העברה משיר עד, לזכרו של עמירם קופר.

שיבולי פז מילים: עמירם קופר לחן: יעקב שגיא שיבולים כורעות עומס שפע בר על כרים, עלמות חן ישאו עומרים. חרמשים כבר הושחזו ונישאו מונפים. שיבולי פז ירחשו שיר חג. רב הגודש באסמינו בר בשפע בא החודש, עת אלומות בא. רב הגודש באסמינו בר בשפע בא החודש, עת אלומות.

אלי רביד , ליישי : עמירם קופר , יליד 1938, בן חיפה, הוא כותב המילים לשיר שיבולי פז , שיר שחברי "הגבעטרון" נוהגים להשמיע בקביעות בכל הופעותיהם. עמירם חניך" תנועת השומר הצעיר "הוא בוגר בית הספר החקלאי " כדורי ", בכתתו למדו בן קריית חיים חברנו הטוב זיזי{ ישראל קלינמן } עינבר ז'ל. ומיכאל שלו ז'ל ,בעלה של בת קריית חיים כרמלה קולרמן -שלו, חברת מושב עין איילה.

נורית ועמירם קופר הי'ד.

הותר לפרסום: החטוף עמירם קופר, בן ה-85, מת בשבי חמאס

העברה מערכת וואלה חדשות 3.6.24

עמירם, ממקימי ניר עוז, היה כלכלן ומשורר. במותו הותיר אחריו רעיה, נורית בת ה-79, שנחטפה אף היא לעזה ושוחררה בסוף אוקטובר, כמו גם 3 ילדים ו-9 נכדים.

צה"ל הודיע הערב (שני) על מותו בשבי של החטוף עמירם קופר, תושב ניר עוז בן 85. יחד איתו, הודיע צה"ל גם על מותם של החטופים חיים פרי בן ה-79, יורם מצגר בן ה-80, ונדב פופלוול בן ה-51 שנחטפו לרצועת עזה מקיבוצי העוטף ניר עוז ונירים במהלך אירועי הטרור של 7 באוקטובר. עמירם, ממקימי ניר עוז, היה כלכלן ומשורר. הוא הותיר אחריו רעיה, נורית בת ה-79, שנחטפה אף היא לעזה ושוחררה בסוף חודש אוקטובר. עוד הותיר אחריו ארבעה ילדים ו-11 נכדים בקיבוץ ניר עוז הודיעו על מותו. "צער כבד על הירצחו של עמירם קופר בשבי לאחר שסבל עינויי גוף ונפש במשך חודשים. גופתו נמצאת עדיין בשבי. עמירם היה בן 85, ממקימי קיבוץ ניר עוז. אב לארבעה ילדים וסב לאחד עשר נכדים. כלכלן ומשורר. אשתו נורית, נחטפה אף היא לעזה ושוחררה. עמירם יזכר בליבנו כאיש של אנשים, בעל נפש של משורר, אדם של רעיונות ושל יוזמה"

העברה מאתר " נעמוש"–הרמה הסורית-רמת הגולן. פרסום מיום 5.6.24

קישור לעבודת מחקר מרשימה , בת שנים ארוכות של אלי ס'ט, חבר קבוץ גדות,

מה היה באמת " בית המכס התחתון ":

https://naamoush.wordpress.com/2024/06/05/%d7%97%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91

חאן בנות יעקב והמלון כיום , צילום ממערב.

העברה מ" היסטוריה ושימור בישראל ".

תחקיר וכתיבה :אלי אלון 

בימים אלה מלאו 69 שנים, למתקפה הרצחנית של אנשי "פדאיון" על חוגגים בחתונה במושב פטיש שבנגב. במתקפה נהרגה ורדה פרידמן מדריכה חקלאית בת 23 מכפר ויתקין וכעשרים נפצעו. שניים מהם קשה.

