איזי הוד : שיר " השטות " איזה מין רעש נשמע ומשמעותו ההיסטורית. מילים לגרסה בעברית: גרימי { צבי גלעד}

י

חברים שלום ושבת שלום,

השיר האוקראיני: Ой що ж то за шум учинився"-איזה מין רעש נשמע", שייך ל"שירי השטות" האוקראינים מפאת הסיפור שבמילות השיר, המתאר חתונה בין יתוש וזבובה, "שילוב אל טבעי" ולכן שזור אכזבות המביאות למותו של הזבוב, בין שזה קרה במקרה או בעקבות התאבדות, כאשר הזבוב נפל מענף בצמרת עץ והתרסק בהגיעו לקרקע…לכאורה "שטות" שלא שווה בכלל תשומת לב. אז למה זכה השיר לפרסום כה רב? ואף קבל ביטוי בארצנו בשיר: "רוח רד מן ההרים"? [ראו באתר זמרשת]. לכך כמה וכמה סיבות. "הסיבה האוקראינית" לפרסומו של השיר קשורה בעובדה ההיסטורית: הקשר "המוזר" שנוצר בין הזמר הקוזאק האוקראיני יפה התואר ובעל הקול היפה, אלקסיי רוזום ואליזאבאט פאטרובנה, שליטת רוסיה בין השנים 1741 ו-1762. הוא הובא לרוסיה על ידי אחד מקציני החצר הבכירים, שהתפעל מקולו הבס היפה, שבה את ליבה של אליזבט וכנראה אף נישא לה בסתר וזכה לשם חדש, אלקסיי גריגוריאביץ' ראזומובסקי ולמעמד גבוה בחצר השלטון ודאג לכך שגם אחיו, קיריל גרגוריאביץ' ראזומובסקי [קודם, קיריל רוזום], יגיע למעמד גבוה בחצר המלכה ברוסיה. לאחר מותה של פאטרובנה, עלתה השליטה, קטרינה השנייה, שנקראה אף, קטרינה הגדולה של רוסיה והיא ציוותה על אלקסיי ראזומובסקי, להשמיד כל מסמך רשמי המעיד על קשר כל שהוא, כולל נשואין, לאליזאבאט פטרובנה ואף העיפה את אחיו מחצר המלוכה…מעיין חתונה בין זבוב ויתושה שהסתיים בכי רע…והשיר הוא שיר מטפורי ציני על נישואין אלה…"הסיבה הרוסית" לפרסומו הרב של השיר, נעוצה בעובדה ההיסטורית: הבקשה של לנין מהמשורר דמיאן ביידני, שהיה אז מקובל מאד במערכות השלטון החדש המהפכני [קרה ב-1918] לשחזר את מילות השיר האוקראיני לשיר רוסי הנוגע למאורעות המהפכה ומלחמת האזרחים והשיר הי שגור בפיהם של יחידות לוחמות באזור קאזאן ובפיקודו של טרוצקי, בלחן האוקראיני אשר עובד מחדש לאחר מכן על ידי המלחין הרוסי, דמיטרי וואסילייב-בוגלי, שהכיר את השיר האוקראיני בזמן שגר במרכז אוקראיניה [קרה ב-1922]. כך זכה "שיר השטות" המקורי להיות שיר עם אהוב ומפרוסם גם ברוסיה וגם באוקראינה. [המקורת מהם שאבנו את המידע הזה נמצאים באתרים שלנו-איזי ומאיר].

מצורף הביצוע בעברית של מאיר ושלי בתרגום נאמן למקור של גרימי [צבי גלעד] והשיר בשפה המקורית:

השיר בעברית:

השיר בשפת המקור

והשיר רוח בהה מן ההרים מאתר זמרשת

רוח רד מן ההרים (zemereshet.co.il)

בברכה

איזי ומאיר

תגובה מאילה גלעד 29.10.21

אבל יותר נהניתי, איך לא, מהמילים של גרימי. מהחריזה החכמה ומהדיוק בהתאמה למנגינה.

