אלי ס"ט: חדש בערוץ השירים הרוסיים

לבקשת מיכאל קונטרוביץ

שירה של ולנטינה טןלקונובה "לא אוכל אחרת", בקישור

מי שהשם טולקונובה זר לו, מוזמן להאזין, יש לה אצלנו ב"ערוץ השירים הרוסיים" שני שירים:

"עומדת לי בתחנה", בקישור:

ו"בואי אמא" (יותר מ- 100,000 צפיות !!!), בקישור:

שנה טובה                    אלי סַ"ט  Eli Sat 

עמנואל כבירי : הרשימה האישית שלי

הסֵדֶר ברשימה הוא מקרי בלבד ולא בהתאם ל"חשיבותם" בחיי הקריה.

ברכות לשנה הבאה עלינו לטובה ובריאות

עמנואל כבירי

אישים, נותני השירות ומוסדות הזכורים לי לטוב בימי ראשית הקריה:

  • ·        "מילב" מועדונים לגמלאים בקריה המערבית והמזרחית.
  • בית ענבי ליפשיץ [בית מפא"י]. מועדון מפ"ם-אחדות העבודה. התנועה המאוחדת. הנוער העובד והלומד. תנעת השומר הצעיר. "בית יציב" מועדון נוער.משה פלימן – ראש העיר חיפה.עמרם מצנע – ראש העיר חיפה.
  • משה [בוגי] יעלון, הרמטכ"ל ה-17 של צה"ל, שר הבטחון.צבי ברזילי – סגן ראש העיר חיפה.
  • גיורא פישר – יו"ר הועד 39 שנים וזמן קצר ראש העיר חיפה.פרופ' יהודית נאות – שרה לאיכות הסביבה.
  • ברודצקי, מפקד ההגנה. מא"ז.ליפא פיינברג, המוכתר.הלה צווייגל-שריג, פסלת, אמנית קדרות וגילוף, וציירת.
  • אלוף [מיל'] אילן בירן [בירנבאום], מנכ"ל משרד הבטחון. גיא גודס, כדורסלן עבר ומאמן כדורסל.
  • גלעד ויינגרטן – ד"ר, פרשן האתלטיקה של הערוץ הראשון וראש המגמה לתקשורת וספורט במכללה על שם זינמן במכון וינגייט. יהודה פוליקר [נולד כ-ליאונידס פוליקאריס], מלחין, זמר ומוסיקאי.
  • ·        [איזאק], יצחק ליברמן, נגן מנדולינה בתזמורת "נשר" ומורה למוסיקה אגדי (לימד נגינה בגיטרה ובמנדולינה בהמון אהבה, מסירות וסבלנות, רבים מבני הקריה                                                                          
  • מנו [עמנואל] ברק{ בנקיר } . ממקימי יחידות החילוץ בעין גדי.                                                                                   
  • פרופ' יקיר אהרונוב, חתן פרס ישראל ביסודות מכניקת הקוונטים.
  • ירוחם צייזל, יו"ר הוועד וראש העיר חיפה.  
  • דרור בן דב, מעצב רב-תחומי: סמלים, בולים, תערוכות אמנות ועיצוב סביבתי.                                                                        
  • סוכובולסקי, יו"ר הוועד.
  • יצחק וונדרמן, הנוטר.יונאי – מוכר הנפט.דב סטוצקי, שוטר.  דוד פרלמוטר ,שוטר.                                                                                             
  • קוטיק, שוטר.אפלה וזוסמן – שוטרים.סמל קליין, קצין משטרה. סבא ידידיה, שוחט ומוהל. רחל פוקס, תופרת. שרה ענתבי – פלאפליה.ד"ר רייך, הספרן של הקריה. בוקי פישר, לשכת-העבודה.האחים הלל, חלוקת-נפט.קיסילביץ, חלוקת-לחם ,בעל קיוסק. יהושע מצקביץ, החלבן.קפלן – פקיד לשכת המס.משה דיכטר – מנהל הדואר.נחשון – מנהל בנק הפועלים.
  • יהודה רוטפורט, זמורה, מתַקנֵי אופניים.חיים שאול. ויעקב, סַפָּרים.ברוך שוסטקובסקי, מחלק הקרח.
  • הלנה צירולניק – מנהלת "בית יציב". יוסף קוסטקובסקי, תנובה.
  • ישראל פוקס, מנהל ההפצה של "דבר" וכתב ב"הד הקריות",ייבש ביצות ויישר גבעות החול, עליהן הוקמה קרית חיים.בקר, מחלק עתוני "דבר".מרדכי זהבי, מנהל קופ"ח.יונאי, עגלון, מוכר הנפט.מרדכי זילברשטיין, מייסד המכללות לגימלאים.
  • רקוטש, צלם. סיני שולדנפריי וסלפ, בנאים. רפאלוביץ, שבתאי, זיטמן, גדריך, עובדי הצרכנייה.
  • כץ –יישר את גבעות החול בעזרת סקרייפר וסוס. רשקס, מדביק המודעות ומקרין הסרטים.
  • מאפיית פינטל את דבורצקי.מרדכי סירוטה, עבד בסוכנות ובהגנה.
  • ישראל קרגמן, ראש עובדי "אתא" וח"כ.משה לצטר ו"סבא", שענים.אריה גאון, "הפועל".
  • חיים גרומן, פלוגות הסדרן "הפועל".איזי דויטשר, "הסדרן".
  • צילה וידוביץ' – הקיוסק של צילה (כריכי לחם+מיונז),רחוב ד' מול בי'ס " ארלוזרוב "
  • יוסל'ה אורג, האקורדיוניסט האגדי של להקת הנח"ל.
  • טובה רזניק, גננת בגן טובה (רח' י"ג).
  • צפורה גננת בגן טובה, החליפה את טובה רזניק לאחר פרישתה
  • ברונקה דויטשר – סייעת לגננת.צילה כהן, גננת.מרים אוסטרן, גננת. בת שבע טוק'צרוב, גננת.  רבקה ברנשטיין-גננת.                                                                   
  • צבי פרידהבר – כוריאוגרף ומדריך ריקודי-עם.יונתן גבאי – כוריאוגרף ומדריך ריקודי-עם.
  • רבקה וייסמן – תופרת.רחל פוקס – תופרת.