אירוע הדמים התרחש ביום חמישי ב-24 מרס 1955. באותו ערב התאספו רוב בני המושב ואורחים בחצר בית משפחת קלימי כדי להשתתף בטקס נישואיהם של זוג צעיר, שניהם בני המושב שמואל קלימי בן 20 ושמחה שמסי בת 17 בסביבות השעה 10 בלילה התפזרו רבים מהאורחים לבתיהם בניהם החתן והכלה, ואילו כ-60 איש נשארו במקום. במרכז החצר העמידו על כיסא מנורת לוקס ומסביב לה המשיכו לשיר ולרקוד לקול צלילי חליל ותוף מזרחיים.בעוד החגיגה נמשכת והשמחה רבה, חדרה למושב חוליית אנשי פדאיון שהסתננו מרצועת עזה במטרה לבצע הרג. לא הייתה זו חוליה שהסתננה למטרת גנבות. בסביבות השעה 11 בלילה התקרבו אנשי הפדאיון קרוב למקום החוגגים ובחסות החשיכה הסתתרו מאחורי הלול של הבית השכן משם יכלו לראות את החוגגים שנמצאו במרחק 25 מטרים מהם. לפתע החלו אנשי החוליה להטיל רימונים מטווח קצר לעבר החוגגים וגם ירו בנשק. עדי ראיה מספרים כי נשמעו 2 התפוצצויות, ומיד אחריהן צרור יריות מנשק אוטומטי, רבים נפלו מתבוססים בדמם. האנשים שלא נפגעו החלו לטפל בפצועים, ואילו אחרים רצו להזעיק עזרה. חובשת המושב הוזעקה למקום. כעבור שעה קלה הגיעה למקום המשטרה, ויחידות צבא וגשש מלווה בכלב גישוש יצאו לשטח על-מנת להתחקות אחרי עקבות הרוצחים: מבאר שבע הגיעו אמבולנסים, אשר העבירו את הנפגעים לטפול בבית חולים "הדסה" בבאר שבע. ורדה פרידמן מדריכה חקלאית בת 23 מכפר ויתקין שהייתה בין הרוקדים והייתה קרובה למקום נפילת הרימון נפגעה קשה מרסיסי הרימון בגבה ונהרגה וכ-20 נפצעו. עם שחר הגיעו לזירת האירוע נציגי ישראל בוועדת שביתת הנשק ישראלית -מצרית ומשקיף האו"ם קפטן הייק הבלגי שפתחו בחקירה .כיתת אנשי צה"ל סרקה את השטח ומצאה ליד שיח את נצרתו של אחד הרימונים מדגם מילס. כן נמצאו תרמילים ריקים של רובה סטן. הוגשה תלונה לאו"ם

סיפורו של מושב פטיש

מושב פטיש שוכן בצפון הנגב ממערב לעיר אופקים. המושב הוקם במרץ 1950 והוא קרוי על שם חורבת פטיש הסמוכה. תחילה יושב בעולים ממצרים שעזבו כעבור ימים ספורים בשל קשיי המדבר וקשיים אחרים. אחריהם יושבו במושב פטיש עולים מתוניס וגם הם נטשו כעבור זמן מה. בהמשך יושבו במקום עולים מפרס, כורדיסטן ועוד.המושב ידע במהלך שנות ה-50 ממספר חדירות של מסתננים אנשי פדאיון מרצועת עזה. כחמישה חודשים לפני פיגוע החתונה ב – 1.11.54, פקדו מסתננים מצריים את המושב ופוצצו בו שני בתים,שלושה שבועות לפני פיגוע החתונה במושב פטיש ערך צה"ל במשך שלושה ימים( 28 בפברואר 1955 עד 1 במרס) פעולת גמול בשם מבצע "חץ שחור" כנגד הצבא המצרי ברצועת עזה, על-מנת למגר תופעת הסתננות חוליות הפדאיון מגבול מצרים. החוליה שתקפה את חוגגי החתונה במושב פטיש הייתה מאורגנת כהלכה ובעלת אופי צבאי והערכה היא שהגיע למטרת הרג לשמו בשליחות הצבא המצרי כפעולת תגמול נגד ישראל בשל מבצע "חץ שחור". יומיים לאחר התקפת הפדאיון הרצחנית על חוגגי החתונה במושב פטיש הגיע למושב לביקור הזדהות שר הביטחון דוד בן-גוריון.(אז היה שר ביטחון בלבד ולא ראש ממשלה ) מספרים שלבן גוריון היה יחס מיוחד למושב פטיש והוא "לקח קשה את הפיגוע".

