קיבלתי הצעה להשתתף במחנה "השרדות" , שיתקיים בחורשת עצי אקליפטוס ליד גנוסר, לשפת הכנרת . המחנה ימשך כחודש ימים ,המשתתפים חובבי מחנאות ושדאות נבחרו ע"י יחזקאל אבנרי .הרעיון נשמע די מפתה שאתגר רב בו . להיות 12 איש בטבע, מנותקים מהצוויליזציה , להקים ולבנות את כל הכתוב בספר מחנאות באמצעים דלים ביותר , חבל וסנדה, ולנצל את כל מה שמעניקה הכנרת והטבע מסביב . יכול להיות מבצע יוצא מן הכלל.לחיות לשפת הכנרת בימי הקיץ החמים…
בסידור העבודה בקיבוץ הייתי רשום "קומונר", כך שלא הייתה כל בעיה להשתחרר מהסידור. נתתי את הסכמתי להשתתף ולהגיע בתאריך המיועד. נשארו לי עוד כמה ימים לחפיפה עם הקומונר הבא אחרי . את החברים המיועדים להשתתף במחנה הכרתי משנים קודמות .כל רכושי הדל שאספתי בימי שהותי ברעננה העברתי , לבית הורי בקרית-חיים והגעתי כמתוכנן , לחורשת גנוסר ברשותי "שק" שנה אולר- כיס ובגדים להחלפה. ללא כל ציוד נוסף.בזה אחר זה הגיעו כל האנשים , וכעבור זמן קצר היינו חבורה אחת , ישבנו לשפת הכנרת בצל עץ אקליפטוס גדול,יחזקאל הסביר את ,רעיון המעשה להקים בחורשה באמצעים פשוטים העומדים לרשותנו לפי כל כללי "המחנאות" מחנה מגורים זמני ,ומתקנים לשהות יותר ארוכה כדי להנעים את שהותיינו בחורשה , וכל הכתוב בספרי המחנאות. הלכה למעשה! לצאת לימי שדה מחוץ לחורשה למבצעים שונים : הליכה בעקבות , מעבר נחלים , בלי להרטב במים ,בנית גשרים , טיפוס על מצוקים, הכרות עם צמחית הבר ועוף השמים , ועוד משימות שהתגלו במשך הזמן.החברה מחליפים מבטים, השקט מופר, ע"י ציוץ הציפורים, ורחש גלי הכנרת.ומדיבורים למעשים,הלילה הראשון בחורשה ,היה קצר. שכבנו לשון על האדמה ללא כל אמצעי עזר.
קמנו עם אור ראשון , שקרני השמש חודרות מבין הענפים, לקול ציוץ הציפורים שמלאו את החורשה . שחיית בוקר במימי הכנרת הצלולים . נתנה אותותיה יצאנו מהמים הצוננים מלאי מרץ ליום עבודה ארוך . חבר תורן המופקד על המטבח, הכין את ארוחת הבוקר הראשונה בשדה ללא כל שיפורים אחד יושב על גזע עץ תחליף לכסא וספל קפה ביד והצלחת על האדמה. והאחר יושב על אבן ,בהבטחה שבהקדם נבנה. מתקן ראוי להקרא פינת אוכל , שולחן אכילה ספסלים לישיבה ,ארון פרודוקטים, ארון לכלי אוכל , ומתקני בישול משוכללים . שלא יביישו כל מטבח, כולל תנור לאפית לחם, ומקרר אוטומטי הפועל על שמש ומים. ואספקת מים, סדירה מהנחל החוצה את החורשה.חקלאי ממיגדל שיש לו מטע בננות סמוך לחורשה , הביא לנו אשכול בננות גדול, וביקש בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים" תיגמרו לאכול את האשכול תקבלו עוד אחד! אל תיכנסו למטע." עוברים ימים "והמחנה",נראה כנווה קיץ , מפתיע בהמצאות הכל בנוי בחומרי טבע, כולם נותנים כתף בונים ומשפרים מעלים רעיונות נוספים לביצוע.כשעל פני הקרקע השלמנו את כל התוכניות.
