מאירה הורביץ -ברק , בת קריית חיים הלכה לעולמה.

מאירה ז״ל, אשתו של מוטקה ז״ל, שנפטר ב-27 ביולי 2018 שניהם בני קריית חיים היו כ-65 משנות חייהם חברי קבוץ גדות, שבגליל העליון   מאירה הלכה לעולמה לפני מספר חודשים ב-10 ביוני 2022, כ-4 שנים לאחר מוטק׳ה בעלה.  מאירה בצעירותה הייתה בלהקת המחול הידועה של שלום חרמון.  

יהי זכרם מבורך !

יורם סתו.

מאירה הורביץ עם בנות ובני קריית חיים, להקת המחול בהדרכת שלום חרמון

וכך כותבת רונית, שבסן דייגו לזכר אמה ז״ל.

לזכרה – אמא מאירה

למי שמכיר אותי מקרוב, יודע שהקשר עם אמא שלי היה יום יומי. היא הייתה מחכה לי ב״אלקסה״ כל יום וגם אם דיברנו רק כמה מילים היא לא ויתרה ועד שלא הופעתי על המסך היא לא הלכה לישון. כשהתחלנו בתקשורת הזו לפני כארבע שנים, היינו ׳נפגשות׳ ב-8:00 בערב, אח'כ עם הזמן היא כבר התעייפה ונפגשנו ב-7:00. בשנה האחרונה הזמן התקצר עוד יותר וב6:00 בערב היא כבר רצתה להיות במיטה. נשמע פשוט טריוויאלי אבל בין יבשות ועשר שעות הבדל, לפעמים זה היה מאתגר, אבל היה לי חשוב להקדיש אפילו רבע שעה, עשרים דקות מיומי כדי לשמור על אמא, למרות המרחק הפיזי ביננו. קשה להסביר איך כל אחד ואחת מאיתנו אבלים, אבל יושבת ליד המיטה שלה ודומעת. ׳היא חיכתה לי׳, אולי זה יומרני להגיד, אבל הספקתי לישון לידה בשלושת ימיה האחרונים. האם היא חשה שהגעתי להיפרד והייתי ברגעים האחרונים פיזית לידה, איש לא ידע, אבל רוצה להאמין, שאכן כך היה. היא תמיד שרה לנו לפני השינה והמשיכה במסורת הזו גם עם הנכדים והנכדות, היו כמה שירים שהיא אהבה במיוחד. בערב האחרון ישבנו ושרנו לה, וכמנהגי חיללתי בחליל את כל השירים האהובים עליה. ״שתלתם ניגונים בי אמי ואבי״, שם הרי גולן, על שפת ים כינרת וחורשת האקליפטוס. אלו היו רק חלק קטן ממבחר השירים העצום שהיא אהבה לשיר. למחרת היא עצמה עיניים לתמיד, כאילו חיכתה לנגינה והשירה כדי להיפרד. אמא הייתה אישה שהקשיבה לכולם, נתנה הכל מעצמה והעניקה טוב וחום לכל אחד בדרכה – אבא היה אומר שהיא הסנגורית של כל העולם. היא דאגה לכל בני ובנות המשפחה וגם לכל אחת ואחד מחברי הקיבוץ. אישה ישרה ומתחשבת . העיקר שלאחרים יהיה טוב. לתקן ולקצר חולצה, גם אם היה צריך לפרק ולתפור אותה מחדש. אוזן קשבת והמון המון אהבה ללא גבול וללא תנאי. קשה לסכם מי היא הייתה. היא אהבה ליצור ושנים עבדה על האובניים בקרמיקה. באותה מידה הייתה מחנכת ומורה למלאכה (ופסיכולוגית לכל המתבגרות שבאו לשפוך את ליבן אצלה בסדנא – ת׳ אמת לפעמיים קצת קנאתי – איך הן יכולות לדבר איתה ככה? – והיא אמא שלי).היא אהבה לשיר והתעקשה לשיר בחבורת הזמר, גם כשכבר הייתה נעזרת בהליכון עדיין עשתה כל מאמץ כדי לא לפספס אף חזרה שבועית.  כשהיצירה בחימר כבר הייתה קשה לה, היא פנתה למתפרה והתמקדה בתיקוני בגדים. בביקור האחרון שלי עבדנו יחד בסדנת עץ. היא הייתה כל כך גאה לספר למדריכים הצעירים על עברה ושהיא עסקה בעצמה ולימדה אחרים איך לעבוד בעץ. הייתה לי הזכות לבנות איתה ולהיות לצידה בימיה האחרונים.

