כותרת בזוית אחרת מס.278 – לזכר הנופלים. ערב הזכרון, תשע"ח.

 עוד רגע,

הצפירה תישמע,

ותחדור לנשמה.

הכל ייעצר,

ותשתלט הדממה,

וקולה של

אמא אדמה,

יצטרף לקול  השכול,

הקול הדומם,

המלא בעוצמה.

הקול הדומם,

שקולו צעקה,

אלו הם בני ובנותיי,

המכוסים בהילה וזוהר,

אלו בני ובנותיי,

יפי הבלורית והתואר.

ובין האפר והרגבים,

תשמע צוואתם של הנופלים.

זכרו אותנו באור הזיכרונות,

זכרו אותנו מאלבומי התמונות,

זכרו אותנו בכל אתר ופינה,

זכרו אתם ותזכור המדינה,

שיצאנו  למשימה בלי הבט אחור,

להביס את החושך בפני האור.

וביום העצמאות ה-70 למדינה,

אנחנו נהיה  מעל כל במה.

ומתוך מעגלי השמחה,

וזיקוקי הדינור,

תשמע תפילתנו,

ללא קול ודיבור.

שמרו על הקיים,

שמרו על הארץ,

שמרו על העם,

על תוסיפו שכול,

לאמא אדמה,

לא בעתיד,

ולא כעת,

כי אין בכוחה,

יותר זאת  לשאת.

אוהבים אתכם,

אי שם במרום,

ומתפללים שיבוא,

במהרה השלום.

כתב יוסי וולך

17.04.2018

 

עוד רגע,

הצפירה תישמע,

ותחדור לנשמה.

הכל ייעצר,

ותשתלט הדממה,

וקולה של

אמא אדמה,

יצטרף לקול  השכול,

הקול הדומם,

המלא בעוצמה.

הקול הדומם,

שקולו צעקה,

אלו הם בני ובנותיי,

המכוסים בהילה וזוהר,

אלו בני ובנותיי,

יפי הבלורית והתואר.

ובין האפר והרגבים,

תשמע צוואתם של הנופלים.

זכרו אותנו באור הזיכרונות,

זכרו אותנו מאלבומי התמונות,

זכרו אותנו בכל אתר ופינה,

זכרו אתם ותזכור המדינה,

שיצאנו  למשימה בלי הבט אחור,

להביס את החושך בפני האור.

וביום העצמאות ה-70 למדינה,

אנחנו נהיה  מעל כל במה.

ומתוך מעגלי השמחה,

וזיקוקי הדינור,

תשמע תפילתנו,

ללא קול ודיבור.

שמרו על הקיים,

שמרו על הארץ,

שמרו על העם,

על תוסיפו שכול,

לאמא אדמה,

לא בעתיד,

ולא כעת,

כי אין בכוחה,

יותר זאת  לשאת.

אוהבים אתכם,

אי שם במרום,

ומתפללים שיבוא,

במהרה השלום.

כתב יוסי וולך

17.04.2018

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *