המבוא לספר "ימי התום"
לא רק נוסטלגיה
הספר "ימי התום" הוא מסע בזמן, אל שנותיה הראשונות – אם כי לא הראשונות ממש – של מדינת ישראל. הוא משתרע על פני כ-15 שנה: מאמצע שנות החמישים עד שלהי שנות השישים. ב-70 פרקים מתוודע הקורא לישראל הצעירה, התוססת, קולטת העלייה, הגאה בהישגיה המדיניים, הצבאיים, ההתיישבותיים והתרבותיים. ראש ממשלתה, דוד בן-גוריון, השתמש פעמים רבות בצירוף "אור לגויים" והתכוון לישראל הראויה והרצויה בעיניו. הוא האמין בו וניסה להנחילו לוותיקים כמו גם לעולים החדשים שזה מקרוב באו. ישראל של אותו עשור וחצי היא מדינה בהתהוות עם מורשת עשירה מימי היישוב ועם תקוות מרקיעות שחקים ביחס לכוחה וליכולתה. היא הצטמצמה בגבולות צרים עד הפריצה הגדולה במלחמת ששת הימים. הייתי אז איש צעיר. כשכתבתי את מכתבי לבן-גוריון, הפותח ספר זה, מלאו לי רק עשרים שנים וחצי. הפרק האחרון בספר זה נכתב 14 שנה לאחר מכן. בין שני תאריכים אלה חוותה ישראל שתי מלחמות (מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים), קלטה מאות אלפי עולים, הקימה חבלי ארץ חדשים ובנתה תרבות חדשה. אין לי כמעט ספק כי הדברים, ברובם בוודאי, נכתבו מנקודת המבט של בני הדור הראשון. אני, לדוגמה, התגייסתי לצה"ל כשהמדינה הייתה בת ארבע. האמנו במה שעשינו ועשינו מה שהאמנו.
ההתיישבות, ובעיקר ההתיישבות העובדת, זו השיתופית לגמרי או למחצה, הייתה בעת ההיא במוקד העשייה והחזון. הכתבות פורסמו ברובן בעיתונים צבאיים, שבעת ההיא הקדישו מקום רחב גם לתופעות כלל-ישראליות, כמו גם לנושאי חברה ותרבות. מפרקי הספר עולה, כמדומה, ניחוח הימים ההם, כמעט "ימי הקוקו והסרפן", אך מבין השורות מבצבצים סימנים ראשונים של תמורה. כך לדוגמה, נושא הלינה המשותפת בקיבוצים זוכה להארה בעת שקיבוץ אחד ביקש ל"השתחרר" ממנו ויצר מהומה-רבתי, שהיום קשה למדי להבינה. הדמויות המתוארות בספר הן במידה רבה דמויות-מופת: אישים מרכזיים, מנהיגים בעבר ובהווה, אחד מגיבורי תש"ח, וגם דמויות יוצאות דופן, שצעדו בשוליים ואף החליקו אל מסלול טראגי. גם הם מסממני הזמנים ההם.בשנות השמונים של המאה שעברה ערכתי ספר על תקופת המעברות. הזמינו אותי להשתתף בתוכנית רדיו על הספר והמאזינים התקשרו לאולפן. אישה אחת סיפרה כמה קשה היה לה במעברה, אבל ביקשה ממני – אם אפשר – לסייע לה להחזיר את המעברות. כשהבעתי את פליאתי לבקשה המוזרה, הסבירה אותה אישה: "אני לא מתכוונת למעברות עצמן, אלא לרוח שהייתה במעברות ובחברה הישראלית בימים ההם". אני מאמין ש"הרוח הישראלית" ההיא מנשבת בין דפי הספר. אגב, המעברות כמעט שאינן נזכרות בו, כי במחצית השנייה של שנות החמישים ובשנות השישים היה הנושא הזה בבחינת פרק שכמעט הסתיים. עולים חדשים וקליטתם באים לידי ביטוי ב"ימי התום", אם כי הדגש הוא על ישראל החלוצית, ששורשיה בקרקע וראשה ברקיע מעל. הספר "ימי התום" לא נועד להפעיל את בלוטות הנוסטלגיה של בני הדור ההוא. הוא מבקש לספר, בשבעים פרקים ובשבעים צורות, על מה שהיה כאן ועל מה שחלמו שיהיה.
כמה מהדברים התקיימו? ישפטו הקוראים.
ד"ר מרדכי נאור
מחיר הספר, שהופיע בהוצאת הספרייה הציונית ומופץ על-ידי מוסד ביאליק – 74 ₪. אפשר לרכשו באמצעות טל' 02-6797942 (מוסד ביאליק) בהנחה ניכרת.