נידמה שזה השיר הראשון שהוא תירגם בסדרה של 'שירים נאמנים למקור'.

אמש נערך במועדון הותיקים של עין גדי ערב השקה לספר החרוזים שלו "מעת לעט", מהתקופה הפרו-סובייטית, שהיוותה את עיקר כתיבתו במהלך חייו.

תמשיך לשלוח חומרים,

שבת שלום,

אילה גלעד

גרימי: מידע נוסף לשיר "כשהייתי רכב של הדואר"

 Когда я на почте служил ямщиком

 . כשהייתי רכב של הדואר                .

מלים: פולנית – לודביג קונדראטוביץ'.

תרגום לרוסית – לאוניד טרפולב.  עיבוד לשיר זמר – לא ידוע.

לחן: לא ידוע. (אולי פריגוז'י?).

עברית: גרימי, 10.2017.

 

https://www.youtube.com/watch?v=ozjncOMDnFg  ויאצ'סלב מוצ'ארדו                              

 

https://www.youtube.com/watch?v=EjR_yf8k4EI   ואדים קוזין                                       

 

תחילתו של השיר במעשה שקרה בתחילת המאה התשע-עשרה, לפרש בלרוסי שעבד בקו הדאר סט. פטרסבורג-ורשה באזור מינסק.  באותה תקופה לא השתמש שרות הדאר הפולני בעגלות להעברת הדאר. השרות היה במתכונת בת אלפי השנים, 'מרוץ שליחים של פרשים', כאשר כל פרש מסיע בדהרה את שק הדאר בין שתי תחנות קבועות ומחליף בדרך כמה סוסים.

בשנת 1844, פרסם המשורר לודביג קונדראטוביץ' (1823-1862. שם עט – 'ולדיסלב סירוקומלה') את השיר (בשפה הפולנית) Pocztylion, 'איש הדואר'. (היה זה שירו הראשון). בשיר הוא מעלה את סיפור המעשה.   בשנת 1868, תורגם השיר לרוסית בידי לאוניד טְרֶפוֹלֶב. משום מה הוא קרא לשירו   ямщик (רַכָּב) שעה שמדובר היה בפרש.

שיר הזמר שלנו, נכתב אי-אז במפנה המאות (התשע עשרה והעשרים) כאשר מעבד אלמוני עיבד את שירו של טרפולב, תוך שהוא מקצר אותו בהרבה.  מרוב קיצור, החמיץ המעבד את הפואנטה. בשיר המעובד, הַפּרש מוצא את גופת אהובתו בצד הדרך. בשיר המקורי, הוא שומע ב'הלוך' קריאה לעזרה אך מתעלם ונותן עדיפות למסירת החבילה שנשא, במחשבה שיעזור בדרכו חזרה.   בדרך חזרה, הוא כבר מוצא גופה.  תרגום (גוגל משופר) לאנגלית של השיר המקורי של טרפולב, תוכלו לקרוא מתחת לתרגום העברי. השיר הוקלט פעמים אחדות בראשית המאה העשרים והוא שיר חי עד היום.

באשר ללחן; על התקליט של נינה דולקביץ', מיוחס הלחן ליאקוב פריגוז'י, אך רוב המקורות מיחסים את הלחן ל 'לא ידוע' או 'עממי'. כנראה שפריגוז'י היה המעבד.  למנגינה זו נכתב בפולין בימי מלחמה"ע השניה שיר ביידיש הקורא למאבק – 'שטיי אויף צו דעם קאמפף'. השיר תורגם לעברית בידי אפרים דרור בשם 'הֵרוֹמוּ לקרב' אך אין עדות שהושר.

 

לודביג קונדראטוביץ' (1823-1862). עורך דין, עיתונאי, משורר, מחזאי, מתרגם – ומהפכן. היה בעל זהות לאומית מורכבת. פולין ליטא ובלרוס מיחסות אותו לתרבותן (כל אחת לחוד). בהלויתו בוילנה השתתפו 12000 איש.

