העברה מ" חדשות בן עזר , גיליון מספר 1946, מיום 29.4.24

* ביד הלשון: ייעפו חכות לשווא – סוגיית החטופים, הכואבת כל כך והמעיקה כל כך על כל אחד מאתנו, העלתה למרכז התודעה שירים רבים מן העבר, כמו "הביתה", "הביתה לחזור", "אנחנו לא צריכים" ועוד.

בעיניי, השיר הרלוונטי ביותר, והוא דווקא אינו מושמע הרבה, הוא "את חכי לי ואחזור." זהו שיר של נעדר שהכול התייאשו מהסיכוי שהוא עוד חי, אך הוא ניצל בזכות אהובתו שסירבה להשלים עם מותו ולא חדלה להאמין ולחכות.

איך ניצלתי זאת נדע

רק אני ואת

כי יותר מכל אדם

לחכות ידעת. 

את השיר כתב המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב, ששירת ככתב צבאי בחזית המלחמה בנאצים, בשנות מלחמת העולם השנייה. הוא פירסם אותו ב"פראבדה", בטאון המפלגה הקומוניסטית, בינואר 1942. השיר היכה גלים, חיילים ביחידות השונות גזרו ושמרו אותו, הוא זכה לעשרות לחנים, ובעקבות פרסומו היה גל של שירי תשובה של אהובות לחייליהן, שפורסמו בעיתונות הרוסית.

השיר תורגם לעברית בשתי גרסאות. האחת של שלמה בן שושן והמוכרת יותר והיפה יותר בידי אברהם שלונסקי. הגרסה של שלונסקי זכתה לשלושה לחנים – של מרדכי זעירא של דוד זהבי והלחן המוכר של שלמה דרורי. השיר זכה לביצועים רבים. האהוב עליי מכולם הוא של אריק לביא. לאחרונה שמעתי גרסה חדשה של עינב ג'קסון כהן, מתוך מיזם "מכונת הזמן". ביצוע יפה ומרגש, אך דבר אחד הפריע לי מאוד. שלונסקי כתב:

יאמינו אם ואב

כי אינני חי

ייעפו חכות לשווא

כל רעיי, אחיי,

וישתו כוס יין מר

זכר נשמתי

את חכי וכוס נמהר

אל נא אל תשתי.

את "ייעפו חכות לשווא" החליפה עינב ב"התעייפו חכות לשווא". למה?! ממתי צריך לתרגם את שלונסקי לעברית? כל מי שמאזין לשיר מבין את הכוונה, ואם אינו מכיר את המילה, יפתח ספר וילמד. ייעפו הוא אכן התעייפו. בתנ"ך המילה יעף מקבילה לעייף: "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה" (ישעיהו מ').

העברית של שלונסקי כל כך יפה, וראוי שנכבד את הנוסח שבחר בשיריו.

אורי הייטנר

ביצוע השיר : אריק לביא. לווי נגינה בגיטרה : יגאל חרד. מילים : העברה מ" שירונט ".

את חכי לי ואחזור מילים: קונסטנטין סימונוב לחן: שלמה דרורי תרגום: אברהם שלונסקי את חכי לי ואחזור, אך חכי היטב. את חכי לי גם בקדר מסגריר הלב. את חכי לעת כפורים, את חכי בחום, את חכי עת אחרים ישתכחו עד תום. את חכי, חכי, ולו לא יבוא מכתב. את חכי אם גם ילאו המחכים לשווא. את חכי לי ואחזור, וארור הסח בבטחה גמורה לאמור: "מת הוא… ונשכח"… יאמינו אם ואב, כי אינני חי, ייעפו חכות לשווא כל רעי, אחי. וישתו כוס יין מר, זכר נשמתי… את חכי וכוס נמהר אל נא, אל תשתי! את חכי לי ואחזור, חי אחזורה, חי! המה ישתאו לאמור: "נס הוא בוודאי!" המה לא חיכו, ואיך בין תבין נפשם כי רק את בחכותיך הצלתיני שם. איך ניצלתי, – זאת נדע רק אני ואת: כי יותר מכל אדם לחכות ידעת.