יהי זכרה ברוך

רונית

מאירה הורביץ ומוטק'ה ברק ביום הנישואין
מאירה ומוטק'ה ברק
יצירותיה של מאירה ברק
מאירה ומוטק'ה ברק, יוסף פלד ויורם סתו. ביקור בסאן דייגו 2006.

ברכת שנה טובה ומבורכת , לקוראי האתר ולכל בני קריית חיים לדורותיהם . שנת עשייה ויצירה, בריאות , בטחון ושלום.

חתן פרס ישראל לזמר העברי{ 2004} יהורם גאון ,בביצוע יפה של שירה המיוחד של כלת פרס ישראל לזמר העברי { 1983},נעמי שמר.

העברה מאתר יהורם גאון.

מילים ולחן: נעמי שמר

כמו חצב להתבצר 
במעבה האדמה 
ולחכות לסיומה 
של העונה הכי חמה 
ואחר כך להיתמר 
וכעמוד עשן לבן 
שמועה טובה להעביר 
שהחגים כבר באוויר 

וכמו ענן להתגשם 
מעל חלקת שדה ריקה 
ולהביא לרגבים 
את הבשורה הירוקה 

שוברי הרוח מנסים 
לשמור עלי מן הבאות 
במעבה הפרדסים – 
אמרו מתי קץ הפלאות 
אמרו מתי קץ הימים 
הלא מדבריות שלמים 
יש לעבור בניד עפעף 
שבין הקיץ והסתיו 

וכמו ענן להתגשם… 

ציפור השיר הפעוטה 
שהסופה אותה גרשה 
ובלבלה את מסלולה 
מיבשה ליבשה 
ציפור טסה, נעלסה 
על תורן של ספינת משא 
בהגיעך עד אי אובד 
למדי אותי להשרד 

וכמו ענן להתגשם…

יגאל ברק, העברה מ"היסטוריה נסתרת ".שלום פרץ כותב אודות ד'ר רודלפינה וד'ר רודולף מנצל. עם קום המדינה, בית הספר לכלבים שלהם פעל בקריית חיים, במתחם מחנה הצבא הבריטי לשעבר.

שלום פרץ

‏27 באוגוסט‏ ב-‏21:30‏  · איך נוסדה יחידת הכלבים עוקץ?
תכירו את רודולפינה מנצל
, האישה שלימדה את כלבי התקיפה של הנאצים לציית לפקודות בעברית.בגיל 4 נשך את רודולפינה מנצל כלב, אבל במקום לפתח טראומה, האירוע רק הגביר את הרצון להבין כלבים ולהתיידד איתם.כך התחיל הרומן של רודולפינה עם כלבים. היא נולדה בווינה בסוף המאה ה-19 למשפחה יהודית אמידה. את דמי הכיס שקיבלה כילדה, היא שילמה לשכנים שהסכימו לשמור בעבורה על הכלבים המשוטטים שאספה מהרחוב- אמא שלה לא הסכימה לשמוע על כלבים שיכנסו הביתה וילכלכו בבוץ את השטיחים היקרים שלהכדי להבין בעלי חיים, רודולפינה עשתה באוניברסיטת וינה דוקטורט משולב בפסיכולוגיה, ביולוגיה וביוכימיה. שם היא גם הכירה את בעלה לעתיד, ד"ר רודולף מנצל, השניים חלקו שם פרטי ואהבה לכלבים.ד"ר רודולף וד"ר רודולפינה הקימו בביתם בית ספר ראשון מסוגו לאימון כלבים, וערכו יחד מחקרים בפסיכולוגיה של הכלב. שיטות האילוף של הזוג מנצל וספרי ההדרכה שלהם זכו לתהודה רבה והקנו להם מוניטין של מומחים בינלאומיים לכלבנות. הם עבדו גם עם המשטרה האוסטרית ובשירות הצבא הגרמני.רודולפינה מנצל הייתה ציונית נלהבת, ולאילוף הכלבים הייתה מלכתחילה גם מטרה ציונית.היא נתנה לכל הכלבים שמות עבריים ואילפה אותם להישמע לפקודות בעברית, הם למדו להגיב על "שב", "ארצה" ו"קום" בשפת הקודש.בשנת 1938 עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, ניסו הנאצים לשכנע את רודולפינה ובעלה להצטרף אל הסגל הבכיר של עובדי "המכון הצבאי לכלבי מלחמה".הזוג מנצל וויתר על התענוג המפוקפק והשניים נמלטו מאוסטריה, עם כלבים אחדים ועלו לארץ ישראל. סייע בידם בבריחה סגן מפקד האס-אס של עירם לינץ, שהיה ידיד המשפחה.הידיעה כי התלמידים שהכשירה, והכלבים שאימנה שימשו לתקיפת בני עמה, הסבה לרודולפינה צער רב.נחמה פורתא, היוותה העובדה כי הנאצים נאלצו להמשיך לדבר עם הכלבים עברית, לאחר שגילו כי הכלבים אינם מגיבים לפקודות בשום שפה אחרת…את הקשר עם היישוב העברי החלה מנצל עוד לפני עלייתה ארצה.היא עמדה על התועלת שיוכלו הכלבים להביא בשמירה על ישובים יהודיים מבודדים, וחלוצים רבים מאוסטריה וממרכז אירופה פקדו את ביתה בלינץ בטרם עלו ארצה, כדי לקחת עמם כלבים גזעיים ומאומנים.ובשנת 1934 רודולפינה ביקרה בארץ והעבירה לחברי הגנה בקיבוצים השונים, קורסים באילוף כלבי שמירה.לאחר העלייה ארצה, השתקע הזוג מנצל בקריית מוצקין , שם הקימה רודולפינה את "המכון לחקר כלבים ואילופם".בבית הספר שלה לכלבים פעלה גם יחידת הכלבנים של ההגנה שאחרי הקמת המדינה עברה לצה"ל והיום שמה "עוקץ". אחד ההישגים הבולטים של המנצלים, היה פיתוחה של שיטה לגילוי מוקשים על ידי כלבים.לזכותה של רודולפינה נזקף גילויו וטיפוחו של גזע הכלב הכנעני. היא שהורגלה לעבוד עם כלבים גזעיים מאירופה, חיפשה כלב מקומי שיתאים לאקלים ולמשימות של ההגנה. בתצפיות שלה בכלבי הפרא שהסתובבו ליד מאהלי הבדואים, היא איתרה את הכלב הכנעני וגילתה כי הוא ניחן בכושר לימוד גבוה וניתן לביות. הגזע הכנעני נחשב כיום לכלב הלאומי של ישראל.בתום מלחמת העצמאות עברה רודולפינה מאימון כלבי שמירה להכשרת כלבים להנחיית עיוורים. בתחילה כדי לענות על צורכיהם של נכי צה"ל שהתעוורו במלחמה. הכלב הראשון שהוכשר שם היה נכה בעצמו: בוקסר שנפצע קשה ברגלו באחד המשלטים."הצלחנו להגשים בימי חיינו את חלומות הילדות שלנו… מה עוד ניתן לבקש" כתבה מנצל במכתב לחברתה.במאמר שפירסמה בעיתון הנוער של התנועה הקיבוצית תחת הכותרת "גדל לך כלב", היא כותבת:"כאן בארץ מצא עמנו את הדרך חזרה לאדמה, והגיע הזמן שנחזור גם אל הכלב."

בהכנת הטקסט התבססנו על כתבתו של עופר אדרת "כך אילפה רודולפינה מנצל את כלבי המלחמה של הנאצים לציית לפקודות בשפה העברית", הארץ, 25.3.2010.שהם סמיט כתבה ביוגרפיה יפה וקצרה לילדים על רודולפינה בתוך ספר הביוגרפיות שלה: 'אגדות אמיתיות: 50 נשים לגדול איתן בישראל' נראה לנו שהיקום בשל גם לספר ילדים באורך מלא שיספר את הסיפור המיוחד הזה.
.
מקור: בית אריאלה וספריות תל אביב – יפו

ייתכן שזו תמונה בשחור לבן של ‏‏2‏ אנשים‏

יגאל ברק מוסיף :