 

לאוניד טְרֶפוֹלֶב (1839-1905). עתונאי, עורך, היסטוריון (של אזור יארוסלאבל ), משורר, סאטיריקון, סופר ומתרגם מלשונות אירופיות אחדות.  גם 'דובינושקה' המוכר לנו, הוא משלו.

    יאקוב פְּריגוֹז'י (1840-1920). פסנתרן, מלחין, מעבד ומנצח. ניצח על כמה מקהלות רוסיות וצועניות, להן עיבד שירי עם ורומנסות. הלחין למעלה מ 200 שירים שלא מעטים מהם היו עיבודים של אלמנטים מוסיקליים ש'שאל' ממלחינים שונים.   כמה ממנגינותיו הגיעו גם אלינו כמו למשל 'מרוסיה הורעלה' ('יש נפט של עירק'). 

                                                                                           

אִי-אָז כְּשֶׁהָיִיתִי בַּדוֹאָר פָּרָשׁ

הָיִיתִי צָעִיר וְרַב כּוֹחַ,

בִּכְפָר מִכְּפָרִים לִי הָיְתָה נַעֲרָה

אָהַבְתִי עֲדֵי אֵין מָנוֹחַ.

 

תְחִילָה נִדְמְתָה לִי כְּנֵזֶר מוּשְׁלָם

אַחַר קְצָת שֵׂרְכָה אֶת רַגְלֶיהָ,

בְּכָל מַסְלוּלַי, כֵּן, בְּכָל מִשְׁעוֹלַי

הָיִיתִי שׁוֹמֵר זְמָן אֵלֶיהָ.

 

אָהַבְתִי אוֹתָה וְלִבִּי מְיוּסָר

אוֹהֵב אַךְ הַנֶפֶשׁ אוּכָּלָה,

עַד יוֹם הַמְנַהֵל חֲבִילָה לִי מָסַר –

מַהֵר טוּס כְּכָל שֶׁתוּכָלָה.

קָפַצְתִי חִישׁ קַל עַל סוּסִי הָאָהוּב

דוֹהֵר בַּשָׂדֶה מוּל הָרוּחַ,

מַכֶּה בְּחָזִי לְבָבִי הָדָאוּב

הֵן לֹא רְאִיתִיהָ שָׁבוּעַ.

 

הָבֵן לֹא אָבִין, מִסִיבָּה כָּלְשֶׁהִי

בְּרוּחַ סוֹעָה וְצוֹרַחַת,

סוּסִי אֶת הַקֶצֶב הֵאִיט וְהֵאִיט

מַבִּיט הוּא הַצִידָה בְּפַחַד.

 

לִבִּי אָז הָלַם כְּמוֹ הִתִיר אֶת כְּבָלָיו

מַבִּיט בִּדְרִיכוּת וּבְפַחַד,

קָפַצְתִי לָאָרֶץ מֵעַל הָאוּכָּף –

גוּפָה לֹא רָחוֹק שָׁם מוּנַחַת.

 

רָקְדוּ פְתוֹתֵי שֶׁלֶג רִקוּד מְטוֹרָף

הָרוּחַ אוֹתָם מְסַחְרֶרֶת,

פִּלָסְתִי לִי דֶרֶךְ בַּשֶׁלֶג הָעָב

הַכְּפוֹר בָּא אֶל פְּנִים הָאַדֶרֶת.

 

עוֹטָה כְּסוּת שֶׁל שֶׁלֶג רָאִיתִי אוֹתָה

עֵינֶיהָ חוּמוֹת, עָצוּמוֹת הֵן,

מִזְגוּ נָא עוֹד יַיִן, מִזְגוּ רַבּוֹתָי

גָרְשׁוּ מֵהָרֹאשׁ אֶת הַשֶׁתֶן.

 

שירו של לאונידטרפולב, מתורגם לאנגלית בתרגום 'גוגל טרנסלייט' (משופר)

We drink, have fun, and you, unsociable,

You sit like a slave in a gate

And we will reward you with a glass and a pipe,

When we tell the grief.