ורדה פרידמן ז"ל אהובה ומוערכת

הרוגת האסון ורדה פרידמן בת 23 הובאה למחרת היום, יום שישי (25.3.55) לפני כניסת השבת לקבורה בכפר ויתקין בו גדלה והתחנכה. אבל כבד ירד על הכפר עם היודע דבר מותה. הוריה ישראל ופרימה פרידמן היו מראשוני כפר ויתקין. ארונה הוצב בבית העם בכפר משם נישא על כתפי חבריה לכיוון בית העלמין המקומי. אחר הארון צעדו תושבי הכפר ותושבי הסביבה. בהלוויה השתתפו שר הביטחון דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל משה דיין, י. קורן מזכיר תנועת המושבים, ומשלחת של מדריכים ומדריכות בני מושבים ותיקים מבני הנגב.

אחרי שירותה בצה"ל, עבדה ורדה זמן מה במשק הוריה, אך בעקבות קריאתו של דוד בן-גוריון לבני מושבים לרדת לנגב וליישבו, התנדבה להדרכה ביישובי העולים בנגב. היא עברה קורס להוראה. הייתה אהובה על חבריה ועל אנשי מושב פטיש. שבועות ספורים לפני מותה עמדה לחוג את יום הולדתה ה-23.

ליד הקבר הספידו את ורדה: ח. חרובי מועד הכפר, אריק נחמקין איש נהלל ממדריכי הנגב ונוספים. לאחר מותה נקראו בארץ מספר ילדות בשם ורדה, על שמה של ורדה פרידמן.

זיכרונות דליה רסין

בין הפצועים היותר קשה במתקפה על חוגגי החתונה במושב פטיש הייתה דליה רסין (לימים בן אשר) שהייתה באותה עת מורה חיילת במושב פטיש. דליה רסין סיימה ב-1954 לימודי הוראה ב"סמינר למורים וגננות על שם שיין" ליד גבעת השלושה וקיבלה תעודת הוראה. כמו ורדה פרידמן נענתה דליה לקריאת דוד בן-גוריון לבני המושבים הוותיקים בכנס שנערך בנהלל, לצאת לנגב לתרום להפרחת השממה ולסייע למושבי העולים הרבים שהוקמו באותן שנים במרחבי הנגב. דליה שהצטרפה לצוות ההדרכה במושב פטיש הייתה בתו של יונה רסין (1947-1902) דמות אגדית רבת מעש, מבכירי מפקדי "ההגנה" שהיה בשנים 1928 – 1933 שומר בכפר יהושע. ובמאורעות תרפ"ט ארגן את השמירה בעמק יזרעאל ועמק זבולון. אביה יונה נהרג בהיותה בת 14, בעת שנסע בשיירה העולה לירושלים בתחילת מלחמת העצמאות והוא בן 45 במותו. על שמו נקרא "מחנה יונה"

