פרופ' יקיר אהרונוב: גאה לספר שביתי רנית זכתה בפרס חשוב בתחום הבינה המלאכותית.

רנית הייתה מועמדת לפרס הזה שניתן לקרוא עליו בהמשך, אבל אפשר לומר בקצרה שניתן לנשים אשר השפיעו באופן משמעותי על תחום הבינה המלאכותית, או על ידי כך שעזרו בזירוז התהליכים בארגון שלהם , או כחלק ממחקר אקדמי או בעזרת חידושים פורצי דרך. נשים אלו שבעזרת כישוריהן ומעשיהן  כמדריכות, חוקרות או יזמות -משנות את תחום הבינה המלאכותית. השנה הוגשו  200 מועמדויות של נשים ב5 תחומים. מחקר בבינה מלאכותית הוא אחד מחמשת התחומים ורנית שלי זכתה בו הלילה בטקס בקליפורניה. מאז 2019, VentureBeat מכבדת את הנשים המנהיגות, המנטוריות, החוקרות והיזמיות שמשנות את תעשיית הבינה המלאכותית – מה שהופך אותה לשווה יותר, אתית ופורצת דרך לכולם. פרסי VentureBeat Women in AI נוסדו כדי להדגיש עד כמה הקולות, העבודה והחוויות של נשים אלה חיוניים לבינה מלאכותית כתחום וכטכנולוגיה, ולהאיר אור על כמה מהמנהיגים הללו. השנה, למעלה מ-200 נשים היו מועמדות על פני חמש קטגוריות, ואנחנו שמחים להציג את הזוכים הפוטנציאליים שלנו. כל אחד מהם נבחר על סמך מחויבותו לתעשייה, עבודתם להגברת ההכללה בתחום והשפעתם החיובית בקהילה.

המועמדות בתחום מחקר בינה מלאכותית

פרס זה מכבד אישה שהשפיעה באופן משמעותי על מחקר הבינה המלאכותית, בין אם על ידי סיוע בהאצת ההתקדמות בארגון שלה, כחלק ממחקר אקדמי, או על ידי השפעה על חדשנות בתחום הבינה המלאכותית.

  • כריסטינה גורוסטיטה, מדענית נתונים ראשית, חברת קוגיטו
  • ד"ר רנית אהרונוב, סמנכ"לית טכנולוגיה, פנגיאה ביומד
  • מוניה ללמאס-רואלקה, ראש תחום מחקר טכנולוגי בהתאמה אישית, ספוטיפיי
  • ניקול ג'יאנג, מנהלת מוצר ועיצוב, אבטחה חריגה
  • ויקטוריה מוראדיאן, למידת מכונה, חוקרת, פיקסארט
  • איימי שטייר, מדענית למידת מכונה ראשית, גרטל

הזוכה בפרס היוקרתי בתחום מחקר בינה מלאכותית ,היא ד'ר רנית אהרונוב, ביתו של בן הקריה פרופ' יקיר אהרונוב, בנם של דליה והלל ז'ל ואחיו של פרופ' דב אהרונוב , מרחוב י'ז { לייב יפה } מספר 11 בקרית חיים.

הצג את תמונת המקור
ד'ר רנית אהרונוב

מיורם סתיו: בצער על מותה של שמחה רחמן ז'ל.

שמחה רחמן, אשתו של חברנו בן הקריה, ליהוא רחמן, יליד 1934 שהיה גר ברחוב ט״ו, נפטרה לפני כשבוע, מספר שבועות טרם מלאו לה 80. שנים רבות הייתה אחות מוסמכת בבית החולים המקומי בלוס אנג׳לס, עד צאתה לגמלאות.

יהי זכרה ברוך ומנוחתה במעלות מרומים ותנוח על משכבה בשלום ונאמר אמן !

שמחה הייתה גם אחותו של דן רחמן, בן כיתתנו, { ילידי 1938},בבית הספר העממי לילדי עובדים ע'ש ארלוזורוב בקרית חיים, חבר קבוצת " עלומים " בסניף תנועת "הנוער העובד "בקרית חיים, חבר גרעין " רעות " .שירתנו יחד בנח'ל והיינו הגרעין השני למייסדי קבוץ עין גדי. דן הלך לעולמו בגיל צעיר מאד ממחלה קשה.

אנו משתתפים בצער בני המשפחה על מותה של שמחה רחמן ז'ל.

אלי רביד , ליישי

מאביגיל שפירא { ענתבי }:בצער על מות בת הקריה רות גל { זגגי}

שלום אלי

רציתי להודיע שבת קריית חיים רות גל (זגגי) הלכה לעולמה היום , בת 90 במותה. הייתה אחות רופאת העיניים ד"ר היט שנים רבות במרפאת קופת חולים בקריה. בת למייסדי הקריה שביתם ברחוב ד' – כיום הנוטר ,היה פתוח לכל ,גם אמה של רותי הייתה מראשונות האחיות בקריה כאשר קופת החולים הייתה ממוקמת במבנה שכיום הוא ארכיון הקריה. הלוויה שלה תתקיים ביום שני 11.7.22. יהי זכרה ברוך.

  בצער, אביגיל שפירא (ענתבי).

éìéãé-ù  1932 á-à 2
רות זגגי , מימין למורה נחמה.
éìéãé 1932 áîâéðéí  5
רות זגגי, שורה ראשונה מימין, עם ילדי כתה ח'{ ילידי1932} בוגרי בית הספר העממי " מגינים ". המחנך ישראל דיין.

אליעד אלון : סיפורו של דב אהרוני מלחין השיר " עין גדי"

העברה מאתר " היסטוריה ושימור בישראל ".

