פרק ל"ה
מאת משה ברק-גבת
מָשָה מִנִּבְכֵי חֶלְשוֹנוֹ
נְקוּפָה
במקום
פריפריה
periphery
בשעה שרוצים לציין את החלוקה הראשית של הארץ, מדגישים את "מרכז הארץ" וכל האזור סביבו על הערים שבו קרוי "הפריפריה".לעתים ניסו לקרוא להם "ערי השדה", כאילו אלה ישובים "בלב שדות" בניגוד למרכז הארץ שעיקרו בנינים. אך מכיוון שזה לא ביטא את המצב, הוסיפו להחזיק בשפה התקנית ובעגה במושג "פריפריה", כמעגל סביב מרכז העיר או סביב מרכז הארץ, אף כי זו מילה נוכרית, ארוכה – בת 5 הברות, שלא ניתנת להטיה בפעילויות ובזמנים שונים, לפי מסורת העברית. אנו מגדירים את ה"פריפריה" כאזור הרחב המקיף את המרכז העירוני או הארצי. מסיבה זו פניתי ל"הקפה", ו"היקף". רבים יודעים שהשורש של "הקפה" הוא "נקף" כדוגמת "הפלה" מ"נפל"; "הסעה" מ"נסע" וכו'. היה הגיוני על כן לאמץ את המונח "נקיפה" כדוגמת "נפילה" ו"נסיעה" אך הצורה הזו כבר בשימוש במובנים אחרים כמכות בעץ לצורך השרת הפרי, ומכות בלב בעת התלבטות "נקיפות מצפון" וכו'. אני מציע לשמור אמונים לפועל "נקף" הקשור ל"היקף" ולבחור מתוכו לפריפריה את המונח ש"נְקוּפָה" במשקל "פעולה" (פזורה, שדולה, פלוגה וכו') למשל: יש בארצנו יתרון כלכלי לתושבי המרכז לעומת תושבי הנקופה.אך בעברית ניתן ליצור ממונח זה שלשה אופני פעולה, תוך ניצול הבנינים השונים של הפועל נק"ף.בבנין פעל: נקפתי, נוקף, אקוף, נקוף והפירוש הוא: לעזב את המרכז לטובת הנקופה. למשל: אני נוקף את המגורים ברחוב אלנבי בתל אביב, לטובת צהלה.בבנין פיעל: ניקפתי; מנקף; אנקף; נקף; והפירוש הוא להעביר מישהו לנקופה. למשל; שטפון זרם העולים עם הקמת המדינה, נוצל לניקוף הדרום הנגב והגליל; או "ממשלות ישראל הוסיפו לנקף עולים והפכו בכך את הנקופה לארץ עולים חדשים ברמת חיים ירודהבבנין פועל: נוקפתי, מנוקף, אנוקף, והפירוש: זו עדותו של האדם אותו נוקפים. למשל:עולי אתיופיה ורוסיה נוקפו ישר מנתב"ג למקומות ששאפו להגדלת האוכלוסין, בהבטחה שלשם ינוקפו תעשיות שתקלוטנה אותם.