פיטורים בימי קורונה סיפור מאת רותי יצחקי ריכטר כבר חלפו שבועות אחדים מתום הסגר השני שהוכרז במדינה בגין נגיף הקורונה, ואני חוששת ועוטה תמיד את המסכה. מדי בוקר אני מקדימה לבוא למשרד, מרחיקה את הכיסאות בחדר ההמתנה זה מזה, ומדביקה שלטים על כמה מהכיסאות שבהם כתבתי "נא לא לשבת על כיסא זה", כי אני מקפידה על כל תקנות משרד הבריאות באדיקות מופלגת. גם לצעירים, המוזמנים אלי לייעוץ לפני שהם מתכננים את טיול החלומות שלהם, אני מודיעה בעוד מועד בטלפון או במייל שעליהם לעטות מסכה בשיחתם איתי, כי אינני צעירה והמחלה הנוראה הזאת יכולה לפגוע בי בחומרה רבה ואולי אפילו לגרום למותי. עדיין לא התחדשו במלואם לוחות הזמנים של הטיסות, ורבות מהארצות מוגדרות כארצות אדומות, ואף על פי כן גובר העומס במשרד. נדמה שכל צעירי המדינה רוצים למהר ולברוח לפני שיבוא גל חדש של המגפה. אני חוששת להם וחוזרת ומשדלת אותם שידחו את הטיול, אך הם מבטלים את דבריי בחיוך סלחני ואינם שומעים לעצתי. שנים רבות אני עוסקת במתן ייעוץ לצעירים המעדיפים לחרוש את אירופה ברגליהם ובזים ליוצאים במסלולי הטיולים המאורגנים. לעיתים קרובות אני תמהה: מדוע הם באים דווקא אלי, האישה המבוגרת, הרצינית, בעלת הארשת הנזירית? הרי אינני בקיאה בסלנג שלהם ואינני מבינה את בדיחותיהם. מדוע אינם הולכים ללשכות הטיולים החדשות, המיועדות בעיקר לצעירים, שצצו בהמוניהן בשנים האחרונות? גם עכשיו, בשעת צהריים מאוחרת, כשרוב אנשי המשרד עטו את המסכות ויצאו להפסקה או נחבאו בחדריהם, משתרך עדיין ליד חדרי תור ארוך של אנשים צעירים. אחדים מהם רוטנים מבעד למסכה החונקת על התור שלא נגמר ועל הזמן החולף לאיטו, ובכובד ראש הם פורשים על השולחן הקטן שבחדר ההמתנה מפות מפורטות של חבלי ארץ קסומים ומתווכחים על מחירי הטיסות והלינות. סקרתי את הנאספים וחיוך של קורת רוח פשט על פניי. "עוד מעט," אמרתי בקול מנחם שחביבות אמיתית וסמכות מדומה נמהלו בו. "עוד מעט יגיע גם תורכם. אתם חייבים להזדיין בסבלנות." היטבתי את צווארון חולצתי הלבנה, המעומלנת ומגוהצת בדקדקנות, שאני נוהגת ללבוש קיץ וחורף מתחת לז'קט הכהה, וחזרתי וחייכתי, כי לפתע הייתי מאושרת מאוד. ימים רבים לא הייתי כאן, במשרד, ומתחילת ימי הסגר נאלצתי לשבת בביתי חסרת מעשה, ועתה חזרתי. כמנצחת חזרתי. אבל בל נקדים את המאוחר. לפני שנכנסתי לחדרי עוד הספקתי לשמוע מאחורי הדלת הנסגרת צחוק של גיחוך על העברית המליצית שבפי. מישהו פלט הלצה על המילה "להזדיין" והזכיר את כפל משמעותה, וצעיר אחר ענה לו בבדיחה, אך לא קלטתי את תשובתו שניתנה מבעד למסכה אלא רק את הכינוי "טבעת שנתית" שהודבק לי בגלל הכישלון היחיד שנכשלתי בו בעת האחרונה. אבל על כך אספר לכם בהמשך הסיפור. לא נעלבתי מפני שאין בלגלוג הקל זלזול או בוז אלא סוג של הומור מלווה בהערכה, כאילו הייתי רופאה דגולה שהם מחכים למוצא פיה. ואולי הצעירים האלה באים אלי כי תכונה משונה יש בי. כשאני מסתכלת במפה הפרושה לפני, אני רואה מיד בדמיוני את נוף האזור לפרטיו. אינני יודעת מתי צצה בי תכונה זו. האם הייתה בי מיום היוולדי? ואולי רכשתי אותה במהלך ימי חיי? תענוגי הגדול הוא להביט במפות של חבלי ארץ נעלמים ולראות אותם בעיני הדמיון. כבר יודעים הזבנים בחנויות הספרים שאני צמאה למפות, ולכן הם טורחים להשיג לי מפות מפורטות של אזורים שאינם מוכרים לרוב המטיילים. גם ידידיי החוזרים מטיוליהם מביאים לי כמתת תודה מפה מפורטת של ארצות שטיילו בהן לפני שפרצה המגפה, וכשאני מסתכלת במפה ורואה את מסלולי הנהרות ואת סימוני היערות, אני יכולה לשמוע את שאון הגלים ההומים בנהר כשמימיו מדלגים מסלע לסלע, לראות את הזרם המחליק במורד, גולש ממצוקים, ומרטיב את מגפיו של דייג זקן העומד על שפת הגדה, מתבונן במעגלים שמשרטטת חכתו במים, ומקווה להעלות בה פורל גדול. ויש שצצים אלי מתוך המשטחים הירוקים של המפה יערות אשוחים גבוהים, ואני שומעת את רחש הרוח העוברת ביניהם, מניעה את ענפיהם הסדורים קומות-קומות, ומפזרת במסתורי היער האפלולי ניחוח אצטרובלים וריח מחטים רמוסות הנושרות בהדרגה ומרפדות את הקרקע בלא להניח לעשב רך לעלות בה. אולי תאמרו בלבכם: מה הפלא? רגילה היא בטיולים ובסיורים, ואין באלה דבר חדש! אבל אני לא יצאתי מגבולות הארץ שנים רבות. תחילה לא יכולתי לנסוע בגלל מחלתו הממושכת של בעלי, ואחר-כך הייתי חייבת לטפל באמי, שנפטרה זה לא מכבר בשיבה טובה שבועות אחדים לפני שפרצה המגיפה הארורה, ודווקא עתה, כשאני חופשיה ממוסרות המשפחה, פג לפתע קסמם של המסעות, שהרי די לי להתבונן במפה כדי ליהנות מנופים זרים ולגלות ארצות רחוקות, ואינני זקוקה למראות האמיתיים שיתגלו מול עיניי. לעתים אני תוהה: האם ביקרתי פעם בארצות ההן שבנופיהן אני חוזה מבעד למפה? האם נימנות הן על הארצות שביקרתי בהן עם בעלי לפני שחלה? ואולי לא ראיתי אותן מעולם, ורק דמיוני משטה בי? הרי מעולם לא הייתי בארצות טרופיות או במדבריות אסיה, ואף-על-פי-כן אני יכולה לתאר את המטפסים הגדלים ביער הגשם ואת צבעיו המתחלפים של המדבר החרב, והם חולפים מול עיניי כאילו ראיתי אותם בסרט טבע מרהיב או מבעד למכונית חולפת. טובים מסעות דמיוני מהמסעות שבמציאות, ולכן אני מעדיפה לשקוע בקריאה או לטייל ברגל בסביבת מגוריי ואינני מרחיקה לארצות רחוקות. כך נהגתי גם בשנה האחרונה, לפני שפוטרתי מעבודתי כאן, במשרד ההומה הזה, ומצאתי עצמי לפתע טובלת בשפע של זמן פנוי שלא ידעתי מה אעשה בו. היה זה בעיצומו של החורף, בתחילת משבר הקורונה. עדיין היו טיסות לרוב ארצות אירופה, כי בימים הראשונים חשבנו שהמגפה מכה בעיקר בסין ובארצות המזרח הרחוק, ואנשים רבים מיהרו למשרד כדי לממש את חלום הטיול. תחילתו של אותו יום לא הייתה שונה מתחילתם של ימים אחרים. מהבוקר פלטו מכונות הפקס תשדורות בהולות, וצלצולי הטלפונים שבמשרד החרישו אוזניים כאילו עשו כל המכשירים יד אחת כדי להוציא אותנו מדעתנו. טרודים ונחפזים נכנסו ויצאו לקוחות רגוזים, חוששים לביטולי הטיסות ורוטנים על הרוח הקרה הנוראה שבחוץ. גם מאחורי דלתי התרבו המחכים, ואני, כהרגלי, לא מיהרתי. בנחת התוויתי מסלולים, יעצתי בענייני טיסות ולינות, תיארתי נופים שנגלו לעיניי מבעד לשרטוטי המפה, ולשעה קלה