תרגום השיר הרוסי, עם שינויים קלים, כך שיותר יתאים לישראל של מי שאינו מוכן "למכור", פוליטית, את המולדת, בקישור
—
аломШבת аббатШלום אלי סַ"ט
אלי ס'ט: מארק ברנס "שנים אותך חלמתי".
המילה דיקטטורה לאחרונה במרחב הציבורי שלנו,
מארק ברנס בשיר מתוך סרט הקולנוע 'חיים גדולים', שצולם ב- 1946 ונאסר לפרסום ע"י הדיקטטורה הסובייטית.
הוא עלה לאקרנים רק ב- 1958, (כנראה היה צורך ב- 5 שנים להיות בטוחים שסטאלין לא חוזר מהקבר),
תודו שהשיר מסוכן גם לשלטון מהסוג שמפטר את שר הביטחון ולא חוזר בו גם כשהמהומה נופלת על ראשינו… כי הדיקטטורה תמיד צודקת.
בקישור:
—
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
אלי ס'ט: "על הנהר השקט". המקהלה הלאומית האוקראינית. מילים: ספירידון צ'רקסנקו { 1906} לחן : פייטרו באטיוק. תרגום לעברית : אלי ס'ט.
מלחמה יותר משנה. עם הצרות מבית, נוטים לשכוח.
הדבר שהאוקראינים בטח היו רוצים יותר מהכל – קצת שקט…
קבלו את המקהלה הלאומית האוקראינית, בכתת אומן, בשיר "על הנהר שקט".
בשורה הראשונה של הבית השלישי, לשורה אחת בלבד, הן עוברות ל"שירה גרונית", ממסורת השירה האוקראינית ומרעידות את הנשמה.
аломШבת аббатШלום אלי סַ"ט Eli Sat
אלי ס'ט: חדש בערוץ השירים הרוסיים.
מצב רוחם של מי שהאמינו שאנחנו עם אחד.
בקישור:
וכדי לא להתדרדר לדיכאון, אצלנו הוא מוכר בשם "רינה", מתוך הקומדיה המטורפת: "החבריא העליזה", במאי: גריגורי אלכסנדרוב, 1935 צבוע, בשביל המצברוח,
בקישור:
—
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
אלי ס'ט: כפרי היקר.
שלום.
השיר הרוסי, בביצוע אחר ותרגום אחר, כבר הופיע בערוץ זה, המציאות החדשה אצלנו, מעצימה את הגעגועים לישראל של פעם, לישראל של מקימיה.
בקישור:
מפעם זו, תזכורות לותיקים בערוץ, הפעם: קובץ שני של שירים רוסיים, שאהבנו בנעורינו, שהגיעו אלינו בסרטי קולנוע.
בקישור:
—
аломШבת аббатШלום אלי סַ"ט Eli Sat
מאלי ס'ט: "תחת חלוני עץ דובדבן." בקשה לסייע בפרטים אודות המורה למוסיקה הדסה אלרואי -טבצ'ניק {ילידת 1930}.
הפעם אני זקוק לעזרתכם.
את השיר המקסים שבקישור:
לימדה בשנים 1957-1956, בקיבוץ עינת, המורה למוסיקה הדסה טבצ'ניק.
הדסה אלרואי – טבצ'ניק, שנולדה בבריה"מ, אולי סביב 1930, התגוררה ברחוב טאגור ברמת אביב, היא המשיכה בעבודתה בקיבוץ עינת, כמנצחת מקהלת הבנות של הקיבוץ, לפחות עד 1964 והנחילה למקהלה עוד שירים רוסיים, שאולי היא תרגמה אותם.
אנחנו, ב"זמרשת", מחפשים פרטים על הדסה טבצ'ניק, כדי להנציח אותה ואת פועלה באתר "זמרשת".
עזרו לנו
כל פרט ביוגרפי עליה,
ו/או
קשר למי שהכיר אותה מקרוב.
בתגובות לשיר אלי בטלפון – 04-6939241
תודה
אלי סַ"ט Eli Sat
אלי ס'ט: " מטפחת כחולה ".
סליחה, שהפעם זה קצת ארוך !
השיר "מטפחת כחולה", המוכר לנו מתרגומו של שלונסקי "תכול המטפחת", הולחן ע"י המלחין הפולני (ממשפחה יהודית) יז'י פטרסבורסקי, שבעשורים שלפני מלחה"ע ה- 2, היה מהדמויות הבולטות בסצנה של המוזיקה הקלה שפרחה בוורשה בירת פולין.תחילה הייתה המנגינה, שהולחנה בתחילת 1940.
