לא פעם ולא פעמיים , הוא הקפיץ לי את הלב וכנראה לעוד כמה מהקוראים הנאמנים לעיתון האינטרנטי . עיתון שהוא למעשה מפעל מיוחד של איש אחד . מה קורה לקרייתי הפותח את אתר הקרייתים בבוקר ומקיש על הערך " מה חדש " ואין שום חדש . לא קורה משהו מיוחד היום , אני אומר לעצמי . או , יתכן וגייזי היקר עדיין לא התעורר . וכאשר נכנסים לאתר בצהרים ועדיין לא הופיע משהו בעיתון , זה כבר מתחיל להדאיג . מחשבות מדאיגות עולות בראש , אולי גייזי לא חש בטוב היום . אבל , בעיתון הפועל 360 יום בשנה זה לא קורה . וזה מה שגורם לדאגה כאשר מתרגלים לעיתון ולפתע פתאום הוא אינו מופיע . גייזי , המבין את הקליינטים של העיתון , דואג להכניס ידיעה כלשהי שתסיר מאיתנו דאגות . אפילו כשהאקרים איסלמים פרצו לאתר וחסמו אותו , גייזי מצא דרך להודיע . ואם שלחתי משהו לעיתון וזה לא הופיע מייד בעיתון , התגנבו חששות לליבי . שמא , אולי קרה משהו לעורך העיתון . שמא אולי העורך החליט שהכתבה או השיר אינם ראויים להדפסה , וזאת זכותו . וכששיר ששלחתי מופיע בתוספת איזה פסוק מהתנ"ך או עם צילום תת מימי שגייזי צילם , הרי ששיר קטן הופך כבר ליצירה אמנותית . ואני כבר מרגיש כעתונאי של עיתון מכובד ולא מעניין אם יש לו 200 מנויים או רק שני מליון . במפגש ההוקרה לגייזי , מגיע לו לגייזי , שנפאר אותו ונתפאר בו . אבל מה קרה , מה יום מיומיים . הקרייתים תמיד היו קמצנים , וגם בפרגונים . וחוץ מזה מה קרה , בסך הכל סגר שמונים שנה . שמונים שנה של מסכת חיים עשירה ומעניינת . מגיע הרגע שנוריד בפניו את הכובע ונצדיע לו . ואני , לכבוד היום הזה כבר כתבתי ברכה . יצא לי משהו קצת ארוך . לגיל שמונים מגיע שנתאמץ. מפעם גייזי רמז לי בעדינות לקצר במספר הבתים של השירים . התוכנה , הוא אמר , אינה מסוגלת להכיל שירים ארוכים וחוץ מזה היא מצמצמת את הרווחים בין הבתים . הבנתי את הרמז והפנמתי . מה שכתבתי עכשיו זה רק המבוא לשיר – ברכה שאקריא בערב ההוקרה . הכל מותנה בלו"ז ובאישור הועדה המארגנת . ואם הלו"ז יהיה צפוף , יאמרו ודאי שהשיר טוב אבל יבקשו שאקריא אותו ביום הולדת 90 . במקרה כזה יש לי תמיד פתרון . אשלח את השיר לעיתון של גייזי . גייזי היקר ימצא לו לשיר מקום מכובד , כמו תמיד , ואפילו יוסיף צילום של דולפין המזנק מהמים , עושה פליק פלק באויר ומצדיע .
ברכות חמות , בריאות טובה ופרחים מהבוקר מהגינה של תמי .
אשר רון (בחמוצקי) 14.1.2014