היו הצעירים האלה בניי… כן. לשעה קלה הם היו שלי, ויכולתי לייעץ להם, לתהות על קנקנם ואפילו לאהוב אותם קצת, כי אין לי ילדים משלי. רק טעם תפל של החמצה וחרטה כואבת יש בי, שאני מצליחה להתעלם מהן בשעה שאני יושבת כאן, במשרד הזה, והן חוזרות ותוקפות אותי כל ערב כשאני נכנסת לדירתי הריקה. בעמקי לבי אני יודעת ששעה קלה זו של קרבה מדומה, שבה אני יושבת מול הצעירים שלי ומסייעת להם לתכנן את טיול חלומותיהם, אינה הדבר האמיתי אלא רק אשליה של רגע שאין לה משמעות של ממש. אבל טובה לי קרבה זו משיממון חונק שאין בו דבר. אותו יום, סמוך לצהריים, כשהייתי כבר עייפה מאוד, נכנסו למשרדי בני זוג צעירים. היא הייתה רזה מאוד, גופה החוטי מחוטב ותמיר, ובעיניה עמד מבט מריר שאינו אופייני לאנשים צעירים. נחפזת הייתה, כרוצה להקדים את ענייניה בחדר זה ולברוח מכאן לביתה המבוצר, האפלולי, הרחוק מאדם, ואילו הוא היה היפוכה הגמור. חייכן וחביב היה, ובעיניו עמד זיק של חלום כאילו הערנו אותו זה עתה מחיזיון מתוק בהקיץ, והוא מנסה לאזור את כוחותיו ולחזור אל המציאות בלא לגלות לנו את חלומותיו. הוא הוציא מתיק צד קטן מפת דרכים מרופטת שלא קופלה כראוי, והסביר לי את המסלול שטווה בביתו. אלה הם האתרים שברצונו לראות, הסביר בחיוך כשהצביע על נקודות שונות במפה. הוא קרא על האזור, אבל הוא רוצה שמישהו מנוסה ייעץ לו ויאשר את התוואי, כי אין לו ניסיון בתכנון טיולים. הבטתי במסלול ששורטט במפה בצהוב זוהר. האתרים, המסלולים וחלוקת הזמן העידו שהאיש הצעיר עשה את מלאכתו בכובד ראש, ורק עיקוף גדול אחד העיר את סקרנותי. הייתה זו נסיעה ממושכת לאזור משעמם וחסר ייחוד באוסטריה. הסתכלתי במפה ומיד הבנתי שאזור זה, המשופע ביערות של עצי מחט, אינו מצדיק נסיעה כה ארוכה. "מדוע אתה רוצה לנסוע דווקא לאזור הזה?" שאלתי בסקרנות. הוא הושיט את אצבעו אל המפה בתנועה בוטחת של ניצחון. "הנה, גבירתי, יש כאן מנסרה. את רואה?" "ומה מיוחד בה?" שאלתי בספקנות. הוא הסביר לי בלשון מתנצלת, כמודה על חטא קטן ולא מזיק, שהוא אוסף פרוסות של גזעי עצים. לא, הוא לא בוטנאי, אבל הוא אוהב עצים ופרחים, וכבר יש לו בביתו כחמישים פרוסות מעצים שונים, והוא רוצה לקנות במנסרה פרוסות נוספות מעצים שאינם גדלים בארצנו. "אני מניחה שזה אפשרי," עניתי. "הפרוסות האלה יפות מאוד. יש בהן טבעות שנתיות רבות כי אלה עצים עתיקים, אבל הן לא סדורות בעיגולים אלא באליפסות, כי הפרוסות נחתכות באלכסון." אשתו הביטה בו בשתיקה, ובמבטה עמד מעין זלזול קל מעורב בחיבה, כמבט שנותנת אחות בוגרת באחיה הצעיר הפולט דבר חוכמה. "אפשר להגיע למנסרה הזאת בקלות בכביש הזה," התוויתי בידי על גבי המפה, "אבל זה סיבוב גדול ומיותר. תצטרכו לנסוע יום שלם כדי להגיע לשם ועוד יום אחד כדי לחזור לדרך הראשית. לא חבל על הזמן שלכם? וחוץ מזה…" "אבל אנחנו רוצים לנסוע לשם," קטע האיש הצעיר את דבריי, ושמץ של קוצר רוח כבוש נשמע בקולו. "ואשתך? היא מסכימה?" שאלתי בהיסוס, כי מיד ראיתי שפרוסות עצים אינם בראש מעייניה של האישה הצעירה, ולא רציתי שתשבית לבעלה ולעצמה את שמחת הטיול. "היא כבר הסכימה," אמר הצעיר, ומיד הוסיף בקול תאב: "היית שם? את מכירה את המקום הזה?" "אינני יודעת… אינני בטוחה בכך. אולי הייתי שם ואולי לא הייתי… אינני זוכרת. אולי ביקרתי שם לפני שנים רבות…" וכמו מתוך האפלה צצו מול עיניי מתוך המפה המקומטת נופי יערות של עצי מחט זקופים, עוטי שלג מעורב בבוץ כהה ובמחטים שנשרו. כפות הענפים היו פרושות כלפי שמיים כמתפללות, ולעתים נשמטו מטה בתנועה של כניעה, כאילו כורעים העצים הזקנים תחת נטל אצטרובליהם הרבים, שאחדים מהם עדיין ירוקים וקשקשיהם סגורים, ואחרים כבר השחימו, וקשקשיהם החלו להתפשק לצדדים. בדמיוני הרמתי את אחד האצטרובלים מתוך הסבך האפל, הטחוב, וידעתי שחלקו המופנה אל הקרקע יהיה כהה מאוד, כמעט שחור, ואילו חלקו העליון, הגלוי לעין, יהיה בהיר או ירוק. גם משטחי טחבים ירוקים ראיתי שם, ביער, ומרבדיהם מרפדים את הסלעים כשטיחי קטיפה כהים האוצרים את גשם הקיץ האחרון, ובכל שלטה דממה טובה, מטילה שלווה, שאינה נמוגה כשמרעידה הרוח את ענפי העצים. בקושי רב הצלחתי להתנער מהמראות הקסומים ולחזור למציאות. האישה הצעירה הביטה בנו בחוסר סבלנות, ושמץ של בוז נמהל בעיניה. ידעתי שטיול זה לא יעלה יפה, אך לא יכולתי למנוע אותו או לשנותו. הבנתי שטעיתי. האישה הזאת, שמבט רע עומד בעיניה ולעג קל מעקם דרך קבע את זוויות פיה, לא נועדה לטיול הזה. היא תקפד את חלומו של בעלה, ותוציא את הרוח ממפרשיו בגעגועיה לעיר הסואנת ולמרכזי הקניות. הבטתי בהם והצטערתי שכך יעלה בגורלם, אך לא יכולתי להועיל ולעזור. בימים הבאים התרבו החדשות על התפשטות הנגיף בארצות אירופה, ואני חרדתי לזוג הצעיר והתפללתי בלבי שלא נדבקו במגיפה הנוראה. הטיסות הנכנסות והיוצאות התמעטו מיום ליום, ובאחד הימים צלצל אלי האיש הצעיר מאירופה וביקש שאקדים את מועד החזרה לישראל. הדבר לא היה קל, והייתי צריכה למשוך בחוטים נעלמים ולהפעיל קשרים אישיים עד שהצלחתי להשיג למענם את הטיסה הרצויה. ידעתי שכשיחזרו יהיה עליהם להיכנס לבידוד ככל החוזרים לישראל, ושמחתי שהמחלה לא פגעה בהם. הם חזרו למשרד לאחר שבועות אחדים, כשמשבר הקורונה שיתק את הארץ והסגר חגג. ליתר דיוק, היא לבדה ביקרה במשרד שלנו. היא עטתה מסכה כנדרש, וכפפות פלסטיק שקופות כיסו את כפות ידיה. בצעד בוטה נכנסה, ולא טרחה לברך אותי לשלום אלא נדחקה בלא לחכות לתורה למשרדו של המנהל, ועד מהרה עלה משם קולה הרוגז, החורק. "מנסרה של עצים היא אמרה! טבעות שנתיות היא אמרה! ואנחנו נסענו יום שלם וכלום לא היה שם! היה רק יער משעמם ולא הייתה מנסרה!" ובכן, מסתבר שהמפה שהושיט לי האיש הצעיר הייתה מפה ישנה, וכבר שנתיים שוכן במקומה של המנסרה מגרש למכירת כלי רכב משומשים… לפנות ערב קרא לי המנהל למשרדו. המשרד היה כמעט ריק. רק אני, המנהל ושתי מזכירות נותרנו בו, כי העובדים האחרים הוצאו לחופשה ללא תשלום. חשבתי שהוא מזמן אותי כדי להודיע לי שהוא נאלץ להוציא גם אותי לחופשה כפויה, אבל כאן חיכתה לי מכה קשה. שנים רבות אני מכירה את המנהל כי עבדתי עוד אצל אביו הזקן לפני שפרש לגמלאות. ילד קטן היה המנהל