מה שיצא מבפנים — תערוכתה של הציירת נצחה בר-גל באשכול הפיס שבתיכון
קרית חיים במוצ"ש הקרובה, 5.2.2011, שעה 19:00, תפתח ב"אשכול הפיס"
תיכון קרית חיים, תערוכתה של הציירת נצחה בר-גל:"מה שיצא מבפנים".
כמי שהיתה שנים רבות תושבת הקריה ומורה פעילה בתיכון זו מעין סגירת מעגל
הולמת ומקורית ביותר. באי האתר מוזמנים לצפות בתערוכה
רב-גונית זו. מצורפים פרטים על הציירת, על התערוכה ומספר צילומי עבודות.
בתודה
אריה רובינוביץ
קידוד > עבריתwindows
כותרת היום
כותרת: מה מתכונן השלטון במצרים לעשות כתגובה על הפגנת המיליון?
תשובה: להפיל את המיליון
מפגשים משני עברי הגבול לפני 20 שנה-החמצה
גייזי: היו שם אנשים שחיפשו פתרון הוגן ללא אלימות -הייתי שם ואוכל לומר לנכדי "לפחות נסיתי…."
קידוד נכון לתמונות עברית windows
יעקב לנדסברג ז"ל ליד הקטר בנהרים
אודות השביתה לפי ספרו של ד"ר מרדכי נאור
גייזי: "כאן שביתה" התמונה מארכיוןן משפ' לנדסברג מרחוב ד' 46 – סיכום
התמונה:כאן שביתה התגלגלה לידי מהארכיון של יהודה להב (לנדסברג) ולא ידענו את פשרה. התברר שזו עגלה ועליה דגם של עמוד מתח גבוה,
המכריז על שביתה במפעל "פחטר הופמן" מפעל בשם זה יצר את הקרונות למסילת הברזל במפעל רוטנברג בנהריים, וכאן יש את התמונה הבאה :
יעקב לנדסברג ז"ל ליד הקטר בנהרים יעקב ז"ל הוא אביהם של אילן ויהודה שיבדל"א ושל ירון ז"ל שנספה בתאונת דרכים.
התברר שבחיפה היה מפעל ליצור עמודי מתח גבוה עבור חברת חשמל
????
?????, ???? ??? ????? ???.
???? ??? ??? ???? ?? "??? ????" ??? ?????, ??? ???? ????? ???? ???? ??? ????? ?????????.
???? ????? ?? ???? ?????? ?? ???? ??? ?????? ?????? ?????? ???? ?? ???? ?????? ?? ??????.
?????? ????? – ?????? ?? ???? ???? ????? ??? ?? ??????. ?????? ?? ???? ????? – ????? ????? ?" ???? ????????" ????? ??? ?????? ????? ?? ?????? ????? ??? ?????? ?????? ???????.
?? ????? ?????, ??? ??? ???, ????? ????, ???????? ?????? ????? ????? ?????.
????! ????! ????!
????? ???,
????
????? : ??? ????? ????????, ????? ??????? ??? ??????? ?? ???? ???? ??????? ?????? ???????,?????? ?????? ????????- ????? ??? ??? ????? ?????
.
כותרות בזוית אחרת מס.107 –זעקת הניצולים
לרגל יום השואה הבנלאומי
כותרת בעיתון: זעקת הניצולים.
ממצאים מבישים ומזעזעים בכל הנוגע לטיפול בניצולי השואה על ידי המדינה.
הם איבדו יקירים ומשפחות
בכבשני הגז ובמשרפות
הם סבלו מעינויים וחרפת רעב
מידי קלגסי הצבא הגרמני הנתעב
הם לא הבחינו בין הלילה ליום
כי חייהם הפכו לגיהינום.
חיים ללא תקווה ודרך
חיים של עבודה בפרך
והעיניים שהיו בוהקות ונוצצות
הפכו והיו לכבויות ובוכיות.
והצחוק שהיה מנת חלקם
הפך לבכי על מר גורלם
הם הפכו לנשכחים בחלד
ללא לב ונשמה – רק שלד
שלד בלבוש פסים
שהתהלך בין החיים למתים
כשעל זרועם מוטבעות ספרות
כעדות וכאות לזוועה במחנות
ועל החזה הנפול עד מכאוב
הודבק לגנאי הטלאי הצהוב
וכך בין חושך לבין אור
הם המשיכו ושרדו את השכול.
וכשהגיעה לאוזניהם הבשורה
שלגביהם הייתה כבלתי נתפסת
שגרמניה הנאצית מובסת
הם עמדו צמודים לגדר התיל
וראו מקרוב את גיבורי החיל
אלה שנלחמו באויב הנאצי
בנחישות בהקרבה וללא הרהור
ושהגישו להם את מגש הכסף
של יום החופש והשחרור
הם לא רצו לחזור לאחור
לארצות מוצאם
הם לא רצו ולא יכלו
שום דבר לקחת משם.
הם אספו את עצמם
ואת מה שנותר
ופנו והלכו אל יום המחר.
הם האמינו בצדקת דרכם
שהיא דרך חזקה ומאובטחת
ותובילם ישירות לארץ המובטחת
וכך הגיעו אליה דוממים וכואבים
אך מלאי אמונה ותקווה
שאפשר לבנות בארצנו
התחלה חדשה.