בעלי- החנויות:

  • שקדי – מנהל המאפיה.למדני-לרנר, פרפומריה.אליעזר סרדני, בית-הקפה.משה סטוצ'ינסקי, חמרי בנין.  רפאלובי'ץ    , חמרי -בניין.                                    
  • מרים שטיינר, קופאית בית העם.  רחל ויעקב בוקסר, ספרים ומכשירי-כתיבה.
  • לפר, ספרים ומכשירי-כתיבה.               
  • וקסלר, ספרים ומכשירי-כתיבה.               
  • גולד, ספרים ומכשירי-כתיבה.                                  
  • ינקלביץ, ספרים ומכשירי-כתיבה .דויטש, ספרים ומכשירי-כתיבה.
  • משה לאופר – דודי חשמל (ייצור דודי-חשמל).סטרומזה [בר יצחק], בית-מרקחת.
  • יהושע ירדני, משתלה.

זכורים לי לטוב:

  • אלישע הלל –מחלק הנפט. חגי הלל, עגלון הובלות.
  • גדעון פלקוב – טייס חיל אויר הראשון.
  • צבי אורני, נהג-אוטובוס .מראשוני מורי הדרך בארץ.. בורובסקי, נהג-אוטובוס. רוז'נסקי, נהג-אוטובוס.
  • יצחק גודס, נהג-אוטובוס. עזריאל גולדנברג, נהג-אוטובוס.
  • זיידל, נהג-אוטובוס. גלרט, נהג-אוטובוס. קרביצקי. נהג-אוטובוס.
  • רייטבורד , נהג-אוטובוס. לבוב, נהג-אוטובוס. כרמלי, נהג-אוטובוס.
  • דמושביצקי, נהג-אוטובוס. פנחס רוטנברג, נהג-אוטובוס. זאב סטופל, נהג-אוטובוס.
  • זאב שמחוני. נהג-אוטובוס.
  • חוה אלברשטיין – זמרת, המשלבת בין ניגונים יהודיים ושירים ביידיש לבין סגנון שירה אישי וייחודי שלה.
  • יצחק שיף – עובד עיריית חיפה, סדרן "הפועל", מייסד ארכיון קריית חיים.
  • יפתח – ספרן בספרית קריית חיים.
  • זיוה שולקיס-{ שמרת,} נערת היופי של ישראל 1959, דוגמנית.
  • דר' יוסף מרבך, רופא קופת חולים. דר' זאב לוין, רופא קופת חולים.
  • ד"ר קפלן – רופאת ילדים.דר' רוזנקרנץ, רופא קופת חולים.
  • דר' שפירא-וולקוביץ, רופאת קופת חולים. ד"ר המר, רופא קופת חולים.
  • דר' אייזנברג, רופא קופת חולים. דר' הדסה היינריך, רופאת ביה"ס.
  • דר' סיקולר, רופא קופת חולים. דר' חיימוב, רופא קופת חולים.
  • חמאל, רוקח קופת חולים. חמדה אביבי, מזכירת קופת חולים.
  • שרה גלדשטיין { סלע } אחות קופ"ח. יווה חסין אחות קופ"ח.
  • ד"ר פישר רופא אא"ג. דר' לחמן, רופא-שניים.
  • דר' שפרה פשר, רופאת- שניים. דר' יהודה שטייר (ארנוני), רופא-שניים.
  • פנינה ורשבסקי – אחות בתי-הספר.
  • גב' תמרי, מורה לפסנתר. המנצחת דליה שטרנברג–אטלס, מנצחת תזמורת הטכניון.

מורי ביה"ס:

