זכרונות קרית חיים – האתר החופשי של בני קרית חיים

אבי באותם הימים עבד בחוות הדלק של אי. פי. סי. ליד קרית חיים והיה נוכח שםבעת ההפצצה הראשונה, הוא לא נפגע למרות שהפצצות התפוצצו לידו. מאחר ואבי היה יוצר מטבעו הוא אסף רסיסים מהפצצה ובנה מהם פסלון קטן המראה עץ ולידו בית עם גג אדום. הפסלון מורכב משלשה רסיסים ומסמרת מיכלים אדומה שהוא חיבר יחדיו. על המסמרה האדומה הוטבע תאריך ההפצצה : 15-7-40הפיסלון נמצא דרך קבע על שולחן העבודה שלי. איתמר = [email protected]

תמונות מצורפות > פיסלון-1 פיסלון-2

19.5.10 גייזי –זיכרונות : משה מזכיר את אחותו הצעירה מרים ,בת כתתי ואת המורה וורמל שזכור לי כעובד הספריה,

שכדור ההקפות שהרמתי גבוהה גבוהה,נחת על ראשו, ואימי הוזמנה למנהל לדון בחוקי הגרוויטציה….אבל וורמל זכור לי לטובה שלמד אותנו כיצד מתארים בכתיבה את מה שמרגישים בכל ששת החושים.עד היום בכל עת שאני מתאר משהו בכתב, אני זוכר לטובה את וורמל.

ציפי יניר/רסין > על אנשים וכלבים

עופר אדרת – כתבה מעיתון הארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1159049.html

רודולפינה מנצ'ל ייסדה בית ספר להנחיית כלבים בקרית חיים

על רודולפינה ועל העבודה איתה מספרים:

אבי יונה רסין + הספר של ציפי יניר

רחל רם/ נדיב > מארחת ומספרת על בית הוריה בקרית חיים

הבית ברחוב ט' (ביילינסון) 37 – סיפור משפ' סטולר/מלמד מפי מרים סטולר

ראובן פורת :נשק ותחמושת בקרית חיים

המנון ביה"ס מגינים

טיול כתות ה' לירמוך

יאיר גוזני : זיכרונות קרית חיים(מכתבים)

מכתב מיאיר גוזני

סיום המנדט הבריטי בקרית חיים? (מובלעת עתלית כורדני שמרכזה נמל חיפה)

גייזי : איך גלגל הזמן מסתובב (יאיר גוזני/גוז'נסקי מרחוב ג' "חוזר לקריה")

אבישי וגייזי: קיבוץ החותרים בקרית חיים 1942-1948

נורית זך- שחל לבית פלימן כותבת :
קיץ. אוגוסט 1949, החופש הגדול בין כיתה ה' לכיתה ו' בקרית-חיים. אבא קורא לי. על פי הבעת פניו אני מבינה שיש לו משהו מאד רציני וחשוב להגיד לי, משהו נשגב. הוא מגיש לי שקית מקטיפה סגולה. (אני זוכרת בדיוק את גודל השקית ואת מגע הקטיפה שלה כשהונחה בידי)."מחר אני נוסע לירושלים" אומר לי אבא. "נבחרתי לייצג את קרית-חיים בלוויה של הרצל, ואנחנו מקיימים את הצוואה שלו כלשונה: הוא מבקש להיקבר באדמת מדינת ישראל, ולכן יגיע נציג מכל יישוב, ויביא איתו שקית מאדמת היישוב שלו, כדי להניח את אדמת הארץ בקברו". אבא מניח את השקית הריקה בידי ואומר לי למלא אותה בחול של קרית- חיים. אני יוצאת אל המגרש שממול לביתנו. שם דיונות החול הזהוב זוהרות בשמש. אני מסננת את החול הנקי מבין אצבעותיי, משתדלת שלא "יתגנב" איזה פירור שלא שייך, לא רציתי שהרצל ינוח על קוצים או על פגרי שבלולים, ומאד נזהרתי.מלאתי את השקית, ומיהרתי הביתה לתפור אותה היטב היטב שלא ידלוף אף גרגיר של חול מתוכה….עד היום מונחת שקית הקטיפה הסגולה בקברו של הרצל יחד עם שקיות נוספות.נכדי הבכור הוא קצין בצה"ל, מאמן טירונים. כחלק מסידרת החינוך שהוא מעביר לחייליו בירושלים, הוא מקפיד לבוא איתם להר הרצל ולספר להם את סיפור שקית החול שסבתא שלו מילאה, וסבא רבא שלו הניח בקברו של הרצל.(את הקטע הזה העבירה ניצה וולפנזון החיפאית ,שהיא במקור מראשון לציון לפורום אספנים בתפוז)

על יונתן גבאי

זכרונות ילדים מבית העם החדש

סמל קליין" (חיים) מאז ומתמיד מוכר בקריה , כאיש רב פעלים,כאיש עשייה למען הקהילה. בנו מאיר הרהיב עוז, והוציא את תולדות חייו המרתקים של אביו : מקליקים על הקישור> על "סיפור חייו" , ומתקדמים עם הדפים לפי הסדר.

http://www.meir-1.com/pnin35.htm

זכרונות עליה ב'

מעשה הגבורה של עמיקם אלון/רוט מרחוב ג'

זיוה קרונזון ומשפחתה

קפקא כותב מכתב לפועה מנצ'ל /בן טובים : פועה למדה בפרג ולימדה את קפקא עברית,

גורי קרגמן היה בתערוכה בבית התפוצות וצילם את הפלקט :

http://www.pbase.com/geyzi/image/84256678

משה ברק על בית הוריו

אורי פאר/פפר על בית הוריו

יאיר מירז/מיזריצקי על בית הוריו

על המורה יוסף ספיר כותב גדעון שדמי

יוה חסין האחות הראשונה בקריה

השיר געגועים בביצוע בכורה עולמי-מבצע אלון פרגר ("הפרגרים")

יוסף רייכרודל המורה למוזיקה הראשון בקריה השאיר בידי תלמידתו דרורה וינשטוק שיר שלא בוצע מעולם – לאחרונה השיר עובד ומושמע כאן בביצוע בכורה עולמי של הפרגרים

מיכל>שיחזור מידע בנושא "הקולנוע החדש" בקרית חיים.

כתיבת תגובה לבטל