30 יום ללכתו של בן קריית חיים ישראל קסטנברג ז'ל

הנהלת ועד קרית חיים משתתפת בצער המשפחה

בצער רב ובכאב אנו מודיעים על לכתו של ישראל קסטנברג ז"ל

ישראל קסטנברג פעל במסירות ובהתנדבות למען קרית חיים בתחומים רבים ומגוונים. בין היתר, הקדיש את זמנו לניהול הארכיון ולשימור מורשת הקריה. בזכות תרומתו הרבה, זכה ישראל לתואר יקיר הקריה כהוקרה על עשייתו יוצאת הדופן ורבת השנים. הנהלת ועד קריית חיים, בראשות היו"ר צילה ברוך, מנכ"ל האגודה חיים סגל, עובדי האגודה ומתנדביה, מביעים את תנחומיהם הכנים למשפחת קסטנברג.

פועלו וזכרו יישארו חקוקים בלב תושבי הקריה לעד.
יהי זכרו ברוך.

בני קריית חיים ,ילידי שנת 1931.ישראל קסטנברג במרכז התמונה.

אלי רביד, ליישי :

ישראל קסטנברג ז'ל . מראשוני בניה של קריית חיים, יליד 1931 , היה בה שנים ארוכות פעיל חברתי ועשה לקידומה. הירבה להעלות מזיכרונותיו " באתר החופשי של בני קריית חיים". בני הקריה משתתפים בצער בני המשפחה.

כלת השמחה , רותי חשמן -דיכטר , מברכת את חברותיה וחבריה בני השמונים.

18.7.10 ישראל קסטנברג – מפגש ילידי 1931  { הודעה באתר ב "אתר החופשי של בני קריית חיים "}

בשנה הבאה עלינו לטובה שנת 2011  יהיו בני המחזור שלנו בני 80 .  לפי בקשת החברים לקחתי על עצמי לטפל בהכנת המפגש. בשלב הראשון אני זקוק למידע : שמות בני המחזור כיום, כתובת המגורים כיום, טלפונים ודוא"ל. העבירו לי מידע כפי שציינתי : לישראל קסטנברג שגר ברחוב משה שרת 9  קרית חיים מיקוד 26260

                                          טלפון  8720261          דוא"ל         [email protected]

בצער במות בן הקריה רמי זילברשטיין ז'ל

קבוצת האתלטיקה של " הפועל " קריית חיים. בשנות ה-50. רמי זילברשטיין במרכז התמונה.

אלי רביד , ליישי : רמי היה פעיל בוועד קריית חיים וניהל שנים רבות ,כיושב ראש ,בצוותא עם רעייתו שולה, את "בית יד לבנים " בקריית חיים ,בית אשר שימש אותנו שנים רבות לפעילויות לשמירת מורשת הקריה, להנצחת בניה שנפלו במלחמות ישראל , להתכנסויות ,פגישות חברים ולפעילויות חברתיות ותרבותיות מגוונות. אנו משתתפים בצער בני המשפחה .

הודעת וועד קריית חיים מיום 14.1.25 {מתוך האתר הרשמי של ועד קריית חיים}

בצער רב ובכאב אנו מודיעים על לכתו של רמי זילברשטיין ז"ל

הנהלת ועד קריית חיים משתתפת בצער המשפחה

רמי זילברשטיין היה חבר הנהלת ועד קריית חיים במשך שנים רבות, ופעל למען הקריה בהתנדבות ובמסירות אין קץ. בזכות תרומתו האדירה לקהילה, זכה רמי לתואר יקיר הקריה כהוקרה על פועלו רב השנים בקרית חיים. בנוסף, כיהן רמי במשך שנים רבות כיו"ר בית "יד לבנים" קריית חיים, שם הקדיש את זמנו ומרצו לזכר הנופלים ולחיזוק הקהילה. הנהלת ועד קריית חיים, בראשות היו"ר צילה ברוך, מנכ"ל האגודה חיים סגל, עובדי האגודה ומתנדביה, מביעים את תנחומיהם הכנים והעמוקים למשפחת זילברשטיין. פועלו ייזכר לדורות, ותרומתו תמשיך להאיר את דרכם של רבים.
יהי זכרו ברוך.