  • דר' חיים ישראל צווייגל [שריג], ייסד את ביה"ס התיכון ב-1943 והיה מנהלו הראשון עד שנת 1947.
  • ד"ר אליעזר כגן, מנהל ביה"ס.
  • יששכר ברקאי, מורה , מחנך ומנהל בית הספר.                                                                                                 
  • שרה קיפניס אמו של עזריה אלון, מורה.
  • מינה ("קונצרטינה").יהודית ומשה בן-יוסף.
  • אברהם שמחוני, מנהל בי"ס המגינים.
  • צפרירה בן ברק [צפי], בת למשפחת בורובסקי, מורה להיסטוריה ולתנ"ך.
  • מילקה – מורה להתעמלות.
  • פסיה ברנשטיין, מורה לתזונה ולכלכלת בית.
  • חיים סופר, [Horsie], מורה לאנגלית בביה"ס התיכון.
  • קלרה ניסנוב, מורה לאנגלית, בקורסים למבוגרים ולשיעורים פרטיים.
  • אסתר כבירי,  מורה לאנגלית.
  • פרנקה- המורה לתזונה ומנהלת המסעדה בבית ספר " ארלוזורוב ".{ מיתחם רחוב ג'- ד'}.
  • אברהם ליסי. צפורה כגן. מאיר רוזמן, רוזם.
  • מרים ויוסף ספיר -מורים ומחנכים. שרה ומנוס אלופי-מורים ומחנכים.
  • ישראל דיין, מורה , מחנך ומנהל בית ספר.
  • משה ביק. מלחין ומנצח מקהלות. מורה לזמרה .
  • דולק אומשווייף{ עמישב } -מורה לחינוך גופני. אמירה הדרה-מורה לחינוך גופני. .
  • ראובן ארצי-מורה לחינוך גופני. מטובי ובכירי ספורט ההיאבקות בארץ.
  • וורמל.                                                                                                                                      
  • לינה הניג. שמואל זורדה, מורה לחקלאות. דויטש, מורה לציור. צבי עין- צור.
  • שלום עטייה , מורה ומחנך. מפקח משרד החינוך.
  • חיים שש ("סוסניק"), מורה לאנגלית. יפה פיינברג-אלוני.
  • יוסף ריבר. יוסף אלגביש. שמחה סוקניק, מורה למלאכת-יד. דב וינר, ("דובון").
  • מרדכי תנא, "ארוך", המורה לחקלאות ("עבדים היינו לארוך בגינה")
  • אליקים בר אולפן. צבי בר אולפן.{ אב ובנו }
  • רבקה מלמד. מורה ומחנכת.
  • משה טור-זהב "טוזניק" מקיבוץ יגור.
  • רבקה פלימן. מורה ומחנכת.
  • הופמן (האפטמן) הגנן. אריה רייניש. חיים חסין. שרה תנא.
  • קנגין, שמש.                                                                                                                            
  • בנד, שמש.
  • גבית מחיר המים נעשתה ע"י שמעונובסקי וגב' מנדובסקי [הרכובים על אופנים].

