אלי ס'ט: כפרי היקר.

שלום.

השיר הרוסי, בביצוע אחר ותרגום אחר, כבר הופיע בערוץ זה, המציאות החדשה אצלנו, מעצימה את הגעגועים לישראל של פעם, לישראל של מקימיה.

בקישור:

מפעם זו, תזכורות לותיקים בערוץ, הפעם: קובץ שני של שירים רוסיים, שאהבנו בנעורינו, שהגיעו אלינו בסרטי קולנוע.

בקישור:

аломШבת аббатШלום           אלי סַ"ט  Eli Sat

מאלי ס'ט: "תחת חלוני עץ דובדבן." בקשה לסייע בפרטים אודות המורה למוסיקה הדסה אלרואי -טבצ'ניק {ילידת 1930}.

הפעם אני זקוק לעזרתכם.

את השיר המקסים שבקישור:

לימדה בשנים 1957-1956, בקיבוץ עינת, המורה למוסיקה הדסה טבצ'ניק.

הדסה אלרואי – טבצ'ניק, שנולדה בבריה"מ, אולי סביב 1930, התגוררה ברחוב טאגור ברמת אביב, היא המשיכה בעבודתה בקיבוץ עינת, כמנצחת מקהלת הבנות של הקיבוץ, לפחות עד 1964 והנחילה למקהלה עוד שירים רוסיים, שאולי היא תרגמה אותם.

אנחנו, ב"זמרשת", מחפשים פרטים על הדסה טבצ'ניק, כדי להנציח אותה ואת פועלה באתר "זמרשת".

עזרו לנו

כל פרט ביוגרפי עליה,

ו/או

קשר למי שהכיר אותה מקרוב.

בתגובות לשיר אלי בטלפון – 04-6939241

תודה                   

אלי סַ"ט  Eli Sat       

אלי ס'ט: " מטפחת כחולה ".

סליחה, שהפעם זה קצת ארוך !

השיר "מטפחת כחולה", המוכר לנו מתרגומו של שלונסקי "תכול המטפחת", הולחן ע"י המלחין הפולני (ממשפחה יהודית) יז'י פטרסבורסקי, שבעשורים שלפני מלחה"ע ה- 2, היה מהדמויות הבולטות בסצנה של המוזיקה הקלה שפרחה בוורשה בירת פולין.תחילה הייתה המנגינה, שהולחנה בתחילת 1940

המילים הידועות, הראשונות, נכתבו, כחצי שנה לאחר מכן, הן נכתבו ברוסית, במוסקבה, ע"י המחזאי (ממשפחה יהודית) יאקוב (קובה) גאליצקי. תוכן השיר היה פרידה וגעגועים ולא היה בו שמץ של מלחמה. רק אחרי שרוסיה הוכנסה למלחמה, ביוני 1941 התחילו להופיע גרסאות "מלחמתיות", בשפה הרוסית.

ובפולנית?  גרסת המילים היחידה בפולנית, שיש הוכחות לכתיבתה, נכתבה ב- 1967, ע"י המשורר (מבית יהודי) ארתור טור (ששם משפחתו האמיתי צוויבאק).השיר נכתב לקראת שובו של פטרסבורסקי – מלחין השיר, לפולין, אחרי שמאז מלחה"ע ה- 2 חי בעיקר בארגנטינה. בין השאר, שהה פטרסבורסקי, בארץ ישראל, במסגרת צבא-אנדרס (איתו הגיע לארץ גם מנחם בגין).

על זה ועוד פרטים מעניינים רבים תוכלו לקרוא באתר "זמרשת", 

בקישור:  https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=1551 

(צריך לגלול למטה, עד הקטע שנקרא "סיפור שיר").

והביצוע של השיר הפולני (כמובן, עם כתוביות תרגום לעברית) בקישור: 

–אלי ס'ט

аломШבת аббатШלום                    

אלי ס'ט : חדש בערוץ השירים הרוסים." נושאת גליה מים".

לפני שבוע נסיתי להעלות ליו-טיוב את השיר האוקראיני "נושאת גליה מים", אך הוא נחסם בתואנת הפרת זכויות יוצרים. הייתי מתוסכל וחפשתי גרסת ביצוע חליפית של אותה זמרת אהובה – תאיסיה פובאלי. בין לבין הגיע אלי מכתב מידידי מארק מאירוביץ' שחי באוקראינה והוא העיר את תשומת לבי לכך שלמילים של השיר יש גם "משמעויות שובבות".

הגרסה שמוגשת כאן היא תרגום שכולל את אותן "משמעויות שובבות". 

בקישור: 

סליחה אם מישהו נפגע

ועוד שיר אוקראיני מרגש – "מגבות רקומות", בביצועה של תאיסיה פובאלי, שהופיע בערוץ זה, בקישור:

аломШבת аббатШלום        

אלי סַ"ט  Eli Sat        

אלי ס"ט: נדם לעד קולו של חורש הזהב.

שלום,

כשנגשתי לתרגם את שירו של סרגיי יסנין (1925-1895) "נדם לעד קולו של חורש הזהב", אחזה בי, אין לי מילים אחרות לתאר זאת, אלא כ: "חרדת קודש". למרות שזכרוני מתאים לגילי, אני זוכר את ההתייחסות של דור ההורים שלי לייסנין. לשלונסקי מיוחסת האימרה שתרגום שירה, או שהוא יפה או שהוא נאמן (למקור). כן, אני יודע שאני לא מדייק באימרה.

עכשיו, כשהתרגום לפניכם, אני חש הקלה.

אשמח לשמוע דעות.

