מילים לשבת – שער הנגב – ערב שבת, י' בכסלו תשע"ג, 23 בנובמבר 2012
שלום לחברות ולחברים,
שדות השבר
"גשם טוב ירד, כי נעתר האל והקמה פרחה בשדות השבר" כתב, כאילו לנו, אהוד מנור.שדות השבר שהגשם מרווה כעת הינם שדות הלחם והירק הרחבים של עוטף עזה אך הם גם שדות המשבר הביטחוני החריף שידענו ב"עמוד ענן".בפגישת בוקר עם צוות המחנכות של כפר עזה, שהתארגנו היום לפתיחת מערכת הגיל הרך ביום ראשון, ראיתי את העיניים הלאות וחשתי את הכמיהה לשקט. הבטחתי לבנות המסורות, שבידיהן אנחנו מפקידים את האוצרות שלנו מדי בוקר, שמעל עמודי הענן הכהים שהקדירו את שמי הבוקר זורחת שמש בהירה, שמחכה להאיר לנו את הימים הבאים.
מה יהיה ???
השמש הטובה בוודאי מחכה לנו מעל חשרת העננים. האם כך גם לגבי הנמשל, היא הרגיעה המיוחלת?
המידע הכי קרוב שאני יכול לספק לכם הם דבריו של רא"לנו, בני גנץ, שהבטיח לנו אתמול, בשיחה אינטימית, שמדינת ישראל לא תחזור למציאות ששררה ביום רביעי, ה 14 לנובמבר.
גלעד חזר מהירדןבבוקר יום רביעי, 14 בנובמבר, חצי יממה לפני שהתחיל הרעש הגדול, פגשתי את אמא של גלעד והיא הראתה לי ציור של בנה בן השלוש ("שלוש וחצי", מחדד גלעד), שהגננת ביקשה ממנו לצייר את הבית שלו: הבית, בעיניו של גלעד, הוא קו סגור ובתוכו שתי נקודות אדומות, "זה הצבע האדום" הוא מסביר. צה"ל יצא למבצע בכדי להחזיר לגלעד את הטוב והחמים למושג "בית" וגלעד יצא עם משפחתו לאשדות יעקב איחוד. אמא אומרת שהפספוס הסביר שם ליונתן אלתר (יוזם הארוח):"בבית יש צבע אדום ובומים, בגלל זה באנו לפה; כשיהיה שקט, נחזור הביתה". היום חיבקתי את גלעד ואחיו ששבו לביתם. שעתכם היפה (רשימה ראשונה)מדי יום במהלך השבוע הסוער יצאו מאות רבות של ילדים משער הנגב לפעולות הפגה ברחבי הארץ, משפחות רבות מצאו פינות חמות להתארח בהן ומרכז הקל"ה, מוקד תיאום הצרכים והמשאבים שלנו, הוצף בפניות של ארגונים, עמותות, ובתי עסק שפתחו ליבם וכיסם. חובקנו בימים אלו על ידי – רשימה לא מלאה – אורחן רוחמה, הנוער העובד והלומד, הצופים, תרבות לישראל, הסוכנות היהודית–החוויה הישראלית, החברה למתנ"סים, המרכז הבינתחומי בהרצליה, עיריית תל אביב, עיריית גבעת שמואל, מרכז המועצות האזוריות, המועצות האזוריות משגב, עמק הירדן, רמת הנגב, דרום השרון וגליל עליון, התנועה הקיבוצית והמושבית, אשדות יעקב איחוד, אפיקים, אילות, מושב שדה ורבורג, הקונגרס היהודי העולמי, עמותת תקווה לישראל, בית ההארחה אברהם בירושלים, הקרן לידידות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, ביטוח חקלאי, משרדי החינוך, הנגב והגליל, הרווחה, הפנים והבטחון. לא נשכח המון, מאות (!), אנשים פרטיים וארגונים שהתקשרו להציע עזרה בהדרכת טיולים, חבילות שי ובאירוח. לכולם אנחנו אומרים בלב נרגש – תודה חברים. בשבוע הבא נשלים את שורת המתנדבים והמחזקים.