תולדות קרית חיים>פרקים מספרו של ההיסטוריון בן הקריה-צבי גנין
(אם יש צורך בקידוד באלבום : תצוגה > קידוק > עברית windows
דפי יומן של שנים מילדיה הבוגרים של הקריה ילידי 1929
מכתבי הד"ר צוויגל מנהל תיכון קרית חיים
עמוס ירקוני מספר על בית סבא דזלובסקי מרחוב ג' 35
הכותבת מיכל אבישר,היא בתו של מולי מרחוב ח' 49
(רחוב ח' 49 ההורים: ברכה וטוטקה ביילאצרקובסקי/אבישר
ילדיהם: רחל(היום סגינר),שמואל / מולי )
(מולי שחקן הכדורסל המצטיין)
בית העם החדש ברחוב-ח' – לאן נעלמה החנוכיה מהגג
בית השלשה בית הנוער העובד בקריה
סיפור אימוץ ילדי אפיקים בקרית חיים במלחמת העצמאות כולל קטע וידאו
מלכה וחנה ארזי היו הרוח החיה באימוץ ילדי אפיקים
גדעון שדמי : שלום אחרון (ליל הגשרים 16.6.10)
איתמר מזרח :הפצצת מיכלי הנפט בקרית חיים ..
אבי באותם הימים עבד בחוות הדלק של אי. פי. סי. ליד קרית חיים
והיה נוכח שם בעת ההפצצה הראשונה, הוא לא נפגע
למרות שהפצצות התפוצצו לידו . מאחר ואבי היה יוצר מטבעו
הוא אסף רסיסים מהפצצה ובנה מהם פסלון קטן המראה עץ
ולידו בית עם גג אדום. הפסלון מורכב משלשה רסיסים ומסמרת
מיכלים אדומה שהוא חיבר יחדיו . על המסמרה האדומה
הוטבע תאריך ההפצצה : 15-7-40
הפיסלון נמצא דרך קבע על שולחן העבודה שלי .
תמונות מצורפות > פיסלון-1 פיסלון-2
19.5.10 גייזי –זיכרונות :
משה מזכיר את אחותו הצעירה מרים ,בת כתתי
ואת המורה וורמל שזכור לי כעובד הספריה,
שכדור ההקפות שהרמתי גבוה גבוה בהפסקת 10,
נחת על ראשו, ואימי הוזמנה למנהל לדון בחוקי הגרוויטציה….
אבל וורמל זכור לי כל חיי כמורה מחליף בשיעור יחיד לספרות,
בו לימד אותנו כיצד מתארים בכתיבה את מה שמרגישים
בכל חמשת החושים.עד היום בכל עת שאני מתאר
משהו בכתב, אני זוכר לטובה את וורמל.
ציפי יניר/רסין : על אנשים וכלבים
עופר אדרת– כתבה מעיתון הארץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1159049.html
רודולפינה מנצ'ל ייסדה בית ספר להנחיית כלבים בקרית חיים
סיפורים על רודולפינה ועל העבודה איתה
אבי יונה רסין + הספר של ציפי יניר
רחל רם/ נדיב
מארחת ומספרת על בית הוריה בקרית חיים
מרים סטולר מספרת
הבית ברחוב ט' (ביילינסון) 37 : סיפור משפ' סטולר/מלמד
ראובן פורת :נשק ותחמושת בקרית חיים
יאיר גוזני :זיכרונות קרית חיים(מכתבים)
גייזי : איך גלגל הזמן מסתובב
(יאיר גוזני/גוז'נסקי מרחוב ג' "חוזר לקריה")
(מובלעת עתלית כורדני שמרכזה נמל חיפה)
אבישי וגייזי:
קיבוץ החותרים בקרית חיים 1942-1948
נורית זך- שחל לבית פלימן כותבת :
קיץ. אוגוסט 1949, החופש הגדול בין כיתה ה' לכיתה ו' בקרית-חיים. אבא קורא לי. על פי הבעת פניו אני מבינה שיש לו משהו מאד רציני וחשוב להגיד לי, משהו נשגב. הוא מגיש לי שקית מקטיפה סגולה. (אני זוכרת בדיוק את גודל השקית ואת מגע הקטיפה שלה כשהונחה בידי)."מחר אני נוסע לירושלים" אומר לי אבא. "נבחרתי לייצג את קרית-חיים בלוויה של הרצל, ואנחנו מקיימים את הצוואה שלו כלשונה: הוא מבקש להיקבר באדמת מדינת ישראל, ולכן יגיע נציג מכל יישוב, ויביא איתו שקית מאדמת היישוב שלו, כדי להניח את אדמת הארץ בקברו". אבא מניח את השקית הריקה בידי ואומר לי למלא אותה בחול של קרית- חיים. אני יוצאת אל המגרש שממול לביתנו. שם דיונות החול הזהוב זוהרות בשמש. אני מסננת את החול הנקי מבין אצבעותיי, משתדלת שלא "יתגנב" איזה פירור שלא שייך, לא רציתי שהרצל ינוח על קוצים או על פגרי שבלולים, ומאד נזהרתי.מלאתי את השקית, ומיהרתי הביתה לתפור אותה היטב היטב שלא ידלוף אף גרגיר של חול מתוכה….עד היום מונחת שקית הקטיפה הסגולה בקברו של הרצל יחד עם שקיות נוספות.נכדי הבכור הוא קצין בצה"ל, מאמן טירונים. כחלק מסידרת החינוך שהוא מעביר לחייליו בירושלים, הוא מקפיד לבוא איתם להר הרצל ולספר להם את סיפור שקית החול שסבתא שלו מילאה, וסבא רבא שלו הניח בקברו של הרצל.(את הקטע הזה העבירה ניצה וולפנזון החיפאית ,שהיא במקור מראשון לציון לפורום אספנים בתפוז)
"סמל קליין" (חיים) מאז ומתמיד מוכר בקריה ,
כאיש רב פעלים,כאיש עשייה למען הקהילה.
בנו מאיר הרהיב עוז, והוציא את תולדות חייו
המרתקים של אביו :
מקליקים על הקישור> על "סיפור חייו" ,
ומתקדמים עם הדפים לפי הסדר.
http://www.meir-1.com/pnin35.htm
מעשה הגבורה של עמיקם אלון/רוט מרחוב ג'
קפקא כותב מכתב לפועה מנצ'ל /בן טובים :
פועה למדה בפרג ולימדה את קפקא עברית,
גורי קרגמן היה בתערוכה בבית התפוצות וצילם את הפלקט :
http://www.pbase.com/geyzi/image/84256678
יאיר מירז/מיזריצקי על בית הוריו
על המורה יוסף ספיר כותב גדעון שדמי
השיר געגועים בביצוע בכורה עולמי-מבצע אלון פרגר ("הפרגרים")
יוסף רייכרודל המורה למוזיקה הראשון בקריה השאיר
בידי תלמידתו דרורה וינשטוק שיר שלא בוצע מעולם
לאחרונה השירעובד ומושמע כאן בביצוע בכורה עולמי