http://www.youtube.com/watch?v=W1mlguROeS8
ז'וֹרז' בּיזֶה (Georges Alexandre César Léopold Bizet , 1838 – 1875 ), מחברה הגאוני של האופרה המפורסמת "כַּרמֶן", נולד בפריז לאב שהיה סַפָּר וגם מורה לזימרה ואם שהיתה פסנתרנית מוכשרת. כישרונו המוסיקלי של זורז' התגלה מוקדם ולפני שמלאו לו עשר שנים התקבל כתלמיד בקונסרבטוריון של פריס, שם למד בהדרכתם של ז'אק פְרוֹמֶנטַאל הלוי, שאת בתו נשא לימים בּיזֶה לאישה, ושל שארל גוּנוֹ, שאצלו למד קומפוזיציה. בהיותו בן 20 זכה בּיזֶה בפרס רומא היוקרתי עבור קַנטַטָה שחיבר, פרס שאיפשר לו, יחד עם מענק מממשלת צרפת, שנים אחדות של חופש ליצור מוסיקה. בּיזֶה, שהיה גם פסנתרן מוכשר, כתב אז מספר אופרות שלא קלעו ביותר לטעם הקהל. בהמשך חייו חי בּיזֶה חיים של דחקוּת, והתפרנס מהוראת נגינה בפסנתר ומעיבוד יצירות מוסיקליות של אחרים, למרות שזכה לשבחיהם של ליסט, סֶן סַנס ובֶּרליוֹז. אפשר שחיים קשים אלה תרמו גם לקיצור חייו. ההצלחה באה למלחין זה מאוחר. ב-1874, פחות משנה לפני מותו, הוענק לו אות ליגיון הכבוד ועם עידוד זה החל בּיזֶה לעבוד על האופרה שעתידה להנציח את שמו – "כרמן". בּיזֶה מת פתאום מהתקף לב בגיל 37, חודשים ספורים לאחר העלאתה על הבמה שלהאופרה האחרונה שלו, המבוססת על רומן של הסופר הצרפתי פּרוֹספֶּר מֶרימֶה.אמנם גם האופרה הזאת לא זכתה בהתחלה להצלחה גדולה, משום שהקהל של אותה תקופה, שלא כמו בימינו, לא היה מורגל לראות על הבמה ריאליזם כזה. אבל כעבור כמה עשרות הצגות, ממש בשעת מותו של בּיזֶה, כך מספרת האגדה, החלה האופרה "כרמן" את מסע ההצלחה המדהים שלה.בּיזֶה כתב בעיקר מוסיקה בתחום האופרה, האופרטה והתיאטרון, אבל נותרה מפרי עטו גם סימפוניה אחת, הסימפוניה בדוֹ מאז'ור, שכתב בגיל 17, ואשר נתגלתה מחדש כעבור שמונים שנה ובוצעה לראשונה בשנת 1935. אופרה נוספת שלו שהמוסיקה שלה עדיין מנוגנת היא "דוֹלֶה הפנינים".הסוויטות "הנערה מאָרְל" מספר 1 ומספר 2 נכתבו במקורן כקטעי מוסיקת לוואי למחזה בשם "L’Arlesienne " שכתב הסופר הצרפתי המפורסם בזמנו אַלפוֹנס דוֹדֶה. המלודרמה של דוֹדֶה עניינה פרשת האהבה של איכר צעיר בשם פרֶדֶרִי לנערה מן העיר רוויית השמש אָרְל, שבדרום צרפת, שלא היתה באותה תקופה, בניגוד לזמננו, מפורסמת ויעד לתיירים. המחזה עצמו נכשל על הבמה ונשכח, אבל המוסיקה של בּיזֶה, שקיבץ ארבעה קטעים מתוך היצירה המקורית כדי ליצור את הסוויטה הראשונה, חיה ומנוגנת הרבה. את הסוויטה השנייה עיבד, מאותה מוסיקה של בּיזֶה ואחרי מותו, ידידו אֶרנֶסט גִ'ירוֹ, מלחין חשוב פחות, שהצליח לשַמר את רוח המוסיקה של ידידו המת.סוויטה מס' 2 מורכבת מארבעה פרקים: פַּסְטוֹרָאל – אינטֶרמֶצוֹ – מֶנוּאֵט (לחליל סולו בליווי נבל) – פאראנדוֹל (שהוא ריקוד עממי מדרום צרפת). יש להעיר, שהמֶנוּאֵט, הפרק השלישי, אינו מתוך המוסיקה למחזה, אלא גִ'ירוֹ לקח אותו מתוך האופרה "הנערה העליזה מפֶּרְת" שכתב בִּיזֶה עשר שנים קודם לכן, אבל גִ'ירוֹ המעריץ, שעשה רבות למען פרסומו של ידידו, חשש שּבִּיזֶה כבר הוציא את מיטב הפנינים מתוך "הנערה מאָרְל", ומן הראוי להכניס את הקטע הזה לסוויטה שהרכיב לזיכרו של ידידו המלחין. בביצוע שאני מביאה כאן מנגנת את הסווויטה מס' 2 התזמורת הסימפונית של יוֹרְבָּה לִינְדָה, מחוז אוֹרֶנג', קליפורניה. המנצח הוא ד"ר רוברט פְרֶלִי. ההופעה התקיימה ב-19 במאי 2007.