כתבות קודמות:
13.6.10 עלי כהן :
ממילא – מ 1948 עד 2007 (מהמצגות של יגאל מורג)
27.5.10 עלי כהן :
אודות קו- 7 לתלפיות מ- 1948 ועד היום + אוטובוס קו-7 מוגן רשת-1948
17.6.10 :
עוד תמונה של אוטובוס "מרושת" בקו-7 בי-ם סוף 1947
8.5.10 עלי כהן :
שוד המשוריינים בבאב אל וואד (שער הגיא)
18.10.09 עלי כהן :
משירי הרחוב של דרורה חבקין ועד הפיגוע ברחוב בן יהודה 1948
16.10.09 עלי כהן > המצגת של אורי נווה על הר הצופים :
התמונה צולמה בהנחת אבן הפינה לתחנת הכח בנהריים, העומד הגבוה בשמאל התמונה הינו מסעוד מלכא שביתו עדיין עומד ברחוב א. מס.81. מסעוד היה יליד טבריה והיה ראשון עובדי הכפיים בסולל בונה, שנים רבות עד ליציאתו לגמלאות, עבד בבתי המלאכה שהיו במפרץ חיפה, הקים משפחה ענפה כשנכדו הוא ראש אמ"ן האלוף מלכא את התמונה העביר לנו נכדו שוקי אילת שהוא בנה של ויקטוריה, שהייתה אחת מבנותיו של מסעוד.
ליד הבית של מסעוד מלכא – אבישי ובעלת הבית חנה מלכא :
התמונה צולמה בהנחת אבן הפינה לתחנת הכח בנהריים, העומד הגבוה בשמאל התמונה הינו מסעוד מלכא שביתו עדיין עומד ברחוב א. מס.81. מסעוד היה יליד טבריה והיה ראשון עובדי הכפיים בסולל בונה, שנים רבות עד ליציאתו לגמלאות, עבד בבתי המלאכה שהיו במפרץ חיפה, הקים משפחה ענפה כשנכדו הוא ראש אמ"ן האלוף מלכא את התמונה העביר לנו נכדו שוקי אילת שהוא בנה של ויקטוריה, שהייתה אחת מבנותיו של מסעוד.
ליד הבית של מסעוד מלכא : אבישי ובעלת הבית חנה מלכא : מסעוד מלכא היה הקרייתי הראשון שעבד בסולל בונה…….לא כמנהל, אלא פועל ממש. בנו דוד הלך לקיבוץ אלונים, בנו מאיר היה הנער חניך הראשון בחברת החשמל,אהרון עבד בסולל בונה. חנה עלתה מצ'כיה ונישאה למאיר, גרה עד היום בבית המשפחה. רוני מלכא בכיר בשמורות הטבע ,ועמוס מלכא בנו של של אהרון ,הוא ראש אמ"ן במיל. = משפחה לתפארת
—אבישי
החצר האחורית וסוכת האירועים המשפחתית
התמונה צולמה בהנחת אבן הפינה לתחנת הכח בנהריים, העומד הגבוה בשמאל התמונה הינו מסעוד מלכא שביתו עדיין עומד ברחוב א. מס.81. מסעוד היה יליד טבריה והיה ראשון עובדי הכפיים בסולל בונה, שנים רבות עד ליציאתו לגמלאות, עבד בבתי המלאכה שהיו במפרץ חיפה, הקים משפחה ענפה כשנכדו הוא ראש אמ"ן האלוף מלכא את התמונה העביר לנו נכדו שוקי אילת שהוא בנה של ויקטוריה, שהייתה אחת מבנותיו של מסעוד.
ליד הבית של מסעוד מלכא : אבישי ובעלת הבית חנה מלכא :
מסעוד מלכא היה הקרייתי הראשון שעבד בסולל בונה…….לא כמנהל, אלא פועל ממש. בנו דוד הלך לקיבוץ אלונים, בנו מאיר היה הנער חניך הראשון בחברת החשמל,אהרון עבד בסולל בונה. חנה עלתה מצ'כיה ונישאה למאיר, גרה עד היום בבית המשפחה. רוני מלכא בכיר בשמורות הטבע ,ועמוס מלכא בנו של של אהרון , הוא ראש אמ"ן במיל. = משפחה לתפארת
אבישי
החצר האחורית וסוכת האירועים המשפחתית
אני מצטרף לכל מילה שכתב מנהל תיכון
קרית חיים על מנו ברק. למרות שהוא לא
היה בקבוצה שלנו בתנועה המאוחדת,{ההפסד שלו…}
הלוואי ומדינתנו הייתה משופעת במתנדבים, ובני
אדם, ואידיאליסטים, כמו מנו חברנו.
פגישתי הראשונה עם "קוניאק" 4.7.06 מאת גייזי שביט.
לפני מספר שנים ,נתקלתי באינטרנט בשם "קוניאק" בן קרית חיים, כתבתי לו ושאלתי אם הוא אמנון , קרייתי בן גילי המכונה קוניאק ? הוא השיב לי : "לצערי איני הקוניאק שאתה מחפש, אבל אני מכיר אותך ויודע מי אתה……כשהייתי ילד בת הדודה שלי רחל ישראלי, ואחותי עמליה, הזכירו את שמך בביתנו וכך התוודעתי לקיומך…."
ובהמשך מכתב מעניין שקבלתי מנועם מזריצקי (שם נעורים) לפני מספר חודשים, ושם במכתב
Geyzi,
The Hebrew came 'clean' and it was my
pleasure reading your positive response.
Yes, our first born was Eliezer Miziritzki, 1930.
