מזמרשת:אלי סט מסכם את המידע על מקור השיר
השיר הסובייטי По долинам и по взгорьям ("בעמקים ועל הגבעות", לחן: איליהאטורוב, מילים: פיוטר פארפיונוב) נחשב שנים רבות כמקורו של "הלוך הלכה החבריא". כעת (יוני 2013) מובאים הדברים על דיוקם: לטקסט של "הלוך הלכה החבריא" (בית אחד, כפישהרוב שרים אותו), אין כל קשר לטקסט של פארפיונוב. הוא נלקח מתרגומו של אברהםשלונסקי ל"שיר השלישי", מתוך הפואמה Двенадцать ("שנים עשר"), של אלכסנדרבלוק.הפואמה "שנים עשר", שנכתבה בינואר 1918, הייתה תגובה מיידית ל"מהפכת אוקטובר". היא מתארת ליל סערה בפטרוגראד, העיר שלפני המהפכה הייתה בירת רוסיה וסמל לשלטוןהצארים. בליל סערה מפטרל צוות של שנים-עשר חיילי "המשמרות האדומים" במרכז העיר. הםפוגשים אנשים שונים (ארכיטיפים המייצגים קבוצות אוכלוסיה מקומית): אינטלקטואל, כומר, גברת זקנה, חייל של המשטר הישן, זונה וכד'. האווירה בעיר בעקבות המהפכה מוצגתבאמצעות תמונות של מפגשים אלו והיא נעה בין סלידה מכל מה שמייצג את הבורגנות והמשטרהישן לבין פחד מהעתיד תחת המשטר החדש (שבאחת התמונות מתגלה כאלים ומתנהג בצורה לאלגיטימית). בסוף הפואמה מתגלה שמי שלמעשה מנחה את צוות המשמרות האדומים הוא לא אחראלא ישו (ובאופן טבעי מתקשרים שנים עשר חיילי המשמר האדום לשנים עשר שליחיו שלישו).
המחשת האווירה בעיר מושגת באמצעים סימבוליים: הסערה היא לא רק מזג אויר אלא גםסערה פוליטית וסערה בלבבות האנשים; שלושה צבעים שליטים בפואמה: השחור מייצג אתהעולם (המשטר) הישן והמדכא; האדום את העולם החדש; והלבן את הסערה, שהיא המהפכההמטהרת. כמו כן, נעשה שימוש בארכיטיפים ובשפה רב-גונית הכוללת סלנג. הפואמהמיישמת ז'אנרים שונים של שירה, החל מליטורגיה וכלה בשירי רחוב. יש לציין כי הפואמה ניצלה כיוון שפורסמה עוד לפני שהמשטר הבולשביקי התחיל לצנזר. מאז פרסומה היא זכתה להערכה רבה מבחינה אמנותית, אך הכללתו של ישו גונתה כמעט בפיכול: הבולשביקים טענו שכדי לבנות עולם חדש לא צריך את ישו, ומתנגדיהם טענו ששיתופולצד האדומים נותן לגיטימציה להרס התרבותי שהביא משטר הדיכוי הבולשביקי.שם הפואמה "שנים עשר" הוא רב משמעי: בפשט הפואמה כוללת 12 שירים ובצוות המשמרותהאדומים שנים-עשר חיילים. מעבר לכך, המספר שנים-עשר הוא מספר מאגי המייצג אתהקוסמוס ואת הזמן (12 מזלות, 12 חודשים וכד'). שם הפואמה בשפת המקור מאפשר להבינוכאילו מדובר בשעה שתים-עשרה, שהיא שעה גורלית: שעת החלפת משמרות, שעת חצות, שמפרידהבין היום למחר, בין העולם של היום לעולם של מחר. ה"שיר השלישי", בן שלושה בתים (שהוא המקור ל"הלוך הלכה החבריא"), כתוב במקור במבנה של שיר עממי (צ'אסטושקי) והואמעין תרכיז של הפואמה כולה (ר' גרסת "תרגום מילולי" ופירושיה ב"פרטים נוספים")אברהם שלונסקי תרגם את הפואמה כולה לעברית, כשהוא משמר את המקצב של המקורהרוסי. יש לשער שהיבט זה היה גורם מפתח לחיבור המאוחר בין תרגומו של שלונסקי לביןהלחן של אטורוב. תרגום הפואמה במלואה הופיע ב"כתובים" (בתרפ"ט 1929, לפי הספרייה הלאומית).
ב-1942 הופיע הבית הראשון של "השיר השלישי" ב"על החומה", ירחון "השומר הצעיר", עם שני בתים נוספים, שמשקלם שונה לחלוטין ממשקל הבית הראשון. באותה תקופה הופיעה גם "גרסת הנרי קלאוזנר", ששורתה הראשונה היא כבר "הלוך הלכה החבריא". הימים ימי מלחמת העולם השנייה ושירי המלחמה הישנים "הוצאו מן המחסנים", ובהםשירם הפופולארי של פארפיונוב ואטורוב "בעמקים ועל הגבעות", המוכר גם בשם "המנוןהפרטיזנים מאזור אמור", שנכתב בתקופת מלחמת האזרחים. השיר הוקלט ע"י מקהלת הצבאהאדום ב-1929, היה פופולארי ואף יצא מגבולות רוסיה והושר, למשל, במלחמת האזרחיםבספרד. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא נפוץ בעולם כולו ושרו אותו קבוצות פרטיזניםבני לאומים שונים. אם כן, תרגומו של שלונסקי "ותלך הלוך החבריא" וגרסת הנרי קלאוזנר התפרסמו בתקופהבה "בעמקים ועל הגבעות" הגיע לארץ. כיוון שלא ידוע ש"השיר השלישי" בשפת המקור הושרבלחנו של אטורוב או בלחן כלשהו אחר, ניתן לשער שה"שידוך" בין התרגום העברי של הביתהראשון של "השיר השלישי", או בין הבית הראשון של גרסתו של הנרי קלאוזנר, לבין הלחןשל אטורוב הוא "עבודה עברית", של מישהו שזיהה את הדמיון בין המקצב של התרגום למקצבשל הלחן. ייתכן שאזכור הצבא האדום (במקום משמרות אדומים) בתרגומו של שלונסקי תרם גםהוא לאותו שידוך.
בדרך להתאזרחות אצלנו, "הלוך הלכה החבריא" עבר שינויים המאפיינים שיריםסובייטיים אחרים: א. הוא השיל בתים (בדרך כלל בתים שלציבור הישראלי הרחב "לא היהנוח אִתם"); ב. הוא עבר שינויים מילוליים שהקלו על השירה שלו (מ"ותלך הלוך החבריא" ל"הלוך הלכה החבריא".בתחילת שנות ה-50 העובדות היו מול העיניים. ב"שירון אילון", תשי"א (1951), עמ' 80, מודפס "ותלך הלוך החבריא", ושם רשום שחור על גבי לבן: "מילים: בלוק". אבל אזומאז לקינו בעיוורון מסוים.
העובדות בקיצור: המקור למילים של "הלוך הלכה החבריא" הוא "השיר השלישי", מתוך הפואמה "שנים-עשר" של אלכסנדר בלוק, שתרגום חלק ממילותיו שודך בארץ למנגינת "בעמקים ועל ההרים" של אטורוב.
(המידע הנוגע לפואמה "שנים עשר" מבוסס בעיקר על מאמריה של מריה קרלסון באינטרנטועל ויקיפדיה)
בשנות השמונים זכה הלחן של אטורוב לגרסה עברית נוספת, "מול גשר הנהר" למילים שלדידי מנוסי בביצוע הגבעטרון.
אלי סט