מאת: אלי אלון . השיר "עין גדי" הפך מזה כבר לקלסיקה בזמר הישראלי, ודומה כי אין כמעט ישראלי שלא מכיר או שמע שיר זה, אולם רק מעטים יודעים כי מי שהלחין את השיר המיתולוגי היה דב אהרוני, מוזיקאי מוכשר, אך איש צנוע וענו ונחבא אל הכלים. באוגוסט 2015 הלך לעולמו ממחלת הסרטן והוא בן 73.דב אהרוני נולד בירושלים ב-31 באוקטובר 1942 לנפתלי וצילה אהרוני. אביו נפתלי (2011-1919) היה מוזיקאי, מלחין ומעבד בעל שם ונגן בתזמורת "קול ישראל" (לימים רשות השידור). לאמו צילה הייתה חנות ספרים ברחוב בן יהודה בירושלים. כבר מגיל צעיר התגלה כשרונו המוזיקאלי של דב הוא ניגן עוד מילדות . האב שהיה נגן בתזמורת "קול ישראל" והאווירה המוסיקלית ששררה, מן הסתם, בבית, תרמו את שלהם. דב למד בבית הספר "בית חינוך" בירושלים. התקופה היא סוף שנות ה-50. המורה לתנ"ך שלו בבית ספר, היה הסופר והמשורר יצחק שלו, אביו של הסופר מאיר שלו. רועי אהרוני, בנו של דב, מספר לי, כי אביו אהב מאוד את יצחק שלו ולימים אף הלחין כמה משיריו. בשנות ה-60 למד דב באקדמיה רובין למוזיקה בירושלים. בין מוריו היה פרופ' יצחק סדאי. במסגרת עבודת גמר שערך באקדמיה חיבר יצירה "ויריאציה" שזכתה לשבחים רבים. לאורך שנים רבות עבד כמוסיקאי, עסק בהלחנה ועיבוד וניגן בפסנתר ובכלים נוספים כמו חצוצרה, בהופעות ואירועים שונים, וכן ניגן בבתי מלון. בשנות ה-70 היה מורה למוזיקה בבית ספר "קפלן" בפתח-תקווה.מזה למעלה מ-30 שנה התגורר בעיר פתח תקוה . קודם לכן התגורר ברמת-גן, רחובות והרבה שנים התגורר בירושלים עיר בו נולד. מכריו של דב יודעים לספר על איש צנוע, בעל ידע רב ומעמיק בתחומים רבים. "היה לו ידע רב במגוון תחומים כמו תנ"ך, היסטוריה, מדעים ועוד, ואנשים הבחינו בכך תוך שיחה קצרה", אומר רועי אהרוני, בנו של דב. בכמה אירועי תערוכות ציור ואמנות שהציגה רעייתו פנינה אהרוני "גויס" בעלה דב אהרוני לנגן ולהנעים לבאים בנגינתו. אחיו של דב, אלי אהרוני אף הוא עוסק במוזיקה ומשמש מורה לנגינת טרומבון.

סיפורו של השיר השיר "עין גדי"השיר "עין גדי" מתחיל במילים: "ים המוות הכחול בלאט ינוע" ובהמשך מופיעות השורות המופלאות "בך היופי בכל הוד, והלב יהרהר ויחמוד". השיר נכתב בסוף שנות ה-50 על ידי שני חברים תלמידי בית הספר "בית חינוך" בירושלים איתן פרץ (מילים) ודב אהרוני (לחן) ומתאר את קיבוץ עין גדי ואת ים המלח .על נופיהם המיוחדים. וזהו סיפור הולדתו של השיר :השנה היא 1959 קבוצת נערים מבית ספר "בית חינוך" בירושלים יצאה באותה עת לעין גדי במסגרת מחנה עבודה של הגדנע בעין גדי לסייע בקטיף ירקות בשדות הקיבוץ. בן הנערים היו : איתן פרץ ודב אהרוני שניהם היו אז כבני 16 לערך. איתן פרץ, כותב מילות השיר "עין גדי" מספר, כי ההיכרות הראשונה שלו עם עין גדי הרשימה אותו מאד והוא התפעל והתפעם מיופי המקום. וכתב את מילות השיר בעת יושבו בחיק הטבע ליד המעיין על פיסת נייר שהייתה ברשותו. עם סיום כתיבת השיר הראה פרץ את המילים לחברו לכיתה , דובי אהרוני , זה במקום הלחין לו לחן. השיר הושמע לראשונה במסיבת הסיום של השירות בקיבוץ,והשאר היסטוריה.דב אהרוני שהיה צנוע וביישן התבייש מכך ששמו, 'שלום דב אהרוני', יתפרסם ברבים. מסיבה זו בחר בכינוי-עט – 'שלום דיבון', שהופיע בשירוני ארץ-ישראל רבים.השיר הוקלט לראשונה על ידי טובה בן צבי ושמואל בר זכאי ,הושמע לעיתים קרובות ברדיו והפך חיש מהר ללהיט ול"קלסיקה ישראלית", ומהוה נכס צאן ברזל בזמר הישראלי. הוא בוצע על ידי יותר מ-70 זמרים שונים, ביניהם אריק איינשטיין יהורם גאון יהודית רביץ, יגאל בשן, גרי אקשטיין, מרגלית צנעני ,הגבעטרון ועוד.