למדנו בבית הספר "המגינים" { בית ספר עממי ב'} בקריה. היו לנו בכיתה בן ובת שגרו בכלביה וההורים עבדו אצל ד"ר מנצל .היא גם אילפה כלבים לגרור כרכרות לנכים . היינו יושבים שני תלמידים בכרכרה והכלב היה מוביל אותנו בשכונה .{באזור שהיום בנוי שם "בית נגלר" } .האמא של הבת שלמדה איתי וחיה בכלביה האריכה ימים וחיה עד סוף חייה במתחם של מחנה הצבא הבריטי לשעבר, במבנה לבני סיליקט עם גג פח מעוגל .לאחר שנפטרה לפני כ30 שנה הוקמה בשטח זה שכונת מגורים גדולה. .המשפחה השנייה המשיכה לגור במתחם המחנה הבריטי עד שנת 1966 ואז רכשו בית ברחוב ח' דרומה מהכביש הראשי .בנם , בן כתתי , הקים קונדיטוריה בפנטגון במוצקין בשם "שקד" שהייתה לשם דבר בקריות. הוא נפטר לפני כ-8 שנים.

מאמנון ליסובסקי : מתוך ספרו של עזריה אלון אודות הוריו . פרק חיי המשפחה בקריית חיים.

בתמונה : בני קריית חיים ילידי -1932-1933.
בתמונה : בני קריית חיים ילידי 1938
ואלה שמות הילדים. בני קריית חיים ילידי 1938.בית ספר א' , רחוב ד'{ הנוטר }.

נורית פלימן -שחל מוסיפה :

בספר  "בין יאוש לתקוה", ספרו של בנימין וסט { הוצאת רשפים }, אוסף  מכתבים של אסירי ציון, משנות ה – 20 בהיותם בסיביר . בעמוד 178 , תולדות חייו של חיים קוזירובסקי , בעלה של מורתנו שרה קיפניס מכיתה א' בבית הספר לילדי עובדים עממי א' בקריית חיים ,שהוא אחד מהם. בהמשך , מכתב שכתב בשפה העברית חיים קוזירובסקי ממקום הגרוש בשאדרינסק{ אוראל } ב24.1.1929 לבנימין (בניושה) ורלינסקי, אסיר ציון אף הוא. בניושה הנ"ל התחתן עם מרים שטרקמן, אחותה של אמי רבקה, שהייתה שופטת שלום בחיפה,{ השופטת מרים שטרקמן-ורלינסקי.}שגם היא, אחותה של אמא, הייתה אסירת ציון וישבה בסיביר.

דובר צ.ה.ל : סדרי ההלוויה והשבעה של שאול כוכבי

ביום ראשון ייטמן שאול כוכבי, אביו של הרמטכ"ל, בבית העלמין קריית ביאליק, זאת לאחר שהלך לעולמו בגיל 89. השבעה תהיה פתוחה לציבור הכללי

ההלוויה של שאול כוכבי ז״ל תיערך ביום ראשון בשעה 18:00 בבית העלמין קריית ביאליק.

השבעה עצמה תתקיים בבית המנוח ותהיה פתוחה לביקורים במהלך השבוע 09:00-21:00

העברה מוואלה. כתבה של יואב איתיאל

שאול כוכבי, אביו של ראש המטה הכללי, מת בגיל 89

כוכבי מת בביתו שבקריית ביאליק, כשמשפחתו לצידו. הלוויתו תערך ביום ראשון. דובר צה"ל ספד: "ברוך דיין האמת. שאול חי חיים מלאי משמעות ונחת והלך מאושר לעולמו, כולנו עם מפקדנו והמשפחה". בצה"ל ניחמו: "החיילים ופורום המטה הכללי מחבקים מפקדנו" יואב איתיאל25/08/2022

הלוויתו תערך ביום ראשון. שאול כוכבי(צילום: מערכת וואלה!, יואב איתיאל)

שאול כוכבי, אביו של ראש המטה הכללי אביב כוכבי, מת הערב (חמישי) בביתו שבקריית ביאליק. כוכבי מת כשהוא בן 89 וכשבני משפחתו סביבו, מקיפים אותו. הלוויתו צפוייה להיערך ביום ראשון בבית העלמין בקרית ביאליק, שם ייקבר לצד אשתו המנוחה, אמו של הרמטכ"ל, ריבה ז"ל.