מדריכי "הנוער העובד" ו"התנועה המאוחדת"

  • שראלה שלגי.                                                           
  • מרדכי [מודה] אורג.                                                                                                                      
  • אוֹרִי בית אור.
  • יואב אורני.
  • סדביו-זדביו (פרופ' דוד בר-גל).
  • מאיר רוזנצווייג.
  • אלי רוזנצווייג.                                                                                                                              
  • דליה פרידלנדר.
  • רחל ישראלי.                                                                                                

מדריכי "השומר הצעיר"

  • דן רולניק-רונן, אחד מבכירי תנועת ריקודי העם בישראל עשרות שנים, כיהן בתפקידים בכירים במשרד החינוך והתרבות; היה יועץ פדגוגי לשלושה שרי חינוך ותרבות ומנהל אגף התרבות של משרד החינוך, היה יו"ר הנהלת האקדמיה בצלאל בירושלים כ-20 שנה, יו"ר הנהלת בית הנוער העברי בירושלים ומנהל קהילתי גינות העיר ופעיל במוסדות תרבות נוספים; חבר בהנהלת האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ויו"ר הבלט הישראלי. ד"ר רונן הוא יקיר ירושלים, נאמן כבוד של האקדמיה למוזיקה ולמחול ועוד. חבר בהנהלה העולמית של סיאו"ף – ארגון בינלאומי של פסטיבלים לפולקלור במעמד מייעץ רשמי לאונסקו; ופעיל בתחום שימור מורשות תרבות בישראל ובאירגונים בינלאומיים. תרומתו לאורך שנותיו התרכזה בתחום התרבות והחינוך. הינחה אירועים בקריה.                                                                                              
  • יהודית ברזילי.                                                                                              
  • גדעון שדמי-שייקין .                                                                                      
  • מיכאל גוטפלד, מנופלי השיירה ליחיעם.                                                                       
  • שרה כץ.                                                                                                                    
  • אילנה מרבך.

מאלי פטישי: צר לי שוועד קריית חיים לא לוקח את האתר תחת חסותו

צר לי שוועד קריית חיים לא לוקח את האתר תחת חסותו. מדוע חברי ועד קריית חיים ונציגי הקריה במועצת עיריית חיפה אינם פועלים להמשך שמירת החומרים הרבים שבו והפעלתו?

מספיק אם רק מבקרים במוזיאון לתולדות קריית מוצקין או במוזיאון לתולדות קריית אתא ורואים את ההבדל. גם מגדלי המים שם נשמרים בעוד שבקרית חיים הכל נהרס.

תודה לך גייזי על כל מאמצייך לשמירת האתר

אלי פטישי

מאבישי ברק : לזכרה של אורה יוליוס -הנדל

                           אורה יוליוס-הנדל  1932-2021

לא פעם עולים לי הרהורים, הייכן אותם כותבים וכותבות שהיו פעילים באתר של גייזי, מה קרה להם, מדוע פסקו לכתוב לאתר. אחת מהן היתה אורה,שליוותה את האתר בנושאי מוסיקה קלסית, אירועים ותמונות מן העבר הקריייתי.אורה היתה מהפעילים בתנועת הנוער העובד, בקבוצת "שדמה", את שרותה הצבאי שרתה בנח’’ל בקיבוץ גנוסר.בגרעין שהשלים את קיבוץ נחשולים.רבים מאותו הגרעין הלכו לעולמם כך שאין את מי לשאול יותר על תולדתיה,

יהא זכרה ברוך!.

אבישי ברק.

עדכון בנושא " האתר החופשי של בני קריית חיים " מייסד ועורך שנים רבות , גייזי שביט.