שלנו כשבא לפעמים עם אביו למשרד, ישב ליד שולחני, ושרבט קווים מעוקמים על גבי אחד הניירות הלבנים שהנחתי לפניו. עתה הסתכל בי האיש במבוכה ומבט מוזר עמד בעיניו. "את מבינה, לילי, את טעית! טעית מאוד! אני חושב שאת צריכה לפרוש כבר. את כבר לא צעירה, ואת עלולה לטעות גם בעתיד. אני מציע שתצאי לפנסיה. שתפרשי מרצון… כמובן שנכבד את זכויות הפנסיה שלך, ואף נעניק לך מענק פרישה נדיב." נדהמתי. אינני זקנה! לפני חודשים אחדים מלאו לי שישים וחמש שנה ולא הרביתי לטעות עד היום, ומדוע יקום האיש הצעיר הזה ויסלק אותי?! "זאת טעותי הראשונה במשך שנים רבות! אתה מפטר אותי כי אין עכשיו נוסעים?" ניסיתי להיאחז בקרש הצלה שלא ימיט עלי עלבון. הוא הסתכל בי במבט נבוך. "גם וגם," מלמל בקול חרישי. "גם בגלל הטעות שלך וגם בגלל המצב הרעוע של הסוכנות שלנו עכשיו, כשאין נוסעים ואין תיירים." לא רציתי להתחנן וגאוותי מנעה מילים מפי. מדוע להם, הצעירים, מותרת כל טעות, ולנו, המבוגרים, אסור לטעות?! מדוע כל שגיאה קלה נזקפת כאן לחובתנו ומיוחסת לגילנו המופלג? והרי גם עכשיו, בזקנתי, מעדיפים אותי הצעירים על היועצים שבחברות האחרות! בלא מילים יצאתי מהחדר. פניתי לשולחני, ארזתי את חפציי המעטים והלכתי הביתה. כעבור ימים אחדים נפרדתי בעזרת אפליקציית הזום מידידיי במשרד. מסיבת פרידה מכובדת נערכה לי על הצג, ברכות ואיחולים הומטרו בשפע על ראשי הנבוך, ושבחים נאמרו בפני בלא בושה, כאילו הקדימו חבריי להספיד אותי בעודי בחיים. וכך, בחגיגיות שאין בה שמחה, שולחתי לביתי בלא למצוא עניין בחיי שהתרוקנו לפתע. בימים הבאים ניסיתי להתנחם. אמרתי לעצמי שאוכל לקרוא, לצפות בטלוויזיה, להאזין להרצאות ולקונצרטים שהועברו באפליקציית זום, וכשתחדל המגפה אוכל ללכת להצגות ולקולנוע ולטייל בארץ ובחוץ לארץ. אוכל לראות את כל המקומות שהכרתי מהמפות, ולהיווכח אם בגד בי דמיוני או דייקתי בהסברים ובמראות שגלגלתי בדמיוני. אינני סובלת ממחסור כיס, ולכאורה אני יכולה לקום ולתור את העולם בנחת עד סוף ימיי, אלא שמתאוות הנדודים שלי ניטל עוקצה, וגם העיון במפות אינו משמח עוד את לבי. להיפך, מעין עקיצה של כאב הוא משאיר בי, ובלילות אני ישנה שינה משונה, טרופה. גופי ישן אך מוחי עובד וממשיך לחשוב את מחשבות היום כאילו ערות מתמדת עומדת בו, ורק ידיי ורגליי שקועות בשינה עמוקה. לפעמים נדמה לי שלא עצמתי את עיניי כל הלילה, כי מוחי אינו חדל לחשוב אף לרגע, כחושש שלא יספיק לחשוב את כל המחשבות שנועדו לו לפני שיבוא המוות המאיים. מיחושים משונים שלא חשתי בהם בימים שעבדתי במשרד פוקדים את גופי, ולעיתים אני נתקפת בכאב בחזי, ושיעול מוזר, טורדני, שהרופאים אינם מוצאים את סיבתו, מציק לי רוב שעות היום. "את צריכה לטייל בחוץ, באוויר הצח, בגינה שליד ביתך," יעצו לי הרופאים, ואני, שמעולם לא נזקקתי לעצתם, נשמעת עתה לדבריהם, יוצאת מדי בוקר וערב לגינה הסמוכה לביתי, ונזהרת לא להרחיק יותר מהמרחק שהתירו לנו אנשי משרד הבריאות. בגלל משבר הקורונה מעטים המטיילים בגינה, ובבוקר היא כמעט ריקה מאדם, ורק אני והגנן השתקן משוטטים בשביליה השוממים. גם גן השעשועים, ההומה תמיד ילדים והורים צעירים, שומם עכשיו, סרט אדום-לבן שמשמעו "אין כניסה" גודר אותו מכל עבריו, ודווקא עכשיו פורחים בגן בשפע ורוד וסגול עצי סיגלון, כוריזיה ורודה וכליל החורש, אבל אשכולות פריחתם הקוראים תיגר מול שמיים אינם מצליחים לשמח אותי. ושם, בגינה, אני רואה מדי ערב את האישה הצעירה. לעתים מונח ספר על ברכיה, ולעתים היא סורגת בשקידה רבה, ובד צמר ארגמני מתארך בהדרגה ונשפך מבין מסרגותיה המצקצקות. מרחוק היא נושאת את עיניה מעל סריגתה הנצחית ומביטה בי, אבל איננה ניגשת אלי וגם אני מתעלמת ממנה. לבדה היא באה לגן, ובעלה אינו נלווה אליה. האם ייבשה אישה זו לחלוטין את ניצוץ השירה שבעיניו? האם האיש הזה, שאהבתי כבן לשעה קלה, שותף עמה בהדחתי? אולי שלח את אשתו כדי להתלונן, והיא רק עשתה את דברו? אבל מדוע אני כועסת? מדוע אני מתלוננת? הרי אני כבר יודעת שאהבה זו של רגע אינה הדבר האמיתי, המשמעותי, ואיזו זכות יש לי להתלונן? הרי הצעירים שלי אינם חייבים לי דבר עבור חיבתי. חלפו שבועות אחדים. האביב פינה את מקומו לקיץ, פריחת הסיגלון התחלפה בפריחה הלוהטת של כיפת הצאלון, ובטלוויזיה בישרו על הקלות בסגר ועל התחדשות קרובה של חלק מהטיסות. אני ממשיכה בטיולי הערב בגינה, ובמשך הזמן כמעט פסקתי להרהר באישה הצעירה, היושבת ובוהה בי בלא בושה בעיניה האפורות, הקרות. בשבועות האחרונים בטנה תופחת, וכתמים כהים מכערים את פניה. האם שם, ביער שליד המנסרה, נוצר התינוק העתידי הזה? ואם כן, אני אומרת לעצמי בלעג מר, הרי זכות גדולה עומדת לי! כי אם שם נוצר, הרי אני כמעט סבתא שלו! הנה, כמעט נגעתי סוף סוף בדבר האמיתי… והמחשבה הזאת מעלה חיוך מר של לגלוג על שפתיי ומייבשת את איבתי. אינני נוטרת עוד, ואני מעיזה להזות: אולי כשייוולד הילד תרשה לי האישה הזאת להחזיק אותו לרגע בזרועותיי? אולי תרשה לי להריח את ריחו, ריח תינוקות מתוק, ולהדביק נשיקה בפניו התפוחות? שהרי לולא עצותיי הכושלות לא היה התינוק הזה נוצר. רק בזכותי יבוא הילד הזה לאוויר העולם! יום אחד היא ניגשת אלי. מבטה נתון ברצפה, כתפיה שמוטות, ומבעד למסכה היא ממלמלת במבוכה. "אני מבקשת סליחה… כן, אני יודעת, בגללי פוטרת ואני לא יודעת איך לתקן… אני מצטערת… באמת… אני כל כך מצטערת…" אני לא עונה והיא ממשיכה. "את צדקת. הוא אומר עכשיו שאני לא טובה בשבילו, שאני מסרסת אותו… הוא הפסיק לכתוב את שיריו אחרי הטיול הזה, וכל זאת בגללי. אני לא ידעתי לקבל אותו, לכבד אותו… בכל כוחי רציתי לשנות אותו, ועכשיו הוא כועס ואומר שאני ממיתה את שיריו. לולא התינוק הזה שנוצר שם, במלון שליד המנסרה שלא הייתה, היינו נפרדים, אבל הוא לא יעזוב אותי עכשיו. ואולי יסלח לי אחר כך… כי גם את סלחת. ממבט עינייך שהשתנה במשך השבועות הארוכים האלה אני יודעת שסלחת… ועכשיו אני יודעת איפה טעיתי. עכשיו אני רוצה שיחזור ויכתוב, אבל הוא טרוד רק במרוץ אחרי הכסף. שעות רבות הוא עסוק במשרד, ואלי יבוא רק בערב ויביט בי במבט אדיש…" אני נחרדת. רציתי לחשוב ששניהם מאושרים, והנה גם כאן שיממון. גם כאן