דליה מתארת את הערב הנורא

.דליה רסין החלימה מפציעתה בפיגוע במושב פטיש, נישאה לאורי בן-אשר, נולדו ילדים והמשפחה התגוררה בירושלים. בסוף ינואר 2017 הלכה דליה לעולמה והובאה לקבורה בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים. בעלה אורי בן אשר, שלח אלי את זיכרונות אותם כתבה ואישר לי לפרסמן. פרק בזיכרונותיה מוקדש להתקפת "הפדאיונים" על חוגגי החתונה במושב פטיש ב-1955. וכך כותבת דליה ומתארת את אותו ערב נורא : "ערב אחד, שבועיים לפני פסח נערכה במושב פטיש חתונתם של שניים מבני המושב, שמואל קלימי בן 20 ושמחה שימסי בת 17. הכרתי את שניהם ממפגשי הלימוד שהיו לנו בשעות אחר-הצהריים והם הזמינו אותי בחום להשתתף בשמחתם. זה היה ביום חמישי, 24 במרס, א' ניסן תשט"ו, ברחוב ה' בבית שניתן לזוג הצעיר. הלילה היה אפל. חלק זה של המושב עדיין לא חובר לרשת החשמל. מנורות הרחוב הפיצו אור קלוש (מהגנרטור)לאחר שהיטבנו את ליבנו במאכלות ובמשקאות יצאנו לרחבה שלפני הבית ולאורה של מנורת קרביד שהוצבה על כיסא, פצחנו בריקודי עם כורדיים מסורתיים. בראש הוביל גבר ובידו המורמת מעלה התנופפה מטפחת קטנה בהירה… אחריו בטור ארוך ומתעגל, יתר הרוקדים. ורדה פרידמן רקדה בהתחלת הטור ואני בסופו. החליל הכורדי הנקרא זורנה השמיע צלילים אופייניים והתוף נתן את הקצב. ההתלהבות הלכה וגברה, רקיעות הרגליים התגברו ותחושת השמחה והביחד הביאו להתרוממות רוח.. ואז בשיאה של ההתרגשות בשעה עשר וחצי בלילה זה קרה. התפוצצות חזקה קטעה הכל. המנורה כבתה וחושך מוחלט השתרר סביב .נשמעו גם יריות מכיוונים שונים. טור הרוקדים נפרם. קולות ירי וצעקות לעזרה פילחו את האפילה הסמיכה נפלתי על האדמה המאובקת. הרגשתי פגיעה ברגל ובכתף והיו לי כאבים חזקים. דם זרם ממקומות שונים בגופי .אנשים שיצאו מהבית הרימו אותי והכניסו אותי פנימה .לשם ולבית שממול פונו עוד פצועים, גונחים ומחפשים את קרוביהם.

אחרי כשעתיים הגיעו האמבולנסים והעבירו אותנו לבית חולים "הדסה" בבאר שבע.. כשפינו אותי באלונקה לאמבולנס, הגיח מאי שם עיתונאי וניסה לראיין אותי, אלא שליבי לא היה נתון לכך. חששתי לגורלה של ורדה. היא הייתה הראשונה שהועברה לבית החולים בקומנדקר צבאי והייתה לי תחושה חזקה שהיא נפגעה קשה.

ורדה המדריכה מכפר ויתקין, הייתה צעירה מלאת חיים, רק בת 23.היא החליטה להצטרף לצוות שלנו ותפקידה היה להדריך את נשות המושב בניהול משק בית ולעזור להם בבעיות הרבות שהיה עליהן להתמודד איתן. כשהגעתי באמבולנס לבית החולים נודע לי שורדה נהרגה. היה לי קשה מאוד לעכל את הבשורה המרה. בבוקר באו החברים עם העיתונים. הכותרות הראשיות בישרו על "חתונת הדמים במושב פטיש".

ורדה פרידמן הי'ד { צילום מאתר יזכור של משרד הבטחון}

שר הביטחון דוד בן גוריון מבקר במושב פטיש יומיים לאחר הפיגוע בחתונה במושב [צילום לשכת העיתונות הממשלתית]

אלי רביד, ליישי :

דליה רסין , שעדותה וזיכרונותיה מהאירוע מובאים כאן , היא בת קריית חיים.בית משפחת רסין היה ברחוב ט'ז {היום רחוב מבצע קדש }. ההורים : אהובה ויונה רסין. הבנות : דליה , ציפי , רותי.

אלי רביד{ ליישי } : בני קריית חיים גאים בהישגיה המדעיים המיוחדים של פרופסור דורית אהרונוב ועל קבלת כתב המנוי " חברה באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית ". אנו מברכים את משפחת אהרונוב המוכשרת וחברינו הטובים ציפי ודב אהרונוב ובני ביתם.

