גרימי:השירים הנשכחים של להקת הנחל

 

 השירים הנשכחים של להקת הנח"ל

שלום חברים

להקת הנח"ל 'הגדולה', זו שבפקודו של חיים טופול

 (עם יוסל'ה מאחורי האקורדיאון), הותירה לנו שורה

 של שירים ששיני הזמן לא יכלו להם: 'בין מגל ובין חרב',

'הורה נתגבר', 'יא משלטי'  'כיתה אלמונית' 'מול הר סיני'

 ועוד ועוד.אבל היו גם אחרים, יפים לזמנם, שנמוגו ונעלמו.

נקשיבה איפוא לשירים הנשכחים, בני 55 פחות או יותר.

מהם יהיו לנו מכרים ותיקים שנעים לפגוש  ומהם שנשאל

את עצמנו אם שמענו אותם אי פעם.

תהנו.

גרימי

) בשיר 'וקדימה היי' משתמש חפר באלמנט אותו פיתח

 אח"כ ב'שיר השכונה' (איפה רינה ?  איפה דינה ?).

על התקליט הדביקו ב'קול ישראל' תוית  "השידור מוגבל",

 כלומר, צריך אישור מיוחד לשדר. למה ? בגלל השורות:

"וכשהיה לה קר, הלכה אל הרס"ר

רצתה להתחמם, הלכה אל המם-מם". 

ואיפה תשמעו היום מלים כמו :

 "אורה של תוחלת זורעת בטחה" ? (צועדים אנשי הנח"ל).

 

ביצועי להקת הנחל:

שירי האתר של קול ישראל עולים לאט-סבלנות

המפקד תמיד  צודק 

המפקד תמיד צודק

 

 אסור לקלל    

 הורה אש 

הצנורות המקובלים  

השחרור

  

רק לא סייר  

רק לא סייר  

 

שיר המסמר

  וקדימה הי  

זה בוער  

טבילת אש  

יעול צמצום  

מח אלקטרוני  

נפש בריאה בגוף בריא

 פלטיאל  

 צועדים אנשי הנחל  

 שיר המסמר  

 

 תותחים במקום גרביים  

תותחים במקום גרביים  

 

 

 

:שירים וזמרים שהיו היכן הם היום ?

\הזקנים שבנו, זוכרים את ההצגה 'ירמה' ב 1957 בתיאטרון הקאמרי, עם בתיה לנצט ויוסף ידין בתפקידים הראשיים.רפאל אליעז תרגם את המחזה וגם את השירים שבו.בקאמרי הוחלט לא להשתמש במנגינות ספרדיות אוטנטיות והוזמנו לחנים אצל גארי ברתיני, שהיה גם המנהל המוסיקלי של ההצגה. בשירי המחזה, הפציעה משום מקום, זמרת בשם מטי צדיקריו שנעלמה מיד לאחר מכן.  אני מצרף את ששת השירים מתוך ההצגה,  (השירים נלקחו מהאתר החפשי של 'קול ישראל').

בברכה

גרימי

 

גייזי:

כשקבלתי מגרימי את הכתבה, השם מתי צדיקריו לא היה מוכר לי ,אבל מיד עם השמעת השיר עלה בי החשד שמדובר במתי ענב זמרת נפלאה עם קול ערב מאד לאוזן,בדיקה בגוגל אישרה את "חשדי" וגם את המידע האישי שלי אודותיה, את האישור הסופי קבלתי ממנה היום בשיחת טלפון מביתה בסביון : לאחר הצבא היא השתתפה בהצגות התאטרון הקאמרי "יֶרְמַה" המחזה עוסק בחייה של ירמה, אישה עקרה הנשואה לחקלאי בשם חואן ומתגוררת בכפר בספרד. ירמה נמסרה לנישואין לחואן על ידי אביה, רועה צאן. תשוקות עקרות ועוד מחזה מעניין. כמו כן אני זוכר את מתי בשירתה מהמחזה בהאהל "דרך הטבק" לצערי לא מצאתי באינטרנט את שירתה אלא רק ביצועים משל זמרים אחרים. מתי ענב הופיעה עם שתים מוותיקות להקת הנחל עם כל אחת בנפרד:עם אסתר גרינברג ויונה עטרי.מתי נשאה לשמואל ענב שיחד עם אחיו עזריאל ז"ל ויוסי הראל (ממפקדי האוניה אקסודוס) הקימו את אינקודה חברה לאספקת בשר באזור אסמרה שבאריתריאה,לבד מעסקי הבשר הם היו סוכנות מודיעין שלנו בקרן אפריקה.  , יותר מאוחר יחד עם אחיו עזריאל ויוסי הראל נהיו   מגדולי יבואני הבשר מדרום אמריקה  והבעלים של מרכזים רפואיים בארה"ב, ועסקו במסחר בינלאומי, בעיקר בחמאה, ביצים ובשר. היו   ספקי בשר של הצבא האמריקני בווייטנאם. כיום הזוג מתגורר בסביון. מאז חזרתה לארץ לא שבה לעיסוק בתיאטרון ושירה.מקולה הערב וכשרונה המוזיקלי ניכר שהפסדנו זמיר-חבל.

 

ביצועים:

מאין תבוא נערי = שרה מתי ענב

נומה ילד פז=שרה מתי ענב

רועי הטוב לאן=שרה מתי ענב 

 מתי בשירי לורקה 

שיר הרועה= בביצוע של אריה יהל  

(שני שירים "האהבה תקשור כתרים" ו"שיר הכובסת" היו באיכות ירודה  להשמעה)

לה לולה =שרה מתי ענב

פרידה עם שחר=מתי ופלטה

דרך הטבק= שוש רותם

תמונה> מתי ענב ויונה עטרי

 

גייזי:סיפור השיר "אז הלכנו אל צימרמן"-כפי שקבלתי מגרימי איש עין גדי

 

גייזי: מי הלך אל צימרמן ?

מכתב שקבלתי מגרימי בישר לי על ישור גיהוץ ועדכון של השיר "אז הלכנו אל צימרמן"ומי באמת הלך אל צימרמן, גרימי העביר לי קובץ קולי שלא ניתן להשמיע  כאן בגלל איכותו הירודה, אבל אחרי השמעות חוזרות במחשבי זהיתי את תוכנו: חוקרת הזמר העברי טלילה אלירם הקליטה את שמעון עופר איש יבניאל שסיפר על הימים הקרים בחורף שהביאו לצעירי יבניאל את היוזמה לשפץ בית כנסת מוזנח ולהופכו למועדון שירה לבני המקום, ואז הם החליטו לפנות למזכיר התאחדות האיכרים, איש יבניאל ממייסדי הישובשמואל צימרמן,ולקבל תמיכה.לכבוד האירוע חובר שיר על פי מנגינה של שיר ממלחמת העולם הראשונה  ונוצר חוסר התאמה  מוחלט בין המבנה המילולי , המשקל לבין המבנה המוזיקלי….. מאז ביבניאל כל פעם שרצו לתאר אי התאמה כזו היו אומרים "צימרמן".  פרטים נוספים קבלנו מאביתר כהן איש צוות זמרשת : לפי עזריהאלון (החתן הצעיר !), בשנות השישים פרסם חיים גורי את הנוסח המקורי והמלא ב"למרחב". קיבלנו את הנוסח מעזריה, ואני מביא אותו כאן במלואו. שמעון עופר מדגים בהקלטה מספר בתים מתוך הנוסח הזה,<הביצוע   ורובם הם הבתים שהיו זכורים גם לעזריה (מצ"ב הקלטה מפיו). כמובן שהנוסח המקורי שונה מאלה הסטיריים שנפוצו.

