מאשר רון
בין החגים יש גם כמה ימי חול .
אמרת חול וזה מזכיר לי את קריית-חיים .
ברגע שתעלם פיסת החול האחרונה הרי שזאת לא תהיה אותה קריית חיים שנצרבה בזיכרון הקולקטיבי של הקרייתים .
טוב שאינני עד לשנויים בקריה של הילדות אבל טוב שהזיכרון של המחשב עדיין פועל . כדי שלא ישעמם , הוספתי צילום מהנגב .
לפי הסגנון , זה צריך להיות עוד פסל סביבתי
של עזרא אוריון .
חג סוכות שמח
אשר
אוהב חול ? – שמור על הדיונות ! *
בימי הכוננות , טרום מלחמת ששת הימים , באתי לבית אבי בקריה . ארגנתי סדור האפלת חלונות עפ"י דרישת הג"א . בחצר , חפרתי שוחה להתגוננות בסיסית כנגד הפצצה . המקלטים ממלחמת העולם השניה וממלחמת השחרור כבר פורקו מזמן .כאשר סיימתי את החפירה בחול הידידותי , נכנסתי הביתה והודעתי לאבי על השוחההמוכנה בחצר למקרה של הפצצה . אבי חייך אלי ואמר : " אושרקה , בגיל שלי כבר לא רצים לשוחות " . גילו אז כגילי היום . השנים חולפות – המלחמות לא !
במלחמת יום כפור , שלפו קבוצת חיילים מהגדוד לצורך מארב נגד טנקים . חפרנו במהירות , באדמת הטרשים "שוחות שועל" . לא היה צורך בפקודות , הפגזים ברקע " הקלו מאד " על החפירה . המארב מוקם על ציר הנפט באזור ג'וחדר . לאחר שהתארגנו בשוחות , מצויידים בטילים נגד טנקים , שאל המגד לפני עזיבתו , האם יש שאלות . כן המפקד , מהי דרך החילוץ לאחר סיום המשימה ? המגד , עזרא אוריון , השיב בקול מאופק , איטי ומגמגם ( זהו אופן הדבור של בני רמת יוחנן . טוענים שזה בגלל הגננת ) " תפקידכם לעצור את חמשת הטנקים הראשונים של
הסורים , כך נעצור פריצה נוספת של טור השריון " . החייל מתעקש , " בסדר המפקד , אבל מהו אופן החילוץ ? " ועזרא אוריון בשלו " מספיק לי אם תפגעו ותעצרו את ארבעת הטנקים הראשונים " . החייל אינו מרפה : " המפקד , בכל פעולה של צה"ל יש להכין דרך מלוט . מהי דרך המלוט במקרה שלנו ?" החייל המשיך עד שהמג"ד הגיע לזה שהוא מסתפק בכך שנפגע ונעצור את הטנק הסורי הראשון בטור המתקדם . המג"ד עזב את המקום מבלי לתת תשובה לאופן החילוץ .
לימים פגשתי את עזרא אוריון . למרות שחלפו שנים רבות , התאים האפורים לא שוכחים . לא שוכחים את המג"ד ולא שוכחים את המקרה המיוחד .
לא שוכחים את הופעתו הסמפטית ואת אופן דיבורו בעת חוסר האונים לשאלת החייל .היה אז חוסר אונים לא רק שלו .
עזרא אוריון , הוא פסל מוכר בנגב . עם פסליו הסביבתיים , הגיע עד הרי ההימאליה . הוא סיפר לי שהגיש לנאס"א , הצעה לפסל סביבתי על שפת מכתש שעל הירח . פגשתי את עזרא כשהוא יושב אצלי כטרמפיסט בדרכנו לאתר הנצחה לנופלים במבצע"הר געש " ** . אני מזכיר לעזרא את ספור המארב בצומת ג'וחדר . עכשיו , תאמר לי עזרא , מהי תשובתך לאופן החילוץ של כח המארב ? חשבתי לתומי , עכשיו ברכב , אולי אצליח לקבל תשובה . גם הפעם לא קבלתי תשובה . הוא היה בעולם אחר . הוא היה שקוע , כנראה , בהעמדת עוד טרקטור או שרשרת של טרקטור , כפסל סביבתי , באחת הכניסות של העיר באר-שבע . הבנתי , העסוק בפסול סביבתי בנגב , בהרי ההימאליה ועל הירח – זאת תשובתו לאותם ימים .
החפירה האחרונה להיום :
לפני מספר ימים התפוצץ צנור במערכת ההשקייה שבחצר . דרוש היה לבצע חפירה בעומק של כ 80 ס"מ . הפעם ניתקלתי בבעיה לא פשוטה . אדמת הלס בנגב , היאקשה מאד לקרייתי המורגל לחול הידידותי . לאחר מחשבה מאד יצירתית מצאתי את המחפרון האולטימטיבי . היה זה סיני צעיר , קטן וזריז , כמוהו יש עתה בשפע בעיר השכנה . נראה כי במלחמה הבאה , לא עלינו , ניזדקק לסינים לצורך חפירת – " שוחות שועל ".כתרגול , אולי נעזר בהם לצורך חפירת מנהרה לאורך ציר פילדלפי . מנהרה כזאת , בתוספת מי-ים , תעשה סדר במנהרות של בני דודינו . חבל , חבל שגבי אשכנזי הוא לא קרייתי והוא לא מנוי של אתר הקרייתים .
ויש השואלים , מה הקשר בין השרבוט הנ"ל לקריית חיים . החול , החולות , רכיבת אופניים על הדיונות לאחר יום גשם . את זאת לא שוכחים חביבי . לא שוכחים אפילו אם מרחיקים נדוד לבאר שבע . ועשו לי טובה , אל תזכירו לי את הים של קרית חיים , זה כבר גובל בהתעללות . החול והים מזכירים לי את קרית – חיים . החול והים מציפים ומזכירים את דמותה של חנה סנש אשר הוצאה להורג ב 7.11.44 על ידי הנאצים ימח שמם .
מאחר והזכרתי " מחפרון סיני " , אסיים במשהו הקשור לסין . בכנס כלל עולמי , של מכבי –אש , פנה הנציג הסיני לנציג הישראלי .
" כמה אתם בכלל , שם בישראל ? " שבעה מליון – השיב הישראלי . מעניין , אומר הסיני . גם אצלינו במכבי – אש , יש שבעה מליון .
שבת שלום
אשר רון 7.11.2007
* הכתבה הופיעה באתר הקרייתים (הקפוא ) .
** ראה ויקיפדיה .
לוטה : צילום פסל סביבתי של עזרא אוריון > הפסל