האתר החופשי של בני קרית חיים

מלחמת הזכרים על חסדי הנקבה 

סיור צפרות עם דניג'יפ – ציפור השיר מיינה

הטמפלרים בכרמל

אליזבט טיילור הלכה לעולמה

אליזבט טיילור  

קליאופטרה

סרטים

הלכה לעולמה בגיל 79

גדלה עם הסרטים 

בסרטים-1

בסרטים-2

מי מפחד מווירג'יניה וולף

חתולה על גג פח לוהט-1  

  חתולה על גג פח לוהט-2 

קליאופטרה

הענק

לסי שובי הביתה-1

לסי שובי הביתה-2

רפסודיה קטע 1  מ-4

רפסודיה קטע 2 מ-4

רפסודיה קטע 3 מ-4

רפסודיה קטע 4 מ-4

רפסודיה קטע מרגש נוסף

עונת  ההמלטות בעדר הכבשים הסתיימה  . הדיר שוקק חיים  צעירים  ,טלאים וטליות מתרפקים בקש, טלה רעב פועה בקול מה…  ממושך ומקווה שאמו שבמרעה תשמע אותו.הכבשים הממליטות, תהיינה בשדה עד שקיעת השמש, מלקטות את מזונם מבררות את העשב הטעים להן.  ועם שובן לדיר אחרי חליבת הערב תיפגשנה האמהות הכבשים  עם הטלאים . תוך דקות ספורות  אחרי פתיחת שערי מכלאת הטלאים  מתקיים המפגש  בין הטלאים ,משתרר שקט אין פועה ואי ן נשמע קול .כל אחד מוצא את אמו ונהנה לינוק את שארית החלב מהעטין. לקראת לילה מפרידים את העוללים הקטנים מאמם , (שיישאר חלב לכד) ולפני צאת הכבשים לשדה פרידה לכל היום , תהייה פגישה קצרה בין הטלאים לאמם , לינוק את שארית החלב הנותר אחרי החליבה  וכך כחודשים ימים יפגשו הטלאים עם אמותיהם וגדלים באין מפריע.   לאחר מכן, בהגיעם למשקל מתאים,  ייפרדו לצמיתות.  הטליות הנקבות תגמלנה מיניקה ותשארנה לגידול,  להמשך קיום העדר  ואילו הזכרים יובלו כצאן לטבח.אחרי חודשיים הטלה הנולד   גדל והעלה בשר  , ומבוקש בשוק . וכן מחיר טוב מובטח למגדל. היה נהוג להוציא את הטלאים מהדיר בגיל צעיר  בן חודשיים ,בגלל הבשר הטעים  המחיר הטוב, והצפיפות הרבה במכלאה.

כשבני ישראל יצאו ממצרים וטעו במדבר סיני בדרכם לארץ המובטחת , עדרי הצאן הלכו והידלדלו, כי היו נוהגים לאכול את  בשר הטלאים והטליות. (ולא נשארו צעירים להמשכיות).  בעודן בחלב אמם כשהבשר עדין ורך . לכן פסק המחוקק : פרשת משפטים לא תבשל גדי בחלב אמו.

 (כל זמן שהגדי נמצא ליד אמו   ויונק חלב  הוא אסור לבישול!  ההסבר שלי לחוק הנ"ל)

