זקן משקיף אל עברו
סופר את תמרוריו
אחד אחד לפי התור
בטרם יום ערב.

נזכר כיצד סלל דרכו
בארץ אבנים
היכן בנה לו בית,
מתי הוליד בנים.

זקן משקיף אל עברו
ובלבו אורה,
חיים שלמים וארוכים
צופים בו חזרה.

כי לשקיעה כמו לזריחה
יש צבע ארגמן,
ואין אילן בלי שרשים
ופרי ללא ניצן.
ואין סופים בלי התחלה,
והתחלות בלי סוף,
והנופים הם האדם,
והאדם הוא נוף.

צעיר משקיף אל עתידו
סופר חלומותיו,
אחד אחד לפי התור
עד שיבוא הסתיו.

לאן יוביל אותו שבילו
בארץ אבנים,
היכן יבנה לו בית,
מתי יוליד בנים.

צעיר משקיף אל עתידו,
ובלבו תקווה,
שבדרכו אשר יבחר
יגיע עד שיבה.

כי לשקיעה כמו לזריחה…

צעיר משקיף אל עתידו,
ובלבו תקווה,
שבדרכו אשר יבחר
יגיע עד שיבה.

זקן משקיף אל עברו,
ובלבו אורה.
חיים לכל האורך
צופים בו חזרה.

אדם צעיר אדם זקן
זה טבע העולם,
שהמרחק שביניהם
הולך ונעלם.

כי לשקיעה כמו לזריחה…

מילים: דידי מנוסי , בן קבוץ גבע. לחן : קובי אושרת. עיבוד: צביקה כספי.

מתוך התקליט "השירים היפים של דידי מנוסי", הוצאת "התקליט ",1983 , חיפה.

רנית הייתה מועמדת לפרס הזה שניתן לקרוא עליו בהמשך, אבל אפשר לומר בקצרה שניתן לנשים אשר השפיעו באופן משמעותי על תחום הבינה המלאכותית, או על ידי כך שעזרו בזירוז התהליכים בארגון שלהם , או כחלק ממחקר אקדמי או בעזרת חידושים פורצי דרך. נשים אלו שבעזרת כישוריהן ומעשיהן  כמדריכות, חוקרות או יזמות -משנות את תחום הבינה המלאכותית. השנה הוגשו  200 מועמדויות של נשים ב5 תחומים. מחקר בבינה מלאכותית הוא אחד מחמשת התחומים ורנית שלי זכתה בו הלילה בטקס בקליפורניה. מאז 2019, VentureBeat מכבדת את הנשים המנהיגות, המנטוריות, החוקרות והיזמיות שמשנות את תעשיית הבינה המלאכותית – מה שהופך אותה לשווה יותר, אתית ופורצת דרך לכולם. פרסי VentureBeat Women in AI נוסדו כדי להדגיש עד כמה הקולות, העבודה והחוויות של נשים אלה חיוניים לבינה מלאכותית כתחום וכטכנולוגיה, ולהאיר אור על כמה מהמנהיגים הללו. השנה, למעלה מ-200 נשים היו מועמדות על פני חמש קטגוריות, ואנחנו שמחים להציג את הזוכים הפוטנציאליים שלנו. כל אחד מהם נבחר על סמך מחויבותו לתעשייה, עבודתם להגברת ההכללה בתחום והשפעתם החיובית בקהילה.

המועמדות בתחום מחקר בינה מלאכותית

פרס זה מכבד אישה שהשפיעה באופן משמעותי על מחקר הבינה המלאכותית, בין אם על ידי סיוע בהאצת ההתקדמות בארגון שלה, כחלק ממחקר אקדמי, או על ידי השפעה על חדשנות בתחום הבינה המלאכותית.

• כריסטינה גורוסטיטה, מדענית נתונים ראשית, חברת קוגיטו
• ד"ר רנית אהרונוב, סמנכ"לית טכנולוגיה, פנגיאה ביומד
• מוניה ללמאס-רואלקה, ראש תחום מחקר טכנולוגי בהתאמה אישית, ספוטיפיי
• ניקול ג'יאנג, מנהלת מוצר ועיצוב, אבטחה חריגה
• ויקטוריה מוראדיאן, למידת מכונה, חוקרת, פיקסארט
• איימי שטייר, מדענית למידת מכונה ראשית, גרטל

הזוכה בפרס היוקרתי בתחום מחקר בינה מלאכותית ,היא ד'ר רנית אהרונוב, ביתו של בן הקריה פרופ' יקיר אהרונוב, בנם של דליה והלל ז'ל ואחיו של פרופ' דב אהרונוב , מרחוב י'ז { לייב יפה } מספר 11 בקרית חיים.