המפגש שתוכנן ולא התקיים בשבועות האחרונים לחיו של אביו כשהבין רועי אהרוני כי חיו של אביו דב, חולה הסרטן, קצרים, ביקש להפגיש את אביו עם חברו לספסל הלימודים ולכתיבת השיר המיתולוגי איתן פרץ. השניים לא התראו במשך שנים רבות. רועי התקשר לאיתן פרץ וזה נענה ברצון למפגש המחודש. דב ואיתן שוחחו בטלפון וקבעו להיפגש ביום ראשון אולם איתרע הגורל וביום המפגש המתוכנן אושפז דב וכעבור זמן מה נפטר.דב הותיר אחריו 4 ילדים: אילן ונאוה מנשואיו הראשונים למרגלית – ואפרת ורועי מנשואיו לפנינה אהרוני-פלדמן, ציירת ומעצבת גראפית.תמיד הייתה לך נשמה יתרה "איתן פרץ כותב מילות השיר עין גדי שירת בצבא בנח"ל בגרעין שיועד לעין-גדי, מאוחר יותר היה חבר עין-גדי .בעקבות חתונה הגיע לקיבוץ דגניה א' בו הוא חי עד היום ועוסק ברפואה משלימה.א יתן פרץ שלח אלי דברי הספד שכתב על דב אהרוני חברו לכתה מבית החינוך בירושלים ומלחין השיר עין גדי.וכך כותב איתן פרץ בדברי הספד על דב אהרוני :"לצערי נבצר ממני ללוותך בדרכך האחרונה אבל זכיתי לפני יומיים לקיים איתך שיחה ולקבוע פגישה שעמדה להתרחש אתמול ממש באותה שעה שחילצו אותך מייסוריך על ידי תרופות. חיינו הצטלבו בתיכון. ישבנו ליד אותו שולחן, כי המורה איתרה שאני, בשונה מאחרים יכול להכיל אותך. תמיד היית שונה, מין אדם שנולד לא בדור הנכון וגם לא במקום הנכון. מצד אחד סוג של גאון- יודע בעל-פה את טבלת מנדלייב' שולף במהירות שמו של כל יסוד כימי יודע את מספרו האטומי ואת הסמל הכימי שלו, מפתיע בבקיאות בכל מיני דברים שאחרים בכלל לא מסוגלים להבין כמו אסטרונומיה , בעלי חיים וצמחים, מנגן ויוצר. ומצד אחד היית נער מאוד פגיע שלא פעם הגיע להתפרצויות לא מובנות . כבר כנער היה בך משהו חשוף לעולם- מצד אחד קולט , מפנים וניזון ומהצד האחר לא מוגן ומוצף , אדם שונה שלא תמיד הובן על ידי הסביבה.תמיד הייתה לך נשמה יתרה – משהו שזוכים בו אומנים ואנשי רוח- השתייכת לבעלי סגולה שמדברים בשפה נוספת שלא כולם מסוגלים להבין אותה- מין שכבה נוספת שנמצאת מעל לאטמוספירה ורק מי שראוי יכול להיזון ממנה. ואני זכיתי להיות איתך בסיטואציה חד – פעמית כזאת.מבלי שדיברנו על זה מעולם, נקשרנו בעבותות אחרי פרי יצירתנו המשותפת השיר עין גדי – לא פעם שואלים אותי מה סוד כוחו של השיר הזה שקיבל כתר נצחיות ולמרות שהוא כבר בן כ60 , שוב ושוב הוא מושמע מעל גלי האתר ברמה של שיר עממי.ואז אני מתאר שני נערים משתאים מול עין – גדי , נווה המדבר הקסום – הרים צרובי – שמש ונחלים מפריחי שממה לידם, ומערת – שולמית , והמפל הגדול , ונחל ערוגות זה הידוע,..ולבם עולה על גדותיו, נקי ותמים והוא מתערטל ומתמזג עם חלקת האלוהים המדהימה הזאת, ונפרץ הנתיב אל נשמות הילדים האלה והכל יוצא אל העולם בשעטה פראית שאין לה שיעור : "עין –גדי ", "עין –גדי ",. ומתברר שמה שיוצא ממעמקי הלב מוצא את דרכו אל לבם של אחרים.והשיר עין גדי לוקח חירויות משל עצמו והופך בין לילה לנדבך בזמר העברי. ואני מופתע שוב ושוב כשאני שומע שהשיר נכתב על ידי איתן פרץ וש.דיבון. אני שואל אותך מי זה דיבון ואתה עונה לי שלא נעים לך שידעו שאתה כתבת את השיר, ולכן אתה משתמש בפסבדונים. והיום במבט לאחור אני לא מתפלא על התנהגותך, כי למדתי ממך שפחדת שיזהו אותך רק עם השיר הזה ואתה רצית הכרה לכל מה שיש בך.וכך נוצר מצב שלמרות שנשמתו של השיר "עין גדי" באה ממך השיר מזוהה הרבה יותר איתי. לא פעם כיוונתי עורכי תכניות לשוחח גם איתך אבל תמיד התשובה הייתה שיש מצדך התחמקות, ואם בהתחלה היו פה ושם ניסיונות להגיע אליך בסופו של דבר ויתרו עליך וחבל.כזה היית צנוע, לא עושה עניינים מדברים , לא עסוק בענייני כבוד , ומאוד ריגשה אותי כתבה ששלח לי רועי בנך על בחור שהיה מלא התרגשות כשגילה שמי שניגן בחתונה שלו הוא זה שכתב את השיר עין-גדי. אבל אתה מעולם לא אהבת טווסים ונוצות צבעוניות לא עניינו אותך מעולם. בשקט שלך יצרת מה שיצרת , מאמין שבעבודה ובהתמדה מגיעים אל מטרת היעד גם אם הדרך לא סוגה בשושנים.היה בך משהו תמים, טהור וילדי והתכונה הזו ליוותה את הפגישות שלנו לאורך השנים.- מין אדם שחי בפלנטה אחרת, שומע, רואה, אבל לא תמיד מגיב במהירות שהיה מצופה ממך שתגיב. היה בך חוש הומור שלא כולם הבינו, ולכאורה לא פעם וויתרת על עמדותיך ובלבד שלא להגיע לידי עימות. אני תמיד זיהיתי בך איש שלום, ו"מה שיכול להיפתר בדרכי נועם למה לריב?צא למסע עולמך איש יקר ואם תרצה או לא תרצה להסכים איתי, את טביעת האצבע שלך בעולמנו השארת באופייך המיוחד , וכמובן בשיר "עין- גדי" שמייצג אותך בכבוד גדול. יהי זכרך ברוך." עד כאן דברי ההספד המרגשים של איתן פרץ.