בצה"ל ניחמו ואמרו כי "החיילים ופורום המטה הכללי מחבקים את מפקדנו ואת המשפחה". לדברים הצטרף דובר צה"ל תת אלוף רן כוכב שספד לאביו של הרמטכ"ל. "ברוך דיין האמת", אמר. "שאול כוכבי בן 89, נפטר בביתו, בשיבה טובה, כשמשפחתו לצידו. הרמטכ"ל סיפר לי שאביו שאול חי חיים מלאי משמעות ונחת והלך מאושר לעולמו. כולנו עם מפקדנו והמשפחה".

"משתתף באבלו של חבר ילדותי הרמטכ"ל אביב כוכבי", אמר ראש העיר קרית ביאליק, אלי דוקורסקי, בן כיתתו של הרמטכ"ל. "שאול נמנה על דור בוני הארץ, אדם רב מעשים וצנוע הליכות, שוחר תרבות ודעתן, ותושב ותיק בעירנו עד יומו האחרון. מנחם את הרמטכ"ל בשם תושבי קריית ביאליק".

שאול כוכבי נולד בקרית חיים ב-1933 ובה גדל. בנערותו היה חניך ומדריך בנוער העובד. הוא הצטרף להכשרת הנח"ל בקיבוץ ארז שבעוטף עזה, שם הכיר את רעייתו ריבה. השניים נישאו ועברו לגור בקריית ביאליק, בה גידלו את שלושת ילדיהם – הבת טל (64) והבנים אביב (58) וזהר (52). ריבה הייתה מורה לחינוך גופני, והשניים התגוררו בעיר עד יומם האחרון (ריבה נפטרה בשנת 2013). שאול היה איש ספר, שוחר תרבות, מוסיקה ואמנות. כמו כן, למד כלכלה והיה בעל חברה לציוד טכני.

תמונה באדיבות המשפחה.

באבל על מותו של שאול כוכבי

משתתפים בצער המשפחה ובאבל בני קריית חיים. יעל איתיאל וגייזי שביט.

שאול כוכבי, בן קריית חיים, חבר תנועת " הנוער העובד", ובהכשרה שהשלימה את קבוץ ארז, הלך הערב לעולמו. ההלוויה תתקיים ביום ראשון בבית העלמין של קריית ביאליק. פרטים יפורסמו בהמשך.

אורי יסוד : לזכרו של שאול.

שאול כוכבי ז"ל

הבוקר נתבשרתי על פטירתו של שאול כוכבי ז"ל, אביו של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי.

שאול יליד קריית חיים בשנת הווסדה (1933), גדל בה ובנעוריו היה חניך ומדריך בנוער העובד.

היה חבר בהכשרת הנח"ל שהצטרפה לקיבוץ ארז שבעוטף עזה. הייתה לי זכות גדולה לפגוש את שאול איש ספר ושוחר תרבות כשערכתי את אלבום "קריית חיים שלי" לפני מספר חדשים.

הרעיון עמו ושיר תודה להורים המייסדים צורף לאלבום והוא גם מצ"ב.

יהי זכרו של שאול ברוך.    

ליישי : תמונות בני קריית חיים ,ילידי 1933 עם שאול כוכבי ,מתוך ארכיון " האתר החופשי של בני קריית חיים" -גייזי שביט"

שאול כוכבי מחייך עם החליל.
כתב שאול כוכבי והקריא במפגש חברים שהתקיים בביתם הפתוח והאוהב של דליה ויוסי שפר בכפר ביאליק, לזכרו של אבישי ברק ז'ל, כחדש טרם לכתו מעמנו.

תגובה של יצחק מלצר : לזכרו של יהודה מצלר ז'ל

יהודה מצלר ז"ל לימד אותי ביסודי בקרית ביאליק.
היה מארגן ימי ספורט משותפים לתלמידיו בקגי ביאליק עם תלמידיו בבית ספר גורדון בקרית חיים המערבית.
בנוסף בשבתות היה שופט במשחקי כדורגל .
נדרשות הרבה שנות חיים להבין את גדולתו.
יהי זכרו ברוך

יואב אבניאון: פניו של דור תש'ח.

העברה מתוך האתר" היסטוריה ושימור בישראל " בעריכת אליעד אלון

אליעד אלון  : פוסט ששיתף במרשתת מדריך הטיולים ומתעד ההיסטוריה יואב אבניאון .