האתר שודרג לפלטפורמה חדשה. כל החומרים הנמצאים באתר ניתנים לצפיית הגולשים והמתעניינים בתולדות קריית חיים. רישום שם דומיין האתר  ושמירתו בחוות השרתים הובטחו לתקופה של שלוש שנים {החל  מיום 1.9.2021 ועד 1.9.2024.}. בהיעדר מימון או הסדר אחר , שמירת האתר בחוות השרתים תיפסק בתם שלוש שנים אלה , הוא ירד מ"הענן " ולא  יהיה פתוח ונגיש לציבור .התוכנית שהפעלת האתר ושמירתו לשנים רבות , תתבצע על ידי תלמידי בית הספר התיכון בקריית חיים לא צלחה. נשמח להעביר את שמירת ותפעול  האתר לבני הדור הצעיר  של בני קריית חיים .אנא הפיצו  ופרסמו בחוג ידידכם , חבריכם  וכל מי ששמירת תולדות קריית חיים חשובה ומעניינת אותו .נקווה שימצאו אלה שירתמו למשימה.

שנה טוב ובריאות לכם ולבני משפחותיכם

אלי רביד { ליישי }

לזכרה של אורה יוליוס הנדל

 מאת גייזי

בשידור חוזר>הבחירה של אורה יוליוס/הנדל: קונצרט לכינור ולתזמורת מאת פגניני

בשידור חוזר>הבחירה של אורה יוליוס/הנדל: קונצרט לכינור ולתזמורת מאת פגניני

קונצ'רטו לכינור ותזמורת מס' 1 ברֶה מאז'וֹר, אופוס 6, מאת נִיקוֹלוֹ פַּגָאנִינִי

לצפיה והאזנה בתחתית הדף

נִיקוֹלוֹ פַּגָאנִינִי (Niccolo Paganini, 1782- 1840), מראשוני הרומנטיקנים במוסיקה ו"אבי הנגינה המודרנית בכינור", נולד בגינואה, עיר הנמל שבצפונה של איטליה, שם היה אביו פעיל בשילוח מטענים והיטיב לנגן במנדולינה ובכינור. ממנו קיבל פַּגָאנִינִי את ראשית חינוכו המוסיקלי ואחר-כך המשיך ללמוד ממורים שהיו בעצמם כנרים מקצועיים מפורסמים, אבל בעיקר השתלם בעצמו. פַּגָאנִינִי הופיע לראשונה בפני קהל כשהיה בן אחת-עשרה ומהופעה להופעה גדל פרסומו. לאחר שבגר הקדיש הרבה מזמנו להימורים, למשחקי קלפים ולפרשיות אהבים, שרק הוסיפו לו פרסום. פעם נתן את כינורו בעבוט כדי לשלם חובות הימורים. סוחר צרפתי השאיל לו כינור גווארנֶרי כדי שיוכל לנגן בקונצרט ואחרי ששמע אותו מנגן נתן לו את הכלי במתנה. במשך חייו היו ברשותו של פַּגָאנִינִי מספר כינורות, ויולות וצֶ'לים מן המעולים ביותר, שנבנו בבתי המלאכה של משפחות אמאטי וסטראדיבַרי.

בשנות העשרים הראשונות לחייו חיבר פַּגָאנִינִי את הקאפּריצ'ות לכינור ללא ליווי, שהפגינו את טכניקת הנגינה החדשנית שלו ואת שש הסונטות לכינור וגיטרה, שכן למד לנגן גם בכלי זה כמו גם בוויולה. הדוכסית של לוּקָה, אחותו של נפוליאון אֶליזָה, מינתה אותו למנהל המוסיקה בחצר שלה בפּיוֹמבּינוֹ ואחר-כך בפירֶנצָה. אבל פַּגָאנִינִי, שיותר מכל רצה להיות עצמאי וחופשי, הִרבָּה להופיע ברסיטלים שבהם ניגן מיצירותיו בערים רבות באיטליה, והקסים לא רק את קהל מאזיניו, אלא גם מוסיקאים ידועי שם. פַּגָאנִינִי היה מלחין פורה וכנר וירטואוז מפורסם מאוד בזמנו, המחצית הראשונה של המאה ה-19. המהפכה שחולל בנגינה בכינור השפיעה על רבים ושינתה כליל את דרך הנגינה בכלי זה.

