מעדינה ומיואב הכרמלי:תגובה לספרו של משה ברק- "עוֹלָה גּוֹלֶה – גּוֹלָה עוֹלֶה "

 

למשה, אשר עכשיו בין הסופרים ייספר! מיד, כשהודעת לנו על הוצאת ספרך לאור, מיהרנו ורכשנו את "עוֹלָה גּוֹלֶה – גּוֹלָה עוֹלֶה ", מאת משה ברק, ידידנו הותיק.

למקרא הסיפורים והרומנים, כמובן שנזכרנו בנוסטלגיה כשאנו "סוחבים רגל" עדיין מהתנועה, ההכשרה והקיבוץ. קראנו, בעניין רב, על פעילות התנועה בצפון אפריקה, מעשי השליחים מישראל והפעילים בני המקום. התמימות, האמונה, ההסתפקות במועט, הסכנות וההתגברות עליהן והעיקר – התקווה, שעוד יהיה, שעוד יגיע, שעוד יתקיים החזון… בכל אלה חשתי, יחד עם גיבורי הרומן, את בעיותיהם במחנה, במועדון התנועה, בעלייה ובקיבוץ. אני יודע שהתיאורים החיים, הפלסטיים המפורטים מאוד, הם זיכרונות ואסוציאציות שלך, מתוך עבודתך כשליח וכחבר קיבוץ שנים רבות. התרשמתי גם מהכנות ומהנכונות שלך לתאר יחסים בין הנפשות הפועלות, בדרך ביקורתית, לעתים חושפנית, לעתים מנפצת מיתוסים ופרות קדושות, מתוך האידיאה והסיסמה, לעומת היום יום בתנועה, בשליחות ובקיבוץ. קצת "כאב לי"…  לקרוא על ג'סטות נבזיות ועל אכזבות של הנשים והגברים בציפיות שלהם, האחד ממשנהו. אך זהו יתרונו של הסופר ורשותו ואולי אף חובתו ליושר אינטלקטואלי לתאר, בכנות, את הקשרים בין האנשים, שלא תמיד רק חיוביים ו"מתוקים".  בסך הכל, נראה שאתה אוהב את הדמויות שיצרת והם, האמיתיים והבדיוניים, שהיו מעורבים בחייך  –

רבי הפעילות והעניין, גם השפיעו והיוו מקור לספר ביכורים, מעניין זה.  תודה על השקדנות ואורך הנשימה שלך  והערכה רבה להשקעה וההעזה.

                                     עלה והצלח,

                                                יואב הכרמלי וגם עדינה  

 .

אריה רובינוביץ:"חיים בצבע" תערוכתה של חנה תהילים בבית נגלר השבת

בשבת הקרובה, 8.1.2011, שעה 18:30 תפתח בבית נגלר תערוכתה של הציירת חני תהילים

 

"חיים בצבע"-תערוכתה של חנה תהילים בבית נגלר

"חיים בצבע"- עולם ומלואו, ציורים רבים בנושאים שונים:

  בסדרת ציורי האקוורל רציתי להביע את אהבתי לטבע, לגוונים המרהיבים של השדות הירוקים, בתי הראשונים היפים של הקיבוצים הסמוכים לביתי, נוף שאט אט נבלע בתוך הכרך הסואן. בציורי הדמויות הוקסמתי מהשוני בין התרבויות השונות, דמויות מאפריקה וממחוזות אחרים כמו ,הקבצן שפגשתי בטיולי בגרמניה, אנשים פשוטים המעבירים את זמנם בבית הקפה. השכונתיות, דמויות מהחיים אני חשה חיבה עמוקה למוסיקה ולמחול וניסיתי להנציח זאת בציורי הנגנים המפליאים בנגינתם ולמחוללים הרוקדים לצליליהם.  חנה

 

ההזמנה לתערוכה

דף 12 =צילומי תמונות בתערוכה

הקידוד הנכון :  תצוגה >  קידוד >  עבריתwindows

אורי יסוד : דו"ח תנועה(ת) הנוער

הקדמה :

ביום ששי 31.12.2010 הופיעה במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות כתבה גדולה על תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד שעיקרה מתיחת ביקורת לא מחמיאה במיוחד שהיא תוצאה של מחאת  הורים על עובדת חברותם של בניהם/בנותיהם בתנועה חשובה זו .כותרת הכתבה :   דו"ח תנועה גם בגיל 35 הם לובשים חולצה כחולה עם שרוך אדום ,חיים יחד בקומונה , עוסקים בחינוך ומאמינים באחווה ובשיתוף .גורמים רבים משבחים את חברי תנועת הבוגרים של  הנוער העובד והלומד , ש"חיים בצנע ובצניעות , לא  מעשנים , לא נוגעים באלכוהול ואין להם סמים"  אבל הורים לכאלה שעדיין פעילים בה טוענים שמדובר  בתנועה קיצונית שמעבירה מסרים בעייתיים ומנצלת את בניהם . מה באמת קורה שם  בהכירי את המצב וחלק מהנפשות הפועלות בו כתבתי לקוראים כותבים את המסמך המצ"ב  

יום טוב -אורי .

 

קרית חיים                                                                                                    04.01.2011

דו"ח תנועה  

(7 ימים ידיעות אחרונות 31.12.2010)

בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל זכורה לכולנו היטב הפעילות החינוכית המפוארת בתנועת נוער , כפי שבאה לידי ביטויי בחינוך לערכים , אהבת הארץ וזכותנו על הארץ הזו , שרות צבאי  בנח"ל  התחברות לקיבוץ קיים ו/או הקמתו של קיבוץ חדש .

