? ???-???

??? ?? ?

?????

???? ???

High Tech

 

????? ????? ??????? ????? ????????, ?? ?????? ?????? ?????, ?? ???? ?????? ?????? ????????, ?????? ???? ?? ??? ????? ?????? ???????. ?????? ???? ?????? ????? ??? ???? ????? ??????? ??????? ???? ?????? ??????? (?????). ???? ?????? ???? ??? ?????? "????????? ?????" High Technology ?????? ????? ??????? High Tech, ??? ??, ?? ??? ??????? ???? ??????.????? ???????, ?? ???? ?? ??? ?? ??? ???? ??????? ????, ???????? ???? ???? ?????? ??? ????? ????. ????? ???? ????? ????? ????? ????? ?? ?????, ?? ??? ????, ??? ?? ??? ??????.

??? ???? ???? ?? ??? ???? ??? ???????? ?????? ?? ???? ???? ????? ?? ??? ??????: ?? =High ; ??? = Tech  ????? ???? ?????? "????", ?? ?????? ??? ???? ?????? ?????? ?????? ??????. ??? ???? ?? ?????? ?? "???" ???? "??" ?????? ?? ?"??". ????? ?? ????? ??? ???? ????? ?????? ?????? ??? ???, ??? ?? ????? ???? "????" ??? ???? "???" ?? ???? ???, ???, ???'.  ?? ???? ?????:

??? ??????  –  ????  –  ?????? ????? ????? (????????) ??? ???? 17

?? ????      –  ?????  –  ????? ??? ?? ??? ???? ????? ?????

????? ????   –  ???????  –  ?????? ????? ?????? ???? ??? ??????,

                                  ?????? ?? ?????? ????? ???????

??? ???? ???? ????? ?? ????? "???" ????? "??? ??", ???? ??? ???

???.

 

 

 

 

פרק ל"ה : נְקוּפָה במקום פריפריה

       פרק ל"ה 

        מאת משה ברק-גבת

מָשָה  מִנִּבְכֵי  חֶלְשוֹנוֹ

נְקוּפָה

 

 במקום

פריפריה

periphery

 

בשעה שרוצים לציין את החלוקה הראשית של הארץ, מדגישים את "מרכז הארץ" וכל האזור סביבו על הערים שבו קרוי "הפריפריה".לעתים ניסו לקרוא להם "ערי השדה", כאילו אלה ישובים "בלב שדות" בניגוד למרכז הארץ שעיקרו בנינים. אך מכיוון שזה לא ביטא את המצב, הוסיפו להחזיק בשפה התקנית ובעגה במושג "פריפריה", כמעגל סביב מרכז העיר או סביב מרכז הארץ, אף כי זו מילה נוכרית, ארוכה –  בת 5 הברות, שלא ניתנת להטיה בפעילויות ובזמנים שונים, לפי מסורת העברית. אנו מגדירים את ה"פריפריה" כאזור הרחב המקיף את המרכז העירוני או הארצי. מסיבה זו פניתי ל"הקפה", ו"היקף". רבים יודעים שהשורש של "הקפה" הוא "נקף" כדוגמת "הפלה" מ"נפל"; "הסעה" מ"נסע" וכו'. היה הגיוני על כן לאמץ את המונח "נקיפה" כדוגמת "נפילה" ו"נסיעה" אך הצורה הזו כבר בשימוש במובנים אחרים כמכות בעץ לצורך השרת הפרי, ומכות בלב בעת התלבטות "נקיפות מצפון" וכו'. אני מציע לשמור אמונים לפועל "נקף" הקשור ל"היקף" ולבחור מתוכו לפריפריה את המונח ש"נְקוּפָה" במשקל "פעולה" (פזורה, שדולה, פלוגה וכו') למשל: יש בארצנו יתרון כלכלי לתושבי המרכז לעומת תושבי הנקופה.אך בעברית ניתן ליצור ממונח זה שלשה אופני פעולה, תוך ניצול הבנינים השונים של הפועל נק"ף.בבנין פעל: נקפתי, נוקף, אקוף, נקוף והפירוש הוא: לעזב את המרכז לטובת הנקופה. למשל: אני נוקף את המגורים ברחוב אלנבי בתל אביב, לטובת צהלה.בבנין פיעל: ניקפתי; מנקף; אנקף; נקף; והפירוש הוא להעביר מישהו לנקופה. למשל;  שטפון זרם העולים עם הקמת המדינה, נוצל לניקוף הדרום הנגב והגליל; או "ממשלות ישראל הוסיפו לנקף עולים והפכו בכך את הנקופה לארץ עולים חדשים ברמת חיים ירודהבבנין פועל: נוקפתי, מנוקף, אנוקף, והפירוש: זו עדותו של האדם אותו נוקפים. למשל:עולי אתיופיה ורוסיה נוקפו ישר מנתב"ג למקומות ששאפו להגדלת האוכלוסין, בהבטחה שלשם ינוקפו תעשיות שתקלוטנה אותם.