בנינו במרומי העצים מערכת שהייה,"ליום קופים".משטחי ישיבה ,ערסלים ורשת תחבורה על גלגילות המקשרת בין כל מתקנים. החבריה עלו למתקנים על העצים לניסיון וסרבו לרדת . תפשו מנוחה ליום יומים.ירדנו מצמרות העצים כדי לפגוש את האורחים הרבים שבאו לבקר.שמועות עושות כנפים ומבקרים רבים באים לחורשה נפעמים , מתלהבים, מצלמים. חולקים מחמאות רבות. מתקני מחנאות שעוד לא נראו כמותם מלבד בספרים. חזרנו עיפים ומרוצים מיום טיול לנחל עמוד , כשהמשימה הייתה לטפס על "העמוד". מצוק מזדקר מתוך הנחל לגובה כעשרים מטר או יותר , להעביר ולמתוח חבל סיירים אל המצוק ממול.ולעבור בהליכת "זיקית" ל צד השני , ולקחת את החבל איתנו בגמר המשימה.הביצוע היה מושלם, השארנו בקבוק חתום במרומי המצוק שבתוכו מפורטת המשימה ורשימת שמות המבצעים. וכשמיצינו כמעט כל רעיון שעלה. מפתיע יחזקאל במהתלה מענינת.
בנית רפסודה גדולה להשיטה בכנרת ליום ולילה,לכאורה הדבר נראה פשוט, אך ככול שהתעמקנו בנושא מתברר שהעסק כלל לא פשוט. מאחר והיה לכמה מאתנו ניסיון מאד לא מוצלח במחנה הדרכה "למחנאות" לחוף ים- תיכון בשדות- ים. שם בנינו רפסודה לפי דגם שראינו באחד מספרי "הצופים" הרפסודה התפרקה בגלים אחרי כעשרים דקות בלבד! כל החבלים נקרעו, כחוטי תפירה דקים ויצאנו מהים על הקרשים.
יחזקאל נסע לחיפה להתיעצות עם ידידו מהפל"ים, כיצד לבנות רפסודה. הנ"ל משמש כמרצה בטכניון,לבנית גופים צפים בים.ושב עם תוכנית משורטטת על הניר . באזהרה שיש לבנות תכילה דגם נסיוני ,שיעבור בדיקה ורק לאחר מכן יתן אישור להפלגה במים שקטים. ריכזנו את כל החומרים הדרושים לבניה: חביות קורות, סנדות וחבלים . וניגשנו למלאכה.
בנינו שתי רפסודות , בשינויים קלים בין אחת לשנייה. הרפסודות נבנו קרוב מאד לשפת המים , בהקפדה רבה קרוב לתוכנית ככל האפשר.
אנו נמצאים בחוף המערבי של הכנרת ,ליד גנוסר. כשהחוף המזרחי, מעין- גב צפונה הוא בשליטת הסורים. רחוק מאתנו כ 12 ק"מ. אספנו את כל החבלים החדשים, שנשארו לנו, קשרנו אותם אחד לשני וקיבלנו חבל די ארוך , בחרנו עץ אקליפטוס גדול בקרבת שפת הכנרת שישמש כעוגן ,קצה אחד נקשר לעץ . ואת הקצה השני קשרנו לרפסודה הגדולה . בחבל נוסף באורך כחמישים מטר קשרנו בין הרפסודות. הכל בדוק ומאורגן היטב.מוכנים ליציאה לים . הודענו לדייגים מקיבוץ גנוסר שאנו יוצאים לים ,על גבי רפסודות, ליום ולילה כשהרפסודות מעוגנות ע" חבל בחוף. בשעות ערביים פסקה הרוח החזקה הנושבת מדרום. כנרת חלקה ורגועה קיבלה את פנינו. הכנסנו את הרפסודות למים, בכוחות משותפים דוחפים את הרפסודות, רגלינו עדין על אדמה די חלקלקה המים מגיעים עד המותנים בקפיצה קלה עולים על ,הרפסודות הכבדות הן צפות על המים. החישובים הוכיחו את עצמם כנכונים המשטח עליו העמסנו את כל הציוד נשאר יבש מעל המים.רוח חרישית נושבת והרפסודות מתרחקות מהחוף ,חבל העוגן נמתח , ואנו במרחק מהחוף , מתכוננים לארוחת לילה להקת שחפיות חגות מעלינו, ובודקות את האורחים הזרים בכינרת, פרוסות לחם נזרקות למים, להקת דגים מתקרבת לפתיון והלחם נעלם במים. רגלינו משקשקות במים. ואנו על גבי הרפסודות נהנים מהשקט ומתנודות המים ומסביבנו מים ושמים… על כל רפסודה שישה איש, הרפסודות קשורות בניהן בחבל המאחד את השתיים , והחבל הארוך משתלשל במים , ומעוגן בחוף .