גרימי :"המלחמה הפטריוטית הגדולה בראי הזמר הרוסי"

 שלום לידידיי

לפני כשבוע קראנו בהגדה: "הבה נתחכמה לו".  קראנו וקיימנו.

היות שיוטיוב חסם את 'המלחמה הפטריוטית הגדולה בראי הזמר הרוסי' בגלל טענות לזכויות יוצרים – (נראה לי מוזר, כי את כל הקטעים המופיעים בסרט הורדתי מהאינטרנט),

העליתי את הסרט ל'גוגל דרייב'.

בקישורית:

https://drive.google.com/file/d/0Bye8hketRk6oQWUzTlZSLXVXT3c/view?usp=sharing

תוכלו לצפות בו ישר מהענן.

יש בהתחלה דיס-סינכרוניזציה בין השפתים והקול – זה מסתדר אחרי חצי דקה.

חג שמח

גרימי

צבי גלעד (גרימי)

עין-גדי דאר נע ים המלח 8698000

086594765

 

גרימי : "לא מוכן לחתום בשביל כל חַיפה"

שלום לידידיי חובבי השירים הרוסיים.

לא כל השירים הרוסיים היפים זכו בשעתו למלים עבריות. לשמחתי הנושא אינו סגור וחתום. שירים רוסיים רבים זוכים לתרגום גם בשנים האחרונות. רובם אמנם הם שירי פופ חדשים, אבל פה ושם 'נגאל' גם שיר ישן.שיר כזה הוא 'שאלאנדי' (אסדות) או בשמו המלא ברוסית 'אסדות מלאות דגי פוטית'. זהו שיר מהסרט 'דבא בוֹיצא'. (שני לוחמים). מסרט זה אנו מכירים את 'לילה אפל', שזכה לתרגומים רבים לעברית. 'שאלאנדי' הוא השיר השני מסרט זה, והוא פופולרי ברוסיה אולי לא פחות מ'לילה אפל'.לכתיבת השיר סיפור מעניין – השיר 'לילה אפל' הושמע ברדיו בפי ליאוניד אוטיוסוב לפני שהסרט 'שני לוחמים' עלה לאקרנים. (אוטיוסוב קיבל את השיר מהמלחין ניקיטה בוגוסלובסקי). כך אבד גורם ההפתעה של השיר והבמאי ליאוניד לוקוב חיפש תחליף. היות שאחד משני גיבורי הסרט היה מאודסה, ביקש לוקוב מהמלחין בוגוסלובסקי, להלחין שיר בסגנון שירי הרחוב האודסאיים העליזים. המלחין, שהיה מלנינגרד הקרה ולא הכיר את שירי אודסה, פירסם  קול קורא לאנשי אודסה ששהו אז (1943) בטשקנט, מקום בו הושלם הסרט (ההתחלה היתה במוסקבה ב 1942), לבוא אליו לסטודיו ולשיר לו משיריהם.  משך יומים הוא האזין לעשרות שירים וקיבל השראה. את המלים כתב ולדימיר אגאטוב (שנולד וועלוול גורביץ') בהתבססו על שיר קודם שלו אודות תחרות בין צוותי דייגים. המלים העבריות שנכתבו ב 2010 בידי מיכאל גורודין, אינן תרגום אלא 'ברוח השיר'. משר דורי גלבוע בליווי דרור סנדלון באקורדיון ויוסי כפרי בגיטרה.

תהנו. 

גרימי

 

לא מוכן לחתום בשביל כל חַיפה    (Шаланды)

מלות מקור: אגאטוב (ועלוול גורביץ') 

עברית: מיכאל גורודין.  (2010)   לחן: ניקיטה בוגוסלובסקי.

מבצע דורי גלבוע

זה אינו תרגום מילולי ממש אלא העברה מסצנה

באודסה לסצנה בחיפה תוך התאמת השמות והמקומות.

בוצע ב 2010 בידי מיכאל גורודין וסימה גורן במסגרת המופע

'שירים מהבוידעם' בתיאטרון 'מיקרו' הפועל ליד תיאטרון ירושלים.

