יעקב יובל / וידוביץ אמן יוצר בעץ

יעקב יובל / וידוביץ'

יעקב הוא הבן של צילה שהיה לה ברחוב ד' בביתה מול בית הספר מזנון בו מכרה לתלמידים סנדביץ' עם מיונז…

יעקב הוא אמן יוצר בעץ:

תמונה> יעקב אמן-חרש עץ ועבודתו 

 תמונה > יעקב אמן עץ-מבקר בספינת הדגל של הצי ה-6

תמונה > שלמה אב המשפחה

   תמונה>האח הלל

תעודה  מס.1

תעודה  מס.2

רות ריכטר:ספר חדש

 שלום לכם

אני שמחה לבשר לכם שהשבוע יצא לאור ספרי החדש, מס'  12, "העיניים של אימא". שלשום מלאו לו שבוע.  הוא מתאים גם לבני נוער וגם למבוגרים, ועוסק בקושי להתגבר על נכות. חלקו אוטוביוגרפי וחלקו דמיוני. הוא אופטימי מאוד. כן אני מזמינה אתכם לצפות בשתי כתבות קצרות שלי ושל אריה שהתפרסמו החודש  בערוץ 98.  הנה הקישורים:

https://www.youtube.com/watch?v=GjAej73bbcU

שיקום. כתבת שיר. 3 דקות.

https://www.youtube.com/watch?v=671KSIDX4SU

כתבה קצרה,  9 דקןת, על  לאה מילר פורשטט, שהקימה באוגנדה בית ספר לילדי המגורשים.

תיהנו.

רותי יצחקי ריכטר

 

אורית פרי להמשך יום האישה:המורה יעל שהשפיעה על חיי:

ממשיכה בהתבוננות על מסע חיי ועל הנשים שהשפיעו עליי.  והיום אני מוקירה תודה למורה שלי מכיתה א׳ בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. הלא היא המורה יעל האהובה  Yael Etiel Harlaff זכיתי שהמורה יעל תלמד אותי לקרוא ובכך תפתח לפניי עולם ומלואו, ותנחיל לי את אהבת הקריאה שמלווה אותי כל חיי. וכתיבה!  כתבנו אז בחצאי מחברות, ויעל הקפידה אתנו על יסודות הכתיבה התמה, כפי שקראו לה ב׳ריאלי׳.   עד היום משונה לי כשאני רואה שמישהו כותב ט׳ או ל׳ מלמעלה. זה בניגוד לכללים שלימדה אותי המורה יעל. ואיזה כתב יפהפה היה לה עצמה!

                                             

המורה יעל הייתה יפהפייה ג׳ינג׳ית תוססת, ססגונית ומלאת חיות. היא הילכה עליי קסםלבושה בשמלות צבעוניות וענודה מחרוזות ענברים, טבעות וצמידים. כמה אהבתי להתבונן בה! כמה אהבתי להקשיב לה.חלק לא מבוטל מהקסם שלה היה כשרון הציור שלה. יעל הייתה ציירת. ציירת ממש. אמנית. וכל אחת מאתנו זכתה ביום הולדתה לשבת מול המורה יעל ושהיא תצייר את דיוקנה.

ביום של בחינת הבגרות האחרונה שלי, ממש כשיצאתי מהבחינה, בבית בירם, פתאום פגשתי את המורה יעל, שבאה להשגיח בבחינות. הרגשתי, וגם אמרתי לה, שזו סגירת מעגל עבורימעגל הלימודים שלי בבית הספר, מהיום הראשון בכיתה א׳ עד בחינת הבגרות האחרונה בי״ב.

לפני כעשרים שנה, קראתי בעיתון כתבה על יעל ועל סיפור האהבה המופלא שנרקם בינה לבין גייזי מנחל עוז, לאחר שבעלה נפטר. באותם ימים הייתי עורכת משנה( עורכת תוכן) של התוכנית של עינת ארליך ששודרה מידי יום שישי בערוץ 2החלטנו להביא את יעל לתוכנית שתספר את הסיפור שלה. נודע לנו שהתוכנית מצולמת ביום ההולדת של יעל, והזמנתי עוד חברים שלי מכיתה א׳ שיעל היתה המחנכת שלהם, שהסתתרו מאחורי הקלעים ואז הפתיעו אותה כשנכנסו עם עוגת יומולדת. יעל זיהתה את כולם, למרות השנים שחלפו, וכמובן התרגשה מאוד.

לפני כמה שנים נפגשנו בפייסבוק
גם הפגישה הזו הייתה חמה ומרגשת. נמשכה לתוך התכתבויות פרטיות, שאלות ועדכונים. היה מדהים לראות איך למרות שלימדה מאות תלמידים המורה יעל זוכרת פרטי פרטים עליי ועל כל בני משפחתי. יעל היא חברה פעילה שלי בפייס, וגם בפרסונה הפייסבוקית יעל היא עדיין ערכית ודעתנית כשהייתה. בשבילי היא נשארת תמיד המורה יעל האהובה, המורה שלי מכיתה א׳, האישה שפתחה בפניי את עולם הלמידה.

מזמינה את כולכן/ם לגלות ולכתוב על הנשים שהשפיעו עליכן/ם.
ושיהיה יום האישה משמעותי ושמח 

 תגובות

Julia Gati   אורית הכתיבה שלך עוצמתית ומרגשת ובוגרת וטהורה . מורתי יעל הנצחית .מורתי הנצחית כך אני קוראת לה.