5 שנים למותו של בן הקרייה, יצחק רועה { רויך } מרחוב ט' { בילינסון } מספר 11.

ב-22 ביולי 2022 מציינים 5 שנים למותו, בגיל 80, של ד"ר יצחק רועה ז"ל. רועה היה מאנשי התקשורת הבולטים והטובים שהיו לנו. אני זוכר אותו היטב מגיש במשך שנים ארוכות את אחת מתכניות הדגל של רשת בית, "בחצי היום", וכל כך אהבתי את סגנון הגשתו החופשי והאישי ואת קולו הערב כמו- כן, יזם וערך את תכנית החדשות "כמעט חצות" בערוץ הראשון והופיע בתכניות טלוויזיה שונות וכן בגל"צ. לאחר פרישתו הראשונה מרשות השידור השלים דוקטורט בתקשורת באונ' העברית. לפני כ-15 שנים הוא פרש סופית מרשות השידור בשל מחלה.

הי לכם. תודה גדולה על חידוש ושימור האתר. הייתי מאד פעילה כשגייזי היה העורך. כעת בשל הגיל ו"צרות" אחרות אני לא פעילה יותר באתר. אבל שמחה לראות שהוא נשתמר. נילי.

שמחה רחמן, אשתו של חברנו בן הקריה, ליהוא רחמן, יליד 1934 שהיה גר ברחוב ט״ו, נפטרה לפני כשבוע, מספר שבועות טרם מלאו לה 80. שנים רבות הייתה אחות מוסמכת בבית החולים המקומי בלוס אנג׳לס, עד צאתה לגמלאות.

יהי זכרה ברוך ומנוחתה במעלות מרומים ותנוח על משכבה בשלום ונאמר אמן !

שמחה הייתה גם אחותו של דן רחמן, בן כיתתנו, { ילידי 1938},בבית הספר העממי לילדי עובדים ע'ש ארלוזורוב בקרית חיים, חבר קבוצת " עלומים " בסניף תנועת "הנוער העובד "בקרית חיים, חבר גרעין " רעות " .שירתנו יחד בנח'ל והיינו הגרעין השני למייסדי קבוץ עין גדי. דן הלך לעולמו בגיל צעיר מאד ממחלה קשה.

אנו משתתפים בצער בני המשפחה על מותה של שמחה רחמן ז'ל.

אלי רביד , ליישי

שלום אלי

רציתי להודיע שבת קריית חיים רות גל (זגגי) הלכה לעולמה היום , בת 90 במותה. הייתה אחות רופאת העיניים ד"ר היט שנים רבות במרפאת קופת חולים בקריה. בת למייסדי הקריה שביתם ברחוב ד' – כיום הנוטר ,היה פתוח לכל ,גם אמה של רותי הייתה מראשונות האחיות בקריה כאשר קופת החולים הייתה ממוקמת במבנה שכיום הוא ארכיון הקריה. הלוויה שלה תתקיים ביום שני 11.7.22. יהי זכרה ברוך.

  בצער, אביגיל שפירא (ענתבי).

העברה מאתר " היסטוריה ושימור בישראל ".