פרק ל"ג : אִישָׂב – אִישָׂבוֹן – אִישָׂבוּת במקום anti aging

 

 

מָשָה  מִנִּבְכֵי  חֶלְשוֹנוֹ

      פרק  ל"ג                  מאת משה ברק-גבת

 

אִישָׂב – אִישָׂבוֹן – אִישָׂבוּת

במקום

ANTI  AGING        

                                                                            

 

המונח האופנתי ANTI AGING , "עלה לארץ". אך אף שהתאזרח בציון,

הוא חי אתנו רק בשמו הנוכרי. השם בן שתי המלים פירושו "נגד גדילה בגיל".

בשפתנו נכון יותר לומר "נגד הזדקנות".

כדי לקרוא לתופעה בשם עברי אני נוטה לתרגם את המילה "ANTI" במלית

השלילה העברית "אי" ואת המילה AGING לתרגם לשורש של "שׂיבה"

 בצורת "שׂב".

כך יתורגם הביטוי ANTI  AGING למונח עברי "אי-שָׂב", שנוכל לכתוב במחובר

 "אישב"  במשקל פיעָל, כמו סימן, עיקר, איכר, וכו'.    

בדרך זו ניצור פועל תלתני חדש בעברית "אשב".

כך נקבל בעברית משהו שאין בשום אופן באנגלית ובשפות הלטיניות – פועל

שמשמעו "לפעול לעצירת הזקנה".

הפעל "אשב" בבנין פָעל: בעבר אשבתי, אשב, אשבנו, בהווה – אושב,

אושבת, אושבים; בעתיד – אאשב

נאשב;

אדם שביצע ANTI  AGING , ייקרא  "אישב" בזכר, "אישבה" בנקבה

לתופעה ניתן לקרוא "אישָׂבוּת" כמו איכָרוּת, ואם היא לטווח קצר ניתן לקרוא לה

 "אישָׂבוֹן" כמו עיקרון.

פרק ל"ב : קַ רְ אָ ן במקום לֶ קְ ט וֹ ר

מָשָה  מִנִּבְכֵי  חֶלְשוֹנוֹ

    פרק  ל"ב                                    

                                                                                                                                                                                                 

   מאת משה ברק-גבת

קַ רְ אָ ן במקום   לֶ קְ ט וֹ ר

 

בשם "לקטור" מכנים בעברית אדם שמקצועו לקרוא ספרים בשלמותם, לצורך בחינה אם רוצים להוציא אותו לאור, להעניק לו פרס וכו'.

למונח זה אין כל קשר לשורש "קטר" ולדקדוק העברי בכלל. מקורו בלטינית, במילה LEG/LEC, חילופי C/G הידועים למשל בשני מונחים מאותו שורש LECTURE – מקראה, הרצאה; LEGENDE – אגדה. בצרפתית זה הצטמצם למילה LIS שפירושה "קורא".

