ברפת "התעשיתית" לייצור חלב ,עם כל החידושים וכל האמצאות: מחשבים, רובוטים,ומכונות אוטומטיות עדיין הפרות ממליטות.במדע הדמיוני יש כבר תהליכים חליפיים …
באופן פשוט בטבע פרה אחרי "פגישה" רומנטית עם פר היא נכנסת להריון ברפת אצלנו יש מזריע , שעושה את המלאכה.מחליף את הפר. ההריון שנמשך כ' 270 יום. מיד אחר ההמלטה קמה הפרה על רגליה מסלקת את כל סימני ההמלטה מפני חיות טורפות . מזהה את הוולד .מלקקת אותו , עושה לו מסג' טוב, וממריצה אותו, לקום על רגליו ומכוונת אותו ליניקה . איך הפרה יודעת מה לעשות ולגדל את הוולד הנולד. נשאר לפלאי סודות היקום. ברפת שלנו פרות מטיפוח הגזע הולשטיין מקומי, מיועדות ליצור חלב, הפרות שקטות בעלות אופי חברותי ,נוח וידידותי. מיד אחר ההמלטה,הוולד הנולד נלקח לטיפול וגידול בידי האדם, הרפתן המגדל. היו הלילה 4 המלטות , כל פרה רובצת והוולד שלה על ידה.לאחר זיהוי וסימון, רישום ביומן ,איזה פרה המליטה זכר ומי המליטה נקבה. העגלים מועברים לדיר יונקים.ומכאן ואילך גורלם נתון בידי המגדל המטפל בעגלים.ברפת אצלנו קרתה תקלה אין מטפל קבוע ויש תמותה רבה.המחלקה לייעול השקיה נסגרה מטעמי יעול . בה עבדתי. הייתי פנוי ללא עבודה קבועה. לאחר שיחת שיכנוע עם ברלס , קיבלתי את הצעתו: "קח את הגידול עליך , עד גיל שישה חודשים".. ואפשרות לגדל עגלים לפיתום."פיתום עגלים לא התממש ,אך גידול העגלות לרציפות קיום העדר, נמשך…וכך נכנסתי לגידול עגלות.
עוברת שנה ועוד שנה…ואני ביונקיה .העגלים הזכרים נמכרים אחרי עשרה ימי התאקלמות, והעגלות גדלות ונכנסות במועד המתאים למערך יצור החלב.יום אחד בעודי מטפל בעגל, שזה עתה נולד,טובל את הטבור ביוד ומזריק לו חיסון .מגיע טנדר בחריקת בלמים לפתח היונקיה. מהטנדר יורד איש גדול, בפנים מחויכות כאילו חבר שלי מימים ימימה,לוחץ את ידי בחביבות ומוסר ד"ש מברלס,אני מכיר את האיש, אך לא זוכר מאיפה. פונה אלי ואומר וקורא לי בשמי "תראה מוטקה ,יש לי כאן על הטנדר עגלה שנולדה הלילה, האמא שלה מסרבת להכיר בה, ונוגחת בה כשהיא מתקרבת אליה. טפל בעגלה כמה ימים ראשונים , אחרת היא תמות .וכשהיא תעמוד על הרגלים אבוא לקחת אותה"! מידית השבתי לו בשלילה. ואמרתי
" אני לא מכניס זנב של מישהו אחר ליונקיה "! וזה… התחיל ,בדיבורים" בחייך שכנים… יש לי עדר בקר מעבר לירדן אתה עוזר לי ואני עוזר לך . והנ"ל לא מרפה. וכדי להפתר ממנו , אמרתי לו תראה לך לברלס ותדבר איתו, אם הוא יסכים נראה מה לעשות . (בהיותי בטוח שברלס ינפנף אותו בצורה אלגנטית) עוברות כמה דקות הבן- אדם נוסע חוזר ובחיוך רחב, מודיע ברלס אמר "בסדר טפל לי בעגלה", אני אומר לו, לא יכול להיות ,אתה בטוח שברלס הסכים. וזה משיב בביטחון בחיי הרגע דיברתי איתו" תטפל בעגלה כמה ימים רק שתלמד לינוק מבקבוק, אני בא לקחת אותה" .הוריד את העגלה, ונעלם. כל הענין לא מצא חן בעיני, הסתכלתי על העגלה, חומה יפיפיה מגזע "הרדפ ורד" ,יתומה ,שאמא התנכרה לה,
(הפרות בעדר הבקר לבשר, בשדה הפתוח . מגדלות את העגלים באופן עצמאי לבדן ללא התערבות האדם.)