You have posted on the kirya-team.org.il site a few pictures that included his
image with subtitle.
We all have fun memories from home and
surrounding. In kibbutz Baari, about 1961, we were in a 'Work Camp' or
MaChana Avoda (sounds terrible when translated literally…) when a
group from Nechal Oz arrived on a sunny Saturday morning asking for Danny Cohen
(or Kohen). We said that none of us would be Danny Cohen. We were
all in front of the dinning hall, ready to depart on a 'free' organized
trip.
The young lady in the group repeated the inquiry:
"Are you from Kiryat Chaim?" "Yes, we are (proud to be)." "Noer
Ha'Oved?" "You bet we are." "No Danny Cohen with you?" "No,
we do not have any Danny Cohen."
Suddenly some one jumped, probably Gidi or Chilik, "She
is asking for Cognac!!!" That was obviously Mrs. Rachel Levi (Liebush's
wife, Amelia's cousin) with company, and we did not or could not, for the
life in us, even respond properly…
Changing the subject.
It is a small world. If you decent a flight of
stairs and knock on Number 47, you might have Eva or Dr. Eitan Zimmer at the
door. Please say Hi to Eitan (1945, sister Ester 1944, Leah,
now Leitner, grew up at the same second floor building, Rechov MB?) for me,
he was from the other side of the tracks, but we never held that against
him…
Have a great Independence Day. We do remember the
silver platter. I actually had large tears in my eyes in Latron's
old British forte, currently the Armed Corp museum, reading
Nathan Alterman's poem.
Noam.
"עם עמליה-האחות של קוניאק ז"ל "
לזכר דני כהן על הקבר הטרי הלוויה
טלה צימרמן-כלתו של שמואל צימרמן
גייזי : וידאו > בית צימרמן
חיה בתו של שמואל צימרמן התגוררה בחיפה ובנה למד בבית הספר הריאלי שם הוא היה תלמידה של המורה יעל איתיאל חרלף וכך התוודעה יעל לחיה צימרמן ולמשפחתה, יואל אחיה של חיה המשיך את המסורת בחקלאות בבית ובמשק של אביו ביבניאל-הוא דבק בחקלאות כדרך חיים על פי הכרתו הציונית("מי שמעבד את אדמת ארץ ישראל הוא יהיה בעליה של הארץ") צ'מני יסוד ,אלי מירקין ואני שלושה קרייתים ,חיילי נחל נשלחנו לבית דאראס למדרשה החקלאית ומפקדנו היה יואל צימרמן המבוגר מאיתנו בשנה. יואל התחתן עם טלה בת קיבוץ אפיקים ציירת פעלתנית, יואל הביא את הקמח וטלה הביאה את הרוח ואת הצבעוניות לבית הישן ולחיי המשפחה, נסיבות החיים הפגישו בין יעל וטלה שנקשרו כחברות בקשרים אמיצים, שהביאו אותנו לביתם מעת לעת,הבית הישן של שמואל צימרמן שופץ והתווספו אליו אגפים נוספים, אותם מלאה טלה בצבעוניות רבה כיד דמיונה העשיר, עד שיואל נאלץ לעזוב את עבודת המשק בגלל מחלה קשה,הוא התפרנס ממטע שקדים מטופל בציוד מודרני ומשוכלל . צמוד לבית נשארה החצר והמשק הישנים של אביו שמואל צימרמן, בית וחצר של מעל 100 שנות ציונות.
נזכור את חברינו היקרים שמסרו את נפשם בהגנת הגליל
ישראל
אל"מ מיל. מזיאד עבאס > תמונת מצב לשיירה
מיכה עמית:מתוך הספר עושים מדינה של דודו דיין
עמוד 1 > http://www.pbase.com/geyzi/image/94780194/original
עמוד 2 > http://www.pbase.com/geyzi/image/94780196
עמוד 3 > http://www.pbase.com/geyzi/image/94780198
64 שניםלקרבשיירתיחיעם. מאתגייזישביט
שיירת יחיעם נקלעה למצב חסר סיכויים, אבל בניגוד לכל הסיכויים המשיכו הלוחמים הנצורים להלחם בגבורה עד מותם.מעטים שרדו את הקרב: המשוריין פורץ המחסומים הגיע תוך קרבות אש עזים מעבר למחסומים שפרץ והמשיך עד יחיעם,במשוריין נהרג לוחם אחד,איתן זית מפקד השיירה , ראובן ויצריבר נהג המשוריין מספר את סיפורו בקטע הוידאו המצורף.ניצולים נוספים היו אלה שהצליחו להסתובב לאחור ולסגת מגיא ההריגה. אוטובוס הלוחמים והרכבים האחרים נפגעו טוטלית והלוחמים ניהלו את הקרב עד מותם. על סיפור הגבורה של עמיקם כספי שנחלץ מהאוטובוס והגיע תשוש ופצוע ליחיעם בסרט הוידאו המצורף. 47 לוחמים נפלו בקרב , ביניהם 17 מבני קרית חיים, האסון הכבד הכה בהלם את אנשי הקריה, המשפחותוהחברים, אבל הייתה זו רק תחילת הדרך לעצמאות, עליה שילמה הקריה במחיר מיטב בניה. יהי זכרם נצור ושמור בליבותנו.
גייזי
יואב בלום-הסיפור האישי של אבי: חיים ז"ל-ניצול שיירת יחיעם
אורי יסוד >טקס הזיכרון השנתי בקן השומר הצעיר
אורן יהודה צילם את רחוב השיירה(ח') בקרית חיים
@jpg.jpg){kind=link}