תוגה וחוסר נחת וחיים דלים! ואני מחייכת אליה חיוך של חמלה ומלטפת את ידה, אך איני יודעת מה לומר לה. בערב מטלפנת עליזה, חברתי מהמשרד. "הבוס בצרות עכשיו!" היא מבשרת לי בקול רווי שמחה לאיד. "מחלקת אירופה כמעט שוממה. כשהצעירים שומעים שאינך עובדת איתנו הם פונים לסוכנויות אחרות. הבוס רוצה שתחזרי!" ואומנם, כעבור ימים אחדים הוא מטלפן ומבקש ממני לחזור לעבודה. ועתה אני יושבת שוב במקומי הקבוע, מביטה באנשים הצעירים המייחלים למוצא פי ותולים בי את עיניהם בהערצה, וכשאני מתארת באוזניהם את ריחו של היער האפלולי, את הבונה השוחה במימי הנהר, את הסנאי המטפס במהירות על גזע האדר או את אוושת הרוח המגלגלת על קרקע היער אצטרובלים שנשרו, אני מנסה לחסום את התלהבותי, לרסן אותה מעט ולהאט את צעדיה. אבל אני כבר יודעת שקרב אבוד אני נלחמת, ואני מתארת בפרוטרוט את המראות הנגלים לעיניי מבעד לשרטוטי המפה, כי הרי את ריחות המקום אני מכירה, את מרקם העלים יודעות אצבעותיי הזקנות, ואת מראות היער וקולותיו אני מכירה היטב. וכששואלים אותי הצעירים בהתפעלות: "גברת לילי, באמת היית בכל המקומות האלה?" אני עונה בעיניים חולמות: "אינני יודעת,,, באמת שאינני יודעת…" רותי יצחקי ריכטר 24.10.2020
ב-20 השנים האחרונות מוצב כיו"ר מועצות מנהלים בחברות תעשייתיות ישראליות
אביר (צ'רט)חיה (1938) רח' א' מס' 40. אבי דב צ'רט היה מנהל מחסן האספקה לבעלי חיים מטעם הצרכניה. נתניה – 42274, רח' הנגב מס' 12. 09-8822095 abir12@bezeqint.net גמלאית, מתנדבת במוסד לבטוח לאומי- ייעוץ לקשיש
אבן-זהר מיכאל (מיקי) 1938
רח' כ"ג 25 ,בי"ס עממי ב', תנועה מאוחדת, גרעין "נחשול"
רח' כ"ז (הקיבוצים) 22,הגעתי לקרית חיים ב 1948 כעולה חדש, למדתי בבי"ס ארלוזורוב ותיכון קרית חיים, חניך ומדריך בתנועה המאוחדת עדת שדמה, גרעין רונן קיבוץ תל קציר
אדריכל, פנסיונר של משרד הבינוי והשיכון, מרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, כיום מרכז המגמה להנדסאי אדריכלות
ועיצוב פנים בית ספר להנדסאים בטכניון. פעיל בעמותת מרחב הפועלת להתחדשות עירונית וכן בקבוצת מ.ק.ס (מתכננים ,קהילה, סביבה) הפועלת להתחדשות הדר הכרמל.
אופז (הורוביץ) עדי (1944) רחוב יח' 6 בי"ס ארלוזורוב תיכון קרית חיים התנועה המאוחדת רח' הברוש 15 הרצליה פיתוח 46624 09-9542451 052-2452110 adiofaz@hotmail.com
תיווך נדל"ן ואומנות
אוני שלמה (1941)
תיכון קרית חיים הנוער העובד שחקן בקבוצת הפועל קרית חיים בכדור רגל
גמלאי, יו"ר עמותת ביה"ס לחינוך וסעוד, חבר הועד המנהל של כפר הנוער מנו"ף, חבר ברוטרי מזה 30 שנה
אורני גולדברג דינה (1949) רחוב ב' 14, גן רות רח' ג', בי"ס עממי "מגינים", תיכון קרית חיים מחזור 1967, הנוער העובד קן צפון בלקינד 2 תל-אביב 050-5254056, 03-5468826 rotemgld@netvision.net.il אדריכלית (טכניון-חיפה)
איזנברג אלי (1952) גרתי משחר ילדותי בקרית חיים מערבית רחוב ס"א 7 (בית אלפא 24), למדתי בגן מלכה (ברחוב ע"ב), ביה"ס היסודי נתיבים, בתיכון קרית חיים ובטכניון בחיפה. השתתפתי בתנועת הנוער העובד והלומד. חיפה, רחוב מרגלית 32 דירה 12 050-5482597 elieizen@netvision.net.il סגן מנהל כללי של אורט ישראל וראש המינהל למו"פ ולהכשרה
רח' א', חברת גרעין" נחשול" התנועה המאוחדת. אחות לקוייקה זגגי ולשלומית.
הייתה מורה 29 שנים, כיום ציירת (כיהנה כיו"ר עמותת אמני פ-ת.) הציגה תערוכות רבות בארץ ובחו"ל. מלמדת ציור וחברה באגודת האמנים הארצית. אימא ל 3 בנות וסבתא ל 8 נכדים. גרה בפתח-תקוה רח' היבנר 6
בוזמן יורם ז"ל (2006–1941) הגיע לקריה ב 1942 לרחוב כג ליד הצרכניה, למד בארלוזורוב הישן ברחוב ד, חניך בנוער העובד קבוצת צוקים היה בעל חברת ניהול בשם "יורם בוזמן שרותי הנדסה בע"מ" העוסקת בניהול פרויקטים והקמות בתעשיה הכימית והפטרוכימית
יליד ליטא עליה ב 1934 הגעה לקריה ב 1936 רחוב ב' 104, חניך השוה"צ ממייסדי קיבוץ נחשון ב 1950, שחרור מצה"ל 1977 בדרגת סא"ל תפקיד אחרון מפקד צבאי נפת חברון.
רחוב ט"ז 12, פינת רחוב י"ח, בת בכורה לאהובה ויונה רסין, אחות לציפי ורותי. בית ספר ארלוזורוב, הייתי בתנועת המחנות העולים, המדריכה האגדתית שלי : יפה בר זיו
משנת 1968 חיה עם בעלי אורי בירושלים. יש לנו 2 בנים ו 5 נכדות.
עבדתי כמורה ומנהלת אולפן עירוני להנחלת הלשון העברית.
daliauri@012.net.il
בן דוד (פוזניאק) חיים (1931) גרנו ברחוב יוד 48 למדתי בבי"ס "אחדות " בקרית מוצקין. הייתי חניך השוה"צ . אחי: חיים חרובי ז"ל, ושלמה חרובי ז"ל. אמי ברוניה (אלמנה) נשאה למשה חרובי (אלמן) שלו בן, גם הוא בשם חיים אותו כינו בשם חיים הגדול (בילי) ולי קראו חיים הקטן: ובשנת 1942 הביאו לעולם את אחי שלמה, שנהרג ברפטינג בפפואה ניוגיני.בשנת 2005
בן עזרא שמואל (1947) למדתי בבית ספר נתיבים שיחקתי כדורגל בהפועל קרית חיים בשנים 1960 עד 1977 מגידו 20 כרמיאל 21950 054-4611291 sam benezra@walla.com פרשתי לגימלאות לאחר 32 שנה של עבודה ברפא"ל ופתחתי נגריה עם עוד 3 שותפים בכרמיאל
ברגמן אשר "קושקוש" ז"ל (1930-2008) בית ספר לילדי עובדים מחזור ילידי 1931, תיכון קרית חיים, השומר הצעיר גרעין גבולות קיבוץ נחשון. היה מושבניק פנסיונר אב לחמש בנות, 12 נכדים, שני נינים (בינתיים) פרילנס בעבודות שיפוצים
ברק (ברקו) משה (1925)
רח' א' 77, מדריך בסניף הנוער העובד, נסע עד 1940 יום יום ברכבת לחיפה ללמד
פנסיונר מרפאל ופורש מהמכון להכשרת נהגים (שיטת הניקוד) ועמותת ממוני בטיחות בעבודה בישראל, קבוע בשפת הים בקרית חיים. חלק מהשנה בבונדאי, סידני, אוסטרליה גם כן רוב הזמן על שפת הים
גובר (גרבש) מאיר (1949)
רח' ל"ו 36, אחר כך רח' כ"ז 27, בי"ס יסודי ארלוזורוב, תיכון ק"ח מחזור יוני 1967, התנועה המאוחדת קן דרום. אבי שלמה גרבש ז"ל (נפטר 1980) היה המורה לפיזיקה של תיכון קריית חיים בשנים 1950-1980.
בן ציפורה ואברהם ז"ל ואח לאליהו ז"ל. ב-1934 עליתי עם הורי ועם אחי הצעיר מצרפת, ב- 1940 עברנו לקיבוץ גבת בו נמשך חינוכי.
גורן (גורטנשטיין) דוד (1942)
רחוב י"ג, בית ספר ארלוזורוב (המורה מינה), מ-1950 רחוב מ"ז (בוסל), בית ספר גורדון, התנועה המאוחדת, כפר גלים.
הוד השרון, ישורון 15.