ערב לזכרו. לזכרו נערך (יום ב',5.12.16) באולם "שרת" בפתח תקוה בו התגורר אהרוני בעשורים האחרונים לחיו, ערב הוקרה וזיכרון , במעמד ראש העירייה יצחק ברוורמן, ובהשתתפות בני משפחה חברים ומוקירי זכרו של דב. שורה ארוכה של זמרים שרו בערב ממבחר שיריו. מסתבר כי לאורך השנים הלחין דב אהרוני בנוסף ל"עין גדי" שירים רבים אך רובם נשארו במגירה ולא התפרסמו. בנו רועי אהרוני מספר: – "אבא שלי מאוד לא אהב להיות מזוהה בתור "המלחין של השיר האחד" ופעמים רבות אף הצניע את הפרט הזה מהביוגרפיה שלו, ונדמה לי שבעצם רצה לקבל הכרה על שלל יצירתו". בערב שערכנו לזכרו רצינו לעשות תיקון ולהציג לראווה את היצירה של אבא" .הנצחתו השבוע 11ביולי 2011נחנך מרכז המוזיקה ע"ש דב שלום אהרוני, ברחוב עד"ש שפיק 7 בשכונת עמישב. בפתח תקוה במעמד ראש העיר רמי גרינברג בני המשפחה מוקירי זכרו צילומים :באדיבות המשפחה

ייתכן שזו תמונה של ‏אדם אחד‏
ייתכן שזו תמונה של ‏אדם אחד‏
ייתכן שזו תמונה של ‏אדם אחד‏

עין גדי מתוך אתר" זמר רשת "

אריק איינשטיין
מילים: איתן פרץ
לחן: דב אהרוני

ים המוות הכחול בלאט ינוע
וממעל עננה קטנה תשוט.
עץ האשל בדממה יזוע
וכל קו בחול יפה חרוט.
האדמה תצהיב בלהט שמש
ואבק מחניק יעוף ברום
אך עין גדי לא תיבול בכמש,
בה ישלוט גוון ירוק וחום.

עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.

ים המוות הכחול בלאט ינוע
וכל הר בו יתנשא גאה ורם.
נחל ערוגות, זה הידוע
מהלכו יישיר אל תוך הים.
האדמה תצהיב בלהט שמש,
אך עין גדי היא נווה מדבר
יום חדש אינו דומה לאמש
ועתיד מזהיר צופן לה המחר.

עין גדי, עין גדי…

ד'ר שאול פז: סידרת הרצאות " פנינו אל השמש העולה ", בימי שלישי בשבוע, 13 פגישות ב"בית נגלר " בקרית חיים.

  המפגש הראשון של הסדרה, { בת 13 המפגשים },יתקיים בקרית חיים "בית  נגלר" (רח' בן-צבי 14) ביום ג' ב- 14.6.22 בשעה 11:00. בואו והביאו עמכם את חבריכם וידידיכם. עלי לשוב ולהדגיש שהסרט המיוחד שיוקרן המלווה את ההרצאה לא יופיע בטלוויזיה, לא יועלה ליו-טיוב ואו "לזום" (כמו כל סרטי הסדרה). זאת ההזדמנות היחידה לצפות בו. צפויה לכם חוויה אינטלקטואליות ונוסטלגית מרגשת ביותר, אל תחמיצו.

13 המפגשים יתקיימו ,בימי שלישי בשבוע ,מהשעה 11.00 עד 14.00, ב"בית נגלר "בקרית חיים, החל מיום שלישי 14.6.22 , שתי פגישות לחדש, { אחת לשבועיים }.מחיר הכרטיס למפגש 50 .₪.הנחות לרוכשים מנוי לכל המפגשים

מצורף תקציר של הסדרה: 

       https://youtu.be/2ChjBaam-OE <https://youtu.be/2ChjBaam-OE>

להתראות,

 שלכם  בידידות,

 ד"ר שאול פז


נושא הסדרה
ההיסטוריון ד"ר שאול פז יגיש סדרה בת 13 הרצאות מלוות סרטי תעודה חדשים
שהוא יצר בעקבות ספרו: "פנינו אל השמש העולה". נושא הסדרה המרכזי: חניכי
תנועות הנוער החלוציות בארץ-ישראל ובוגריהן בני הדור השני למייסדים, גילם
הנוכחי 100-60 .הסרטים מכילים מאות ראיונות, תמונות וסרטונים חדשים
ונדירים. כל אלו מבטאים את החוויות המכוננות והמעצבות, האישיות והקולקטיביות
שעברו ושספגו חניכי ובוגרי תנועות הנוער בני הדור השני . בסרטי הסדרה מופיעים
אנשי רוח, אמנים, חוקרים, מנהיגים פוליטיים, אנשי צבא וחברי קיבוצים – כולם
בוגרי תנועות הנוער הארץ-ישראליות. הראיונות שזורים במאות ניגונים ושירים
הממחישים את האווירה, המזג ורוח התקופה .
נושאי הסדרה המרכזיים:
עולמם, ערכיהם ומרכיבי הווייתם של חניכי התנועות ובוגריהן בני הדור השני; הפעילויות התנועתיות; "היחד"
החברתי; סגנון החיים; החינוך הרעיוני-ערכי בתנועות הנוער בעיר ובקיבוץ, התייחסות החניכים והבוגרים
לאישה, לארוטיקה, לזוגיות ולמשפחה; הפעילות הצבאית והביטחונית של בוגרי התנועות בפלמ"ח ובשאר
היחידות הלוחמות בתקופת היישוב, במאבק נגד גזירות "הספר הלבן" )הגבלות על עלייה והקמת ישובים
חדשים שהוטלו על ידי הבריטים בתוקף המנדט על א"י(; במלחמת העצמאות; בקרבות ובמלחמות בעשורים
הראשונים לקיום המדינה; השפעתם של בוגרי התנועות על צה"ל בשנותיו הראשונות; שירותם בנח"ל;
חברותם בקיבוצי הספר והשתתפותם בהגנת גבולות המדינה בשנות החמישים והששים של המאה הקודמת