נכון , לא כולם השלימו את התהליך המתואר לעיל עד תומו . אך מה שספגנו שם , מלווה אותנו כל הדרך , את זה הנחלנו לילדנו בדרך זו או אחרת והם עברו תהליך דומה . אליהם הצטרפו נוספים שלא חוו זאת בביתם וביחד נחשפו והכירו בעובדה שאת מה שיקבלו בתנועת הנוער לא יקבלו בשום מוסד או מסגרת חינוכית אחרת .        אלא מאי , התנאים השתנו התמוטטות התנועה הקיבוצית ומפלגת העבודה היו לעובדה מחד  ולגירויים הרבים והחדשים שאליהם נחשף הנוער מאידך הייתה השפעה על המשך הפעילויות החינוכיות בתנועות הנוער . אך לא חניכי ומדריכי הנוער העובד והלומד ירימו ידיים ! הם התעשתו במהרה ושמו על המפה כיעד מוביל את החינוך במובן הרחב של המילה . בתוך כך הוקמה תנועת הבוגרים שתחומי עיסוקיה הם כה רבים וכה ייחודיים . לא הכל ידוע וקצרה היריעה מלדבר על כך .הבעייתיות הקשה המזומנת לנו עם בני הנוער בישראל כתוצאה מהעדר תכניות פעילות מקיפות ומסודרות המשלבות יכולות תעסוקה ובילוים מתאימים עבורם , מייצרות לנו חדשות לבקרים עמותות כאלו ואחרות עם תכניות מגוונות וזה בסדר גמור גם כשטרם הוכחה הצלחתן בהיקפים שבהן פועלות תנועות הנוער .נכון ! לא כולם אוהבים את פרויקט הציונות החדש העטוף באריזה כחולה עם שרוך אדום ולכן ובאופן טבעי ישנן גם לא מעט עזיבות .אף אחד לא עומד עם אקדח צמוד לרקותיהם של חברי תנועת הבוגרים ומכריח אותם להצטרף לאיזו שהיא אמנה דרקונית של תנועה קיצונית ומתבדלת האוסרת על חבריה להקים משפחה , ללמוד להתרחק מהוריהם ולהתמכר לאידיאולוגיה שפסה מן העולם . מי שמתחבר , עושה זאת מתוך אמונה , בשפיות מוחלטת של בחירת דרך חיים אחרת ומדובר כאן בהחלט בעבודת קודש !!!תמוהה בעיני העובדה שרוב העדויות שנצטברו במערכת "7 ימים" הן שליליות מחד והעומדים מאחריהן שומרים על שם בדוי מאידך , אם בביקורת עסקינן אז בגלוי ויסלח לי מכובדי הפרופסור המצוטט בכתבה בנך וחבריו לקחו החלטה בהכרה מלאה כיצד לכלכל את חייהם ואני חושב שצריך לכבד זאת . יחד עם זאת זה בהחלט לגיטימי לשוחח , לדבר ולנסות להשפיע . אך מכאן ועד ההכרזה של הורים מסוימים ש"מדובר בתנועה קיצונית המעבירה מסרים בעיתיים ומנצלת את בניהם"  המרחק רב ! אולי מחאתם של הורים מסוימים (ואני מודע לה) באה ממקום שהם נכשלו ? לא אסתתר בשם בדוי ואומר לך זאת בחשיפה מלאה אני אב גאה לשני בנים בתנועת הבוגרים ומן הסתם אני מחובר מאד לעשייתם . אני מצדיע להם בכל יום מחדש וזה לא אומר שאני לא מביע את דעתי שלא תמיד תואמת את הלך רוחם .  למשפחתיות שלנו יש ערך עליון ! אנחנו נפגשים לעתים קרובות , חוגגים יחד שמחות וחגים . וכשמי מהם נעדר מסיבות כאלו ואחרות אנו מכבדים זאת . כך גם כשמזוהה הצורך לתמיכה כזו או אחרת האחד בזולתו מתגייסים כולם . שניהם למדו לתואר ראשון . מאד מקפידים על לבוש מסודר ומעולם לא נראו מרושלים . מנהלים יחד עם חבריהם כלכלת בית מסודרת ומבוקרת . צניעותם והסתפקותם  במועט ראויים לחיקוי ולהערצה .תנועת הבוגרים מעולם לא מנעה את החיבורים הכל כך משמעותיים בינינו , ההיפך הוא הנכון היכן שיכלו תמכו ועזרו .הסגנונות של תאים משפחתיים כאלו ואחרים אינם המצאות של תנועת הבוגרים , זו תופעה די נרחבת בקרב הצעירים של היום ואתה יכול למצוא אותם בכל מיני מסגרות . בסה"כ אני בטוח שזה יסתדר .בהתמודדויות היום יומיות שלהם בשטחים רבים ובניסיונם המצטבר  הם השיגו הרבה יותר מאחרים והם עומדים איתנים על רגליהם .עשייתם ראויה להערכה רבה והערצה . בדומה לדליק ווליניץ אני מצדיע להם . הייתי רוצה לראות איזה מוסד כלשהו היה מסוגל להוציא מדי שנה 500 ויותר חניכים למסע התנועתי בפולין ? . מי היה מסוגל לקחת על עצמו בפרוץ מלחמת לבנון השנייה להקים כהרף עין קייטנה של 12.000 ילדי איזור הצפון ?לו היו נותנים בידיהם קצת יותר אמצעים הם היו מפתיעים את כולנו ! ותרומתם להעשרה העצמה וחינוך אמיתי עכשווי לנוער יחד עם הרוח הגבית שלנו ההורים ואחרים הייתה בנסיקה מתמדת .                 

                                                                                                               בברכה              אורי יסוד