הפרק הפותח של הספר (סרטון וידאו בתחתית הדף)
בן-גוריון מוזמן כעד למשפט
אם יש מסמך היכול להעיד על "ימי התום" שבהם מתרכז ספר זה – זה המכתב המובא להלן:בשנות החמישים הראשונות הייתה התנועה הקיבוצית בשיאה. באותה עת התנהלו ויכוחים בתוכה ומחוצה לה בנושא העבודה השכירה בקיבוצים. כמעט כל הדוברים יצאו נגדה, אך בפועל ההתפתחות הכלכלית תבעה דווקא להרחיבה. אחד הבודדים שצידד בקיום העבודה השכירה בקיבוצים היה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, מה שהביא איש צעיר בעת ההיא, בן 21 (מחבר ספר זה), לפנות אליו ולהציע לו להופיע כעד-הגנה במשפט-ציבורי שעמד להתקיים בקיבוץ צעיר בנגב על הנושא: עבודה שכירה בקיבוצים בשעה זו – חיוב ושלילה. המכתב לבן-גוריון, שיש בו מניחוחות-הזמן והמקום, ותשובתו של בן-גוריון, המגלה את דעתו האמיתית על העבודה השכירה, מובאים במלואם:
נחל-עוז, 3.2.55
לחבר דוד בן-גוריון שלום רב,
לאחר הִסוסים רבים החלטתי לכתוב לך מכתב זה, ולבקש את עזרתך לעניין אשר אני משוכנע שיש בידך לעזור להצלחתו. אני הח"מ הנני חבר קיבוץ הספר הצעיר נ ח ל – ע ו ז, השוכן מול עיר האויב עזה, ואשר התנחל במקום לפני כשנה וחצי, לאחר שבמשך שנתיים הייתה שם היאחזות צבאית של הנח"ל – נחלאים א' מול עזה. אנו, שקבלנו את היישוב, השוכן ממש על הגבול המצרי, חסרי ניסיון חקלאי, הצלחנו תוך זמן קצר לבססו וכבר עכשו מראה מאזננו הכספי נטיה חיובית ביותר. גם בשטח החברתי עשינו רב. כולנו כמעט סיימנו בתי ספר תיכוניים, אך מתוך חשובים רבים העדפנו את הסְפָר על פני הסֵפֶר ויצאנו לגבול מצרים, אך גם כאן אין אנו מזניחים את התפתחותנו הרוחנית והתרבותית ואנו מקיימים חוגים שונים של השתלמות, מארגנים חגים ועצרות, ובכלל "עומדים על הגובה" מבחינה תרבותית.ועתה, לאחר הקדמה ארוכה, לעצם העניין. בֹ-9 בפברואר מתחילים אצלנו שבועיים-של-עיון, אשר יכללו מדי יום ביומו שתי הרצאות על נושאים אקטואליים, כגון: פיתוח הארץ, מפא"י לקראת הבחירות הקרובות, המצב באחוד הקבוצות והקבוצים (בו אנו חברים), ועוד.במסגרת שבועיים-העיון יערך ביום שני, 21.2.55 בערב, משפט חברתי על הנושא: עבודה שכירה בקבוצים בימינו אלה – חיוב ושלילה. עלי הוטל התפקיד לשמש סניגור במשפט זה, כלומר להגן ולחייב את העבודה השכירה במשקים. אחרי שקראתי את מאמריך, ושמעתי את דעותיך באותו נושא, החלטתי לכתוב לך מכתב זה ולבקש את עזרתך. רציתי לבקשך, באם הדבר ביכולתך, שתבוא אלינו לנחל-עוז למשפט הנ"ל, ותשא שם את דבריך בתור עד ההגנה, על העבודה השכירה בשעה זו. באם אין הדבר באפשרותך, הייתי מבקש מאד שתשלח לי ראשי פרקים ומקורות על העבודה השכירה והכרחיותה בשעה זו.
בתקוה להענות בחיוב
מרדכי נאור
נחל-עוז
ד.נ. הנגב
נ.ב. קראתי בעתון שאינך מרגיש טוב, ואני מאחל לך החלמה מהירה.
(המקור: אוסף פרטי, מרדכי נאור)
* * *
תשובתו של בן-גוריון לא איחרה להגיע, והיא הייתה מאכזבת למדי:
שדה בוקר, 15.2.55
לח' מרדכי נאור – שלום רב.
צר לי שלא אוכל להענות לבקשתך ולבוא ל"משפט". דברַי בעניין זה תמצא בספרי "חזון ודרך", אולם חוששני שאתה מייחס לי עמדה שאינה עמדתי. איני מחייב עבודה שכירה כעקרון. להיפך. אבל אני טוען שעזרה והדרכה לעולים קודמת לכל מצווה פנימית [ההדגשה במקור] בקבוץ, ואם אפשר לעזור להתיישבות העולים אך ורק בהעסקתם במשק קבוצי כפועלים שכירים – יש לעשות זאת כאמצעי להתיישבותם הם על הקרקע.
\בב"ח [בברכת חברים]
ד. בן-גוריון
(המקור: המכון למורשת בן-גוריון, שדה בוקר)
וכך, נאלצתי להופיע במשפט ללא סיועו של בן-גוריון. אשר לתוצאות המשפט – איני זוכר מה קבעו המושבעים מטעם הקיבוץ…