כותרות בזוית אחרת מס.94

???? ?? ????

???? ?? ???? ?????? ????? ?? ???? ??????

?? ?????? ?????? ????? ?????

????? ???? ???? ?????25.11.2010 ??? ?????

??? ????:??? ??? ??? ??????

              ???? ????  ???? 26.11.2010 

 

??? ????? ????? ?????

??? ?? ??? ?????

??? ??? ??? ??????

??? ????? ??? ??? 

 

??? ???? ?????

????? ?? ?? ????

?? ???? ???? ????

???????????? ?????

 

???? ?? ?????

?? ???? ?? ??????

??? ????? ???? ????

?? ???? ??????

 

??? ???? ???? ?????

??? ?? ???????

???? ??? ??????

?? ????? ???????

 

??? ?? ???? ?????

????? ?? ????

?????? ??????

????? ????? ???

 

??? ???? ????

26.11.2010

 

 

 

אורי פאר:דברים בטכס קבלת אות יקירי קרית חיים 2010

יש לי סו"ד ועוד שלוש והוא כל כך נפלא:     

שמחת חיים, בריאות ואהבה גדולה. 

זה האור יאיר דרכי משחר נעורי,

אותו באהבה רבה העבירו לי הורי.

 

               והנה, לא לפתע, אני מוצא עצמי חושב

              שהעולם יפה – בעיקר, כשמסתכלים על הסובב

               וכל אשר עשיתי ויצרתי בשתי ידי וברוחי

               ולפעמים גם ברוב מאמץ, עד כלות כוחי –

 

כל אלה היו כדי לעזור, לתרום וכן, לתת.

ולהיטיב עם כולם וגם, כן גם – חן לשאת.

כי כך לימדתני אימי היקרה על אנשים

שהעולם הרבה יותר יפה, כשיש חיוך על הפנים.

ועל כן תמיד, כך ביידיש אמרה וחייכה:

"שא חן בעיני אנשים ותבוא עליך ברכה!"

                         

         ועוד ירושה לי נתנו הורי היקרים – טובה מכל הון:

         לעבוד, לתקן, לבנות ולגַנן ובעיקר: לכל בעיה להביא פתרון.

         כי עבודה והתעסקות ועשייה – תמיד –  בכל זמן ועת

         הם טעם החיים – יסוד כל הנאה: להצליח לעשות את.

 

                         אבל בעיקר, כשמדברים כך, בינינו, בין החברים

                         בואו נשים ממש על השולחן את הדברים:

                         לתת למשפחה – לילדים ולנכדים – זה ברור מאליו

                         אבל לתת לקהילה ולחברה – לא פחות חשוב ומוטב.

 

ועשייה ציבורית, שממלאת את ליבי, בעיקר בימי ד' בערבים,

לעלות על הבמה, לחייך ולברך: ערב טוב, אנשים טובים.

כי חיוך אתה מעלה על השפתיים

וברק אתה מביא אל העיניים,

 

ואת נר הזיכרון לזכר הבנים שנפלו במערכות

אתה מדליק ומלבה ולא נותן לזיכרון להימחות.

כן, חברים, יד לבנים ולהגנה הוא שלהבת הנר

שבמעשי הצנועים אני דואג שתיזכר ותישמר.

 

                        יש לי סו"ד ועוד שלוש והוא כל כך נפלא:

                        שמחת חיים, בריאות ואהבה גדולה.

                        זה האור יאיר דרכי משחר נעורי,

                        אותו באהבה רבה העבירו לי הורי.

 

ועל כן, במעמד נכבד זה, אני מבקש להודות

לכל מי שהוקיר אותי ואת האמת דאג לגלות:

לרמי ולשולה ולכל חברָי בהנהלת בית יד לבנים ולהגנה – תודה לכולכם!

לשרקה יו"ר סניף האגודה למלחמה בסרטן בקדית חיים,

לציפי חורש, יו"ר הועדה  ולקרן, המנוע המפעיל של יקיר קרית חיים

תודה, תודה וברכה חמה לכולכם. אני אוהב אתכם

גייזי:אלבום ומצגת צילומים מטכס חלוקת אות יקירי קרית חיים 2010

אלבום צילומים מן הטכס

 

מצגת תמונות האלבום

 

 במסגרת הטכס ציינו המנחים את האתר שלנו ושיבחו אותו על פועלו לשימור רוח הקריה ותעוד האירועים.