שעת דמדומים,עננים בשמים מאדימים ומשתקפים במימיה הצלולים של הכנרת. השמש שקעה . אור היום הולך ונעלם . ומתחיל להחשיך…סיימנו את ארוחת הערב החגיגית , עייפים אחרי יום ארוך, שרועים על הגב ונהנים מהשלווה. הרפסודה עולה ויורדת ונענית לתנודת הגלים.השקט לא נמשך זמן רב… לפתע החלו גלים והכנרת השקטה שינתה פניה, לרועשת וגועשת הרפסודות קרובות אחת לשניה מתנגחות זו בזו , חייבים להרחיקן אחת מהשניה, במשוטים מאולתרים אנו חותרים בכיוונים מנוגדים, אך זה לא מספיק צריך לשחרר עוד חבל. המקשר בין הרפסודות. חיים המומחה לקשירות וחבלים ניגש למלאכה , מתיר משחרר חבל קושר , הרפסודות מרוחקות עולות ויורדות על גלי הים , הרפסודה מחזיקה מעמד . והכל נראה תקין. הירח עלה במזרח מפיץ את אורו, ומימי הכנרת הגועשים מקבלים גוון כחלחל אני שוכב על הגב מסתכל בכוכבים, ומזהה קבוצות בשמים . משהוא נראה לי קצת חשוד הכוכבים זזים מהר מדי. אומר ליגאל שמנמנם על ידי."יש לי הרגשה שאנחנו שטים אורות החוף המזרחי נראים הרבה יותר קרוב והכוכבים זזים מהר מדי יגאל זורק למים לוח עץ . הלוח לא שוקע ומתרחק מאתנו, כעת ברור לנו שאנו שטים עם הזרם לכיוון החוף הסורי.מושכים בחבל העוגן ואכן החבל משוחרר .לא יתכן שנקרע מעומס הגלים… בעוד שחנן בודק את הקשרים ומגלה את התקלה (בזמן שחיים שחרר חבל להרחיק את הרפסודות שהתנגשו זו בזו החבלים הוחלפו כך שהחבל הראשי משוחרר ואין לנו קשר עם החוף.) שמעון מוציא פנס כיס ומתחיל לאותת לכיוון גנוסר אותות מצוקה .ואני יורה "רקטה" אדומה לסימון מקומינו בים. והרפסודות שטות עם הזרם לכיוון החוף הסורי.
למזלנו דייגי גנוסר היו בכנרת פורשים רשת , הבחינו ברקטת המצוקה! תוך דקות ספורות היגיע ספינת הדיג הגדולה . שתי הרפסודות נקשרו לספינה ונגררו למזח הדיג של גנוסר . עם בוקר אור ראשון הגענו לחוף מבטחים, השיט היה נהדר .
שנים עוברות … החוף המזרחי של הכנרת כולו ידידותי, לאחר מלחמת ששת הימים כל הכנרת בשליטת ישראל. קו הגבול בין ישראל וסוריה רחוק מאתנו. בשנת 1968 איתן סט היה רכז כיתות י"ב של חטיבת בני-הקיבוץ , היה נהוג לערוך כנס ארצי לבני "החטיבה" לפני הגיוס לצה"ל . וכדי להוסיף קצת אווירת אתגר לכנס , העלה איתן את הרעיון לחצות את הכנרת על גבי רפסודות . שמע הרפתקת הרפסודות , שנסחפו עם הזרם לכוון החוף המזרחי לפני שנים, היגיע לאוזני איתן . הלה פנה אלי ובקש סיוע והדרכה לבנית רפסודה.
נעניתי ברצון! קיימנו יום הדרכה, לרכזי תאים.בנינו רפסודה לדוגמא,עשרות נוער צעירים מתכנסים לשפת הכנרת , מתחלקים לקבוצות הפלגה וניגשים למלאכת הבנייה. כל הרפסודות עוברות בדיקה ומבצע חציית הכנרת יצא לדרכו . מראה מרהיב עשרות רפסודות על פני הכנרת ,כמו יוצאים לכבוש ארץ חדשה. המדריכים בתנועות- הנוער: "המחנות- העולים" ,
"הנוער- העובד" , "השומר –הצעיר" באו ראו ונדלקו , הצטרפו למבצע חציית- הכנרת. על גבי רפסודות.
שנים עוברות ומדי שנה,יוצאות רפסודות לים , מחוף מגדל במערב לחוף "חלוקים" במזרח. במשך הזמן עם השנים , נעשו שיפורים קלים במבנה הרפסודה , העלו מפרש הוסיפו הגה , ונוספו חוקי בטיחות . כולם חגורים בחגורות הצלה צבעוניות . וצוותי טלויזיה מלווים את "אַרְמֶדָת" הרפסודות.
מוטקה