המלצות ותגובות לסדרת הרצאות זו
מדברי איש החינוך פרופ' ישעיהו )שייקה( תדמור:
"יצרת סדרה מונומנטלית שהיא מפעל כביר, מרשים מאוד, מאלף ומרגש! אצרת שפע גדול של חומרים ושל דמויות. אתה ניחן בכושר דיבור משובח מאין כמוהו, ובאנרגיות אדירות מתפרצות. ואיזה להט! הסבת לי הנאה אינטלקטואלית והתמוגגות רגשית. בזכות הסדרה הועמקה והתחדדה הבנתי את האידיאולוגיות וההתרחשויות בתקופה הנידונה. התרגשות והנאה מיוחדת במינה הסבו לי קטעי השירה השזורים בסרטי התעודה. אותם שירים הם ממש חלק ממני, זכיתי לחוויה מעוררת. ערכה של הסדרה עצום והיא תורמת גם להבנת המציאות הנוכחית, הפוליטית והתרבותית".

מדברי המחנך חבר קיבוץ ראש הנקרה נחום )חומי( קינן:
"בזכות הסדרה ניתן היה להיפגש עם דור הנפילים המיוחד במינו שהולך ונעלם".

מדברי אשת החינוך דרורה ועדיה:
נושאי ההרצאות התעוררו לחיים בזכות צפייה בתמונות ובקטעי סרטים תיעודיים נדירים ורלוונטיים. ההיסטוריון ד"ר שאול פז , פשוט נהדר !!! מרגש, ידען, רהוט וענייני. מורגש בעליל שהוא חי את התקופה והוא מחיה אותה שוב. קצרה היריעה מלפרט ולתאר את ייחודה של הסדרה. אני אישית זכיתי לחזור לׁשְ נות ילדותי, אל תחילת שנות החמישים ולימי נעוריי בשנות השישים. התרגשתי מאוד.

מדברי פיזיולוג הצמחים ד"ר מיקי רובינזון:
"אני ממליץ בלב שלם בפני כל מי שהיה אי פעם בתנועת נוער חלוצית: אל תחמיצו את הסדרה. זו חוויה גדולה תוצפו בזיכרונות נעימים וגם קשים ,לבכם יתרונן למראה הסרטים היפהפיים. סרטים אשר מהם נשקפת "ארץ ישראל הישנה, והיפהפייה והנשכחת". והשירים, הו השירים בהם משופעים הסרטים הללו! שירי תנועות הנוער, שירי ארץ ישראל, שירי החלוצים ועוד ועוד. ברגעים רבים תתרגשו עד דמע עם שמיעת שיר זה או אחר

רותי ריכטר -יצחקי סיפור השבוע :סיגלון חד עלים ומכנף נאה.

שלום לידידי

 מאי ויוני הם החודשים שבהם חוגגים עצי הנוי. רובם באו לארצנו מארצות ניכר, אבל הסתגלו יפה לאקלים המקומי. כרגיל, האגדות לקוחות מספרי הדיגיטלי והחינמי "פעם אחת, לפני הרבה שנים…" שיצא לאור בהוצאה הדיגיטלית עברית. הספר מכיל כמאה אגדות שעוסקות בצמחי בר,  בצמחי נוי,  במלאכות עתיקות, בירושלים, בים  ועוד.  אפשר להורידו בקלות ובחינם לטלפון הנייד, לאייפד או למחשב האישי, וכך יש לכם תמיד סיפור זמין לילדים וכמובן גם למורים ולמדריכים.

אנא שתפו. בתודה , רותי.

מדוע סגולים פרחי הסִיגָלוֹן?

אגדה ארגנטינית. עיבדה רות ריכטר

כשנחתו ראשוני הספרדים בדרום אמריקה, הביא עמו אחד מקציני הים הספרדים את פילאר, בתו היפה, בעלת העיניים הסגולות, העמוקות כמעמקי הים, שלא היו יפות מהן בכל היבשת. האב רצה לחתן אותה עם אחד מאנשיו, אבל היא מאסה בחתן המיועד, והתאהבה באינדיאני צעיר ונאה, בן המקום. יום אחד עקב אחריה האב כשהתגנבה בסתר מביתה כדי לפגוש את אהובה. הוא הפתיע את הנאהבים המתנשקים, ושלף את אקדחו כדי להרוג את האינדיאני. ראתה פילאר את הסכנה הנשקפת לאהובה, ומיהרה להפיל את עצמה על האינדיאני כדי לגונן ולסוכך עליו. האב לא הספיק לנצור את נשקו, והכדור פגע בפילאר והרג אותה. אז ירה האב גם בעצמו, ובמקום שבו נפלו האב ובתו צמח עץ שפרחיו סגולים כעיניה של פילאר. עץ זה הוא הסיגלון.

סיגלון חד עלים. פריחה. צילם אריה ריכטר ז"ל.

המדע שמאחורי האגדה

סִיגָלוֹן חד עלים 

תעודת זהות

משפחה:  בּיגְנוֹנִיִים.

"בני דודים": טֵקוֹמִית הכֵּף, ביגנוניה.

מולדת: דרום אמריקה.