גייזי: אני רואה את עצמי  כנציג של רבים מאד שהשקיעו סייעו עודדו ותרמו למצבו של האתר וליעודו

  אבישי ברק, יורם סתו,נילי דיסקין,משה ברק,אורי יסוד,יוסי וולך, רות קדרי, רות ריכטר,אורה יוליוס,מוטקה ברק,שי גדיש שמוליק פרידלר,צוויגי,-רשימה מייצגת של עוד רבים ששמותיהם חקוקים בין דפי האתר-יבורכו כולם

  

איך לדפדף בגלריה   

 האלבום נפתח בתמונות זעירות  >  קליק על תמונה קטנה מגדיל

אותה   אפשר לנוע בין התמונות הגדולות  באמצעות הסימון למעלה  next   prev.

ולמטה בצד ימין.  >   קליק על תמונה מוגדלת מחזיר אל התמונות

 הזעירות > אחרי שחוזרים לתמונות זעירות , מומלץ לבחור את  ALL

  בשורת מספרי הדפים למעלה = בחירה זו תכניס את כל התמונות לדף אחד

 

      

אשר רון/בחמוצקי: סיפורים של הדוד שמחה

רצ"ב המשך סיפורו של שמחה גראנייעוויטש , " נחמה בדמדומי ערב " .

אני מניח שלפחות מורה אחד/ת קראו את הסיפור . אולי גם תלמיד/ה או מי שהיו פעם תלמידים ,

נחמה בדמדומי ערב – (המשך משבוע שעבר)

אני….קול דקיק של ילד הדהד בין ארבע הקירות . הילד ממשיך , מה יש לו למורה ? האם אין המורה מכירני ?  שתי עיניים אוהבות ותמימות קרבו וחבקוהו במבט החם  .שפירא חש שמחשבותיו הקודרות מתפזרות לכל עבר כפקעות  עשן סיגריות  בהיפתח חלון.  כן,  הוא היה מתלמידיו , משה היה שמו , עיניים מאירות , שחורות  וסנטר מחודד  .והוא באמת אהב אותו . בעקשנות ילדותית , לא רצה לזוז ממנו למרות ששפירא ניסה לגרש אותו ממנו כמו את יתר הילדים . את משה לא רצה  להרחיק וחיפש דרך כיצד יחדור לנשמתו .   התעמת עם מסירות נפש כזו ,  כנועה . שפירא כה מרוגש היה עד דמעות , היה בעצמו מתפלא : "במה זכיתי באהבה כזו , אצל הילד הזה ? " משה הקטן חיכה לו תמיד אצל דלת בית-הספר וליווה אותו בדרכו הביתה .הוא היווה בשביל שפירא סוד גדול  שלשווא התאמץ לפצחו . אפילו כשהיה מענישו על דבר מה פעוט , היו עיניו  גוצצות ממסירות . כמו כלב מוכה ע"י אדונו ומשפיל ראשו אל רגליו .    היום הוא בא לביקור היות ושפירא הנו המורה " שלו " . הביא איתו את אחיו הצעיר ממנו  כדי להראות לו מיהו המורה הטוב שלו .  רגע אחד נזכר שפירא בכל חטאיו נגד הנער הזה   והתחרט מאוד . " אפילו אלי הביתה ,טען בצער אל עצמו , מדוע לא נתתי לו להיכנס .  כלומר התביישתי בחדרי המוזנח , כדי שלא יספר אחר כך להוריו ,כיצד חי המורה  באיזה חדר . כה הרבה רע גרמתי לו והוא הקטן , לא נבהל כלל , הוא טיפס על המדרגות פעם , פעמיים עד שבכל זאת נכנס למורה שלו.    ומי זוכר אותו עתה  פה בסביבה , באדישות היום -ראשונית ? מי נזכר בו ? שוב אותו ילד שבא עם אחיו הקטן לראות מה שלום מורהו . שפירא חש שכל הקשיים שנצברו  ברוחו מתחילים לסגת מעט  ומפנים מקום לאור ואויר צלולים הבאים אליו כנחמה על ימיו היגעים כמורה.נו , מה שלומך משה ? פונה לילד ומלטף שערו ברכות  , כשערותיה של אהובתו , אי אז  בערבים המאושרים המורה רואה , צחק הנער בעיניים קורנות והנה  זהו האח שלי, שמו יחיאל .הרהר רגע ואמר ברצינות : כבר למדתי בע"פ   את כל הדקלמציה… אני יכול לדקלם אותה אפילו עכשיו .      שפירא , כמו בחלום נזכר באינצידנט קטן     שקרה לפני ימים אחדים . הוא מכין חגיגת ילדים   והטיל על משה ללמוד שיר אחד בע"פ  .  וכפי שקורה , ילד , הוא לא למד . שפירא זעם , בייש אותו בעיני הילדים , בפניהםכינה אותו עצלן  .עתה הוא בא לפייס  את המורה . כל הבוקר למד את השיר , לא הלך אפילו לשחק עם הילדים כדורגל  על המגרש .  שפירא פקח עיניים גדולות , ראה ים של אהבה ואור . שמחה צלולה  כרוח קרירה הנושבת על פני המים .נו , אמור , שפירא שפל ראשו כי התבייש להביט  בפני הילדון .  בחלל החדר נשמעו מילות השיר כתפילה חרישית לאל עליון :