צביה ברק : שלוש שנים ללכתו של אבישי ברק

אתמול , יום ששי 10.1.25 התכנסו בני המשפחה וחברים והעלו זיכרונות מאבישי.

בין היתר, הוקראה ברכה זו , של אבישי מיום 30.5.1999, למשפחות ברק-שפר להולדת נטע.

ושרנו ליד קברו את השיר " אתם זוכרים את השירים" שכה אהב לשיר.

אתם זוכרים את השירים
שר : חנן יובל
מילים: יהונתן גפן
לחן: חנן יובל

אתם זוכרים את השירים
ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים
מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים
היינו לפעמים שרים.

אתם זוכרים את הטיול
עם המדריך ההוא שאול
ואיך אהרונצ'יק הבריון
היה לוחץ אקורדיון
וגם צועק בקול אדיר:
"עכשיו כולם, כולם לשיר".

ובלילות הכי קרים
היינו סתם מאושרים
עם בדל סיגריה ראשונה,
לוקחים ללב ולריאות
משתעלים ושואלים,
ומחכים להפתעות.

ביום שישי על הגדר
עם הידיים בכיסים
ואליהו השמן
אומר מילים נורא גסים,
אבל בחושך לא ראו
איך שהסמקנו וגם הוא.

עומדים שעות ומביטים
על אריאלה הקטנה
ואיך עסיס אבטיחים
מכתים את לובן חולצתה
ואת ליבנו התמים
אשר רוקד לעומתה.

אתם זוכרים את השדות,
הנרקיסים בשבתות,
הכל עבר כל כך מהר
וקצת קשה להיזכר
איך פעם זה היה פשוט
לשיר לחיות ולא למות.

אתם זוכרים את השירים
ששרנו אז, את שמי הפז,
אתם זוכרים בערבים
מתחת גג של כוכבים
עם חברות וחברים
היינו לפעמים שרים.
 

בצער על מות שלומית ניצן ז'ל

דבורה { דבוי'שה } גוטמכר -סלפ:

שלומית חברתנו , אלמנתו של אהרון מינץ-ניצן ז'ל , חברנו מבית הספר בקריית חיים, בתנועת " הנוער העובד" ,

ובקבוץ עין גדי הלכה לעולמה. יהי זכרה ברוך.

אנו משתתפים בצער כל בני המשפחה.

חמש שנים בלי מנו ברק ז'ל בן קריית חיים.

על החליל מני גל עורך טכס האזכרה. סרטון מאזכרה בעין גדי ביום 20.12.24 .

רב ניצב שלמה אהרונישקי, מפכ'ל המשטרה לשעבר .מחיאות כפיים לזכרו של ניצב מישנה מנו ברק. סרטון.

בני משפחה וחברים.

פנס בודד חוה אלברשטיין העברה מ"שירונט"
מילים: חיים גורי ויוסף דר
לחן: סשה ארגוב


היה היה פנס בודד בקצה שכונה
והוא האיר את ילדותנו הקטנה
והוא האיר את משחקי המחבואים
ולאורו היו הקדרים באים.

כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב"
היה קולה של אמא רץ בתחנוניו:
"הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, אמא, רק עוד רגע קט
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לשחק מעט אפילו" –
אבל תחנונינו לא הועילו.

היה היה פנס בודד בקצה שכונה
ועל ידו גדר, ושער וגינה,
ושם אמרתי לה את שאומרים כולם
על מפתני כל הבנות שבעולם.
וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה,
רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה –
אמרה: "סליחה, יש לי בחינה בסמינר,
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר".
"רק עוד רגע, רינה, רק שניה אחת,
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לפטפט מעט אפילו" –
אבל תחנוני אז לא הועילו.