לחיים, מחנך כותבת לי טל שוורץ, מנהלת החינוך החברתי במתנ"ס: "אנחנו חייבים תודה ענקית לצוותי ההדרכה ביישובים שהחזיקו את הילדים בכל תנאי, גם כשרבים יצאו להתאוורר, יום אחר יום אחר יום, חלקם לקחו אחריות על בתי ילדים שאינם שלהם בשגרה, חלקם מדריכים שנקראו לדגל אד הוק; חלקם בוגרי יב' וחיילים משוחררים אשר רגשות המחוייבות שלהם לילדים וליישובים גברו על כל רצון להעביר שבוע מחוץ לאזור. אני גם חייבת תודה ענקית לצוות חמ"ל הפגה שעבר איתי השבוע, לצוות המל"ש שלנו שהדריך ללא הפסקה וכן לצוות הקל"ה שסייע רבות." ואני מוסיף בהערכה את ההורים וממלאי התפקיד שלקחו אחריות על חבריהם וקהילתם שהתרחקו לכמה ימים מהאזור המופצץ ונטלו חלק במציאת טעם למפגשים של הפגה וחברותא, במהלך הימים הביזאריים הללו. ועוד נאיר כאן באור יקרות את המחנכים בגיל הרך ואת המורים בבתי הספר, שנשאו על שכמם את נטל החינוך בשיגרת החירום ההזויה, עד ליום רביעי ההוא וימשיכו בכך, בתיקווה לשינוי יסודי, ביום ראשון הקרוב. מאחורי ראשי התיבות עם בוא השקט ולקראת האתגרים הבאים אני מודה לכם, עובדי המועצה, על ההירתמות יוצאת הדופן, שאינה מובנת מאליה; כראש הארגון שלכם, אני גאה בכם על המקצוענות, על המסירות, על החברות שגיליתם. מתנדבים רבים פעלו לצד ממלאי התפקיד בישובים ובמועצה, בחמ"לים, בחפ"קים ובצח"ים. מתחת לכל ראשי התיבות הללו מסתתרים חברים צעירים ומבוגרים שחירום זה הזמן שלהם לתת את כל כולם, בשעות משונות, בתפקידים לא שיגרתיים, במצבים אבסורדיים. חשבתם על מנהל קהילה שמסיע קופסאות מזון לעובדי המפעל שנפגע מרקטה, כאשר כל שניה עלולה להתפוצץ עוד אחת? על ראשי המפעל הגדול שתחת איומי רקטות ומרגמות מחליפים טרנספורמטור שנפגע ורעפים שהתרסקו בדאגה לכושר הייצור ולציפיות הלקוחות? על הסבתא שמסבירה לנכדתה הדואגת ממרכז שהיא מוכרחה לחזור הביתה ולמחרת מתייצבת במרכז המידע במועצה? על עובד מחוץ לאזור, שמתייצב לאחר עבודתו השיגרתית למשמרת של ניהול החמ"ל במועצה? על ראש צח"י שאינו פטור מעבודה בעיר אבל הוא נשאר בבית "ועל המשכורת נדבר בשש אחרי המלחמה" הוא אומר? על עובדות ועובדים שמפחדים, מה יותר טבעי מכך, ונושאים עימם את משא הפחד אל שעות הפעילות הארוכות? מהי גבורה, חברים? לא העדר הפחד אלא היכולת לפעול, למען הזולת, למרות החשש המוצדק. שירו אחים
בין ההפצצות והזכוכיות השבורות, בין הכמעטים המבהילים והמתחים המובנים, מדי ערב נפתח החמ"ל רחב הידיים של נחל עוז לחברים במקום. לוח האירועים כלל: יום חמישי הראשון- ערב מרקים וגבינות בטעמים, יום שישי – עקב התרעות הייתה קבלת שבת מאוחרת עם קפה ועוגה, מוצ"ש- סרט + מרק עם באגטים, ראשון – מופע ג'אז, קפה ועוגות (שלישיית אמיצים מתל אביב שחיפשו שבוע קודם "את המקום הכי אקסטרים"), שני – צוות מלהקת הנחל ו"הפלאפל של איתן", שלישי – אופירה גלוסקא וורדינה כהן, לחמניות עם נקניקיה וסלטים, רביעי – מנוחה… אמש – צמד שהורכב ייחודית ל"עמוד ענן". ובכפר עזה, הערב, תתקיים ארוחת ערב משותפת בחדר האוכל ובסיומה ערב שירה עם שרהל'ה שרון, אחות של יונתן אלתר (איזו משפחה!)…שמגיעה בכל מתיחות והגיע הזמן שנארח אותה בסתם אירוע של שמחה ורגיעה. ווריאציה על מר – מתוק / יוני שחם, חבר קבוץ גבים ואור אדם, מהקבוץ העירוני "מגוון" בשדרות, כתבו ויוני הלחין: "צבע אדום" .
שבת שלום, אלון
אלון שוסטר
נייד: 054-6755111
E-mail : [email protected]
לפרטים נוספים