15.10.09 יאיר גוזני /
גוז'נסקי : זיכרונות קריית חיים
1.
לגייזי שלום,
איני יכול להימנע מלשבח את
מהירות תגובותיך. שפע מידע הקריה ש'כמו כלום'
נשלף מזיכרונך מרמז לי כי לדידך, צבר בתי הקוביה
על יושביהם שהתנחל בראשית השלושים על חולות המפרץ הוא יותר מסתם רזומה, הוא
ממש בדמך. בשבילי (הייתי "עולה חדש" שבא מצרפת) הקריה הייתה
ארץ-ישראל מקורית, המבטאת עממיות, פשטות הליכות; ואפילו כפי שהיא כיום,
מעוררת את געגועי למרות שונותה בתכלית מהזכורה משנות הילדות... ולא אכביר
מלים על כך.
מתצלום הבית החד-קומתי המוקף בתי
קומות, רק הספרה 9 אומרת לי משהו. אני זוכר כביש ומדרכה חוליים, חצר שחזיתה
תחומה בגדר חיה של דורנטה עם שער ברזל וכמעט
המחצית הדרומית של הבית הייתה לפנים מרפסת גדולה התחומה בקיר "נמוך"
המתנשא מעבר לגובה ידיו המורמות של אחי אליק בהיותו בוגר כיתה א'.
הבית שלנו היה ממוקם בין
בית שפירא (עם הבת זמירה הייתי מיודד) ומשפחת גוטליב (את הבן יאיר ממש
הערצתי). בקצה הרחוב מעברו הגובל בחולות, גרו האחים חגי ויונתן (שמות הוריהם
אינם זכורים לי). ליד ביתם, בית משפחת בן-אדם ומרחק כמה בתים צפונה ממנו - בית
משפחת מיש (אינני בטוח, אבל נדמה לי ששם בתם הצעירה היה
שמחה).
שמות הורי - אברהם וציפורה גוז'נסקי.
אבא היה מורה בטכניון, חבר הגנה נאמן, מיודד עם רסין
מפקד האזור ועם יוחנן רטנר חבר המפקדה הארצית. אמי הייתה, מלבד סתם אמא, פעילה בארגון אמהות עובדות ובפלוגות הפועל;
ומתרימה נלהבת למפעלי 'כופר הישוב' ו'עזרה
וביצרון'... השם ישראל קסטנברג אינו זכור לי...
עכשיו אחזור לקיצורי הדרך ששלחת, להתבוננות יותר עמוקה בתמונות המסקרנות
שאחריהם.
ביי,
יאיר
2.
לגייזי שלום,
תמוהות דרכי האינטרנט הגדושות הקשרים. לפני חמישה ימים התיישבתי ליד המקלדת
להגיה מה שכתבתי לפנים אודות ילדותי לפני שבעים שנה; ופרט קטן שביקשתי לתקן הריץ
אותי לאתר הקריה ודרכו לאתרך המעולה, גייזי.
לפני יובל שנים נפגשנו יומיום בבית הילדים, בחדר האוכל, במוסך של
הקיבוץ, אז נודע לי אודותיך רק שאתה בן הקריה, חבר גרעין
הנח"ל שהצטרף להתנחלות הצעירה נחל-עוז, לך נודע עלי ועל מירה
שאנחנו הייפעתים שבאו עם בתם אורנה לתגבר את
אוכלוסיית בית הילדים ולחלוק עמכם את השנה הקרובה; ולאחר זמן, בהיסח הדעת
ציינתי שאף לי שורשים בקריה ויותר לא דיברנו עליה. זה מה שנודע לנו
זה על זה, לא התאמצנו לדעת יותר.
והנה, בחמשת הימים האחרונים תודעתי חוזרת בזכותך שבעים שנה אחורנית
לשנים הצעירות של אבי ואמי (ז"ל) ושל רסין
(ז"ל) ושוב קדימה לשנים המתקדמות של ציפי בתו של רסין
שכתבה את הספר על אביה והנה, בתמונות ששלחת אני רואה גם את דליה פולסקי המוכרת לי כחמישים שנה כדליה גנני (בזכות אישהּ
יחזקאל) מאז היותי חבר יפעת; ושוב אתה מחזיר אותי כשבעים שנה
אחורנית כדי למצוא בכיתה שמעלי את ציפורה אחותה שהכרתי כחברה טובה של בת דודי
מירושלים ושוב שלושים שנה קדימה כדי לפגוש בעמי (ז"ל), שהפך מפולסקי לפז והיה ידידי במשך כארבעים שנה.
לפני שעה קלה סיימתי שיחה טלפונית ארוכה עם ציפי (רסין)
יניר. העלינו זיכרונות משנות הקריה, גם סיפרתי על הקשר הנוכחי עִמך וכעת אני
פועל לפי מצוותה ומעביר אליך דרישת שלום ממנה.
ביי,
יאיר