העברה מויקיפדיה

דורית אהרונוב (נולדה ב-1970) היא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים המתמחה במחשוב קוונטי. אהרונוב נולדה בוושינגטון, ארצות הברית וגדלה בחיפה, בתו של המתמטיקאי דב אהרונוב ואחייניתו של הפיזיקאי יקיר אהרונוב. בשנת 1994 סיימה בהצטיינות יתרה את התואר הראשון במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1999 סיימה את התואר השני בפיזיקה במכון ויצמן. באוניברסיטה העברית בירושלים היא קיבלה תואר דוקטור בפיזיקה ומדעי המחשב, על עבודה שכותרתה "חישוב קונטי רועש", שנעשתה בהנחייתם של אבי ויגדרזון ומיכאל בן-אור. במסגרת התזה שלה במדעי המחשב מצאה דרכים המאפשרות חסינות לרעש עבור מחשבים קוונטיים. לאחר פוסט-דוקטורט שעשתה במשך שנתיים (שנה באוניברסיטת פרינסטון במחלקה למתמטיקה, ושנה באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה במחלקה למדעי המחשב), מונתה לפרופסור במחלקה למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית בירושלים. אהרונוב זכתה במספר פרסים על עבודת המחקר שלה. בשנת 2005 נבחרה על ידי המגזין Nature לאחת מארבע "התאורטיקנים הצעירים הבולטים ביותר בתחום עשייתם",^[1] ובשנה שלאחר מכן הוענק לה פרס קריל למצוינות במחקר מדעי.^[2] בשנת 2014 זכתה בפרס מיכאל ברונו.^[3]

בשנת 2010 הוזמנה להרצות בקונגרס הבינלאומי למתמטיקה בהיידראבאד על נושא "ההיבטים המתמטיים של מדעי המחשב".

פרופסור דורית אהרונוב.

מדענים מצטיינים נבחרו כעמיתי החברה המלכותית 16 מאי 2024

למעלה מ-90 חוקרים יוצאי דופן מרחבי העולם נבחרו השנה לאחוות החברה המלכותית, האקדמיה הלאומית למדעים של בריטניה. העמיתים הנבחרים, הזוכים להכרה על תרומתם שלא תסולא בפז למדע, הם מובילים בתחומם. ביניהם חתן פרס נובל, פרופסור עמנואל שרפנטייה (Charpentier); זוכה אמי, ד"ר אנדרו פיצגיבון (על תרומתו לתוכנת מעקב מצלמות התלת מימד "בוז'ו"); והיועץ הרפואי הראשי לשעבר לנשיא ארה"ב, פרופסור אנתוני פאוצ'י. הצריכה החדשה, המגיעה מכל רחבי האקדמיה, התעשייה והחברה הרחבה, משתרעת על פני דיסציפלינות מגוונות כמו טיפולים חלוציים למחלת הנטינגטון, פיתוח האלגוריתם הראשון להזרמת וידאו, יצירת תובנות חדשות על היווצרות זיכרון ולימוד המקורות והאבולוציה של היקום שלנו. סר אדריאן סמית, נשיא החברה המלכותית, אמר: "אני שמח לקבל קבוצה יוצאת דופן כזו לאחוות החברה המלכותית. "קבוצה חדשה זו כבר תרמה תרומה משמעותית להבנתנו את העולם הסובב אותנו וממשיכה לדחוף את גבולות האפשרויות במחקר האקדמי ובתעשייה. "החל מהדמיה של העלייה החדה בטמפרטורות העולמיות מאז המהפכה התעשייתית ועד להובלת התגובה למגפת הקורונה, מגוון המומחיות שלהם מקדם את ההבנה האנושית ועוזר להתמודד עם כמה מהאתגרים הגדולים ביותר שלנו. "זה כבוד גדול עבורי שהם מצטרפים לחברותא".