מאת: אלי אלון . השיר "עין גדי" הפך מזה כבר לקלסיקה בזמר הישראלי, ודומה כי אין כמעט ישראלי שלא מכיר או שמע שיר זה, אולם רק מעטים יודעים כי מי שהלחין את השיר המיתולוגי היה דב אהרוני, מוזיקאי מוכשר, אך איש צנוע וענו ונחבא אל הכלים. באוגוסט 2015 הלך לעולמו ממחלת הסרטן והוא בן 73.דב אהרוני נולד בירושלים ב-31 באוקטובר 1942 לנפתלי וצילה אהרוני. אביו נפתלי (2011-1919) היה מוזיקאי, מלחין ומעבד בעל שם ונגן בתזמורת "קול ישראל" (לימים רשות השידור). לאמו צילה הייתה חנות ספרים ברחוב בן יהודה בירושלים. כבר מגיל צעיר התגלה כשרונו המוזיקאלי של דב הוא ניגן עוד מילדות . האב שהיה נגן בתזמורת "קול ישראל" והאווירה המוסיקלית ששררה, מן הסתם, בבית, תרמו את שלהם. דב למד בבית הספר "בית חינוך" בירושלים. התקופה היא סוף שנות ה-50. המורה לתנ"ך שלו בבית ספר, היה הסופר והמשורר יצחק שלו, אביו של הסופר מאיר שלו. רועי אהרוני, בנו של דב, מספר לי, כי אביו אהב מאוד את יצחק שלו ולימים אף הלחין כמה משיריו. בשנות ה-60 למד דב באקדמיה רובין למוזיקה בירושלים. בין מוריו היה פרופ' יצחק סדאי. במסגרת עבודת גמר שערך באקדמיה חיבר יצירה "ויריאציה" שזכתה לשבחים רבים. לאורך שנים רבות עבד כמוסיקאי, עסק בהלחנה ועיבוד וניגן בפסנתר ובכלים נוספים כמו חצוצרה, בהופעות ואירועים שונים, וכן ניגן בבתי מלון. בשנות ה-70 היה מורה למוזיקה בבית ספר "קפלן" בפתח-תקווה.מזה למעלה מ-30 שנה התגורר בעיר פתח תקוה . קודם לכן התגורר ברמת-גן, רחובות והרבה שנים התגורר בירושלים עיר בו נולד. מכריו של דב יודעים לספר על איש צנוע, בעל ידע רב ומעמיק בתחומים רבים. "היה לו ידע רב במגוון תחומים כמו תנ"ך, היסטוריה, מדעים ועוד, ואנשים הבחינו בכך תוך שיחה קצרה", אומר רועי אהרוני, בנו של דב. בכמה אירועי תערוכות ציור ואמנות שהציגה רעייתו פנינה אהרוני "גויס" בעלה דב אהרוני לנגן ולהנעים לבאים בנגינתו. אחיו של דב, אלי אהרוני אף הוא עוסק במוזיקה ומשמש מורה לנגינת טרומבון.

סיפורו של השיר השיר "עין גדי"השיר "עין גדי" מתחיל במילים: "ים המוות הכחול בלאט ינוע" ובהמשך מופיעות השורות המופלאות "בך היופי בכל הוד, והלב יהרהר ויחמוד". השיר נכתב בסוף שנות ה-50 על ידי שני חברים תלמידי בית הספר "בית חינוך" בירושלים איתן פרץ (מילים) ודב אהרוני (לחן) ומתאר את קיבוץ עין גדי ואת ים המלח .על נופיהם המיוחדים. וזהו סיפור הולדתו של השיר :השנה היא 1959 קבוצת נערים מבית ספר "בית חינוך" בירושלים יצאה באותה עת לעין גדי במסגרת מחנה עבודה של הגדנע בעין גדי לסייע בקטיף ירקות בשדות הקיבוץ. בן הנערים היו : איתן פרץ ודב אהרוני שניהם היו אז כבני 16 לערך. איתן פרץ, כותב מילות השיר "עין גדי" מספר, כי ההיכרות הראשונה שלו עם עין גדי הרשימה אותו מאד והוא התפעל והתפעם מיופי המקום. וכתב את מילות השיר בעת יושבו בחיק הטבע ליד המעיין על פיסת נייר שהייתה ברשותו. עם סיום כתיבת השיר הראה פרץ את המילים לחברו לכיתה , דובי אהרוני , זה במקום הלחין לו לחן. השיר הושמע לראשונה במסיבת הסיום של השירות בקיבוץ,והשאר היסטוריה.דב אהרוני שהיה צנוע וביישן התבייש מכך ששמו, 'שלום דב אהרוני', יתפרסם ברבים. מסיבה זו בחר בכינוי-עט – 'שלום דיבון', שהופיע בשירוני ארץ-ישראל רבים.השיר הוקלט לראשונה על ידי טובה בן צבי ושמואל בר זכאי ,הושמע לעיתים קרובות ברדיו והפך חיש מהר ללהיט ול"קלסיקה ישראלית", ומהוה נכס צאן ברזל בזמר הישראלי. הוא בוצע על ידי יותר מ-70 זמרים שונים, ביניהם אריק איינשטיין יהורם גאון יהודית רביץ, יגאל בשן, גרי אקשטיין, מרגלית צנעני ,הגבעטרון ועוד.