          "  לפנינו השדות נפרשים        

            חרושים תלמים ארוכים

            יורד גשם פנינים

            טריף  טרוף , טריף  טרוף

            ואנחנו צועדים  "

      שמחתו של שפירא גואה , הוא המשיך לשכב במיטתו ועיניו חפויות . חשב  במה יפצה את הילד . משה הקטן הפנה את עיניו הפקחיות אל השולחן המעורם ספרים ועיתונים ישנים מפוזרים באי סדר , מתגוללים מתחת לרגליים . והילד מתבטא : המורה קורא הרבה . למה זה נחוץ לו ? ובסקרנות של ילד ממשיך לחקור אותו בצורה נאיבית . האם אין למורה חברים ? האם אינו הולך אף פעם לביוגרף ? שפירא הפקיד הכול אצל ידידו  הקטן .  כן , הוא יושב הרבה בבית , הוא קורא ספרים הרבה  .  כשיגדל יבין מה כתוב בספרים  . בשבילו מוקדם עדין . ביוגרפים אינו אוהב ואפילו שונא ,בלי שיוכל להסביר מדוע .  שפירא רצה לקום ממשכבו ולא יכול  . שמחתו הגדולה עטפה אותו בלאות כבדה . כפי שקורה לפעמים אחר סעודה דשנה , או אחר שנת צהריים ביום קיץ חם .  טפח  שפירא טפיחה קלה למשה על גבו , צחק וציוה : עתה , גררו אותי  אתה ואחיך מן המטה . יותר חזק !  הפקיר את ידיו , חש אצבעות רכיכות ננעצות באמותיו  ובכל כוחם הדל מושכים . הוא נכנע ומצא עצמו יושב בקצה המיטה ורגליו למטה .   ועתה סובו , פניכם לחלון , ציווה עליהם בחומרה מעושה .  משך עליו בחופזה וגולמיות את מכנסיו עליו . הילדים עמדו מתוחים כחיילים , פניהם לקיר ופחדו לזוז .    שפירא הצמיד ראשיהם בחום אל גופו , התבונן בפניו של משה , וזו פעם ראשונה בחייו הבין נשמתו של ילד.הוא יצא אתם אחר כך החוצה ואחז בחזקה בידיהם . ושמש אדומה הזהיבה את קצות הגגות  והרעיפה צילם עלי עוברים ושבים שזרמו משני צידי האספלט . הוא הצמיד אליו עוד יותר את גופו הקטן של משה כחרד לאבדו  בים האנשים . חרד לאבד את הנחמה היחידה  שמצא  . 

כתב : שמחה גראנייעוויטש

תירגם מיידיש : מאיר אבני      

 

אשר רון : החלמוניות אחרו לפרוח

?????? > ????????   ???? ????? ????-???"?   (???? ??? ???? ????)       

????????  ????

????  , ???? ????? , ?? ???? ?????  .

?????  ???  ?? ???????  ??????? ????

???? ????? ??? ??????  ?????  .

?????? ??????? ??????

????? ???? :

????? ???  , ????? ?? ????  !

??? ??? ???? ????  ?

????????? ??????

??? ?????  .

????????? ??????

??????? ?? ???  :

??? ?????? ?????? ?????? 

???? ??? ???? ?????? ??????  .

????  ????? , ??? ???? ???? ??????  …

 

??????  ?? ????  ?????  .

???? ?? ???? ?????

?????? ???? ??????  .

???? ?? ???? ????? ????????

?????? ????????? –

" ?????? ?? ???? ?? ??? ?? ?????  " …   

 

???? ???

???

נעמי ליסי פרציקוביץ :מפתיחת התערוכה הקבוצתית-"צבעי יסוד"

Tifrachat_Esh

 

 

מפתיחת התערוכה הקבוצתית ב'בית בתנ"ך' (שד' רוטשילד 16) בתל אביב: צבעי יסוד 19.11-14.12.2010 

שולחת לך 'דגימה' מהתערוכה המגוונת 'צבעי יסוד' – שבה עבודתי: 'תפרחת אש'  >   Tifrachat_Esh  

בצילום מס.2: נעמי ליסי פרציקוביץ עם איתן שוקר, יו"ר איגוד האמנים הפלסטיים. 

בברכה

נעמי 

צילום מס.1            צילום מס.2             צילום מס.3

 

 

 

 

>>>  אודות נעמי