מאפיינים: עץ נשיר, גבוה, בעל עלים גדולים דומים למניפה. העלה הגדול עשוי מעלעלים רבים. הסיגלון פורח בסגול בראשית הקיץ. הפריחה מקדימה את הלבלוב, ולכן העץ נראה מרחוק סגול. בסתיו יש שוב פריחה, אך היא מעטה ומתרחשת עם העלים. הפירות היבשים דומים לקסטנייטות. הם ונבקעים בהבשלה.

ריבוי: על-ידי זרעים.

שימושים ופולקלור: עץ נוי ושדרות. 

סיגלון באביב. הפריחה מקדימה את הלבלוב.

מדוע מצוידים זרעי המכנף הנאה בכנפית?

כשברא בורא העולם את העצים שאל כל אחד מהם מה בקשתו, וכל עץ הביע את משאלתו. עץ אחד ביקש לו פרחים יפים, עץ אחר ביקש פירות טעימים, עץ שלישי ביקש חוזק וכוח כדי לעמוד בפני הסערות, ורק המכנף הנאה היסס ולא ידע מה לבקש. "מה תבקש, מכנף?" שאל האל את העץ וליטף את עליו. "אני מבקש שכל צאצאיי ינבטו לידי ולא ינדדו למרחקים. אני משתוקק לראות עד סוף ימיי את ילדיי ונכדיי סמוכים אלי כדי שאוכל לשוחח עמם יום-יום." נעתר בורא העולם לבקשתו של המכנף והפיל את כל זרעיו לידו, והם נבטו בקרבת מקום,  ליד גזעו העבה. בתחילה שמח המכנף כשראה שכל צאצאיו חוסים בצלו, אך עד מהרה גברה ביניהם התחרות על מעט האור שחדר מבעד לענפי העץ הגדול ועל המים וחומרי המזון שבקרקע. אלה לא הספיקו לפרנסת הנבטים הרבים, והם קמלו ומתו בזה אחר זה. בכה המכנף והתפלל לאלוהים שיציל את צאצאיו וייתן להם מרחב מחיה כדי שיאריכו ימים. נעתר בורא העולם לבקשתו של המכנף, והעניק לזרעיו כנפית קטנה המסייעת להם לעוף למרחקים. מאז מצוידים זרעי המכנף הנאה בכנפית, והם עפים ונובטים בכל רחבי העולם.

המדע שמאחורי האגדה

מכנף נאה

תעודת זהות

משפחה: פרפרניים. 

"בני דודים": אלמוגן, שעועית, תורמוס, אפונה, חומוס.

מולדת: דרום ברזיל.

מאפיינים: עץ נוי מהיר צמיחה בעל שלכת קצרה בסוף החורף. הפרחים צהובים. הם מופיעים באביב. הפרי תרמיל חד זרעי המצויד בכנפית קרומית.

ריבוי: על ידי זרעים

שימושים ופולקלור: עץ נוי נפוץ בגנים ובשדרות. הוא משמש גם לייעור וכשובר רוח. העצה חזקה ומשמשת בנגרות רהיטים. בבוליביה משמש המכנף כצמח מספוא חשוב.

פירות מכונפים של מכנף נאה.

העברה מהארכיון הציוני המרכזי: "הביכוריאדה "בחיפה, שנות ה-30.

"הביכוריאדה" בחיפה

המסורת להביא את ביכורי הקציר ואת התוצרת החקלאית הראשונה למקדש בירושלים בחג השבועות פסקה עם היציאה לגלות, ולמעשה התרוקן החג מתוכנו החקלאי. לאחר השיבה לארץ וחידוש ההתיישבות החקלאית נוספו לו התכנים הישנים-חדשים. תחילה היו אלה יישובי עמק יזרעאל, שקיימו תהלוכות להצגת היבולים הראשונים באדמתם, וערכו טקסים וחגיגות להבאת קציר החיטים וביכורי הפרי וחיות המשק.

מוסדות התנועה הציונית יזמו בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת טקסי הבאת ביכורים בערים הגדולות וביניהן חיפה. נציגי היישובים ובתי הספר החקלאיים צעדו בתהלוכה ברחבי העיר, והציגו את תוצרתם על עגלות מקושטות, כשהם אוחזים בשלטים עם שמם. אלפי אורחים מחוץ לעיר הגיעו במיוחד לקחת חלק בחגיגות יחד עם התושבים וילדיהם. התהלוכה הסתיימה בטקס חגיגי, שבו מסרו החקלאים את תוצרתם לנציג קרן קימת לישראל. במקום פעל "שוק הביכורים" למכירת הפירות, הירקות ובעלי החיים מביכורי החקלאים, שהכנסותיו הועברו כתרומה לקק"ל.  

תחילה ראו בתהלוכת הביכורים "מרפא לנפש לאחר חגיגות חגיגת העדלאידע הגדושות מסיכות, צרחנות ונייר צבעוני", ותפסו את החג כ"מרומם ומטהר, מחנך את הנוער ומכניס תוכן ציבורי ולאומי לחיי חיפה היהודית. שכינת החקלאות והעבודה האצילה עליה מתפארת העמל ומחזון גאולת הקרקע" ("דבר", 14.6.1933), אך בשלהי שנות ה-30 החלה להישמע ביקורת על ערכם החינוכי של החגיגות: "כולנו מעוניינים בחגי הטבע והחקלאות… אך האם רוכשים להם רבבות הילדים את הערך הזה ע"י הבאת הביכורים וחגיגות גדולות בעיר שאין בה דבר מן החקלאות?" ("דבר", 8.9.1937). עם השנים נשאו החגיגות בחיפה אופי שונה, ותהלוכות הבאת הביכורים מהיישובים החקלאיים לערים הגדולות נפסקו.​​​פורסם ב- 1.6.2022​​​​
​​​​

תהלוכת הביכורים של תוצרת הישובים החקלאיים ברחובות חיפה{ משוער 1932} אוסף קרן היסוד
נציגי הישובים מביאים בכורי תוצרתם ,חיפה ראשית שנות ה-30. אוסף קרן היסוד
מחולות טכס חג הבכורים. גן ציבורי בחיפה. ראשית שנות ה-30. אוסף קרן היסוד.