המפגש שתוכנן ולא התקיים בשבועות האחרונים לחיו של אביו כשהבין רועי אהרוני כי חיו של אביו דב, חולה הסרטן, קצרים, ביקש להפגיש את אביו עם חברו לספסל הלימודים ולכתיבת השיר המיתולוגי איתן פרץ. השניים לא התראו במשך שנים רבות. רועי התקשר לאיתן פרץ וזה נענה ברצון למפגש המחודש. דב ואיתן שוחחו בטלפון וקבעו להיפגש ביום ראשון אולם איתרע הגורל וביום המפגש המתוכנן אושפז דב וכעבור זמן מה נפטר.דב הותיר אחריו 4 ילדים: אילן ונאוה מנשואיו הראשונים למרגלית – ואפרת ורועי מנשואיו לפנינה אהרוני-פלדמן, ציירת ומעצבת גראפית.תמיד הייתה לך נשמה יתרה "איתן פרץ כותב מילות השיר עין גדי שירת בצבא בנח"ל בגרעין שיועד לעין-גדי, מאוחר יותר היה חבר עין-גדי .בעקבות חתונה הגיע לקיבוץ דגניה א' בו הוא חי עד היום ועוסק ברפואה משלימה.א יתן פרץ שלח אלי דברי הספד שכתב על דב אהרוני חברו לכתה מבית החינוך בירושלים ומלחין השיר עין גדי.וכך כותב איתן פרץ בדברי הספד על דב אהרוני :"לצערי נבצר ממני ללוותך בדרכך האחרונה אבל זכיתי לפני יומיים לקיים איתך שיחה ולקבוע פגישה שעמדה להתרחש אתמול ממש באותה שעה שחילצו אותך מייסוריך על ידי תרופות. חיינו הצטלבו בתיכון. ישבנו ליד אותו שולחן, כי המורה איתרה שאני, בשונה מאחרים יכול להכיל אותך. תמיד היית שונה, מין אדם שנולד לא בדור הנכון וגם לא במקום הנכון. מצד אחד סוג של גאון- יודע בעל-פה את טבלת מנדלייב' שולף במהירות שמו של כל יסוד כימי יודע את מספרו האטומי ואת הסמל הכימי שלו, מפתיע בבקיאות בכל מיני דברים שאחרים בכלל לא מסוגלים להבין כמו אסטרונומיה , בעלי חיים וצמחים, מנגן ויוצר. ומצד אחד היית נער מאוד פגיע שלא פעם הגיע להתפרצויות לא מובנות . כבר כנער היה בך משהו חשוף לעולם- מצד אחד קולט , מפנים וניזון ומהצד האחר לא מוגן ומוצף , אדם שונה שלא תמיד הובן על ידי הסביבה.תמיד הייתה לך נשמה יתרה – משהו שזוכים בו אומנים ואנשי רוח- השתייכת לבעלי סגולה שמדברים בשפה נוספת שלא כולם מסוגלים להבין אותה- מין שכבה נוספת שנמצאת מעל לאטמוספירה ורק מי שראוי יכול להיזון ממנה. ואני זכיתי להיות איתך בסיטואציה חד – פעמית כזאת.מבלי שדיברנו על זה מעולם, נקשרנו בעבותות אחרי פרי יצירתנו המשותפת השיר עין גדי – לא פעם שואלים אותי מה סוד כוחו של השיר הזה שקיבל כתר נצחיות ולמרות שהוא כבר בן כ60 , שוב ושוב הוא מושמע מעל גלי האתר ברמה של שיר עממי.ואז אני מתאר שני נערים משתאים מול עין – גדי , נווה המדבר הקסום – הרים צרובי – שמש ונחלים מפריחי שממה לידם, ומערת – שולמית , והמפל הגדול , ונחל ערוגות זה הידוע,..ולבם עולה על גדותיו, נקי ותמים והוא מתערטל ומתמזג עם חלקת האלוהים המדהימה הזאת, ונפרץ הנתיב אל נשמות הילדים האלה והכל יוצא אל העולם בשעטה פראית שאין לה שיעור : "עין –גדי ", "עין –גדי ",. ומתברר שמה שיוצא ממעמקי הלב מוצא את דרכו אל לבם של אחרים.והשיר עין גדי לוקח חירויות משל עצמו והופך בין לילה לנדבך בזמר העברי. ואני מופתע שוב ושוב כשאני שומע שהשיר נכתב על ידי איתן פרץ וש.דיבון. אני שואל אותך מי זה דיבון ואתה עונה לי שלא נעים לך שידעו שאתה כתבת את השיר, ולכן אתה משתמש בפסבדונים. והיום במבט לאחור אני לא מתפלא על התנהגותך, כי למדתי ממך שפחדת שיזהו אותך רק עם השיר הזה ואתה רצית הכרה לכל מה שיש בך.וכך נוצר מצב שלמרות שנשמתו של השיר "עין גדי" באה ממך השיר מזוהה הרבה יותר איתי. לא פעם כיוונתי עורכי תכניות לשוחח גם איתך אבל תמיד התשובה הייתה שיש מצדך התחמקות, ואם בהתחלה היו פה ושם ניסיונות להגיע אליך בסופו של דבר ויתרו עליך וחבל.כזה היית צנוע, לא עושה עניינים מדברים , לא עסוק בענייני כבוד , ומאוד ריגשה אותי כתבה ששלח לי רועי בנך על בחור שהיה מלא התרגשות כשגילה שמי שניגן בחתונה שלו הוא זה שכתב את השיר עין-גדי. אבל אתה מעולם לא אהבת טווסים ונוצות צבעוניות לא עניינו אותך מעולם. בשקט שלך יצרת מה שיצרת , מאמין שבעבודה ובהתמדה מגיעים אל מטרת היעד גם אם הדרך לא סוגה בשושנים.היה בך משהו תמים, טהור וילדי והתכונה הזו ליוותה את הפגישות שלנו לאורך השנים.- מין אדם שחי בפלנטה אחרת, שומע, רואה, אבל לא תמיד מגיב במהירות שהיה מצופה ממך שתגיב. היה בך חוש הומור שלא כולם הבינו, ולכאורה לא פעם וויתרת על עמדותיך ובלבד שלא להגיע לידי עימות. אני תמיד זיהיתי בך איש שלום, ו"מה שיכול להיפתר בדרכי נועם למה לריב?צא למסע עולמך איש יקר ואם תרצה או לא תרצה להסכים איתי, את טביעת האצבע שלך בעולמנו השארת באופייך המיוחד , וכמובן בשיר "עין- גדי" שמייצג אותך בכבוד גדול. יהי זכרך ברוך." עד כאן דברי ההספד המרגשים של איתן פרץ.