הכנסתי את העגלה לכלוב ,הטבעתי באוזנה במרצע מיוחד מספר רץ של עגלות ביונקיה, וקיבלה את הטיפול הרגיל, בהתחלה העגלה סרבה לינוק מבקבוק, היא רוצה פטמה חמה אמיתית ולא מגומי … אך כשהרעב מציק וטיפות החלב של הקולוסטרום החם, והמתוק ניגרות אל שפתי העגלה, ועוד יד רכה מלטפת מתחת לזנב, החלה מוצצת את הפטמה מהבקבוק,גמרה את המנה בצ'יק צ'ק. בבוקר למחרת אני פוגש את ברלס,יושבים על כוס קפה במשרד .מדברים כרגיל קצת בעניני עגלות קצת בעיניני כדור- סל .לפני צאתי מהמשרד אני שואל "איך הסכמת להכניס ליונקיה,עגל בר מהשדה".?! לפי הבעת פניו עוד לפני שהוציא הגה הבנתי שהשכן מעבר לירדן בעל עדר הבקר . איך אומרים החברה "עבד" עלינו.
ומאחר שהעגלה כבר מטופלת ובתוך היונקיה וקבלה גם חיסון, נשאיר אותה. אחרי שלושה ימים הייתה מאוקלמת כאחת משלנו,רק הצבע החום בולט באופן מיוחד בין העגלות מגזע הולשטיין בצבען , שחור- לבן. עבר שבוע ועוד יום , ומאותו בן אדם שכיננו מעבר לירדן, אין כל סימן חיים הבנתי שמשהו כאן לא בסדר! וכנראה סיפור אחר מסתתר אחרי העגלה היתומה. וכך עוברים שבועות וחודשים , העגלה בת יום גדלה והעלתה בשר התחברה עם העגלות המיועדות ליצור חלב.וכל סוחר שבא לרפת שם עליה עין , ומציע מחיר טוב עבורה.ומשכיננו מעבר הירדן אין קול ואין עונה. דן טל לקח על עצמו’לעשות נקיון פסח ברפת , משימה להתפטר מהעגלה! להעביר את העגלה לרפת הישנה לא בא בחשבון ! להשאיר את העגלה שהגיעה לממדי מבכירה ברפת המיועדת לגידול עגלות, לא טוב. העולים הקטנים עם רווח צר להכנסת הראש לא מתאים. מהר מאד הבין שהעסק כלל לא פשוט ,למכור עגלה שלא שיכת לנו גם כן לא בא בחשבון . והנה דבר פשוט לכאורה, למכור עגלה מעשה יום יום, מפר את האיזון. לאחר מספר התראות וכמה איומים,שהעגלה כבר על משאית בדרך לתורען , היגיע ידידנו בעל העגלה, שילם את מחיר הוצאות הגידול,ועוד קנס . העמיס את העגלה.ביקש סליחה שלא היה לו זמן לבוא לקחת את העגלה לפני שמונה חודשים.. את השכנים לא בחרנו ! אשרי המאמין!
נ.ב
שנת 2011–היום אין רפת בגדות-עברה לעין המפרץ,מסיבות כלכליות יש קיבוץ בלי רפת.
הוגה דעות אמר קיבוץ בלי רפת .זה לא קיבוץ. מוטקה