בנוסף, עזריה ביאר לצעיר שבחבורה למה הכוונה ב"נייר אדום" המופיע בבית האחדעשר: "שטר של חמש לירות מנדטוריות היה הגבול של מה שמסחאי ראה בעיניו. היו שמועות לגבי שטר כחול של עשר לירות, אבל אף אחד לא באמת ראה אותו."
חיים גורי, בפרסום השיר: "זה השיר, שאנו מפרסמים אותו

ככתבו וכלשונו, מבלי לשנות אף מילה. יש לקרוא את השיר

במנגינתו, רק אז אפשר להבין מהו צימרמן."

 

הנה  השיר האותנטי במקור :

א.
חג לנו היום
אנו חונכים את המועדון
אולם איך נהיה הדבר?
שמעו נא לאשר חובר.

הוי, הוי, למה למה למה,
אל תשאלה, אל תשאל
למה למה, נוער לא חלמת
שיהיה לך אולם.

ב.
ראינו הקיץ עובר וחולף
ובחורף אין מקום להתאסף
כי האולם עומד להימוט
בגלל הטיח שעל הקירות
   הוי, הוי…

ג.
וקבעה החבורה
כי בלי אולם משעמם נורא
והתחילו התכניות
שהן טובות ורציניות

ד.
והוחלט בשעת טיול ברחוב
כי כך נהוג על פי רוב
על ריצוף, טיח וסיוד –
שיימסר לקבלן באחריות

ה.
והקבלן הוא תמיד
החבר גולדמן דוד
שמסר הצעה טובה
לעבוד על חשבון הוצאות המושבה

ו.
כסף לנו קצת חסר
עד שהדבר קל נפתר
והוחלט לנסוע ליבנאל
אל צימרמן שמואל.

ז.
הוא קיבלנו בסבר-פנים יפות
וגם נתן חמש לירות
אולם הוא ביקשנו מאוד
שבמושבה נאסוף עוד.

ח.
בבית הוועד התחלנו להופיע
וכסף דרשנו במפגיע
הם בשלהם עונים בנחת:
במזומן לא ניתן אף פרוטה אחת.
[החריזה… שפתיים יישקו – א"כ]

ט.
נוסף לזה הסידורים הפנימיים
בעיניהם אינם מתאימים
זה לא מספיק משחקים והוללות,
צריך לפעולות לגשת ברצינות

י.
שלהם נבטיח לסדר
שעיתון, ירחון וכל חומר אחר
יהיו מצויים באולם להבא,
לצעיר, לזקן ומי שבא.

י"א.
אנו לכם על הכול נחתום
רק תנו נייר אדום!
ולבסוף ניתנה ההבטחה
והחלו באולם במלאכה

י"ב.
והקבלן ממקומו לא מש,
עד שהכסף יובטח ממש.
איננו רוצה לחיות בתקוות
על סמך איזה שהן הבטחות

י"ג.
והתחילו לעסוק במלאכה
עיתונאי וגפיר כהלכה
כי הם היו הקבלנים
שבמקרה החלו מתלוננים:

י"ד.
"אנו כאן רק מפסידים
ואת זמננו מאבדים
והתשלום שיהיה במזומנים
עם הוועד אין לנו עניינים!"

ט"ו.
והתחילו בינינו ויכוחים
ואת ההבטחות הם שוכחים
ומילאנו את רצונם בכול,
רק שהעבודה לא תסבול.

ט"ז.
וכך גמרנו עם הטיח
ולרצף לנו דוד גולמן מבטיח
רק שייתנו לו תוספת יוקר –
ובעבודה הוא מתחיל מחר בבוקר.

י"ז.
ובבוקר לעבודה הלך
והריצוף הוא בכלל שכח.
הריצוף זה טוב ונעים
רק בימות הגשמים.

י"ח.
במהרה החלו גשמים יורדים
ובריצוף במרץ עובדים.
רק עוד סיור אחד
והאולם יהיה נחמד.

י"ט.
עיתון יומי יופיע מהיום
לכל מבקר במועדון.
נקווה שעמלנו לא לשווא היה
וישמש האולם פינה חיה.

כ.
האולם הושלם חיש
ובקופה כסף מאפיש…
ולהסיר מלבכם הדאגה –
סיפרנו לכם את ההצגה.