הם המשיכו להיות הקול הדומם
לא להפגין ולא להתלונן.
הם המשיכו לחיות
בלי להתנתק מהעבר
עבורם שום דבר
עוד לא תם ולא נגמר.
אך לרבים נעצרה הדרך
ואחרים החלו להתייאש
רבים לא יכלו להחלים ולהתאושש
הם נדחקו לפינה ונשכחו מלב
הם נשארו גלמודים ובודדים עד כאב
הם, הגיבורים האמיתיים ללא השוואה
הם נושאי הלפיד, הם ניצולי השואה.
הם סמכו עלינו
וחיפשו הוכחה
שלא נשליכם לעת זיקנה.
ושאנו קוראים את הסטטיסטיקה
ורואים את המראות
אנחנו שואלים האם זה יכול לקרות?
איפה הכבוד? איפה התמיכה?
התשובה היא במילה אחת – אכזבה.
אכזבה על מצבם ועל דרך טיפולם
על אלו שאבדה להם דרכם.
הם לא בעלי הון ורכוש
רובם חיים כרכוש נטוש
קשה להסתכל על המראות
כשידם לא משיגה לקניית תרופות.
קולם חלוש ורפה
ורובם חיים מהיד לפה
למה צריך לעניין אותם
המצב שנוצר?
ולמה הכל בעניינם נעצר?
למה הטיפול בנושא לא יציב?
וכבר נמאס לשמוע
שזה עניין של תקציב.
הם ישובים שפופים ומבוישים
ולא שייכים לשום מודל
אך דעו לכם מקבלי ההחלטות
שזמנם הולך ואוזל.
צריך להצדיע לניצולי השואה
מבלי לעשות שום השוואה
לדאוג לא להשפיל את כבודם המרגש
שנשאר קבור תחת דם ואש
באדמת המחנות במחילות וביערות
הכבוד שנקבר עם המתים
שסלל עבור כולנו את דרך החיים.
יש לזכור שההיסטוריה
מנסה לסלף את השואה ללא רחם
אך ההיסטוריה של ניצולי השואה
חקוקה לנצח ביד ושם.
ההיסטוריה שתתגבר חיש
על כל מסלף ומכחיש
בעזרתם של ניצולי השואה
שהם עדות חיה הם אבני דרך
שיש לשמרם ולכבדם
כערך חינוכי חד כחנית
שלא ניתן
לשואה להתרחש בשנית.
לכן, מקבלי ההחלטות כבדו את
האנשים הפשוטים מהשורה
כבדו ועזרו לניצולי השואה.
פיתחו את היד והלב
המתיקו להם את החולי והכאב.
הרעיפו עליהם תמיכה ואהבה
ראו בהם את החינוך והגאווה
הרחיקו מהם את הרגשת הסוף
כדי שהם לא יצטרכו לזמזם שוב
את שיר הפרטיזנים
בקול רפה ובדממה דקה
"אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה".
כתב יוסי וולך
. ב-20 לינואר היה מפגש הגיונריה מס' 5 ( שבו נאספים בהיכל התרבות של רשל"צ כותבי ופותרי תשבצי הגיון בעיתונים השונים). במפגש הקראתי מקאמה
תקלה בבזק
תקלה ארצית בבזק לא מצליחים להתקשר או לקבל שיחות
תגובה: לפי שיר הטלפון של הגשש
מילים במקור: ירון לונדון
לחן: ניקולה פאונה
הלך צליל החיוג קבלתי עצבים
חייגתי במהירות להם ממודיעין.
הלו זה מודיעין תקרא לי למנהל
הלו זה לא מנהל? אני כבר מקלל.
אז מה כעת עושים? הלכו העצבים
אני לקו תקין, הרבה שעות ממתין.
משכתי בחוטים, טיפסתי על עמוד
אני בלי טלפון פשוט אדם אבוד.
הלו מרכזיה תראי אני כבר שלשלתי…
הקפד על כללי ההיגיינה.
על תשלשל על הטלפון הישאר במצב תפוס.
ברגע שהטלפון נרטב – אין אחריות.
אם אתה ממשיך להרטיב תשרוק ממושכות.
אם אתה במצב תפוס על תשרוק.
זכור!!!
ברגע שתיגמר התקלה תרגיש הקלה.
התחלתי לטפס ישר על הקירות
כי אין שום תוצאות לכל התקלות.
שלחתי למנהל בומבה של תלונה
אני דורש בתוקף ועדה קרואה.
יש לי טלפון ואין לי שום שיחה
אני צועק עליו זה עכשיו בדיחה.
איך זה יתכן אם יש שם תקלות
שהשכנה ממול מדברת כבר שעות.
הלו שכנה שלי למדי אותי הסוד
איך הכל תקין אצלך מהיסוד.
איך הקן תקין ויש אצלך צלצול
ואני ממשיך חזק עם השלשול.
שמע שכן חביב תשובה מהשכנה
יושבים אצלי מבזק כל החבורה.
יש לי צילצולים ולא רק בקווים
אצלי הטכנאים עושים תמיד חיים.
גזרתי החוטים ניתקתי השיחה
החלטתי להתחיל הכל מהתחלה.
אני חייב לכם מעט גילוי נאות
עברתי לי חברה, עכשיו אני ב- hot
כתב יוסי וולך