איתן הלפרין-לזכר מאיר ברוג
כשכן וכחבר של משפחת ברוג עלו בזכרוני כמה ארועים : זה היה בשנת 1944 שכבתי בביתי חולה- מעשה שכך היה: בביתנו היה בנק שנקרא "קופת מלווה וחיסכון שותפית של העובדים העבריים בארץ ישראל" בעתיד נקרא בנק הפועלים. לשם כך שברו מעקה במרפסת האחורית בנו כמה מדרגות זאת היתה הכניסה לבנק .נורית פלימן באה לבקר אותי וככה תוך כדי משחק נשענתי על ידי והתחלתי להתנדנד על המעקה .כנראה איבדתי שווי משקל, נפלתי לאחור חטפתי מכה חזקה בראש והמון דם. אבא היה אז בצבא הבריטי באירופה. אמי שמעה את קריאתי ראתה כולי מכוסה דם סתמה את הפצע ורצה להביא מריצה מהחצר .ישבתי במריצה ואמא מסיעה אותי לקופת חולים .למזלה עבר מאיר ברוג עם האופנוע שהיתה מחוברת לו סירה והביא אותי ישר לד"ר מרבך.
דבר נוסף מאיר ז"ל כמהנדס חשמל עזר הרבה מאוד לאבי בתכנון והתקנת התאורה בחצר ביתנו. לפני כ-3 שנים עברתי ברחוב .לפני ביתי ופגשתי את ראובן מטייל עם מאיר .ברכתי לשלום ברגע שמאיר זיהה אותי התחיל לספר לי על אבי בזמן שהם עבדו יחד בתחנת החשמל בנהריים.אני זוכר את מאיר ורעיתו כחברים טובים תמיד התעניינו בנעשה אצל השכנים החברים. תמיד דאגו למשפחתם .המגורים שלהם היו והינם בסביבה הקרובה לילדים לנכדים ולנינים .יכולתי לראותם יושבים יחד על כסאות נוח בכניסה לביתם מביטים קדימה וודאי נהנים מהתנועה וכל המתרחש סביבם יהי זכרם ברוך.
איתן.