רותי יצחקי-ריכטר : לחג השבועות

שתי אגדות לחג השבועות

האגדות לקוחות מהספרים הדיגיטלים והחינמים "פעם אחת, לפני הרבה שנים…" מאת רות יצחקי ריכטר. ו"שבועות ושבעת המינים בהיבט רב תחומי" מאת רות יצחקי ריכטר וההיסטוריונית ד"ר לאה סגל ז"ל. כל אחת מהאגדות מלווה בהסבר מדעי ותמונות ממחישות שצילם אריה ריכטר ז"ל.  מומלץ להורים, לסבים, לסבתאות, ולעובדי הוראה, כגון מורים, מדריכים וגננות, להוריד את הספרים בחינם לטלפון הנייד או לאייפד כדי שיהיו זמינים בכל עת כשרוצים לספר סיפור לילד או להסביר תופעה בעת טיול. הנה הקישורים.

https://bit.ly/2HBq1oF

ספר האגדות פעם אחת, לפני הרבה שנים…" 100 אגדות מקוריות הקשורות ללימודי ארץ ישראל שכתבה רותי יצחקי ריכטר

https://bit.ly/3jru6Jq

שבועות ושבעת המינים בהיבט רב תחומי מאת רות יצחקי ריכטר ולאה סגל ז"ל.

ומה יוצא לי מזה?

 שום דבר,  שהרי הספרים ניתנים בחינם ולא יצאו מעולם בדפוס בגלל העלות הגבוהה.  אבל אני מקווה ושואפת שהאגדות יהיו חלק מלימודי ארץ ישראל בכיתה ובטיולים. הן מקנות ידע וערכים אנושיים, וככל הנראה היו האמצעי החינוכי הראשון. עוד לפני שלמד האדם לכתוב נוצרו אגדות שסיפר האדם הקדמון לצאצאיו ולחבריו והן מלוות אותנו עד היום. 

אנא שתפו .

שבעת המינים

מאת רותי יצחקי ריכטר

כשחנו בני ישראל לרגלי הר נבו הייתה ביניהם גם  ילדה קטנה. יפת תואר וחכמה הייתה הילדה, אך צולעת ונכת רגליים, כי מעדה ונפלה מאחד הצוקים כשנדדו בני ישראל ברחבי המדבר. קיבע רופא השבט את השבר ברגלה של הילדה, וציווה עליה לשוב ולצעוד כהרגלה, אך הילדה סירבה למלא את מצוותו, כי ההליכה גרמה לה כאבים עזים. כל היום שכבה הילדה במיטתה ובכתה, ורק כשירדו דמדומי הערב נהגה לעמוד מול פתח האוהל, לזעוק בכאביה ולקלל את האל. שמעו בני ישראל את קללותיה וחפצו להכותה, כי חששו פן יעניש אותם אלוהים בגלל קללותיה. אמר משה להורי הילדה: "הביאו את בתכם לאוהלי והייתה כאחת מבניי  ובנותיי, ולא יפגעו בה לרעה האנשים הכועסים." עשו ההורים כמצוות משה והביאו אליו את בתם. מדי ערב יצא משה לטייל  עם הילדה, והוא תומך בה ומנסה להכניס אמונה בלבה. הפצירו הכוהנים במשה שיחזיר את הילדה להוריה, כי ידיו מלאות עבודה ואין זמנו פנוי לטפל בה. נזף בהם משה: "כשרעיתי את צאנו של יתרו טיפלתי בכל שה תועה וידעתי כל גדי חולה, ואיך לא אקדיש מזמני לילדה חולה ואומללה זו?" "איך אשמח אותך?" שאלה יום אחד הילדה  את משה. "אם את רוצה לשמח אותי, צאי לשוטט בהר כדי שיירפאו רגלייך," ענה משה. אמרה הילדה בלבה: "אעלה בהר ואראה מפסגתו את הארץ המובטחת, ואם יש אל בשמיים, ייתן לי דבר מה מהארץ החדשה כדי להביאו למשה ולשמח אותו." ההר היה גבוה ומתנשא, והילדה צולעת וחלשה. לאט ובכבדות טיפסה בהר השומם כשהיא נעזרת בכפות ידיה ונאחזת בזיזי אבנים חדות. ידיה השרוטות ורגלה השבורה כאבו מאוד, ומדי פעם מעדה  הילדה והחליקה במדרון, כי ההר היה עירום וצחיח, וכמעט לא נמצא לה בדל עשב או שבר ענף כדי להיאחז בהם. לפנות ערב, כשקרני שקיעה אחרונות בהקו בזיזי הסלעים הלבנים, הגיעה הילדה הצולעת לפסגה. היא הביטה בנוף הנפלא שנגלה לעיניה ונשימתה נעתקה בהתפעלות. מתחתיה  השתרע ים המלח, והשמש השוקעת נשקפה במימיו המתכתיים, מצפון נשפך אל הים נהר הירדן המתפתל לרגלי ההרים, ומצפון-מערב לים השתרעה בקעת יריחו הירוקה, עשירה בשדות תבואה, מטעי תמר וכרמים. הילדה הביטה סביבה ולא מצאה דבר להביאו למשה ולשמח אותו. רק אבנים היו פזורות בין סלעי החול האדמדם ומעט עשבים קמלים צמחו ביניהם. עוד היא עומדת וצופה בנוף המהמם, והנה זוג עיטים ענקיים חג מעל לראשה, וכנפיהם העצומות מסתירים את השמש השוקעת. העיטים דאו לאט באוויר השקט והצלול, ופתאום נחתו לרגלי הילדה בקול שאון רב. העיט האחד הניח לרגליה אלומות חיטה ושעורה ארוכות גבעול ועבות גרגרים, והוסיף עליהם אשכולות תמרים וענבים שנשא בפיו, והעיט השני הניח לפניה ענף תאנה שפירותיו הבשילו, ענף זית מאפיר נושא פירות ורימונים אדומים וגדולים. עוד הילדה משתאה למראה עיניה, והנה נסקו העיטים לשמיים ונעלמו בקצה האופק, ושוב נותרה הילדה לבדה במרחבי ההר השומם. אז ידעה הילדה כי נענה האל לתפילתה, ושלח לה מפירות הארץ החדשה כדי שתביא אותם למשה ותשמח אותו. החושך כבר ירד על הארץ כשחזרה הילדה לאוהל והביאה למשה את הפירות והשיבולים. כשראה משה את פניה הצוהלות, את עיניה המאירות ואת הליכתה המאוששת, פשט חיוך בפניו הקודרות ועיניו אורו. כעבור ימים אחדים מת משה בשנתו וחיוך של שלווה נסוך על פניו, ומקום קבורתו לא נודע עד היום הזה.