המילים הידועות, הראשונות, נכתבו, כחצי שנה לאחר מכן, הן נכתבו ברוסית, במוסקבה, ע"י המחזאי (ממשפחה יהודית) יאקוב (קובה) גאליצקי. תוכן השיר היה פרידה וגעגועים ולא היה בו שמץ של מלחמה. רק אחרי שרוסיה הוכנסה למלחמה, ביוני 1941 התחילו להופיע גרסאות "מלחמתיות", בשפה הרוסית.
ובפולנית? גרסת המילים היחידה בפולנית, שיש הוכחות לכתיבתה, נכתבה ב- 1967, ע"י המשורר (מבית יהודי) ארתור טור (ששם משפחתו האמיתי צוויבאק).השיר נכתב לקראת שובו של פטרסבורסקי – מלחין השיר, לפולין, אחרי שמאז מלחה"ע ה- 2 חי בעיקר בארגנטינה. בין השאר, שהה פטרסבורסקי, בארץ ישראל, במסגרת צבא-אנדרס (איתו הגיע לארץ גם מנחם בגין).
על זה ועוד פרטים מעניינים רבים תוכלו לקרוא באתר "זמרשת",
בקישור: https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=1551
(צריך לגלול למטה, עד הקטע שנקרא "סיפור שיר").
והביצוע של השיר הפולני (כמובן, עם כתוביות תרגום לעברית) בקישור:
–אלי ס'ט
аломШבת аббатШלום
אלי ס'ט : חדש בערוץ השירים הרוסים." נושאת גליה מים".
לפני שבוע נסיתי להעלות ליו-טיוב את השיר האוקראיני "נושאת גליה מים", אך הוא נחסם בתואנת הפרת זכויות יוצרים. הייתי מתוסכל וחפשתי גרסת ביצוע חליפית של אותה זמרת אהובה – תאיסיה פובאלי. בין לבין הגיע אלי מכתב מידידי מארק מאירוביץ' שחי באוקראינה והוא העיר את תשומת לבי לכך שלמילים של השיר יש גם "משמעויות שובבות".
הגרסה שמוגשת כאן היא תרגום שכולל את אותן "משמעויות שובבות".
בקישור:
סליחה אם מישהו נפגע
ועוד שיר אוקראיני מרגש – "מגבות רקומות", בביצועה של תאיסיה פובאלי, שהופיע בערוץ זה, בקישור:
—
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
אלי ס"ט: נדם לעד קולו של חורש הזהב.
שלום,
כשנגשתי לתרגם את שירו של סרגיי יסנין (1925-1895) "נדם לעד קולו של חורש הזהב", אחזה בי, אין לי מילים אחרות לתאר זאת, אלא כ: "חרדת קודש". למרות שזכרוני מתאים לגילי, אני זוכר את ההתייחסות של דור ההורים שלי לייסנין. לשלונסקי מיוחסת האימרה שתרגום שירה, או שהוא יפה או שהוא נאמן (למקור). כן, אני יודע שאני לא מדייק באימרה.
עכשיו, כשהתרגום לפניכם, אני חש הקלה.
אשמח לשמוע דעות.
השיר, בשפת המקור, בביצועו של אולג פוגודין, עם כתוביות התרגום, בקישור:
אלי ס'ט: " נץ הים "
עדין, קשה לצאת מהשפעת פשעי המלחמה של הצבא האדום במלחמתו באזרחי אוקראינה. וההיסטוריה… היא לועגת לאנושות וחוזרת על עצמה. בתקופת מלחמת העולם השניה הגיע לארץ סרט קולנוע "נץ הים", על ספינת סוחר רעועה שמתקינים עליה תותחים והיא נשלחת לים השחור, ללא כל סיכוי, להילחם בצוללת נאצית. במציאות של היום הצי האדום בתפקיד הצוללת הנאצית. בסרט שולב השיר "נץ הים", המספר את סיפורה של אותה ספינה. נתן יונתן חיבר לאותה מנגינה את "הפעם נשירה על פרח", ללא קשר למקור, ואנחנו אהבנו את השיר כל כך…
ביצוע חדש לשיר, שמבטא את נחישותו של העם האוקראיני כיום, עם כתוביות של תרגום המקור בקישור:
—
аломШבת аббатШלום אלי סַ"ט Eli Sat V