אלי רביד ,ליישי : את הקריירה המוזיקאלית שלו , החל אריק לביא {1927-2004} ז'ל , בקריית חיים, בהיותו נוטר במשטרת הישובים העבריים {ימי המנדט הבריטי} שבסיסה היה ברחוב ד' פינת כביש ראשי { היום רחוב הנוטר- פינת אח'י אילת }.נערים בוגרים ממני , ידעו לספר אודות קול שירתו המיוחדת שבקעה מבסיס הנוטרים בקרייה ועל הופעותיו בבית הקפה שבחוף" גליה " שבקריית ים.

מתוך ויקיפדיה :

לביא נולד בארפורט^[1] שבגרמניה בשם ליאו אלכסנדר האובן (בגרמנית: Leo Alexander Hauben). הוא נולד לאם חד-הורית יהודיה צעירה בת 19, בשם אדית האובן.^[2] אביו, זלמן קיבמן היה סטודנט לרפואה מריגה שבלטביה שנטש אותו ואת אימו עוד לפני שנולד, ונפטר ב-1934 בגיל 30.^[3] אמו של הזמר התחתנה עם איש לגיון צרפתי בשם פרנק אינזלסבכר והוא העניק לו את שם משפחתו. בשנת 1936, כשהיה בן 9, ושמו ליאו אלכסנדר אינזלבכר, עלה לארץ ישראל יחד עם קרובי משפחה רחוקים (ללא הוריו) ולמד בכפר יהושע. בשנת 1945 התגייס למשטרת היישובים העבריים בבסיס קריית-חיים. בתקופה זו בהיותו נוטר, החל אריק לביא את הקריירה המוזיקלית שלו בהופעות בבית הקפה של חוף גליה בקריית ים. ב-1947 הצטרף ל"להקת הכרמל". הקריירה הבימתית העשירה שלו, שנמשכה עשרות שנים, החלה בשנות ה-50 במשחק בתיאטרון הקאמרי ובהרכב "שלושת המיתרים" (טריו ערבה), שהתמחה בשירי רועים. לאחר מכן החל בקריירת הסולו.

התקבל מיגאל ברק.

ארבעה אחים מילים ולחן: נעמי שמר

ביום בהיר ונהדר יצאו מתוך ההגדה חכם ותם רשע גדול וזה שלא ידע לשאול חכם ותם רשע גדול וזה שלא ידע לשאול .וכשארבעת האחים יצאו לנוע בדרכים מיד מכל ארבע רוחות פרחים הגיעו וברכות מיד מכל ארבע רוחות פרחים הגיעו וברכות .פגש חכם בחכמה אהב התם את התמימה והרשע בתור אישה תפס מרשעת איומה והרשע בתור אישה תפס מרשעת איומה .וזה שלא ידע לשאול לקח את היפה מכל שילב ידו בתוך ידה וחזר איתה להגדה שילב ידו בתוך ידה וחזר איתה להגדה .לאן הובילו הדרכים? היכן ארבעת האחים? בשיר שלנו ידידי אסור לשאול יותר מדי בשיר שלנו ידידי אסור לשאול יותר מדי.

מיקה פלג מעבירה :

בצער רב ובכאב גדול הדסה קליפלד דונדה  מודיעה על פטירתו של אחיה, אריק דונדה.

 אריק דונדה נולד ב1941 בקריה חיים, היה פעיל בתנועה, בנוער העובד, בספורט, קפיצה לרוחק. שחק עם החברה כדור סל בבית יציב, בנה טיסנים והשתתף בתחרויות בינלאומיות .אריק דונדה   למד ביה"ס ארלוזורוב, בוגר בסמת בהדר הכרמל. שרת בחיל האויר ועבד ברפאל. אחרי תקופה קצרה נסע ללמוד ב Columbus אוהיו,

Ohio state ב universit. .   במחלקה להנדסת מכונות. נפטר  ב 14 במרץ 2024.

השאיר אשה דבורה(דבי), ושלשה ילדים, עמליה  אביגיל ויהודה.