09-742-7460
pizig@bezeqint.net
24 שנים שרות בחיל האוויר, סגן מנהל מחוז וממונה על פניות הציבור בשרותי בריאות כללית.
גמלאי, נשוי לציפי, 3 ילדים ו- 5 נכדים, עוסק בציור ובכתיבה.
גורן (גרובר) חיה (1945) גרתי ברחוב יח' 48 הייתי בנוער העובד בקבוצת "עמית",עבדתי בבית ספר "דגניה" 30 שנה מתוכן 19 כמורה ו- 11 שנה כמנהלת בית הספר הרב קוק 27 קרית מוצקין 04-8716338 gorenh@bezeqint.net נהנית מהזמן הפנוי , משתדלת לעשות רק מה שאני מאד אוהבת
גילת) גורשטל)משה "גוגו" (1947)
רחוב כ"ג 36, ליד הכביש הלבן, בי"ס רביבים, תיכון ק"ח, בי"ס אינטרנשיונל, הנוער העובד (קן צפון),חטיבת גולני גדוד ברק, אח של עודד.
רח הגפן 10 קריית אתא 28073
04-8448068
gillat.moshe@gmail.com
עובד בחברת ביטוח, סב לחמישה נכדים, שר בחבורת הזמר הייצוגית לילך של עיריית חיפה
גילת (גורשטל) עודד (1945) רח כ"ג 36, ביה"ס מגינים, תיכון ק"ח, הנוער העובד (קן צפון ), להקת הסטודנטים של חיפה, הפועל ק"ח בכדורסל רח יהודה גור 8, חיפה 34987 04-8255902 odedgl@netvision.net.il דירקטור-בחברת הזנק, מנהל פיתוח עסקים בחברת רפאל
גיסמר רן "רני" (1942) רח' ה 71, בי"ס ארלוזורוב, תיכון ק"ח, הנוער העובד איתן 7 רמת גן 52654 03-5345031 geismar@netvision.net.il עו"ד בתל אביב
גלעד עמוס (1944) רח' כ"ג 9. עממי בכתות א-ה בבי'ס א' ומכתה ו' עברה כל הכתה ל"מגינים" בכתה עם חיה וינשל עמי קציר אילן בלומנפלד ועוד. קן דרום קרית חיים-בי'ס כדורי-גרעין "אשבול" למשמר דוד-מ 1969 בקיבוץ עין-גדי. קבוץ עין גדי ד.נ.ים המלח 86980 08-6594766 amosgi@ein-gedi.co.il מנהל חשבונות (לא מתחשבן עם איש) אב לארבעה וסב לחמישה.חי בסביבה יפיפיה-אפילו בקנה מידה עולמי.מתגעגע לתום של נעורינו.
גפני (גנץ) גד (1954)
רחוב ס"ו 3. למדתי עד כיתה ג' בבית ספר נתיבים. עברנו לראשון לציון בשנת 63 עקב שינוי מקום שירותו של אבי חיים גנץ ז"ל.
כיום גימלאי של תע"ש ויו"ר מחוז ת"א בהסתדרות ההנדסאים.
גרונרגדי (1952) מ"א 13, א.ד. גורדון, הנוער העובד קן דרום פלמ"ח 23 חיפה 04-8341168, 054-4209048 gronner1@yahoo.com
גאוגרף, מנהל פרוייקטים בחברת תיירות
גרוסמן דוד (1942) למדתי מכתה ד' עד ח' בבי"ס א.ד.גורדון בקריית-חיים המערבית. (המחנכת בכתות הנמוכות הייתה שרה סופר ז"ל, המורה לאנגלית לילי פיטולסקי המקסימה. סמילצ'נסקי 3 ראשל"צ, 75233 03-9644671 david_gross_man@yahoo.com היום אני פנסיונר,יש לי 3 בנות, מהן 2 נשואות ו-5 נכדות מקסימות.חוץ מזה אני גם גמלאי צה"ל (שירתתי בח"א כקצין טכני).
גרושקובסקי עידן (1970)
ג' 35 פנת כביש ראשי "מגינים", ליאו בק (חיפה), הנוער העובד
דוד (הנדלר) טובה (1950) למדתי בבית ספר רביבים ביסודי והייתי בתנועת המאוחד קן דרום גולומב 36 כפר סבא 054-4330735 tovada@walla.co.il גרה בכפר סבא, נשואה + 3 ילדים ועובדת כמזכירת בית ספר
דיין אהוד (1940) ביה"ס מגינים, נוער עובד, קבוצת כפירים= יודפת, גרעין יוטבת לצאלים דקל 58, ד.נ. נגב 4 85492 08-9982954 ehudayan@agri.gov.il פנסיונר, של מנהל המחקר החקלאי ( מכון וולקני) של משרד החקלאות
דיין יהושע (1936)
רח' ט 13, עממי ב' מגינים, תיכון ק"ח, הנוער העובד, הבן של ישראל דיין המורה והמנהל בביה"ס מגינים ונתיבים
האלה 26 ת.ד. 146 תמרת 04-6547108 jdayan@technion.ac.il גמלאית של רפא"ל, עוסקת בתחביבים אומנותיים
דיסקין (טדניר) נילי (1942) רח" י"ח 5 בי"ס ארלוזורוב, אבי דוד טדניר יחד עם מנחם אנגלשטיין ואיז'ק היו שלישיית זמר "שלישיית קריית חיים" מוריה 38 רמת השרון 03-5408086 0506-223532 nili_diskin@yahoo.com פקידת סעד לאימוץ במשרד הרווחה. כותבת מקאמות לאירועים. תחביב תשבצי הגיון.
054-4463454 בבית:-6338710 08 aliza_da@walla.co.il כיום משלבת עבודה עם ילדי תיירים בבתי-מלון (גם ישראלים) עם נהיגה על מונית
דרור (קרן) שושנה (1945) אשתו של אביהו דרור (אנגלשטיין) ז"ל. גרנו ברחוב בילינסון (ט) בקרית חיים. שדרות דוד המלך 53, דירה 16 תל אביב 052-3340972 28@netvision.net.ils היום אני בפנסיה
הראל (קוריצקי) חיה (1950)
ס"ג 28 , נתיבים, תיכון קרית-חיים, הנוער העובד קן צפון
רחוב א, למדתי בארלוזורוב בתנועה נוער עובד ולומד קן צפון
בן יהודה 23 הרצליה
050-6386082
ofra_vi @walla.com
עוזרת מנהלית שרות פסיכולוגי חינוכי הרצליה
זוהר (בן–דורי) חנה (1944) רחוב ד מספר 3 (ליד בית נגלר), בי"ס יסודי – מגינים, תיכון קרית חיים, התנועה המאוחדת הופיין 9 א' רמת אביב 69103 03 6419760 054 8181878 zohanna@gmail.com
ספרנית בספריית חברה וניהול באוניברסיטת תל אביב
זילברמן מאיר (1952)
רח' מ"ד, כיתות א' ו ב' בי"ס גורדון, כיתות ג' עד ח' בי"ס רביבים, תיכון ק"ח, שירות בחיל אויר
זלוטקין (ניסנוב) אמונה (1940) גרתי ברחוב ז' 18, הייתי בתנועה המאוחדת, למדתי בעממי א' ובתיכון ק"ח. מבשרת ציון, מבוא בושמת 5. ת.ד. 208 90805 02-5344146 gzlotkin@gmail.com מורה בגימלאות סבתא ל-8 נכדים, ועושה חיים
חן (נפחן) מיכאל (1942)
כ"ג, ארלוזרוב, נוער עובד
אבשלום 15 חיפה
04-8377231
mikebel@012.net.il
פנסיונר
חסין יוסי (1937) כביש ראשי 44 בין רח' ח' ל ט'. הבן של יוה האחות ואהרשה ממקימי סולל בונה. בית ספר חקלאי, קבוץ נירים, שליחות חקלאית בחו"ל, מושב רמות מאיר רמות מאיר 76832 08-9412442 , 050-4427323 yosiora@netvision.net.il אחרי פעילות ענפה בשטח החקלאי בחו"ל אני היום מושבניק בעל משק חקלאי פעיל, בעיקר כרם זיתים מאד מיוחד, ופרדס הדרים. עדיין פעיל ביזום פרויקטים חקלאיים בחו"ל
חפץ אלי (1951)
התגוררתי ברחוב ס"ז 18, בי"ס יסודי נתיבים, קן צפון הנוער העובד קבוצת החורש, מדריך ראשון אילן בירנבוים לימים אילן בירן
כיום גר בישוב אורנית
050-7450639
elihefetz@013net.net
אב ל 3 מדהימים וסבא לעומר, כיום מנהל שיווק ומכירות בחברת ברימאג מערכות. רוכב מושבע של אופני הרים בארץ וקצת בחו"ל
כהן משה (1941) גרתי ברחוב ל"ט 4 . בית ספר גורדון. אינטר. הפועל קרית-חיים כדורגל. תנועה מאוחדת. השקד 17 קרית-חיים 054-5551678 moshico2@zahav.net.il גימלאי בתי זיקוק. חבר פעיל בעמותה וממשיך בספורט
כורך (בולדס) לאה (1954) גרתי ברח' סז' 4 לימים שדה בוקר 6. למדתי בביה"ס היסודי "נתיבים" , בתיכון קרית חיים. תנועת הנוער אליה השתייכתי – הנוער העובד והלומד, סניף צפון שדה חמד 7 מבשרת ציון 02-5340928 LEAHC@SVIVA.GOV.IL עובדת במשרד לאיכות הסביבה כמנהלת אגף הדרכה ורווחה
כץ אריה (אריק, ארצ'יק) (1938)
קריית חשמל כניסה 4, דלת מול שולם ז"ל ומעל דונייץ. בי"ס עממי ב', תיכון, התנועה המאוחדת. נוער הפועל ק. חיים כדורסל.