היינו שולחים את הטלאים לשוק  לתנובה ע"י משאית מקופראטיב גליל- עליון. עם חבר מלווה את משלוח . אני את שלי עשיתי ( הטלאים הגיעו למשקל) , עזרתי להעמיס את הטלאים , ולא התעניינתי יותר. החבר המלווה בודק את החשבון  בזמן המכירה  הגזבר מקבל התשלום עבור "המשלוח" מתנובה.כל אחד עושה את עבודתו.בכנס רועים, שמעתי שיש  תלונות רבות  , לנוהל  מכירת הטלאים והמחיר הנמוך שתנובה  משלמת לנוקדים. רציתי  להיווכח בעצמי על מה מדובר , במשלוח הבא  נסעתי לחיפה. קצת עייף מחליבת הלילה !  חיברתי את היום והלילה , בלי   הפסקה. אבל מאד הייתי סקרן לראות  מה קורה.בשעה מוקדמת הגענו לשוק .  בעזרת הנהג האדיב הורדתי את הטלאים מהמשאית  למכלאה קטנה שבניתי  מחבילות קש שלקחתי איתי.  המשאית נסעה  ואילו אני מחכה בתור למכירה.אני שם לב שמידי פעם עובר סוחר מסתכל על "הסחורה". זאת אומרת על הטלאים,מרים את ידו כמו מנגב את המצח והולך… ועוד אחד ועוד אחד . ושום דבר לא קורה. השמש כבר במרום הטלאים רעבים וצמאים  ומתחילים להראות די מסכנים  הרבה פחות יפים משיצאנו מהבית.זאת  לי פעם ראשונה להתלוות למכירה,  אבל מצויד  בהרבה עצות ,מחברי הנוקדים בחום היום הטלאים נראו זוועה אני עייף וצמא. את מעט המים והסנדבי'ץ  שלקחתי איתי, גמרתי מזמן. היגיע הכרוז!  סביבו ארבעה סוחרים,נשארתי אחרון בשטח עם הטלאים לא יכול לזוז לשום מקום.  הוא מכריז על מחיר ראשוני שתיקה כללית .עוברות כמה דקות כל העסק לא נראה לי. אחד הסוחרים מציע מחיר  שלא מכסה את הוצאות הנסיעה מהגליל לחיפה .יש התלחשויות בין הסוחרים אני מבין שהם עושים יד אחת להורדת המחיר  … כל המכירה תקועה . אני מודיע לכרוז אין מכירה ! את הטלאים אני לא מוכר בחינם .אחד הסוחרים מנסה לשנות את דעתי בהוספת כמה לירות על כל הטלאים יחד. לקנות את כולם ללא שקילה .הודעתי חד משמעית את הטלאים אני לא מוכר במחיר המוצע אני חוזר הביתה עם הטלאים .רכז הקניות שהיה במקרה בחיפה , בא לראות מה קורה .בשבילי זו הייתה פגישת הצלה  כל המאמינים בכוכבים ומזלות כאן מקומם,"לחגוג"הסברתי לרכז הקניות  ,ובקשתי את עזרתו לארגן משאית ,ובינתיים  התקהלות גדולה סביבי דבר כזה עוד לא קרה להם.עוד כמה דיבורים וניסיונות שכנוע להתפשר על המחיר חד משמעית הודעתי שהמילה שלי היא אחרונה את הטלאים אני מחזיר הביתה.ידעתי שהגזבר לא יאהב את כל" העניין "הוא זקוק לכסף. אני לא חוזר בי!

בעזרת כמה אנשים סקרנים שהיו במקום וראו את המתרחש הצדיקו אותי ועזרו להעמיס את הטלאים , למשאית הייבר גבוהה , זה מה שהיה בקופראטיב . הם עשו זאת בהתנדבות בלי לבקש תמורה . היו זמנים…בשעת ערב מאוחרת   הגעתי לגדות . בעזרת השומר הורדתי את הטלאים, הללו קיבלו את הטיפול הדרוש לאחר יום תלאות וסבל .למחרת בבוקר" חטפתי" כהוגן על הראש מהגזבר ,לא עזרו דיבורים  והסברים הוא חיכה לכסף.עבר עוד חודש הטלאים גדלו והעלו משקל , יצאו למרעה עם עדר "היבשות" ( לכבשים צעירות שעדיין לא המליט קראו יבשות )  הטלאים נמכרו במקום, לסוחר מדליית –הכרמל , בא עם משאית ועוזר העמיס את הטלאים לבד, ושילם  מחיר הגון .

          מוטקה