קטגוריה: יוסי וולך – טור אישי

 את מקבלת

עולם פגום

את חייבת

להתעשת ולקום

את מחויבת

למסור ל- 2020

עולם מתוקן

של סולם ערכים

אנו מתחייבים 2019

שאם נראה

סימנים של

תחילת עשיה

נשריין לך

בבחירות הקרובות

מקום של כבוד

בכנסת הבאה.

שנה אזרחית טובה

כתב יוסי וולך

01.01.2019

 

 

 ידיעה עצובה

ידיעה מכאיבה

רונה רמון

הלכה לעולמה.

האישה ששכלה

בעל ובן

שהרשימה אותנו

עד בלתי הבן

שבחרה בדרך התקווה

ונשאה בליבה

את היגון והשמחה.

הקדישה את עצמה

לפעילות ציבורית

בעלת ערך מוסף

לשמר את דרכם

של אילן ואסף.

ועם מותה

ללא עת

שהוא בלתי הבן

חובקים יחד

בחללית השיוט

אבא אמא ובן

כתב יוסי וולך

17.12.2018

ישנה  את הזכות  בארצנו

להפגין ולהעיז

כמו אותם לובשי האפוד

הצהוב בפריז

שלגבם הצבע הצהוב

לא ניתן להשוואה

אך אצלנו הוא מלווה

בזיכרון  השואה.

חישבו על זה!!!

כתב יוסי וולך

15.12.2018

 

 

 

 

אתה מרגיש תכונות

שלא היו לך בעבר

אתה הופך לפתע

מחתול לעכבר.

אתה מפחד להתבטא

שהכל שחור

מוותר על צדק

ומסתיר את האור.

צועד  קדימה

אך פונה לאחור.

עושה לטובתך האישית

כי אתה חי

במדינה חופשית

שהצדק בה נרמס

והתקווה מסתתרת

מתחת  לפנס.

ואתה חייב בחירה

מי נותן יותר גבינה

ובתמורה ביום חשבון

תבחר בפתק הנכון.

אך יש לזכור

שאם יותר ויותר אנשים

ידבקו  במחלת העכברת

לא תהיה ברירה אחרת

גם אם לזה  לא תאמין

להזמין ת'חלילן מהמלין

כתב יוסי וולך

24.08.2018

 

 

(לפי הלחן טיטינה , הוי טיטינה)

טיטינה הוי טיטינה

הפסידה ארגנטינה

הלך המונדאלינה

כבו את האורות.

 

הבינה זאת הבינה  

תבכי לך ארגנטינה

משחק היא לא השלימה

בארץ האבות.

 

מסי ורק מסי

את הלבבות המסי

המשך לחלום על נס –כי

יש  בך  תקוות.

 

מסי וטיטינה

חוזרים לארגנטינה

ומתכנסים הם פנימה

בדרך הדמעות.    

כתב יוסי וולך

1.07.18

 

 

 

 ביום חגך התברכת במתנות קוסם

האחת ניתנה  לך מהדוד סאם

בחנוכת השגרירות השבח לאל

בירושלים הנצחית בירת ישראל.

והשנייה לחכות לה היה כדאי

זאת המתנה של נטע ברזילי

שהציבה אותנו במקום הנכון

ובשעריך ירושלים נחגוג אירוויזיון.

 

.חג שמח ירושלים.

13.05.2018

כתב יוסי וולך

 

   תגובה לוויכוח בין מירי רגב

ויעל אבקסיס בנושא השמלה

 בטקס הדלקת המשואות

לפי המנגינה של שיר "המריבה"

מהמחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"

 

שמעי נא גברת אבקסיסה,

הלא שלך אותי מתסיסה,

שמלה אותה אין להשוות

לחום האש של המשואות.

 

תיזהרי לך  גברת מירי ,

את השמלה את לא תכירי,

על הבמה זה מקרר

ויש סיכוי שהתקרר.

 

 

איזה סיבוך,

איזו  שמלה,

ואיזה של,(תוספת לשמלה)

זאת השפלה !

בזה את לא הולכת,

הלבישי גופיה,

אם השמלה הולכת,

אני לא מופיעה,

פרצוף נפוח,

גב שפוף,

זה הקיפוח,

אוף!!!

כתב יוסי וולך

25.04.2018

 

 

 

 

 עוד רגע,

הצפירה תישמע,

ותחדור לנשמה.

הכל ייעצר,

ותשתלט הדממה,

וקולה של

אמא אדמה,

יצטרף לקול  השכול,

הקול הדומם,

המלא בעוצמה.

הקול הדומם,

שקולו צעקה,

אלו הם בני ובנותיי,

המכוסים בהילה וזוהר,

אלו בני ובנותיי,

יפי הבלורית והתואר.

ובין האפר והרגבים,

תשמע צוואתם של הנופלים.

זכרו אותנו באור הזיכרונות,

זכרו אותנו מאלבומי התמונות,

זכרו אותנו בכל אתר ופינה,

זכרו אתם ותזכור המדינה,

שיצאנו  למשימה בלי הבט אחור,

להביס את החושך בפני האור.

וביום העצמאות ה-70 למדינה,

אנחנו נהיה  מעל כל במה.

ומתוך מעגלי השמחה,

וזיקוקי הדינור,

תשמע תפילתנו,

ללא קול ודיבור.

שמרו על הקיים,

שמרו על הארץ,

שמרו על העם,

על תוסיפו שכול,

לאמא אדמה,

לא בעתיד,

ולא כעת,

כי אין בכוחה,

יותר זאת  לשאת.

אוהבים אתכם,

אי שם במרום,

ומתפללים שיבוא,

במהרה השלום.

כתב יוסי וולך

17.04.2018

 

עוד רגע,

הצפירה תישמע,

ותחדור לנשמה.

הכל ייעצר,

ותשתלט הדממה,

וקולה של

אמא אדמה,

יצטרף לקול  השכול,

הקול הדומם,

המלא בעוצמה.

הקול הדומם,

שקולו צעקה,

אלו הם בני ובנותיי,

המכוסים בהילה וזוהר,

אלו בני ובנותיי,

יפי הבלורית והתואר.

ובין האפר והרגבים,

תשמע צוואתם של הנופלים.

זכרו אותנו באור הזיכרונות,

זכרו אותנו מאלבומי התמונות,

זכרו אותנו בכל אתר ופינה,

זכרו אתם ותזכור המדינה,

שיצאנו  למשימה בלי הבט אחור,

להביס את החושך בפני האור.

וביום העצמאות ה-70 למדינה,

אנחנו נהיה  מעל כל במה.

ומתוך מעגלי השמחה,

וזיקוקי הדינור,

תשמע תפילתנו,

ללא קול ודיבור.

שמרו על הקיים,

שמרו על הארץ,

שמרו על העם,

על תוסיפו שכול,

לאמא אדמה,

לא בעתיד,

ולא כעת,

כי אין בכוחה,

יותר זאת  לשאת.

אוהבים אתכם,

אי שם במרום,

ומתפללים שיבוא,

במהרה השלום.

כתב יוסי וולך

17.04.2018