השיר, בשפת המקור, בביצועו של אולג פוגודין, עם כתוביות התרגום, בקישור:

אלי ס'ט: " נץ הים "

עדין, קשה לצאת מהשפעת פשעי המלחמה של הצבא האדום במלחמתו באזרחי אוקראינה. וההיסטוריה… היא  לועגת לאנושות וחוזרת על עצמה.  בתקופת מלחמת העולם השניה הגיע לארץ סרט קולנוע "נץ הים", על ספינת סוחר רעועה שמתקינים עליה תותחים והיא נשלחת לים השחור, ללא כל סיכוי, להילחם בצוללת נאצית. במציאות של היום הצי האדום בתפקיד הצוללת הנאצית. בסרט שולב השיר "נץ הים", המספר את סיפורה של אותה ספינה. נתן יונתן חיבר לאותה מנגינה את "הפעם נשירה על פרח", ללא קשר למקור, ואנחנו אהבנו את השיר כל כך…

ביצוע חדש לשיר, שמבטא את נחישותו של העם האוקראיני כיום,  עם כתוביות של תרגום המקור בקישור:

аломШבת аббатШלום           אלי סַ"ט  Eli Sat   V

אלי ס'ט: חדש בערוץ השירים הרוסיים

ביום ראשון, 8.5, יהיה יום השנה ה- 77 לחתימת הנאצים על הכניעה.

ליום זה ולא ל- 9.5, שבו הרוסים חוגגים את הניצחון מועלה השיר, תוכלו לראות את הסברי, תחת הסרטון.

"גוש עננים על העיר עט" מפי מארק ברנס (ניימן) הזמר והשחקן הסובייטי (ממוצא יהודי), מהאהובים בתקופת מלחמת העולם השניה, בקישור:

השיר מתוך סרט הקולנוע "איש עם רובה", של הבמאי סרגיי יוטקביץ', 1938. העלילה מתרחשת בתקופת המהפכה, חיילי מוצב בולשביקי לא מבינים בדיוק את המתרחש, הם כותבים מכתב עם תהיותיהם ושולחים אחד מהם למנהיגי המפלגה בפטרוגרד. הגבור – השליח, מגיע, פוגש (במקרה) בלנין מציג את השאלות וכמובן מקבל תשובות מספקות.

בסרט המקורי הופיעה גם דמותו של סטאלין, אבל בשנות ה- 60, בתקופת חרושצ'וב, הסרט עבר עריכה מחדש וסטאלין הועלם ממנו.

אחד הקטעים היותר משעשעים בסרט, כשהגיבור הולך עם קומקום לחפש מים, אף אחד לא עוזר לו ואז, במקרה, הוא פוגש במקרה את לנין. שמסביר לו איפה למצוא מים, בלי שהגיבור יודע מי מולו.

תוכלו לראות את הקטע מהסרט ולהנות, גם בלי להבין רוסית, בקישור:

הקטע מסתיים כשהגיבור פוגש מישהו שמסביר לו את מי הוא פגש והקומקום נשמט מידיו.

אני מכיר את השיר מילדותי. אמי הייתה שרה אותו כשהייתה במצב רוח טוב, שעה שעסקה בעבודות הבית ואני (לשם שינוי) לא הפרעתי.

מארק ברנס, זמר אהוב מתקופת מלחמת העולם השניה, מוכר בזמר העברי בכמה שירים, בולט בהם "לילה אפל", מסרט הקולנוע "שני לוחמים", בקישור https://www.youtube.com/watch?v=tSHwdHTXQLA&t=106s

аломШבת аббатШלום            אלי סַ"ט  Eli Sat

אלי ס'ט : חדש בערוץ השירים הרוסיים

"יש ונידמה כי שכחתיה לעד…

היה מ"השירים העצובים", שהתרפקנו עליהם בנעורינו. השיר הרוסי הגיע לארץ, כנראה בתקופת העלייה השנייה ובהתחלה שרו אותו ברוסית. ב- 1917, כתב המשורר ומלחין ישעיהו בן-חיים את המילים בעברית. שנים רבות לא היה מידע על מנגינת השיר המקורי. בינואר 2020 זהיתי ביו-טיוב ביצוע של השיר הרוסי Порой одинокой унылой ("לפעמים אני בודד ומדוכדך") שהמוזיקאים אישרו שהדמיון בינו לבין מנגינת "יש ונידמה" לא יכול להיות מקרי. בשונה מ"יש ונידמה" שנערה היא מושא האהבה בו, בשיר האוקראיני מושא האהבה היא המולדת – אוקראינה. הנה, המקור של "יש ונידמה", בקישור:

         

אלי סַ"ט  Eli Sat        

אלי ס'ט} חדש בערוץ השירים הרוסיים ." על גדות הדנייפר "

בוקר טוב

מנגינת שירים, שהגיעו אלינו בסרטי קולנוע, לא תמיד נקלטה במדוייק. זה מה שקרה ל"על גדות הדנייפר" – אנחנו מזייפים את המנגינה המקורית.

מי שכתב את המילים העבריות השתדל שהשיר ישמע רוסי וגיבב: "דנייפר", קוזאקים, "בודיוני", אבל למילים העבריות אין קשר למקור, אותו כתב יוסיף (יוסף) אייזיקוביץ' אוסטרופולסקי (יהודי, כמובן).

באשר למלחין, שנים רבות שמו היה לא ידוע. היה לי הכבוד לגלות, בפברואר 2020, המלחין הוא יאקוב (יעקוב) אהרונוביץ' לוין (1912-1942) שנהרג בחזית כשנה אחרי ששירו שולב בסרט הקולנוע "אוסף סרטי קרב, 1941 (4)"

את קטע הסרט שבו השיר ביים גריגורי אלכסנדרוב, מגדולי הבמאים הסובייטים.

השיר בקישור:

                 —

аломШבת аббатШלום          אלי סַ"ט  Eli Sat