פַּגָאנִינִי זכה בחייו לכבוד רב: בשנת 1827 העניק לו האפיפיור ליאוֹ השנים-עשר את אות "מסדר דורבן הזהב". ככנר המנגן את יצירותיו שלו הופיע פַּגָאנִינִי בהצלחה עצומה בווינה, בפאריס, בוורשה, בברלין ובלונדון ובערים אחרות וגרם סנסציה. ממסע ההופעות שלו באנגליה ובסקוטלנד חזר איש עשיר והתיישב בפאריס, שם הזמין אצל בֶּרליוֹז קונצ'רטו לוויולה, שהפך להיות הסימפוניה "הָרוֹלד באיטליה", על-פי בלדה של לורד בַּיירוֹן. אבל פַּגָאנִינִי מעולם לא ניגן את היצירה משום שלא אהב את תפקיד הוויולה שלדעתו לא היה מרשים מספיק. פַּגָאנִינִי הקים לו בית בפּארמָה וניצח בעיר זו על תזמורת החצר של הדוכסית הגדולה מארי לוּאיז. לאחר כישלון בית ההימורים "קאזינו פַּגָאנִינִי", שבו השקיע כסף רב, עבר פַּגָאנִינִי למַרסֵיי ואחר-כך לניצָה שבריוויירה הצרפתית כשהוא כבר חולה בסרטן הגרון ושם נפטר והוא בן 58 בלבד.

עוד בימי חייו נקשרו בשמו ובדמותו של פַּגָאנִינִי אגדות. תרמו לכך אישיותו הרומנטית וההרפתקנית, התנהגותו המוזרה ונגינתו המיוחדת. הוא נהג להרבות בסלסולים, בטרילים וניגן פִּיציקָטוֹ, כלומר פרט על המיתרים, ביד שמאל; ה"גשר" שעל כינורו לא היה מקומר בראשו כמקובל, כי אם ישר, דבר שאיפשר לו לנגן על מספר מיתרים בבת אחת ולהשמיע אקורדים; אמרו עליו שהיצירות שלו הן כה קשות לנגינה שרק הוא מסוגל לנגן אותן. בזמננו כל אלה הם ביצועים מובנים מאליהם של כל כנר ראוי לשמו ולא בגללם אנו מתפעלים מן הווירטואוז. מה שהיה חידוש בזמנו, ואפילו מהפכני, איבד מאז מראשוניותו. פַּגָאנִינִי, בניגוד לקודמיו, ידע לנצל את כל האפשרויות הטמונות בכלי, אבל מכיוון שהיה גם בדרן, לא נמנע משימוש ב"טריקים" כדי להפליא את שומעיו וידוע שלא פעם החליש, או ניתק מראש, מיתרים אחדים כדי לסיים נגינה על מיתר יחיד. בני דורו אמרו שידע להפיק מכינורו קולות של כלי נשיפה, קול אדם, ציוץ ציפורים ואפילו נעירת חמור. בגלל יכולות אלה נפוצה האגדה שמכיוון שנגינתו היא מעֵבר לכוחו של בן אנוש מוכרח להיות כאן משהו על-טבעי, כלומר שיתוף פעולה, או ברית, עם השטן! אחרים חיפשו הסבר רציונלי וסיפרו שפַּגָאנִינִי ישב כביכול עשרים שנה בכלא בעוון רצח ושם התאמן ללא הפסקה על כינור שבור. לקראת מותו סירב פַּגָאנִינִי לקבל את ברכת הכנסייה ומשום כך עוד חמש שנים אחרי מותו לא נקברה גופתו באדמה מקודשת. בסופו של דבר נקבר פַּגָאנִינִי בפּארמָה ועל הקבר הוקם מאוזוליאום מהודר.

וכך תיאר את דמותו בן דורו הצעיר, המשורר היהודי-גרמני היינריך היינֶה, שראה אותו בקונצרט שנערך בהמבּוּרג ביוני 1830: "הוא לבש מעיל עליון אפור כהה ארוך שהגיע עד כפות רגליו, ובשל כך נראתה דמותו גבוהה עוד יותר. השיער הארוך והשחור נפל על כתפיו בתלתלים סתוּרים ויצר מעין מסגרת אפלה סביב הפנים החיוורים כמת שעליהם חרטו דאגות, גאוניות וגיהינום את עקבותיהם שאינם ניתנים להימחות". ידוע גם שהיו לו אצבעות ארוכות באופן לא רגיל ושפרקי ידיו היו גמישים מאוד. לעומת זאת סיפרו עליו שהיה קמצן גדול, דבר שאינו מתיישב היטב עם העובדה שתרם לא אחת כספים לצדקה, שתמך עד סוף ימיו בבן לא חוקי שילדה לו אחת מאהובותיו ושהעניק 20 אלף פרָנקים לבֶּרליוֹז שהיה נתון במצוקה. אפשר שכך ראה פַּגָאנִינִי לנכון לבוא לעזרתו של מי שהוא ראה בו את "יורשו של בטהובן".