המדע שמאחורי האגדה

שבעת המינים

"ואלה שבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון. ארץ שמן ודבש." (ספר דברים ח' 8).שבעת המינים מונים שני צמחים חד שנתיים, החיטה והשעורה,  וחמישה עצי פרי, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. הדבש מרמז לתמר, כי פירותיו מתוקים, ולכן נהגו להכין ממנו דבש תמרים, תמיסה מתוקה ששימשה להמתקת המזון בימי קדם, כשעדיין לא ידעו לייצר סוכר. (גם בימינו מפיקים  בעמק הירדן "דבש תמרים" תחת השם המסחרי סילאן).שבעת המינים מופיעים בתנ"ך לפי סדר הבשלתם. יוצאת מכלל זה החיטה, המבשילה אומנם לאחר השעורה, אך נזכרת לפניה, כי היא היוותה את הגידול החקלאי החשוב ביותר. אחריה באו לפי סדר חשיבותם התירוש, מיץ הענבים המופק מהגפן ובתסיסתו יוצר את היין, ושמן הזית, שנקרא גם יצהר ושימש למאכל, לסיכת הגוף, לרפואה  ולמאור. ככתוב בספר ויקרא: "דגן תירוש ויצהר" (ויקרא כ"ח 5).כל שבעת המינים פורחים או מבשילים את פירותיהם בתקופה שבין פסח לשבועות. בעונה זו רבה הסכנה ליבולים בגלל רוחות יובש מזרחיות, רוחות מערביות חזקות, יובש הקרקע  וגשמים שלא בעתם, ואף-על-פי-כן נבחרו דווקא צמחים אלה לייצג את הברכה שהתברכה בה ארץ ישראל. מדוע?  מדוע לא נבחרו, למשל, השקד או אגס הבר, שאף הם גדלים בר בארץ? הסיבה העיקרית היא שכלכלת הארץ התבססה בעיקר על שבעה צמחים אלה, ומהם פותחו זנים שיבולם רב ופירותיהם משובחים. שעורת התבור הנפוצה בארץ היא אֵם השעורה, חיטת הבר שנמצאה על ידי אהרון אהרונסון ליד ראש פינה היא אֵם החיטה, גפן בר אפשר למצוא בתל דן ובחולות פלמחים, תמרים הגדלים בר אפשר למצוא בנגב, בערבה, בבקעת הירדן, בסיני, באזור ים המלח ובעמק המעיינות. יוצא מכלל זה הרימון. מוצאו מפרס, אך גם הוא גדל בארץ ישראל לפחות לפני ארבעת אלפים שנה. גידול שבעת הצמחים האלה היה נוח, כי הם עמידים ביובש ואפשר היה לגדל  אותם בחקלאות בעל, כלומר ללא השקיה. זנים מתורבתים נוטים לאבד את עמידותם למחלות, אך ככל הנראה התקיימה בטבע הכלאה חוזרת עם מיני הבר, והיא הקנתה עמידות לזני שבעת המינים שתורבתו. סיבה חשובה נוספת היא שבימים ההם לא היו אמצעי קירור ושימור, ותוצרי הפירות והשיבולים של שבעת המינים  ניתנו לשימור במשך תקופה ארוכה. אפשר היה לאגור אותם או את מוצריהם ללא חשש לקלקול במשך השנה. פירותיהם המיובשים של הגפן, התאנה והתמר נשמרים במשך שבועות רבים, קמחי החיטה והשעורה נשמרים זמן רב כשמרחיקים אותם מלחות, מענבים מפיקים צימוקים,  יין וחומץ שתוחלת החיים שלהם ארוכה, פירות הזית נכבשים במי מלח ומפיקים מהם שמן, ופרי הרימון יכול להישמר במשך חודשים אחדים, כי בעת האחסון מתקשה קליפתו ושומרת היטב על גרגרי הפרי מפני ריקבון.

הצג את תמונת המקור

motke.co.il

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: ראיון עם פרופסור יקיר אהרונוב, בן קריית חיים

קישור לראיון עם פרופסור יקיר אהרונוב :

           

https://drive.google.com/file/d/1VKf5ocI6h1rTig82znqJXFWWGmUIaJrz/view

שלבי הפעלה : א. מפעילים את הקישור. ב. הפעלה{הפעלת הסרטון } ג. להפעיל " הורדה ". ההורדה אורכת כדקה וחצי. ד. להפעיל " פתח קובץ ".