היה היה פנס בודד – חלפו שנים
ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים
והשכונות מצאו מקלט בפזמונים,
אבל אותם קולות ברחוב ובגנים.
וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו
והחצר כולה מלאה בשריקותיו,
אני יוצא אל המרפסת וקורא:
"שמע ילד, לך הביתה או אני יורד".
"רק עוד רגע, ילד, רק עוד רגע קט
לא נורא, שחק קצת, צעק – אבל מעט".
אז רציתי להפחיד אותו כאילו –
אבל לא ירדתי אפילו.
 

ישראל זיסק: לזכר הבן שלנו האהוב סרן נריה זיסק הי'ד

לפני 11 חודשים נריה הבן שלנו האהוב

נפל בקרב בעזה על הגנת המולדת.

סרן נריה זיסק הי"ד,

גיבור ישראל.

יהי זכרו ברוך.

דמעות של ילדים

שיר לזכרו של סרן נריה זיסק .נפל בקרב במלחמת "חרבות הברזל" .מילים לחן ושירה: נלי סולומון .

העברה מהאתר של שיאל רייך.

עיבוד והפקה: שרון רייז פסנתר: נלי סולומון גיטרות: שיאל רייך קחון: יובל קרליבך שייקר: אוהד רביב תיכנותים וקלידים: שרון רייז קולות: נלי סולומון, שיאל רייך, יובל קרליבך, אוהד רביב, שחף המר. הקלטות ומיקס : שרון רייז בגלים גרפיקה : רוני לוין עריכת קליפ: שיאל רייך חבר שלא יכל להשתתף עקב הלחימה: גיא ברבן .

מילים :

השדות כבר ריקים מדמעות של לוחמים ואוסף זיכרונות ממשחק ילדים .פזמון :ואולי ניפגש מחר או היום שנדע מתי נגמר כל הצער הזה הבתים כבר ריקים מקולות של המונים ונשארתי לבד לחשוב שאולי .פזמון :שכבר לא נפגש מחר או היום שנדע מתי נגמר כל הצער הזה ×2 .אחי היקר אזכור אותך תמיד אחי היקר אזכור אותך תמיד נריה היקר נזכור אותך תמיד נר שמאיר מתוך אפלה. פזמון :שכבר לא נפגש מחר או היום שנדע מתי נגמר כל הצער הזה ×4.

מתוך אתר יזכור -משרד הבטחון.

519428

סרן

נריה זיסק

בן גלית וישראל דוד

חיל שריון

נפל ביום ט"ו בטבת תשפ"ד (27.12.2023)

בן 24 בנופלו

מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי משואות יצחק

סיפור חייו של נריה

בנם של גלית וישראל דוד. נולד ביום י"א בתשרי תש"ס (21.9.1999) במשואות יצחק. אח לדביר, עטרה, שלומציון, תפארת, ארגמן, שלהבת וטוהר.

ביום 16.10.2023 התגייס למילואים ושירת בחיל שריון.

סגן נריה זיסק נפל בקרב ביום ט"ו בטבת תשפ"ד (27.12.2023). בן עשרים וארבע בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי משואות יצחק. הותיר אחריו הורים ושבעה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

מהעיתונות 27.12.23.

צה"ל התיר היום (חמישי) לפרסום כי סרן (מיל׳) נריה זיסק, בן 24, ממשואות יצחק, מפל״ג שריון בגדוד 52, עוצבת ׳עקבות הברזל׳ (401), נפל בקרב במרכז הרצועה כתוצאה מהפעלת מטען על הכוח.

בני קריית חיים משתתפים בצער בן הקריה אסף אגמון ובני משפחתו במות נכדו גור קהתי ז'ל.

יגאל ברק: העברה מ"הארץ " מיום 21.11.24. ידיעה של יניב קובוביץ ועופר אדרת.