הביצוע המקורי של מארק ברנס:

https://www.youtube.com/watch?v=hDSxfoHWCS8

מצגת > ביצוע השיר בעברית

             

 

שׁוֹלֶה דָגִים וְשָׁט הָעִירָה

זֶה יוֹסְקֶ׳ה לְחֵיפָה חוֹזֵר

חַבְרֵי מָפַּא"י קָנוּ לוֹ בִּירָה

אִם רָק בַּבָּר הָיָה עוֹבֵר.

 

מַכְחִיל הַיָם, הָרוּחַ שָׁרָה        

זוֹרֵחַ אוֹר בַּחֲלוֹנוֹת

יוֹסֵף פּוֹרֵט עָל הַגִיטָרָה

וּמְזַמְזֵם מַעֲדָנוֹת.

 

    פזמון:

    לֹא מוּכָן לַחְתוֹם בִּשְׁבִיל כֹּל חַיפָה       

    כִּי כֹּל חַיפָה אֲרוּכָּה כֹּל כָּךְ                 

    אַךְ בַּסִמְטָאוֹת שֶׁלְפַנָי פֹּה

    יֵשׁ כָּבוֹד לְיוֹסְקֶ׳ה הַמַלָח.

 

בְּיוֹם בָּהִיר לִקְרָאת סוֹף יוּלִי

אָמְרָה לוֹ שׁוֹשְׁקֶ׳ה בַּנָמָל:

כּוּלָם קוֹרְאִים לְךָ, ״עַיוּנִי״, 

לֹא מַכִּירָה אוֹתְךָ בִּכְלָל. 

 

עוֹדוֹ שׁוֹלֵף קוּפְסָה שֶׂל דוּבֶּק

הֵשִׁיב לָה יוֹסְקֶ׳ה בִּקְרִירוּת:

אַת קְצָת מַגְ׳נוּנָה, זֶה בָּטוּחַ

אֲבָל יֵשׁ פֹּה עִנְיָן פָּעוּט:

    פזמון: 

    לֹא מוּכָן לַחְתוֹם בִּשְׁבִיל כֹּל חַיפָה       

    כִּי כֹּל חַיפָה אֲרוּכָּה כֹּל כָּךְ                 

    אַךְ בַּסִמְטָאוֹת שֶׁלְפַנָי פֹּה

    יֵשׁ כָּבוֹד לְיוֹסְקֶ׳ה הַמַלָח.

 

 

הַחוֹרֶף תָם, אָבִיב קָרֵב לוֹ

עַל הַכַּרְמָל עָלִים יָרְקוּ

נִדְמֶה שֶׁיוֹסְקֶ׳ה הִתְאָהֵב לוֹ

הַדַיָגִים הִזְדָעֲקוּ.

 

עַל הַבְּשׂוֹרָה הַזאֹת שָׁבוּעַ

הִצְטָעֲקוּ הַסַבָּלִים

לַחֲתוּנָה, בְּדָשׁ פָּתוּחַ 

הִתְגַנְדֶרוּ בְּסַרְבָּלִים.

 

    פזמון: 

    לֹא מוּכָן לַחְתוֹם בִּשְׁבִיל כֹּל חַיפָה       

    כִּי כֹּל חַיפָה אֲרוּכָּה כֹּל כָּךְ                 

    אַךְ בַּסִמְטָאוֹת שֶׁלְפַנָי פֹּה

    יֵשׁ כָּבוֹד לְיוֹסְקֶ׳ה הַמָלַח.

 

הוקלט: 20.12.16.  שירה: דורי גלבוע. אקורדיון: דרור סנדלון.  גיטרה: יוסי כפרי.