מן המונח LECTURE נוצר LECTEUR, ככינוי לאנשים שמקצועם הוא קריאת ספרים. בעברית העדפנו את ההיגוי האנגלי/גרמני של שם זה LECTOR/LEKTOR וכתבנו "לֶקְטוֹר".

כדי לסלק מן העברית זמורת זר זו, אני מציע ל"לקטור" בשם "קַרְאָן" מהשורש "קרא" במשקל "פעלן" (כתבן, יצאן, פרשן)

מכיוון שזה שני דורות יצרנו ואימצנו שם מקצוע מהשורש "קרא" לפי נחי ל"ה "קַרְיָן" למקצוען  שקורא בפומבי בקול, נוכל להבדילו עתה מעמיתו הקורא בלא קול ספרים לשם בחינתם, בכך שיכונה "קַרְאָן

עוֹנִים במקום אוֹן לָיְין

מָשָה  מִנִּבְכֵי  חֶלְשוֹנוֹ

                                                                          פרק ל"ב                                     

                                                                                                                מאת משה ברק-גבת

עוֹנִים

במקום

אוֹן לָיְין ON LINE

 

אוֹן לָיְין – "על הקו" באנגלית. נוצר כנראה במאה הי"ט-כ', כשצץ חוט הטלפון המקשר שניים המצויים בשני קצותיו, כשהחליטו מבחינה צורנית לקרוא ל"חוט" בשם "קו". עד אז דיברו אבותינו לחלל והשיבו לחלל, ומי ששמע, שמע. זה חוזר כיום. חוטים/קוויים נעלמים  יש חלל ממנו דגים את הדרוש ולתוכו משלחים את מה שיש לומר, בין אם זה רדיו, טלביזיה או מחשב. בעברית תורגם "און ליין" ל"מקוון" שלפי מילון "ספיר" פירושו: "קשור ישירות למחשב". זה מאד מתאים כציון תפעולי להתחברות, ומשתמשים בו בעבודה במחשב. אך המונח "מקוון" אינו מזמין קשר. לכן לא נזקקים לפועל "קון" באמירה "האוצר – מקוון"; "נוסטלגיה – מקוונת"; "גלי צה"ל – מקוונים". העגה ויתרה גם על האפשרות לתרגם את הצירוף השמני ולומר "גלי צה"ל – על הקו", בעברית, אותה מבינים וכאמור, "קו" שכזה נעלם והולך בימינו, והצורך "להיות על הקו" פג. כך בניגוד למצב במחשב ברחו או בחרו בצירוף האנגלי "און ליין" המסווה את קיום ה"קו". עוד חיקוי של התבטלות מתאנגלת ללא כל הצדקה והגיון, פרט לצורך של אותם "מי שהם" הרוצים בכוח לשלב ביטויים אנגליים בעברית, ללא כל קשר לאופייה של שפתנו.הניכור מתגלה כבר ברגע שבו קוראים את שתי המלים "און ליין". אדם שחונך על העברית כהלכה, יקרא כאן "אוֹן לְיָיִן" שפירושו "כוח למיץ הענבים שתסס ?!" .דרושה אמירה על "כוננות לענות".מסיבות אלה אני מציע לאמץ את המונח   "עונים"  הקשור במקף לשם המקום העונה בכל עת למשל: "חברת החשמל – עונים"; "משרד האוצר – עונים"; המהדרין יוכלו אפילו להטות פניה זו, כגון: האוצר – עונֶה"; "נוסטלגיה – עונָה"; "גלי צה"ל – עונים" אני מניח שיהיה קל לאמץ את "עונים" גם בגלל קרבתו למונח האנגלי – עונים/ON HIM, ובעיקר בגלל התשובה המזמינה  בהבטחה  להשיב. מוסדות הזמינים למתן תשובה כל היממה, כגון מוסדות בריאות או תעופה יוכלו להשתמש במכתם הולם הן במובנו והן בצלילו  –  "עונים ללא נים".