וכאן מוסיף אביתר- גישה לקישור שמשלים מעט מידע נוסף שעדיין לא

מופיע באתרנו

 ביצוע > גרסת כדורי

גייזי >אודות משפחת צימרמן ביבניאל

מקהלת הצבא האדום

מגרימי-שירי מקהלת הצבא האדום

מי שמעוניין לשמוע את מקהלת הצבא האדום  לפתוח הקישור למטה

מקהלת הצבא האדום דף ראשי

נפתח דף עם רשימת דיסקים של מקהלת הצבא האדום

מקליקים על שם דיסק.

נפתח הדף של הדיסק.

מימין לתמונת הדיסק שני סימבולים קטנים.  העליון – תו נגינה ולידו עיגול אדום.

מימין לסימבול המילה Прослушать (האזנה מוקדמת).

קליק כפול, והדיסק מתנגן שיר אחר שיר. בניגוד למערביים, שמשמיעים בהאזנה

 מוקדמת רק 30-60 שניות, הרוסים משמיעים את כל השיר. 

יערב

לכם

גרימי/צבי גלעד  
עין-גדי ד.נ. ים המלח  86980

גייזי: ובקיצור מקליקים > לקבלת כל השירים בשרשרת

מאת גרימי מעין גדי :עמק הנהר האדום red river valley

  

שיר עם אמריקאי מסוף המאה ה 19.

הגרסה המקובלת היא, שהשיר נולד במשלחת חקר לעמק

הנהר האדום שבמניטובה, קנדה, בשנת 1870, אבל יש גם

 גרסאות אחרות.השיר נודע גם בשמות אחרים,  

 במלחמת האזרחים בספרד נכתב למנגינה זו, בבריגדת

המתנדבים האמריקאים, 'בריגדת לינקולן', שיר בשם

'חראמה ואללי'  jarama valley .     נשמע אותו בפי זמר

 העם האגדי וודי גאת'רי.

http://www.youtube.com/watch?v=ORP5-017gKM

כשחזרו המתנדבים היהודים לארץ-ישראל ממלחמת

האזרחים בספרד, הביאו אתם את השיר 'חראמה ואללי'.

למנגינה זו נכתב שיר עברי, שהושר בשנות הארבעים

והחמישים.משום מה, כל מי שזוכר את השיר, זוכר רק

 בית אחד מסוים:

מתנועע המלח מתנועע

מתנועעים זכרונות הנעורים

הוא זוכר את בתו הקטנטונת

שעזב והשאיר במרחקים.

http://www.youtube.com/watch?v=6o8iWW_bYDU

 להפתעתי, מצאתי לאחרונה את השיר ברוסית, בשם

'למה פגשתי בך בכלל'. השיר הוגדר בתקליט

78 הישן כ 'שיר עם רוסי'.

http://www.russian-records.com/details.php?image_id=16

(יש פס השמעה מתחת לתמונת התקליט)

אז אולי, באותה משלחת חקר ב 1870,בערב ליד המדורה,

שר מישהו ממוצא רוסי שיר מהבית,ומישהו אחר החליט

 שהמנגינה מספיק יפה וראוי לחבר לה מלים

 'בשפת בני אדם'; ואולי, מה שיותר מתקבל על הדעת,

 מישהו ברוסיה חיבר מלים למנגינה האמריקאית

 הפופולארית.המישהו נשכח מזמן, והשיר נחשב 'עממי',

 כמו שירים רבים אחרים.   תיקו.

אבל, לא הבאתי את כל הסיפור, אלא בשל אותו שיר

שהיינו שרים ושחסרון שלמותו טורד את מנוחתי.

מתנועע המלח מתנועע

מתנועעים זכרונות הנעורים

הוא זוכר את בתו הקטנטונת

שעזב והשאיר במרחקים.

http://www.youtube.com/watch?v=6o8iWW_bYDU

האם מישהו זוכר מלים נוספות ?   אנא !!!