וארבעה נכדים. יהי זכרו ברוך

איתן היה חניך תנועת "הנוער העובד" סניף קריית חיים. קבוצת " יודפת " ילידי 1940. כיבד אותנו בכנסים והפליא לנגן על חליל ופסנתר. אנו משתתפים בצער בני המשפחה.

אודות האמן, איתן ורדי​

איתן ורדי, יליד הארץ, ממקימי הישוב יודפת שבגליל, בו הוא גר ומלמד נגינה בפסנתר ובחליליות שנים רבות.

בשנת 1984 החל להגיש סדרת קונצרטים מוסברים במסגרת "הנוער המוזיקלי" – היכל התרבות ת"א. מאז, התרחבה פעילותו למופעים בכל רחבי הארץ, באולמות ובחוגי בית, בפסטיבלים שונים, ברדיו ובטלוויזיה. משנת 2004 החל להגיש את המופע שלו גם באולם קטן, שתוכנן ונבנה במיוחד למטרה זו. משנת 2006 החל איתן ורדי להגיש מופעים גם בארצות הברית, קנדה, פריז ואמסטרדם לפני הקהילה הישראלית.

בשנת 1994 יצא לאור התקליטור הראשון שלו – "שיר אהבה לחליל" שזכה לאהבת הקהל, מה שהביא להוצאת שני תקליטורים נוספים, המבוקשים לא פחות.

באביב 2006 יצאה לאור חוברת התווים – "ארבעה קטעים ליריים לפסנתר" מפרי עטו של איתן ורדי. לחוברת מצורף תקליטור שבו מנגן איתן בפסנתר את ארבעת הקטעים. החוברת נמכרת בארץ ובארצות הברית.

בקיץ 2007 יצא לאור אלבומו הרביעי – "קטעים נבחרים"(בשמו הלועזי Musical Offerings) שמיועד בעיקר להזמנות מארצות הברית ומקנדה.

בקיץ 2011 יצא לאור אלבומו החמישי – "כמו קול של הלב". בכל חמישה התקליטורים איתן שומר על המתכונת של שילוב מוסיקה קלאסית עם קטעי פולקלור ועם שירי ארץ ישראל, כפי שהוא עושה במופעים המוסיקליים שהוא מגיש מזה שנים רבות.

שלום אלי,

אני שמח להעביר אליך מייל שקיבלתי היום ויכול להיות מקור גאווה לבני קריית חיים.

חג שמח

צוויגי

,Dear Izhak Etsion,

We’d like to inform you that Research.com, a leading academic platform for researchers, has just released the 2024 Edition of our Ranking of Best Scientists in the field of Mechanical and Aerospace Engineering.

We are sure you will be very happy to learn that you have ranked #304 in the world ranking and #1 in Israel. You have also been recognized with our Mechanical and Aerospace Engineering Leader Award for 2024. Congratulations!

בני קריית חיים גאים בבן הקריה פרופסור יצחק עציון { צוייגי } על הישגיו והענקת האות לשנת 2024.

אנו מאחלים לצוויגי המשך פעילות , בריאות וימים שקטים.

קישור:

: research.com/scientists-rankings/mechanical-and-aerospace-engineering/il

היום ה 174 למלחמת " חרבות ברזל ".

סליחה, כואב שלא כולם יכולים לחוות, האביב פה (בצילום "שמורת חמדל" שבשיפולי הגולן)

אני מקווה שהשיר יחזיר, ולו לרגע, אופטימיות לנשמה.

יוחזרו החטופים לאביב

הזמן הגיע 

 בקישור

—

аломШבת аббатШלום            

אלי סַ"ט  Eli Sat                 

שיר אוקראיני. מילים : אנדריי מלשקו. לחן : פלאטון מאיברודה.

שירה : רעיה פירסט ודורי גלבוע . לווי אקורדיון : דרור סנדלון. מנדולינה: בני יהושפט. גיטרה : יוסי כפרי. עיבוד מוסיקאלי : דורי גלבוע. עברית : טוביה נאור.

https://www.facebook.com/watch/?v=1595477891264832

לשמיעת הקליפ: ללחץ על הקישור.

לקריות !–האם גם החיפאים יגיעו או אני באשליות?

נשלח לאתר ע'י יגאל ברק.