נוסף על 24 הקאפּריצ'ות, 6 הסונטות לכינור וגיטרה, 12 הרביעיות לכינור, ויולה, צ'לו וגיטרה ו"הקרנבל הוונציאני" ויצירות נוספות, קטנות יותר, כתב פַּגָאנִינִי שישה קונצ'רטים לכינור ששלושה מהם לפחות עדיין מנוגנים: מס' 1 ברֶה מאז'ור, מס' 2 המפורסם לא פחות, המכונה "לָה קָמפּאנֶלה" (הפעמון) ומס' 3.

את הקונצ'רטו מס' 1, ברֶה מאז'ור שאני מביאה כאן, ואשר פרקיו הם אלגרו מַאֶסטוֹזוֹ – אדאג'וֹ – רוֹנדוֹ, אלֶגרוֹ ספִּירִיטוּאוֹזוֹ, כתב פַּגָאנִינִי ככל הנראה בשנים 1817- 1818 והוא נחשב קשה מאוד לנגינה עד שלא מעט כנרים מהוללים נמנעו מלנגן אותו. מנגנת אותו כאן ילדת הפלא היפנית לשעבר אַקִיקוֹ סוּבַאנָאי. ההופעה הוקלטה במהלך התחרות לכינור על שם צ'ייקובסקי שנערכה במוסקבה בשנת 1990, תחרות שבה זכתה אַקיקוֹ בת ה-18 בפרס הראשון.

הקונצ'רטו מחולק כאן ל-5 חלקים כאשר שלושת החלקים הראשונים מהווים את הפרק הראשון של הקונצ'רטו. החלק הרביעי הוא הפרק השני והחלק החמישי הוא הפרק השלישי

 פרק ראשון  > א'

 פרק ראשון > ב'    

 פרק ראשון > ג'  

 פרק שני 

 פרק שלישי

יורם סתו: אורה יוליוס הנדל הלכה לעולמה

 אמש דברתי עם חברתי הדסה ראובני / גרמי, בניר אליהו, היא הבת דודה של אורה יוליוס / הנדל ז״ל, 

נאמר לי שאורה נפטרה לפני כחודשיים שלושה. אורה ז'ל תרמה רבות לארכיוני התמונות וכן עזרה לי רבות בזיהוי רבים מהמצולמים.

יהי זכרה ברוך, ומנוחתה עדן !

יורם

"הצריף "בקרית חיים שנקרא בשם זה גם כשהיה לבניין אבן.

מאריק כץ 24.8.21

"הצריף" בקרית חיים, היה ויש רק אחד בתחנת האוטובוסים הצמודה לקריית חשמל.

כל השאר זה "מתחזים".

יום טוב, אריק

מדני שחל 25.8.21

ללא כל קשר להעברת צריף של הבריטים מתחילת רחוב א' להלן ידיעה מעתון המשקיף מ- 3 לאוגוסט 1947.

דני שחל

מי מכיר ויודע לספר אודות הצריף מקרית חיים שנדד לחולות חופית ???

הצריף מקרית חיים הנמצא בחופית . צולם ביום 23.8.2021

שלום רב,

אני מנהלת ארכיון בישוב שלי – חופית. יש לנו צריף משנות ה-50 מאה קודמת(!) שההסתדרות דאגה לתת לנו והוא מקריית חיים.  אנחנו עכשיו כותבים את סיפור הצריף ונתן לי שמוליק שפירא את האתר שלכם. מי שדאג להביא לנו את הצריף היה יו"ר מועצת הפועלים בנתניה. שמור ומשמש אותנו עד היום. כנראה היה במחנה בריטי ברחוב א' עד הכרזת המדינה כשהבריטים עזבו.

יודעים משהו? כל מה שתוכלו לספר, צילומים יתקבל בתשואות!!

תודה

רותי מיכאל, חופית