גרימי

 

בונוס – מי שמעוניין לראות את כל המופע 'עמק הנהר האדום('50 דקות):

http://www.youtube.com/watch?v=MrVXFs2LfJg

 

גרימי : masina noastra-שיר רומני למנגינה שוודית בהשראת מלים עבריות

 

שלום לידידיי.

שם השיר ברומנית   >  MASINA NOASTRA     שזה 'האוטו שלנו'.

כנראה שהם אינם יודעים שזו מנגינה שוודית.

מי שמבין רומנית מוזמן לדווח אם האוטו שלהם מוביל חלב למחלבה

 ש'תנובה' הקימה ברומניה.

כל טוב לכולנו וחג אורים שמח.

וגם "המקור" בעברית 

גרימי

מה שבין הקוקו לסרפן

שלום חברים

כידוע אני 'רודף' אחרי השירים 'הרוסיים' שהושרו בארץ ואחרי מקורותיהם הרוסיים. לעתים אני מחפש שיר רוסי, מחפש ומחפש ולא מוצא, עד שלשמחתי מתברר שהשיר בכלל אינו רוסי ואני חוסך לעצמי את התסכול שבאי מציאתו.בין השירים שלא נמצא להם אב, היה גם "הקוקו והסרפן" שנחשב כשיר רוסי וכך נכתב בכל מקום. באלפי שעות של האזנה, לא מצאתי שום ביצוע רוסי. נלך איפוא אל מי שחיבר את המלים בעברית. חזקה עליו, ששמע את המקור הרוסי. 

 האמנם ?

את המלים כתב יוסי גמזו.  ומה הוא אומר ? הנה קטע ממייל של יוסי גמזו לאורי יעקובוביץ':

 השיר ששמעתי על גבי תקליט שהביא לי יהורם גאון היה באנגלית, (ההדגשה שלי. גרימי) ואם טעיתי וכתבתי לך "ברוסית", היה זה בשל העומס הרב המוטל עלי. הלחן היה רוסי והמילים נסבו על בית-מרזח ושיכרות, עד כמה שאני זוכר. היות שאינני שותה אלכוהול ואין לי כל עניין בבתי-מרזח, והיות שהמלוס היה רוסי וזה זמן רב שהציקה לי, אז, העובדה שלימדו אותנו בביה"ס על מפעלם הגדול של החלוצים שבנו את הארץ, סללו בה כבישים, ייבשו בה ביצות וכו' – בעוד שאינני מכיר שום שיר-זֶמֶר המזכיר את אלפי החלוצות שלפי מיטב ידיעתי עסקו בין השאר בבניין, בחקלאות ובהגנה – החלטתי להקדיש שיר לאותן חלוצות אך בנימה של השוואה הומוריסטית עם נשות ישראל, לפחות חלקן, בהווה.

 

הדבר אירע בשנות הששים והשיר יצא בתקליט הסולו הראשון של יהורם גאון בשנת 1965.אז מה שמע יוסי גמזו ? קרוב לודאי את הביצוע של תאודור ביקל. למרות שהשיר מושמע באנגלית, שמו כתוב, משום מה, ברוסית.הבצוע מצורף וזה הזמן להאזין לו.
http://www.youtube.com/watch?v=EUuBfGTb4rQ 

השיר מספר על בית מרזח רוסי, המספק גם שרותים נוספים, מה שמסביר את הנטיה ליחס את מוצא השיר לרוסיה. היה צורך בעדות יותר מפורשת על מוצא השיר ועדות כזאת אכן נמצאה.האזינו לשיר בבצוע זמר אירי בשם דארבי או-גיל.> http://www.youtube.com/watch?v=6oG_WwS54Cc

 הוא גם מספר לנו, לפני שהוא מתחיל לשיר, מה מקורו של שיר זה.

(יש הבדל בין המלים של שני הבצועים)

אז נא להעביר את השיר מ'שירים רוסיים' ל'שירים איריים'.

ובא לציון גואל

גרימי