נתונים סטטיסטיים על קליטת העמיתים השנה:

• 30% מכלל העמיתים, חברי החוץ ועמיתי הכבוד השנה הן נשים עמיתים חדשים נבחרו מ-23 מוסדות בבריטניה, כולל אוניברסיטת נוטינגהאם, הסקר האנטארקטי הבריטי, אוניברסיטת סטרת'קלייד והמוזיאון להיסטוריה של הטבע הם נבחרו ממדינות כמו ברזיל, סין, יפן, מקסיקו וסינגפור

הרשימה המלאה של העמיתים החדשים והחברים הזרים של החברה המלכותית היא, לפי סדר הא"ב:

חברים זרים חדשים

פרופ' יקיר אהרונוב ForMemRS
פרופסור מן המניין לפיזיקה תיאורטית, המכון ללימודים קוונטיים והפקולטה לפיזיקה, מכללת שמיד, אוניברסיטת צ'פמן, ארה"ב ופרופסור אמריטוס, אוניברסיטת תל אביב, ישראל

פרופסור יקיר אהרונוב

אמא דולה אהרונוב ובנה יקיר. שנת 1933.

העברה מ" היסטוריה ושימור בישראל ". תחקיר וכתיבה :אלי אלון . פרסום מיום 25.5.22.

בתאריך-3 במאי 1959, לפני 63 שנה התרסק מטוס "פייפר" של חיל-האוויר בשטח חצר קיבוץ אלומות שליד טבריה. הטייס אביהו רביב ועוזרו שרגא בלום שישב מאחור נפצעו באורח בינוני עד קשה כעבור כחודש וחצי, מת הטייס רביב מפצעיו.התאונה התרחשה ביום ראשון 3 במאי 1959 בסביבות השעה 3:30 אחה"צ כאשר טייס חיל-האוויר אביהו רביב, (רבצ'נסקי) בן 22, חג מספר פעמים בגובה נמוך מעל מבני קיבוץ אלומות ו"נופף לשלום" לחבריו חברי גרעין נוגהות שעשו באותה תקופה את הכשרתם החקלאית בקיבוץ. העיתונות אז דיווחה כי במהלך טיסתו מעל הקיבוץ השליך הטייס הצעיר מהמטוס אגרת- הזמנה אישית לחבריו שבקיבוץ לחתונתו עם חברתו החיילת אורה שאמורה הייתה אמורה להיערך בל"ג בעומר.

לפתע כבה מנוע המטוס

על-פי עדויות עדי ראיה, המטוס חג מעל מבני משק אלומות שלוש פעמים בגובה נמוך מאד. בסיבוב השלישי כבה פתע מנוע המטוס ואז צלל מטה לקרקע במהירות רבה בבת אחת ונתקע בקול רעש אדיר באדמה, בשטח פתוח בסמוך לבתי הקיבוץ. המטוס ומנועו נתקעו בקרקע, התרסקו והכנף השמאלית ניתקה ממקומה והועפה למרחק מספר מטרים. לשמע רעש חבטת נפילת המטוס, חברים מבתי הקיבוץ הסמוכים יצאו בריצה לעבר המטוס והחלו לחלץ את הטייס רביב ואת עוזרו שרגא בלום שהיו לכודים במצב של הלם בין שברי המטוס ונפצעו באורח בינוני עד קשה. השניים הובהלו לבית חולים פורייה בטבריה. המטוס לא התלקח כיוון שמנועו היה כבוי בעת שנפל.שעה קלה לאחר התאונה, הגיעו למקום התאונה במסוק אנשי וחוקרי חיל-האוויר. הם בדקו את חלקי ושברי המטוס וגבו עדויות מעדי ראייה לתאונה. בשעות הערב הגיעה למקום משאית וחלקי המטוס ושרידיו הועמסו עליה והועברו מהמקום.

"הטיסה מעל המשק לא נכללה בנתיב הטיסה שאושר"

דובר צה"ל פרסם הודעה לעיתונות בעניין התרסקות המטוס ומסר כי ועדת חקירה שנתמנתה על-ידי מפקד חיל-האוויר לבירור נסיבות התאונה קבעה שהטיסה מעל המשק לא נכללה בנתיב הטיסה שאושר. ולא רק זאת, הטייס הנמיך טוס בניגוד להוראות והוא יועמד לדין.