יואב אבניאון

  פניו של דור תש"ח. צלמים רבים תיעדו את לוחמות ולוחמי תש"ח. תמונה זו מצאה חן בעיני במיוחד. בוריס כרמי, מחבורת הייקים של צלמי התקופה וצלם העיתון ב"מחנה", הגיע בקיץ 1948 למחנה סרפנד (צריפין) ולכד במצלמתו חבורת צעירים מהכשרת מעוז. חלק מחברי הקבוצה לחמו זמן קצר קודם בקרבות מלכיה בגליל העליון וכאן הם מישירים מבט למצלמה בימי הפוגה בטרם יחזרו למערכה. לימים יגיעו רבים מהם להתיישבות בקיבוץ רביבים. במהלך הכנת הרצאתי בנושא צלמי ארץ ישראל קיבלתי על תמונה זו משובים מפתיעים מכמה כיוונים וכך הצלחנו לזהות את רוב המצולמים. רותי לבנונית קלוסקי (מספר 1 בצילום) חיה כיום בקיבוץ רביבים. גאולה ז'ירינובסקי (מספר 6 בצילום) תינשא לימים ליצחק טישלר (מספר 9 בצילום) עיתונאי שכתב את הספר "אחרונים על הרכס" על הקרבות במלכיה וברמלה- לוד. גאולה הבטיחה לי שתצפה הערב במפגש! טובה דן (מספר 3 בתמונה) סיפרה לימים למשפחתה שבוריס כרמי רצה לצלם אותה לבד (לא מפתיע נכון?) אבל היא התעקשה על תמונה קבוצתית עם חבריה. טובה דן הייתה ביתו של מנכ"ל סולל בונה האגדי ולימים הפכה אדריכלית ונישאה לגדעון זיו אף הוא אדריכל ממתכנני מגדל שלום. אהבתי לחשוף את סיפורי החיים מאחורי התמונה הדוממת. תודה לעדין קווה, לעודד ברזילי, לדני זיו ולאמית בירן איש-עם.

אלי רביד, ליישי: טובה דן{ זיו } במרכז התמונה { מספר 3 }היא בת קריית חיים, ביתם של חיה { לבית אליס }והלל דן, אחות תאומה לאילה { לימים כספי } אשר הקימו את ביתם בקריית חיים , רחוב י'ט { יוסף אהרונובי'ץ } מספר 12 . טובה ואילה { ילידות 1929} למדו בקרית חיים והיו חניכות תנועת " המחנות העולים" .צריף התנועה היה בקרית מוצקין מאחורי בית הכנסת הגדול שברחוב גושן, ולאחר הטלת הפצצה ממטוס איטלקי{ מלחמת העולם השנייה } עברה הפעילות לקריית ביאליק, בצריף שהיה במרכז קריית ביאליק בפינת הרחוב המוביל גם היום למוסד החינוכי " אהבה ". הורי, מרים לבית אסטרחן ובצלאל רבינובי'ץ וחיה והלל דן { הוריה של טובה דן -זיו שבתמונה }היו חברי " גדוד העבודה- פלוגת עין חרוד "בבית צפפה -רמת רחל ,שבירושלים{ 1921-22} ומאז הם עברו כברת דרך ארוכה מאד , קרובה ומשותפת עד מותם. ביתנו שברחוב ט'{ בילינסון } 2 בקריית חיים היה ביתם של טובה ואילה דן בשעות אחר הצהריים עד שההורים יחזרו מעבודתם. את ביתם של משפחת דן בקרית חיים , לא הרחק מביתנו, אזכור תמיד לבית בו שמעתי לראשונה כילד בן שלוש, את צלילי נגינת הפסנתר ואת החדרים אליהם נמלטתי מאימת התחפושות של אילה , טובה ואחותי הטובה והאהובה אילנה{1930}…

את הבית שלנו ברחוב קלישר מספר 19שבשכונת זיו{ נווה שאנן } בחיפה , אליו עברנו מקריית חיים בשנת 1952,תיכננו טובה דן וגדעון זיו בעלה , סמוך מאד לסיום לימודי האדריכלות בטכניון. הייתה זו עבודת התכנון הראשונה והיפה של שניהם .{ יתכן ועבודת הגמר בסיום לימודיהם בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון }. משרד האדריכלות של טובה וגדעון זיו היה מהטובים והמובילים בארץ.