ערב לזכרו. לזכרו נערך (יום ב',5.12.16) באולם "שרת" בפתח תקוה בו התגורר אהרוני בעשורים האחרונים לחיו, ערב הוקרה וזיכרון , במעמד ראש העירייה יצחק ברוורמן, ובהשתתפות בני משפחה חברים ומוקירי זכרו של דב. שורה ארוכה של זמרים שרו בערב ממבחר שיריו. מסתבר כי לאורך השנים הלחין דב אהרוני בנוסף ל"עין גדי" שירים רבים אך רובם נשארו במגירה ולא התפרסמו. בנו רועי אהרוני מספר: – "אבא שלי מאוד לא אהב להיות מזוהה בתור "המלחין של השיר האחד" ופעמים רבות אף הצניע את הפרט הזה מהביוגרפיה שלו, ונדמה לי שבעצם רצה לקבל הכרה על שלל יצירתו". בערב שערכנו לזכרו רצינו לעשות תיקון ולהציג לראווה את היצירה של אבא" .הנצחתו השבוע 11ביולי 2011נחנך מרכז המוזיקה ע"ש דב שלום אהרוני, ברחוב עד"ש שפיק 7 בשכונת עמישב. בפתח תקוה במעמד ראש העיר רמי גרינברג בני המשפחה מוקירי זכרו צילומים :באדיבות המשפחה

עין גדי מתוך אתר" זמר רשת "

אריק איינשטיין
מילים: איתן פרץ
לחן: דב אהרוני

ים המוות הכחול בלאט ינוע
וממעל עננה קטנה תשוט.
עץ האשל בדממה יזוע
וכל קו בחול יפה חרוט.
האדמה תצהיב בלהט שמש
ואבק מחניק יעוף ברום
אך עין גדי לא תיבול בכמש,
בה ישלוט גוון ירוק וחום.

עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.

ים המוות הכחול בלאט ינוע
וכל הר בו יתנשא גאה ורם.
נחל ערוגות, זה הידוע
מהלכו יישיר אל תוך הים.
האדמה תצהיב בלהט שמש,
אך עין גדי היא נווה מדבר
יום חדש אינו דומה לאמש
ועתיד מזהיר צופן לה המחר.

עין גדי, עין גדי…