חיים !!!!!עובד עדיין כ 4 שעות ביום מטייל הרבה על אופנוע עתיק ומבלה הרבה בחברת הנכדים
לביא (צור) מרית (1948) גרתי על יד בית העם ת.ד. 776 גבעת זאב 90917 maritl@nioi.gov.il עובדת מדינה
לוי–רייך דודו(1960) גדלתי בבניין רכבת ברח' ה') 85, בתקופה שהוא עדיין שויך לרחוב כ"ח 32. טרום חובה בגן רותי ברח' ב. גן חובה בגן העירוני הצמוד לבית הספר ארלוזורוב, אצל הגננת המיתולוגית רות שהתמנתה עם סיום המחזור שלנו למפקחת. בית ספר יסודי – ארלוזורוב, כולל שלוש שנים ראשונות עם המחנכת האהובה מאיה דותן. ז'-י"ב בתיכון קרית חיים. השומר הצעיר, קבוצת סער, איתה גם המשכתי לנח"ל.
מתגורר ביישוב הקהילתי מתן בשרון 052-5559130 dudu-le@yedtik.co.il עיתונאי ועורך ברשת "ידיעות תקשורת", תל אביב
לייטנר אורי (1939)
קרית חשמל, "מגינים", תיכון ק"ח, טכניון, התנועה המאוחדת
לייקין (יגר) יעל (1946) גרתי ברח א 53 ולאחר מכן ברח י"ח . למדתי בביס ארלוזורב, + רביבים. הייתי בהשומר הצעיר ולאחר מכן למדתי בקיבוץ עברון. תל עדשים 04-6590158 lakin@barak-onlin.net מזכירה רפואית במח' עור בבי"ח העמק עפולה
לנדאו עודד "פודלה, פייקס, ג'וקי" (1938)
ג' 28, מגינים, תנועה מאוחדת. "הקטן המצחיק" השם שניתן לי ע"י חנוך ברקון ,לאחר גניבת לימונים מחצרו. השם הועבר למשטרת קריית חיים. לשוטר פרלמוטר ז"ל אבא של ירדנה
רח' יוד 36. חניך הנוער העובד, גרעין שדמות, ממיסדי עין גדי. הגדוד העברי 40, קרית חיים 04-8726644
zvi-lship@bezeqint.net דייג
לצרוס (כרמלי) יעל (1944) אחותם הקטנה של איתן ועמוס כרמלי, גרנו בסולל בונה היכן שכל החברה אהבו לבוא לשחק בטרקטורים, במשאיות ובנגריה הגורן 27, ת.ד. 91 עתלית 30350 04-9841660 yael_lazarus@hotmail.com גימלאית מאושרת, תפקיד אחרון – מנהלת ארצית של המחלקה לרפואה מונעת וקידום בריאות במכבי שירותי בריאות, פעילה בשרות התנדבותי בעקר בשרות לנוער בסיכון בקהילה במסגרת ארגון 'רוטרי' ישראל
מאיר עמוס (1937) ארלוזורוב,הנוער העובד, הימיה של הפועל חיפה, אינטר, בס"מת, מפעלי מתכת "חיש", מפעלי מתכת "עגם". השיירה 42 054-7753001 amosm@agam.co.il גמלאי, משחק שח , גולש באינטרנט, עוזר בפרויקטים למפעל, 5 נכדים מהם 3 בצבא
מגריל דב (1949) רחוב א' גבול מוצקין ליד תחנת הרכבת מוצקין רקפת ד.נ משגב מיקוד 20175 04-9800298 052-8676324 dovmagril@hotmail.com
הגפן 18 קריית אתא 052-4706638 liat-n@013.net נשואה ואם לארבעה ילדים. עוסקת בניהול אדמיניסטרטיבי באגף הרכש בחברה בינלאומית ובנוסף זכיינית בחברת תקשורת בינלאומית "יוביפון". משחקת בתיאטרון קהילתי ועוסקת בספורט
נייגר (פליישמן) מרים (1948) גרתי בשיכון עירוני רחוב ה' מס' 1. למדתי ב"להגשמה", אחר כך בתק"ח (סיום 1966( דרך חברון 112/28, תלפיות, ירושלים 93481 02-6719335, 052-4436351 mneiger@netvision.net.il www.israelartguide.co.il/neiger אמנית בוגרת בצלאל. הצגתי תערוכות רבות (כולל תערוכת יחיד במוזיאון ישראל ובמוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם). כמו כן אני משוררת. פרסמתי שני ספרי שירה. ספרי הבא "חומר בשטח הפקר" יופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד (סדרת ריתמוס) בעוד מספר חודשים. לעת "זקנה" חזרתי לאוניברסיטה ואני מסיימת תואר שני בספרות עברית בירושלים. חוץ מזה אני סבתא לשלושה נכדים משני בני: מוטי – חוקר תקשורת, וליאור -אמן
סט אלי (1939) יוד 45 גדות 12325 04-6939241 es6001@gmail.com טייל ומדריך טיולים באופני הרים .מחברם של שלושה ספרים הנחשבים כ"תנ"ך" של המטיילים באופני הרים ובעל טור קבוע באתר "שוונג" באינטרנט. היה לי הכבוד להכניס לארץ את הפעילות המאורגנת באופני הרים, לפני כ-15 שנים, ביזום וארגון, במשך כ-10 שנים, את פסטיבל האופניים המיתולוגי "סובב גליל". מנהל כח-אדם של "קואופרטיב הגליל העליון" (לתובלה ותחזוקת רכב), בקרית שמונה.נשוי לאראלה (שוורץ) אב לשי, דרור, נבו ועידן. סב מאושר לבן, טים, לי, קרן ודן
סיקולר עמנואל (1946)
עליתי לארץ ב 1950. התגוררנו בתחילה ב"שיכון עירוני" ולאחר מכן במערבית – נ"ב 14. אבי היה רופא בקריה.
גן – שרה. יסודי – גורדון. תיכון קרית חיים. לימודי רפואה – האוניברסיטה העברית. תנועת נוער: הנוער העובד קן צפון, גרעין רותם ל"צאלים"
עוסקת בתחום המחול. לשעבר מדריכת ריקודי עם, מרכזת את פרוייקט בי"ס רוקד, וכיום מפיקת סדרת מחול למנויים "מחול בחיפה" (למבוגרים ולילדים). אמא לשלושה ילדים, גרושה, סבתא לשלושה נכדים
סלמון מרדכי (מרדי) (1950) גרתי ברחוב כ"ז, למדתי ב"רביבים" ובתיכון קרית חיים רחוב אידר 23א, חיפה 04-8263310 mordia@netvision.net.il בעל משרד אדריכלים, מתמחה בתכנון מבני תעשיה, מגורים, מסחר וציבור. גרוש, מתגורר בחיפה
סלע (גלטשטיין) יורם (1939)
רחוב יוד 9 (מקודם אצל בן דורי רחוב ד' 3). גן רינה, בית ספר עממי ב', בסמ"ת. התנועה המאוחדת – עדת אבוקה, גרעין צבר לעין גב. הבן של האחות שרה השמנה ואהרון שהיה מפקד ההגנה בשיכון המערבי.
