חנוך שחר זוכר לטוב את יהודה מצלר ז"ל- על הבנה והסיוע שהרעיף עליו ובהם עזר לו להתגבר על קשיי הקליטה של ילד יתום ניצול שואה לא קל להיות עולה חדש,במיוחד מחוסר אמצעים,אחת הדרכים לעזור לאוכלוסיה מיוחדת,היא לתת להם להבין ,עד כמה הם רצויים, גם בזכות כישרונות בספורט . "הכרתי" פעם ילד,בן 12 ,שהסתגר בגלל שחשב שהחברה לא מקבלת אותו,הילדים בני גילו הציקו לו מילולית, עד ידי כך שהתבייש ללכת לבית הספר,רק המורה להתעמלות, הבין את מצוקת הילד,וגם גילה את כישרונו, במקצועות הספורט התברר שהילד שזורק את הכדור הוקי רחוק מכולם, רץ 60 מ' מהר מכולם,קופץ למרחק רחוק מכולם. באחד הימים ,ארגן המורה להתעמלות תחרות א"ק, בין כמה בתי ספר,ועודד את הילד המסוגר להשתתף ,בלא פחות מ-4 מקצועות, הילד ניצח בכולם ,המקצוע ה-4 ואחרון היה 600 מ',וגם בו ניצח הילד את אלוף הנוער הארצי,כבר מתחילת הזינוק פרץ הילד הדחוי,והוביל כל הדרך לפני האלוף,שבסיום קובע גם שיא ארצי לבני גילו,אז ,בזמן 1.40.01 ,מאז אותו הילד ,נעשה מבוקש בחברה,שהמורה להתעמלות סייע רבות לשיקומו ודחף אותו להצלחה – אחרי 40 שנה,נערך כנס מחזורים לאותו בית ספר, שלא היה אלא בית ספר ,א.ד. גורדון ,בקרית חיים המערבית , לכנס הגיע גם המורה להתעמלות שעבר את הגיל ה- 80 , מרבית הבוגרים של מחזורי בית הספר,א.ד.גורדון,לא זכרו את התלמידים המצטיינים בחשבון ,עברית ,היסטוריה ובכלל ,אך כולם זכרו את הילד הביישן והמסוגר ,שלעגו לו בתחילה בשמות גנאי,שהיה האלוף בבית ספרם בתחילת שנות החמישים. "הילד" שכבר היה בן 50+ ,פגש את מורו להתעמלות ושאל "מה הניע אותך ,כל כך לעודד אותי ולשפר את מעמדי החברתי ,ענה לו : אני כמוך עברתי את התקופה בשנים 1941-5 , לכן גם הבנתי את הבעיה שלך כילד , הוצאתי אותך מבידודך ,בזכות הכישרון שלך בספורט, אם לא לא הייתי תומך בך,היית הולך לאבוד ,זהיתי אותך במצבך הקשה ביחס לחברה ,שלא הבינה מצבך ועוד הייתה משפילה אותך.שמו של המורה להתעמלות שמותר לגלות ,יהודה מצלר ז"ל,שהיה גם בין מקימי מכון וינגיט ב- 1957 ,שבשנה זאת גם נערך אימון ראשון לנבחרת ישראל,לפני המכבייה ה-5 ,אלי הוזמן גם אותו הילד לנבחרת ,בזכות אותו מורה להתעמלות הדגול יהודה מצלר ז"ל,ואת שם הילד קל לגלות, שהוא דוגמא אחת מרבים שהספורט סייע להם,להתקבל בחברה ובחיים.
חנוך שחר
תמונת מחזור ביה"ס גורדון במערבית
חנוך ראשון בתחרות אליפות ישראל 1956