סמל גור קהתי, שנהרג בתקרית

לוחם חטיבת גולני, סמל גור קהתי ז'ל

החייל שנהרג אתמול (יום רביעי 20.11.24 ) בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון היה חלק מכוח צה"ל שאבטח את כניסתו של זאב ארליך לשטח הלחימה בניגוד לפקודות. ארליך, אזרח בן 71, הוכנס ללבנון לצורך ביקור פרטי במבצר עתיק מתוך סקרנות ולא למטרות מבצעיות כפי שטענו תחילה בצה"ל – ונהרג בהיתקלות. מי שליווה אותו היה כוח בגדוד 13 של גולני. סמל גור קהתי, לוחם בגדוד בן 20 מניר בנים, נהרג. רמ"ט גולני, אלוף משנה במילואים יואב ירום, שהכניס את ארליך לשטח בניגוד לנהלים, נפצע בינוני וקצין נוסף בגדוד מאושפז במצב קשה.

קהתי הוא בנם של רון קהתי, ארכיאולוג ואיש רשות העתיקות לשעבר, ומעין אגמון קהתי, מטפלת באמנות. הוא אח לנטע, אביגיל, עברי ועירא. אביו כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "בצער רב, אנחנו נאלצים לבשר שגור קהתי, בננו האהוב, נהרג אתמול בלבנון במהלך שירותו בגולני". הלווייתו תיערך היום ב-15:00 בבית העלמין בניר בנים.

"העגורים הלבנים". לזכר חיילינו הגיבורים.

שירם של יאן פרנקל ורסול גמזטוב. תירגום לעברית : זאב גייזל. שר : דימיטרי לייקין.

בצער על מות בן קריית חיים דני קמפל ז'ל.

אלי רביד, ליישי : דני קמפל , יליד 1937, הלך לעולמו. משפחת קמפל , ההורים יעקב ואסתר גרה ברחוב י'ח מספר 6 { היום רחוב אהרון ציזלינג }בקרית חיים , עם ילדיהם שושנה ודני. עם דני היינו ב"גן טובה " ,למדנו בבית הספר עממי א'{ ארלוזורוב },ובית הספר התיכון.גדלנו יחד בקריה עד התגייסותנו לצבא. דני היה חניך תנועת " השומר הצעיר ", בקבוצת הנערות והנערים שהקימו את קבוץ נירים. היטיב לרקוד. בלט בכישרונותיו ואהבותיו לחיות ולטבע. הקים את ביתו בנחלת יהודה { ראשון לציון } ובחצרו גידל סוסים ובעלי חיים רבים. במקצועו היה יזם ואדריכל נוף .

אנו משתתפים בצער בני המשפחה.

דן קמפל ז'ל { 1937-2024},בחזית התמונה , משמאל , לצידו של יוסי חסין ז'ל חברו הטוב שנים ארוכות.

מיכל רימון: אמיר אחי הצעיר .לזכרו של אמיר כפתורי ,לוחם חיל השריון בן קריית חיים שנפל במלחמת יום כיפור 1973.

עירית רימון -ניידורף: לזכרו של הדוד שלי, סמ'ר אמיר כפתורי, בן קריית חיים , שנפל במלחמת יום כיפור. העברה מ" זיכרונות ילדות קריית חיים" { פורסם לראשונה אוקטובר 2023}.

רק לפני שנה ציינו 50 שנה למלחמת יום כיפור – המלחמה שהייתה תוצאת המחדל הגדול הראשון.במשך 50 שנה אמא שלי חיכתה לרגע שיהיו לה מספיק כוחות להנציח את אחיה האהוב, סמ"ר אמיר כפתורי ז"ל, שנפל באותה מלחמה ארורה.השיר "אמיר, אחי הצעיר", נולד ממיזוג כישרונות נדיר, ובראשם של המלחינה, כלת פרס ישראל, Nurit Hirsh, המשורר Amir Tomer, הזמרת Mika Einav, המעבד Soof Sela, הנגנים:

חן שנהרAvner KelmerTami WatermanShuli Waterman ואני .טכנאי הסאונד Yaron Aldema.

שבוע לאחר יציאת השיר, קרה המחדל הגדול הנוראי השני. מוזמנים להאזין לשיר.