רחוב רות 9 חיפה
04-8389264
052-6416557
yorasell@netvision.net.il
סמסוןאלי (1925) ביה"ס לילדי עובדים מ 1934 עד 1939 בוגר השומר הצעיר ת.ד. 5623 הרצליה 46156 09-9545747 samsonf@zahav.net.il גימלאי של משרד החקלאות
ספיבק לוי (1948) לדוד שלי קוראים פייגה השר משה שפירא 73 מיקוד 52334 050-6507222 levisp@migdal-group.co.il
מנהל מחלקת תחזוקה ארצית בחברת הביטוח מגדל
סרוגומשה (1948) רחוב ל"ו 2 גן שרה ביה"ס גורדון לאחר מכן אינטר ואחרי זה לטכני ח"א הייתי בתנועה
שדרות ירושלים 53 א קרית ים moshe_sr @ walla.com
כעת גימלאי של צה"ל עובד כטכנאי לתיקון מנועי תריסים
סתו (פליישמן) יהודית (1950) גרתי ברחוב צ'יזלינג 25 קרית חיים רענן 19 חיפה 077-8103732 stavy@013.net
אחות בבית חולים בני ציון
ענבר (מלצר) דן (1942)
רח' ט', שחקן בקבוצת הכדורסל המיתולוגית של הפועל קרית חיים. אח של אלכסנדר "אלי" ז"ל וציקי יבלח"א
עם–רם (ליבוביץ) הלנה (אילנה) (1949) גרתי ברחוב מ"ה 17 בקרית חיים המערבית, למדתי בגן יהודית והמשכתי לבי"ס "גורדון" עם המורה- חסיה, הייתי בקן דרום של הנוער העובד. בגיל 16 זכיתי בתואר "נערת המים" בחוף גליה. לא זכיתי להמשיך את לימודי בתיכון, עבדתי עד הצבא והתגייסתי עם מחזור 49 מהקריה לנח"ל ושירתתי בחיל הים. אבי משה ליבוביץ' בן 84 חי עד היום בקרית חיים וגם אחי יעקוב ליבוביץ' יליד 48 גר בבית ילדותינו. נחלת יצחק 18 ת"א- מגדלי ת"א 050-4006472 helena2006@013.net http://www.helena4love.co.il לאחר השירות הצבאי נשאתי לבעלי איתמר לו אני נשואה עד היום יש לי 2 בנים נשואים, אחד בארה"ב ואחד בישראל. לאחר קריירה עשירה בארה"ב ובעולם בתחום השידוכים חזרתי לעבוד בישראל ואני עוסקת ממשרדי אשר בביתי בת"א בתיאום יעוץ והכרויות למטרת נישואים לאנשים בעלי רמה , איכותיים ומצליחים.
עציון (צוויגנבוים) יצחק "צוויגי" (1942)
י"א 29, עממי א' ארלוזורוב (מחבר מילות המנון ביה"ס), תיכון ק"ח, הנוער העובד, להקות המחול של צבי פרידהבר, הכובשים, והסטודנטים בטכניון
פאר (פפר) אורי "טורקה" (1937) רח' ו' 28 על יד קופת חולים..בי"ס ב'. תיכון ק"ח. התנועה המאוחדת. כתובת ראשונה: רח' ד' 23 רח' משה שרת 20, קרית חיים 04-8725370 050-5642184 uripeer@smile.net.il גימלאי
פויאר אריה (1943) גרתי בשיכון עירוני, למדתי בביה"ס להגשמה (עממי) ותיכון קריית חיים. הייתי בתנועה המאוחדת (אחר כך הנוער העובד והלומד) ושיחקתי כדור סל בהפועל קריית חיים (גם בשנות הזוהר שלה בליגה הלאומית). רחוב אסתר רבין 65ב, חיפה 34789 04-825 2873 feuer@ee.technion.ac.il פרופסור להנדסת חשמל בטכניון
פורת (פקר) זיוה (1945) רח' י"ח 29. בי"ס יסודי- ארלוזורוב, רביבים. תיכון קרית חיים. הנוער העובד, הכהן הגדול הקבוע של טקס הבאת הביכורים.. הרצליה רח' משה 3 09-9505133 052-6636666
קדרי (בן דב) רות "בנדלה" (1936) רחוב כ"ג 4, בית ספר עממי ותיכון בקרית חיים, תנועת הנוער העובד, גרעין "שדמות" שהקים את עין גדי. מושב גן חיים הרימון 16 09-7443753 ruth@kadari.com http://www.kadari.com
כיום, פנסיונרית. הייתי מורה לאמנות במדרשה לאמנות בבית ברל. ועוסקת באמנות פלסטית, כתיבה, ברידג' בייבי סיטר לנכדים (חשוב מאד) ועוד כל מיני הובי'יס
קהתי (מנדלסון) גילה (1952) ת.ד. 1441 גבעת זאב 90917 050-8760666 lavi_tm@bezeqint.net
קליין מאיר (1953) כ"ג 46 (ששת הימים), בי"ס רביבים, הבן של "סמל קליין" ראשון לציון 054-3153000 klein.meir@gmail.com http://www.meir-1.com גמלאי צה"ל
קניג מיכאל (1945)
קריית חשמל כניסה 9. ביה"ס מגינים תיכון קריית חיים, התנועה המאוחדת.
נחל ליטני 11/3 אשדוד
08-8550027 052-2553761
מדריך תיירים בארץ מ 87.
קסטנברג ישראל (1931)
רח' ה' 9, בי"ס יסודי א', תיכון ק"ח, גורדוניה, עוזרו של דר' רייך האחראי לתרבות ולספריה בקריה, עבדתי שנים רבות בספרייה.
משה שרת 9, קרית חיים
04-8720261
פנסיונר של מפלגת העבודה
קפון משה (1941) גרתי בק"ח מערבית ברח' ס' מספר 10. למדתי בביה"ס היסודי א.ד.גורדון עד שנת 56. הייתי פעיל בתנועה המאוחדת בקן ליד פסי הרכבת יצחק שדה 25 חיפה 35025 04-8557904 052-8759075 moshkap@netvision.net.il אני איש מחקר בתחום הכימיה המבנית בפקולטה לכימיה בטכניון
רבקין עמיקם (עמי) (1948) ספורטאי, מזכירות במשחקי הכדורסל של הפועל קרית חיים
אח"י אילת 41 , קרית חיים 04-8418072 rivkunami@012.net.il גמלאי בחברת אגד, ושופט מזכירות בכדורסל באיגוד השופטים
רוגע (רוזנברג) שמעון (1944) רחוב כ"ח 70 ליד הכביש הלבן. למד באחדות, ארלוזורוב ובמגינים. ציפר 3 , קרית חיים 048493776 srogea@gmail.com פיתוח מערכות אלקטרוניקה ברפאל
רוזין אורי (1982)
גרתי ברחוב הגדוד העברי 27, למדתי בבית ספר מגינים ובהמשך בתיכון קריית חיים, הייתי חניך בנוער העובד והלומד ויצאתי במסגרת התנועה להגשמה בחוות הכשרה בחצור הגלילית, אחריה לנח"ל.
קיבוץ עירוני בעכו (דרך הארבעה 2 עכו)
054-673-5095
oooory@gmail.com
מנהל מחלקת נוער במ.א מרום הגליל וחבר בתנועת "דרור ישראל"
רוטנברג יוחי (1950)
יליד קרית מוצקין,רח' התכלת 6 שהפך לאח"י אילת, יסודי ב"אחדות" במוצקין, השומה"צ עד כיתה י' סיום תיכון קרית חיים,
בעבר מורה ואגרונומית, והיום גמלאית וסופרת ילדים ונוער
רם (נדיב) רחל (1938) רח' ד' 42, הורי זאב נדיב, שהיה פעיל בארגון ההגנה, נפטר לפני 17 שנה ואמי פרידה , שתחיה בבריאות טובה, שרה במקהלת קרית חיים-חיפה בניצוחו של משה ביק. שד' ויצמן 78, קרית – מוצקין. 04-8715613 rmram@walla.co.il גימלאית ומתעסקת היום בתזונה נכונה
שביט (שוסטקובסקי) ארתור (1930) רח' ד 17, עממי א', ריאלי, טכניון, פלמ"ח חטיבת יפתח דרך הים 110 א' חיפה 34748 04-8375929 shavit@tx.technion.ac.il גמלאי מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון
שובל (מובשוביץ) שמואל (1948) גרתי ברח' כז' 52 ליד ביה"ס ארלוזורוב ששת הימים 19 קרית חיים 052-3996119 shlitoim@netvision.net.il גימלאי חיל הים (רס"ן) כיום מנהל מהחלקה בחברת החשמל, מהנדס חשמל
שוירמן יוסף (1925) רח' ג 49, ביה"ס לילדי עובדים, בסמ"ת , חבר השומר הצעיר רח' בנימין 21 רחובות 08-9451824 jossix@netvision,net,il
מהנדס יועץ בהנדסת חשמל
שחל (זנדברג) דני (1944)
רחוב ג 93, בית הספר מגינים, עדת מצדה התנועה המאוחדת, בוגר האוניברסיטה העברית ירושלים 1970.