הערכה, ויודגש כי זו הערכה בלבד ולא קביעה חד-משמעית, היא כי הטייס שהיה טייס סיור החליט "לסטות" מנתיב הטיסה שלו ולחוג בגובה נמוך מעל קיבוץ אלומות כדי "להגיד שלום" לחברה' -חבריו לגרעין נוגהות מתנועת "הנוער העובד" ותוך כדי כך, לפחות על-פי דיווחי העיתונות דאז, לשגר אליהם ממטוסו הזמנה לא שגרתית ומקורית מהאוויר לחתונתו הקרובה.

יודעי דבר המכירים את תולדות חיל-האוויר, מספרים, כי לא הייתה זו אז תופעה חריגה. בתקופה ההיא היה מעין נוהג, ל"הגיד שלום" עם המטוס לחברים במשק, אצל לא מעט טייסים קיבוצניקים או מושבניקים. וגם טייסים עירוניים חטאו לא פעם בכך שבאו "לבקר" עם מטוסם בגובה נמוך את בית משפחתם ולנופף להם לשלום בכנפי המטוס. ראוי לציין כי דיווחי העיתונות דאז בעשוריה הראשונים של המדינה לא היו תמיד מדויקים והיו טעויות בשמות ובתאריכים וגם בעובדות, וצריך להתייחס לדיווחי העיתונות דאז בפרופורציה הנכונה.

עזר ויצמן בא לחקור באופן אישי את נסיבות התאונה

למחרת התאונה ב-4 במאי 1959 הגיע לקיבוץ אלומות מפקד חיל-האוויר עזר ויצמן שחקר באופן אישי את נסיבות התאונה. הוא שוחח עם ראשי וחברי הקיבוץ. על-פי דיווחי העיתונות דאז הטייס רביב היה "בן בית" בקיבוץ אלומות. הוא השתייך לתנועת "הנוער העובד" וחבריו לגרעין הנח"ל "נוגהות" עשו שם בהכשרה חקלאית. לקראת קליטתם כחברים בקיבוץ. על-פי עדויות לא הייתה זו הפעם הראשונה שרביב טס מעל הקיבוץ בגובה נמוך, מנופף לשלום לחבריו שעל הקרקע ,והיו בקיבוץ שפנו בתלונות על כך למפקדת חיל-האוויר.

כשבוע לפני התאונה, כך מדווח בעיתונות דאז, נפגש הטייס רביב עם חבריו בקיבוץ והודיע שהוא עומד לטוס מעל המשק כדי להשקיף מלמעלה על חבריו ל"גרעין" בקיבוץ וכי יזמינם בדרך האוויר לחתונתו. רביב היה אמור להינשא לחברתו אורה שטרסברג בת קריית חיים וחברת גרעין נגוהות, ימים ספורים לאחר התאונה.

הטייס מת מפצעיו כחודש וחצי לאחר התאונה

רביב הועבר, כאמור, מיד לאחר תאונת התרסקות מטוסו לטיפול בבית החולים פורייה בטבריה. הוא נפצע באורח בנוני עד קשה, אולם מבית החולים דווח לעיתונות ימים ספורים לאחר התאונה כי מצבו משתפר וכי יצא מכלל סכנה. עוזרו בטיסה (נווט המטוס) שרגא בלום , שישב מאחור והועבר אף הוא לטיפול בבית החולים, נפצע באורח קל יותר. חבריו של רביב שבאו לבקרו בבית חולים סיפרו כי היה בהכרה מלאה, שוחח עימם כרגיל והתרשמו כי יצא מבית החולים תוך ימים ספורים. כעבור ימים ספורים הוחמר מצבו, אובחן שבר בראשו ובעצת רופאו הועבר לאשפוז בבית חולים רמב"ם בחיפה. כחודש וחצי לאחר תאונת מטוסו ב-16 ביוני 1959 מת הטייס אביהו רביב מפצעיו. הערכה היא שקריש דם שנסחף בגופו כתוצאה מהפציעה בתאונה, הוא שגרם למותו. בן 22 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה.