מיקה עינב , העברה מאתר מיקה עינב , ספטמבר 2023 :

סמ"ר אמיר כפתורי ז"ל היה בן 21, כשנפצע בסיני במהלך מלחמת יום כיפור. 7 שבועות נאבק בבית החולים בגבורה ולבסוף מת מפצעיו ב22.12.1973, נר שלישי של חנוכה. בחלוף 50 שנה, זכינו משפחתי ואני להנציחו יחד בשיר שנכתב במיוחד לזכרו. תודה לכל מי שלקח חלק ביצירה הזו. היוזמה של מיכל רימון – אחותו הגדולה של אמיר, המילים הרגישות של עמיר תומר, הלחן הנפלא של נורית הירש, העיבוד היפהפה של סוף סלע, נגינתה הנשגבת של עירית רימון – אחייניתו של אמיר, והביצוע המתמסר של כל הנגנים והמשתתפים; נדמה כי הכול התחבר והתמזג ברגישות ובדיוק רב לכדי יצירה רבת משמעות עבורנו, שהייתה צריכה לצאת לעולם בדיוק עכשיו. ממשיכים במסע של חיינו, עם אמיר בלב. עם תקווה ועם מחויבות לטוב. לא שוכחים. קרדיטים: מילים – עמיר תומר .לחן – נורית הירש .עיבוד – סוף סלע .שירה – מיקה עינב .פסנתר – עירית רימון ניידורף .כינור – חן שנהר. כינור – אבנר קלמר .ויולה – שולי ווטרמן .צ'לו – תמי ווטרמן .הקלטה ומיקס – ירון אלדמע .מאסטרינג – ארן לביא .צילום ועריכה – אביעד פוקס. הוקלט באולפן המקסים של יואב פולצ'ק בתל אביב

אלי רביד, ליישי : בשל המלחמה המתנהלת יום ולילה מאז 6.10.23 למען בטחון מדינת ישראל ואזרחיה , " מלחמת חרבות ברזל " ,בוטלה עצרת הגבורה והזיכרון לזכר חללי חיל השריון שהייתה אמורה להתקיים ביום 15.10.24.נזכור את כולם.

דולק אהרון אומשוויף עמישב ז'ל {1.7.1914 -9.10.1998 }

מחנך ואיש תרבות הספורט , 26 שנים ללכתו

העברה מ"היכל התהילה " כדורסל נשים בישראל.