 

 

 

גרימי :מוסקבה שלי

 שלום לידידיי

לאחר סיום הפרוייקט 'ככה זה נשמע במקור' הקליטו איזי ומאיר עוד שיר אחד "שהיה בקנה".  יהיה זה איפוא אקורד הסיום לפרוייקט בו הוקלטו עשרות שירים עברוסיים, בתרגומים נאמנים למקור ולעת הצורך, גם במנגינה נאמנה למקור. האנרגיות הבלתי נדלות והמקצועיות הבלתי מתפשרת של איזי הוד ומאיר רז, הביאו לנו עשרות שירים ברמת ביצוע כה גבוהה. אהיה נא לפה לכולנו ואודה להם על הכל. לכו בכוחכם זה והמשיכו להקליט שירים יפים עוד שנים רבות.

בברכה

גרימי

https://www.youtube.com/watch?v=ziIRzkZ6Ws8&index=5&list=PL465ZjxENzxG9E5bUxSd02rcQxpt4c0gS

מצגת >  ביצוע השיר בעברית

מוסקבה שלי: מלים: מרק ליסיאנסקי

[נכתב 1941, פורסם 1942] 

תוספת מלים: סרגיי אגראניאן  1942

לחן: איסאק דונאייבסקי[ 1942],

 עברית: גרימי [2.8.2916]

.איזי הוד בשירה.

מאיר רז בעיבוד, ליווי, הקלטה ועריכה  

 

שיר עברי: שיר קיסריה

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=207

השיר נכתב בשנת 1941 כתוצאה מחוויות המלחמה של מרק ליסיאנסקי ופורסם בכתב-העת "נובי מיר. כשניגש איסאק דונאייבסקי להלחינו, הוא ביקש מסרגיי אגראניאן להשלימו. אגרניאן הסיר את אחד הבתים של ליסיאנסקי והוסיף משלו. בין השמעת השיר ברדיו להטבעת תקליט, דאג מיניסטריון התרבות להוסיף לשיר את סטאלין וורושילוב, קטע שהוסר אחרי נאומו של חרושצ'וב בועידה ה 20, נאום בו חשף את פשעי סטאלין.  בתחרות שנערכה בין השירים הרבים על מוסקבה (יותר שירים נכתבו על מוסקבה מאשר על ירושלים) זכה שיר זה במקום הראשון ונבחר להמנון העיר.

 

בֶּרַחְבֵי הַעוֹלָם עָבַרְתִי

בִּתְעָלוֹת, מַחְפּוֹרוֹת, יֶעָרוֹת

פַּעֲמָיִים חַיִים נִקְבַּרְתִי

גַם יָדַעְתִי פְּרִידוֹת, צָרוֹת

 

    אַךְ הָיִיתִי תָמִיד גֵאֶה בָּךְ

    זֹאת הִשְׁמָעְתִי לֶכֹל הַסְבִיבָה

    לִי בִּירָה יֶקָרָה לַנֶצַח,

    אַת מוּזְהֶבֶת שֶׁלִי, מוֹסְקְבָה.

 

יֶעָרוֹת שֶׁסְבִיבֵך עֲטֶרֶת

וּגְשָׁרַיִךְ מֵעַל הַנָהָר,

דִנְדוּנֵי פַּעֲמוֹן עִם עֶרֶב

רֶחָבָה אֲדוּמָה, כִּיכָּר

 

    בֶּכֹל כְּפָר בֶּכֹל עִיר בַּשֶׁטַח

    אֲמִירָה אֵיתָנָה, יָצִיבָה

    לִי בִּירָה יֶקָרָה לַנֶצַח,

    אַת מוּזְהֶבֶת שֶׁלִי, מוֹסְקְבָה.

 

אָת הַסְתָיו הַקָשֶׁה נִזְכּוֹרָה

רַעַש זַחַל וֶלַהַב הָאֵש,

אֶת זִכְרוֹן הַכָּף-חֵית נִשְׁמוֹרָה

אֲמִיצִים מִכְּמוֹתָם לֹא-יֵשׁ  

 

    לֶעוֹלָם לֹא יִצְלָח צְבָא רֶשָע

    אֶת רֹאשֵׁך לֶהַשְׁפִּיל, אֲהוּבָה

    לִי בִּירָה יֶקָרָה לַנֶצַח,

    אַת מוּזְהֶבֶת שֶׁלִי, מוֹסְקְבָה.