אביהו רביב נולד גדל והתחנך בקריית חיים. היה מדריך גדנ"ע-אוויר והשתתף במשלחת הראשונה של גדנ"ע-אויר לארצות-הברית בשנת 1955. סיים לימודי שנה אחת בטכניון בחיפה, בפקולטה לאווירונאוטיקה. לצה"ל גויס באוגוסט 1955. השתתף במבצע סיני ולאחר-מכן עבר קורס סיור וקישור ושירת שירות-קבע כטייס בחיל-האוויר.

מטוס "פייפר". צילום דן חמיצר.

אלי רביד , ליישי :

הטייס שניספה באסון זה , אביהו רביב , הוא בן קריית חיים. בית המשפחה היה ברחוב ב' {הראשונים }מספר 63.ההורים : פרחה ומשה רבצ'ינסקי. הילדים : טבעונה, אביהו ואילנה.

מצורפת תמונה של ילידי 1937, בכתה ד' בבית הספר א' { ארלוזורוב }, המחנכת מרים ספיר.

אביהו רביב { רבצ'ינסקי } , בשורת היושבים השנייה , שלישי משמאל.

עברתי לתומי ברח' בן צבי { רחוב כ' } פינת הגדוד העברי { רחוב ג'} ליד ביה"ס "מגינים." וראיתי שמשכנה של משפ' עפרוני ז"ל נמחק מהמפה. נעצבתי, כי מן הסתם על השטח הזה יוקם בניין רב קומות בסמוך מאד לבית הספר ובית נגלר ויהווה מן הסתם מטרד     ציבורי שלא לדבר על מצוקות החנייה הקיימות במקום בלאו הכי. ואינני בטוח שההיסטוריה של המקום מוכרת וידועה למישהו.

חבל! כי מן הסתם תחושותיי הם שהנושא לא נלקח בחשבון, והלוואי שאני טועה.

ואם זה לא מספיק, גם ביתה של משפחת כהן באמצע רחוב הגדוד העברי עומד להימחק מעל פני האדמה ויהפוך למשכנם של עוד 10 משפחות.

פרנסי קריית חיים אתם מודעים לעניין?

             אורי יסוד

תגובה מרוני ברק:

אורי יסוד כותב כאן על הריסת הבית של מש' עפרוני.ומציין את בית הספר מגינים.אז אנחנו יודעים את האזור שמדובר בו.אנחנו עדיין נמצאים בקריה עם רחובות ששמם הוא לפי האלף.בית.כל השמות שאורי ציין לא אומרים דבר להרבה אנשים שקוראים באתר הזה.ואורי יסוד גם הוא שייך לגיל הזה.רצוי לציין בכתבות את שם הרחובות באותיות.ואפילו להביא לפרסום מילון הרחובות בקריה.

תודה ושבת שלום.

רוני.

אלי רביד, ליישי :

ברשימה זו , לצד שם הרחוב היום , צוין גם שם הרחוב { לפי סדר הא'ב } שהיה בעבר.

באתר הישן, אליו ניתן להגיע דרך הסרגל הראשי , בפרק " סיורים ברחובות " { בקריית חיים המזרחית }מצוין לצד שם הרחוב בעבר {לפי הא'ב } ,גם שם הרחוב היום.

העברה מ"שיר עד" ו" שירונט " שאו ציונה נס ודגל

שאו ציונה נס ודגל מילים: נח רוזנבלום לחן: נח זלודקובסקי שאו ציונה נס ודגל דגל מחנה יהודה מי ברכב מי ברגל נעש נא לאגודה יחד נלכה נא נשובה ארצה אבותינו אל ארצנו האהובה ערש ילדותינו. שובו, שובו ממרחקים, ארצה ארץ אבות! נוסו נוסו ממעמקים בעזרת שוכן ערבות. אז עם נהיה כמו היינו, מנו יתד פינה, אז אך שחוק יימלא פינו, ולשוננו רנה!