  • מאמן הנבחרת הלאומית הראשונה של ישראל בכדורסל נשים. הנבחרת יצגה את ישראל באליפות אירופה כדורסל נשים שהתקיימה בבודפשט – הונגריה בשנת 1950. אימן את נבחרות הנוער בכדורסל ובכדורעף, שייצגו את ישראל באירופה, בפסטיבל הנוער הדמוקרטי בפראג בשנת 1947.
  • נולד בלבוב – פולין. גובה: 1.81מ'. שיחק כרכז ובכל תפקיד בהתאם לנדרש. הצטיין בראיית משחק, זריזות, התקפה, קליעות וריבאונד. בכדורעף הצטיין בעיקר בהנחתות. בגיל 14 (1928) הצטרף לאגודת הספורט היהודית "דרור", והיה ספורטאי רב גוני מצטיין, בעיקר במשחקי כדורעף וכדורסל ואתלטיקה קלה.
  • לאחר סיום לימודיו בתיכון, למד הנדסה אזרחית בפוליטכניקום, ובמקביל – הוסמך כמדריך וכמורה לחינוך גופני.
  • בגיל 21 (1935) הגיע לארץ למכביה השניה, נשאר בארץ ועד מהרה השתלב כשחקן כדורעף וכדורסל בהפועל חיפה. ששלטה בשני ענפים אלה במשך 10 שנים (1935 – 1945). בשנת 1937 השתתף באולימפיאדת ספורט הפועלים באנטוורפן שבבלגיה. בשנים 1948 – 1950 שירת בחטיבת כרמלי.
  •  ריכז את אגודת הפועל חיפה מבחינה מקצועית, ארגונית וכמזכיר עד גיל 63 (1977). בשנים 1977 – 1987 היה מנהלו של היכל הספורט החדש ברוממה בחיפה.
  • במקביל לפעילותו בהפועל חיפה, בשנת 1940 החל לעבוד כמורה לחינוך גופני בבהי"ס המקצועי והימי בחיפה ובתיכון קרית חיים. בשנת 1959 מונה לתפקיד מפקח על החינוך הגופני במחוז חיפה. פעל לקידום מעמדם של המורים, לשיפור ההוראה ולקידום החינוך הגופני בבתיה"ס. דאג לבניית מתקני ספורט חדשים ופעל רבות לשילוב הקהילה בפעילויות בתיה"ס. בשנות ה-60 נשלח מטעם משרד החוץ והפועל לארגן אירועים ומיפגנים בארצות אפריקה שזכו לעצמאות.
  • זכה בעיטורים על פעליו: מדליית הכבוד "איש כפועלו" ו"עיטור הגבורות" מהפועל, יקיר חיפה ועיטור העיר חיפה על מפעל חיים בספורט העירוני, יקיר ארגון מורי החינוך הגופני. זכה באותות הצטיינות והוקרה מממשלת צ'אד (עיטור האבירות) על אירגון יום העצמאות של צ'אד בשנת 1963 ומממשלת סנגאל קיבל מדליה על ארגון מפגן הפתיחה של משחקי אפריקה – האולימפיאדה האפריקאית 1964.
  • תחביבים: ספורט ונגינה במנדולינה.
  • אבא ל-3: קרי, איילת ואמיר. בת זוג: מילכה שוורץ אומשווייף עמישב – כדורסלנית. שחקנית הנבחרת הלאומית הראשונה של ישראל בכדורסל 1950. יצגה את ישראל באליפות אירופה כדורסל נשים שהתקיימה בבודפשט – הונגריה. אשתו הראשונה, נעמי שוורץ אומשווייף ז"ל, היתה שחקנית כדורסל וכדורעף באגודת הספורט היהודית "דרור" בלבוב – פולין, ולאחר עלייתה לארץ (1935) בהפועל חיפה. אחיינו, צבי אומשווייף ז"ל, טייס חיל האויר וקברניט אל-על, היה שחקן כדורעף בנבחרת ישראל וכדורסל בהפועל עין המפרץ. נכדתו, שירה בן ברק, כדורסלנית נבחרת הנערות 2009. נינתו, הנכדה של קרי – ליאור דרוק, היא אלופת ישראל בסייף (רומח) לקדטיות ונערות 2018-2019
  • דולק אהרון אומשווייף עמישב נפטר ב-9.10.1998 היה סמל ליושר ולצניעות, מסור ואוהב אדם.

אלי רביד, ליישי :

חלפו 26 שנים ללכתו של דולק שהיה מורה לחינוך גופני , אהוב ומוערך על רבים מבנות ובני קריית חיים בשנות ה-40-50 של המאה הקודמת. הייתי תלמידו מאז ימי בית ספר עממי א' { "ארלוזרוב "} בקרית חיים וכנער גם בבית הספר בסמ'ת בחיפה. דולק היה ספורטאי רב תחומי, הדריך וקידם רבים להישגים ספורטיביים בענפים אישיים וקבוצתיים וגם ראה בספורט לאלפים { "ספורט עממי "}ערך חינוכי ותרבותי רב לכלל החברה בישראל. באישיותו , בכישוריו ומומחיותו הרב גונית ,דולק נטע בי את האהבה לספורט והיה מהמורים שנשארתי בקשר עימם משך שנים ארוכות .מראשית דרכו בארץ התגורר דולק בחיפה ,פעל ועשה רבות לקידומה של העיר ותושביה בתחום החינוך והספורט , במגוון רחב של תפקידים מרכזיים ובעלי השפעה.

התמונה מארכיון התמונות של ה"אתר החופשי של בני קריית חיים."