אלחנן הופמן מרגש בהחלט, והיום אפשר להתגעגע למורים של פעם , זן נדיר

 Dorit Romano Hirshson כתבה מרגשת על אשה מדהימה

 

 

 

 

 

 

 

מזל טוב לרותי יצחקי/ריכטר :רק עכשיו נולד

חברים יקרים, מגיע לי מזל טוב.

כן. הוא תינוק חדש, הוא ספר בן שבועיים, וכמו כולם גם הוא נולד בזיעה ובדם לבי. לכן כל הזמן אני שרה לו את השיר הנפלא מימי ילדותנו:  "בוא ואשק לך, ספרי היקר, מול ירק של שדות, שמים של אור. ולבך עוד לא רוחץ עוד מזיעה ודם…" ואני מניפה אותו מטה ורום כמו בשיר הזה, ומספרת על לידתו לארבע רוחות השמים ולכל מי שמסכים לשמוע.

          ואל תזלזלו, חברים, עברתי הרבה טיפולים עד שילדתי אותו. למעשה, הוא היה צריך להיוולד לפני שנה, אבל ההיריון הזה נמשך כל כך הרבה חודשים, כי כל הזמן חשבתי שאולי הוא עוד לא בשל, ולכן הגהתי והגהתי והגהתי כדי שהוא יהיה מושלם, וכמו בהרבה הריונות,  עברתי את תאריך הלידה המצופה. אבל למה אני מתלוננת על איחור קל? הרי חיכיתי לו המון שנים. חשבתי אותו ודמיינתי אותו וחלמתי אותו ופיללתי לו וציפיתי לו.  והנה, סוף טוב – הכל טוב.  עכשיו הוא אתי. ואני "משוויצה" בו בלי בושה לפני כל החברים והשכנים.

          אתם צריכים לראות כמה הוא אסתטי. אני מתכוונת לומר שהוא יפה מבחינה חיצונית. כי אני לא מוסמכת להעיד על תכונותיו הפנימיות. הרי אתם מבינים שאני משוחדת, אבל חיצונית הוא ממש יפה תואר. הלבשתי אותו בעטיפה נאה, ועל בגדיו יש ציור המעיד על תוכנו ומלים טובות כתובות עליהם. הוא נראה לי תינוק מעניין. ואני מקווה שהוא גם די חכם. אבל כל אמא, ובעיקר אמא יהודייה, חושבת ככה על הילד שלה. נכון?

          אני מקווה שכולם יאהבו אותו. אמנם יש לו עשרה אחים בוגרים שהולדתי מזמן  וגם אותם אני אוהבת מאוד, אבל אף-על-פי שאסור להפלות, אני אוהבת אותו קצת יותר, כי הוא בן הזקונים שלי. הוא חסר ישע שעדיין לא פילס לו את דרכו. ואני צריכה להגן עליו ולהשתדל שיהיה מקובל על הבריות ובעיקר על הילדים ובני הנוער  כי להם נועד.  

ויש לו כבר שם. קוראים לו "נגד הזרם", כי הוא מספר את סיפורה של ילדה אמיצה הסובלת מחרם חברתי מתועב ואכזרי, (כמו כל החרמות בעולם, הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים). הספר גם מנסה לתת להורים ולמחנכים כלים להתמודדות  עם תופעה אלימה  וכואבת זו.

אפשר להשיג את הספר בחנויות הספרים. אמנם הוא מתאים לנוער, אבל אני מקווה שגם ילדים בני 100 ימצאו בו עניין,

 תיהנו.

 רותי יצחקי-ריכטר rrichter@012.net.il

037314024   0524824436

 

 

 

גייזי: "שמאלה לרחוב פרל" בפסטיבל הקולנוע הבין לאומי בבוסטון

 הסרט של סוזי ריבו ויפתח שביט הוקרן אתמול בששי והקרנה חוזרת תהיה ביום שני

http://leftonpearl.org/festivals.html

https://twitter.com/leftonpearl

https://www.youtube.com/watch?v=q-Ax3i2Iv28

https://www.youtube.com/watch?v=gCKwU87pDuM

LEFT על פרל הוא תיעוד של 55 דקות על אירוע משמעותי מאוד אך לא ידוע בהיסטוריה של תנועת השחרור של נשים, 1971 השתלטות על כיבוש בניין אוניברסיטת הרווארד בבעלות מאות נשים באזור בוסטון. 10 ימי כיבוש של 888 ממוריאל דרייב על ידי נשים בדרישה למרכז נשים ודיור נמוך דיור עבור הקהילה שבה עמד הבניין, מגולם בתוכו הרבה תקוות, ניצחונות, קונפליקטים ומתחים של הפמיניזם הגל השני. אחת ההשתלמויות המעטות של נשים עבור נשים, פעולה זו הייתה טרנספורמטיבית עבור המשתתפים, והובילה ישירות להקמת מרכז הנשים הארוך והמשתנה ביותר בארה"ב.

            

יעל איתיאל :תתחילו להתרגל – שמונֶה עשרֵה

   זו מכת מדינה    שלוקים בה שדרני רדיו וטלוויזיה , סופרים ,מוזיקאים  ,אנשי ציבור , שרי ממשלה  ואפילו אנשי חינוך ומורים ! גם דתיים שמתפללים שמונה עשרה כל יום טועים כשאומרים את המספר 18 עם פתח בנון : אין מילה כזו בעברית !

   צריך לומר :  אלפיים ו-  שמונֶה עשרֵה

   תפילת  שמונֶה עשרֵה

אני בת    שמונֶה עשרֵה

גם אני בן  שמונֶה עשרֵה

  תתרגלו מעכשיו לכבד את  

 השנה הקרובה בעברית נכונה!

 תשמרו על השפה שלנו.

יעל איתיאל חרלף