כיום אני גמלאי, בזמני הפנוי אני מדריך טיולים בארץ כמו כן אני משמש כמדריך ירי במטווחים בקריות ובקיסריה. בזמני היותר פנוי אני סבא ל 6 נכדים מקסימים והשביעית בדרך
שחר (שורצברג) צביקה (1950)
גרתי ב-ס"א 2 ליד גרינבאום עיתונים. "נתיבים" , תיכון מקצועי, הנוער העובד קן צפון, שחק בקבוצת הנוער בכדורסל של קרית חיים בשנים 64-68 תחת שרביטו של ברוך הנדלר
שטיר (חבש) תלמה (1942) רח' כ"ז 62, בי"ס ארלוזורוב, תיכון ק"ח, הנוער העובד רח' הזית 31 , תמרת 04-6440172 talmast@zahav.net.il מורה לאנגלית ועוסקת בתרגום עברית-אנגלית
שי (שיה) שמוליק (1950) כ"ז 72, ארלוזורוב, תיכון ק"ח, התנועה המאוחדת קן דרום-קבוצת "צבר", נשוי לשפרירה (שפי) מקרית-מוצקין הנוטר 4/א קרית-חיים 04-8422267 shmulik@orl.co.il מנהל לוגיסטיקה ימית בבתי זיקוק
שכטר יהושע "צ'ולי " (1951)
בי"ס דגניה, גרתי בדגניה 61 , ים, חברה, בילויים. הגדוד העברי 47א קריית חיים 054-4577728 chuly@techunix.technion.ac.il בטכניון משנת 1973 בפקולטה להנדסת חומרים, מלמד את מקצועות ההפקה לטלויזיה, צילום, אנימציה. שותף בחברת "מרקעים בע"מ" העוסקת בהפקת סרטים לטלויזיה, מצגות, מולטי מדיה, סרטי הדרכה ותעוד
שכטר עמיקם (1949)
מ 1949 עד 1976 רח' מ"ו מס' 14 שהפך לרח' בוסל 28. יסודי: א.ד.גורדון, בסמ"ת, טכניון הנדסת מכונות. אחי סמ"ר מנחם שכטר הי"ד, סמל מחלקה ולוחם בגדוד 12 "ברק" של חטיבת גולני, נפל ליד הכפר בוקעתא בקרבות הבלימה של מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן, ביום ג', י"ג תשרי תשל"ד, 9.10.1973 . לאבי, פרץ שכטר ז"ל, הייתה מסגריה וחנות חומרי בנין, ברח' מ"ו 14.
אדריכלית מתכננת שדות תעופה (תואר שני) בעלת חברת שפריר אדריכלים בע"מ במשותף עם שלמה שפריר
שקלבר (קוריצקי) רחל (1948)
ס"ג 28, נתיבים, תיכון קרית-חיים, הנוער העובד קן צפון
בייליס 15 חיפה
077-2007778
shklaver@gmail.com
אחות קופ"ח לין
שריר ( שרייר) שלום (1947)
נ"א 42 הקריה המערבית ,עממי "להגשמה" שיכון עירוני, תיכון "אינטר" הפועל קרית חיים כדורגל נוער
משעול שנונית 7 באר-שבע
054-6680099
Shuma1@012.net.il
מאמן הכושר של הפועל באר-שבע המיתולוגית משנת 1974 כ-עשרים שנה
כיום גמלאי מ"אוניברסיטת בן גוריון" במדעי הבריאות אחראי על ההכנה הגופני במחלקת הנוער "הפועל באר-שבע"
אב ל-4 בנות סב ל-10 נכדים (כן יירבו)
תבור (גולדברט ) רחל (1936)
רח' ח 22, גן טובה, למדתי בבי"ס ארלוזורוב עד כתה ב ואחר כך במגינים, תיכון קרית חיים, התנועה המאוחדת קבוצת חבצלת, עדת היער וגרעין עשת לקבוץ אורים. הורי נתן ונחמה גולדברט, אחי יענקלה גולדברט.
ד"ר אלבר מיכאל "מיקי" (1943) משנת 1946 ועד פסח 1955 קרית חשמל כניסה 11. ב"יס ב – מגינים. התנועה המאוחדת. שורץ במגרש הכדורסל בקרית חשמל באימונו של גיורא שמי מהשומר הצעיר וכמובן אחד המובילים בחבק"ח michael.elber@lombardiacom.it רופא באזור האגמים בצפון איטליה
Consultant to the electric power industry. Worked on nuclear and fossil-fueled plants. Currently on assignment south of Boston, near Providence. Work takes me to international sites. Home base in Kfar Vradim.
מישיגן
דוידוביץ יענקלה (1940)
רחוב א' 25 ,אח'כ כ'ג 38 (ע'י הכביש הלבן).בי'ס "מגינים","בסמ'ת",הנוער העובד (קבוצת יודפת). קרית טבעון, רח' רמז 58א (כרגע נמצא בארה'ב)
בר–זיו (ברזובסקי) חיים "ברה" (1936) רח' ט"ז 17 בי"ס עממי א' בקריה, בי"ס תיכון "חוגים" בחיפה ובי"ס חקלאי מקוה-ישראל. גורדוניה-התנועה המאוחדת, עדת היער, קבוצת אורן. המדריך הראשון- ראובן אורני ואחריו דודו שועל. הכשרה במעין ברוך והגשמה בקבוץ אורים.
1000 Ashland, Santa Monica CA 90405
310-396-6711
norabara@adelphia.net עובד בחברת "עמיעד ארה"ב" "מטופל" ב וע"י שתי בנות ושלושה נכדים
זהר טיבי (1959) דגניה 5 מאחורי תחנת הדלק מול האצטדיון . יסודי בגורדון השאר בתק"ח של כגן. הנוער העובד קן דרום, גרעין נח"ל לעין גב ספטמבר 77. נגן גיטרה וקופץ לגובה. Oceanside, CA 92057 760-443-1401 tbzohar@cox.net http://www.tibizohar.com/ ראה אתר האינטרנט
ידיד יוסי (1945)
י"ט 8, מגינים, תיכון
San Diego, CA, 92130
858-523-9393 בית, 858-350-1056 או 858-350-1170 משרד
ט 3, בי״ס יסודי רביבים, תיכון בסמ״ת, תנועת נוער השומר הצעיר, צה״ל חיל הים זירת ים סוף.
San Jose, CA
טל 408-677-6940
eyakoobinsky@gmail.com
כהן (קובנטור) נורית (1944) רח' כ"ז 33, בי"ס מגינים, תיכון קרית חיים, התנועה המאוחדת 1556 Sierra Madre Villa, Pasadena, CA 91107 626-794-5998 בית 626-798-1291 משרד drnkcohen@earthlink.net I have a Ph.D. in Clinical Psychology. I am in private practice
סקוף (שולקיס–שמרת) זיוה (1941) רח' ב 16. בי"ס מגינים, הנוער העובד. במחצית כתה ח' עברה משפחתי לנווה שאנן. ב 1959 נבחרתי למיס ישראל ונשלחתי ללונדון לתחרות מיס עולם שבה נבחרתי לסגנית שנייה. נשאתי לשמריהו אימבר (קרוב משפחה של נפתלי הרץ אימבר מלחין המנון התקווה). ייצגתי את אופנת ישראל כדוגמנית ומקדמת מכירות בכל העולם 1839 via Isla, Palm Spring Ca 92264
בחודש שעבר (אוקטובר 2019) התקיימה פגישה היסטורית של ילידי 1942 בוגרי המחזור הראשון של בית הספר היסודי ארלוזורוב שנפתח ברחוב כ"ז והחליף את בית ספר א' שהיה קיים עד אז ברחוב ד'. אנחנו עברנו לבית הספר החדש כאשר עלינו לכיתה ח' ולכן היינו הבוגרים הראשונים שלו.
הסרטון, שערך חברנו דוד רוזנפלד, ובו מתוארת הפגישה מצוי בקישור:
26.11.19- יום ג' מהשעה 09:00 יום של כייף במועדון, יום של הרצאות, סדנאות, יועצים מתחום הלייף סטייל, ועוד הכניסה חופשית.
דצמבר.
אימון המוח ושיפור הזיכרון, סדנא BRAINSPA לאימון המוח תתחיל עם הרצאת מבוא חינם להכרות, ב5.12.19 יום ה' בשעה 09:30. אתם מוזמנים להגיע בהמוניכם.
*סדנא לפתירת תשבצי היגיון תתחיל ביום ראשון1.12.19 בשעה 10:00 ואתם מוזמנים לחוות.
* שיעור ביוגה ומיינדפולנס, יתחיל ביום שלישי3.12.19 בשעה 08:00 שיעור התנסות לכולם ,אם תאהבו תישארו. יוגה בשיטה אחרת יוגה לנשמה ולגוף.
*נופשונים
4 ימים באילת טיולים אל אילת , בסביבה של אילת, יום חופשי להנאה אחד וחזרה הביתה עם ביקורים במקומות מאילת הביתה, כולל מלון על בסיס חצי פנסיון הנאה גדולה מובטחת.
נופשון יומיים בירושלים על בסיס חצי פנסיון, טיולים וביקורים מיצג לילי והכל בירושלים. נותרו 3 חדרים לנופשון זה. המעוניינים נאלהזדרז.
.מסיבות שהגיל גרמן ,אנו שנינו יעל ואני עסוקים בענייני בריאות וגריאטריה
אי לכך איני יכול להמשיך לקבל ולהכניס חומר לאתר. בינתיים האתר ימשיך להופיע.
החומר החשוב עד 2015 נשמר וגובה ונמצא אצל מספר גולשים.
כל זמן שהאתר מופיע אני מציע למי שמעוניין להוריד לקבצים גרפים או וורד, את מה שחשוב לו בעיקר במדור לזכרם ובמדור ארכיון. כך אם ימצא משהו או משהם שירצו לחדש אתר החומר יעמוד לרשותם.
כל טוב לכולם ותודה על הסיוע ושיתוף הפעולה. מיעל ומגייזי
