האתר החופשי של בני קרית חיים

בית העם הישן

התמונה של בית העם הישן העלתה בי זיכרונות מילדותי הקדומה. הורי, אברהם ומתילדה ובר היו המוכרים בקיוסק של בית העם הזה שהיה שייך לצרכניה, והם היו מביאים אותי לשם כשלא היה להם עם מי להשאיר אותי בבית. הזיכרון הכי מוחשי משם הם השוקולדים הממולאים שאחי,מתי, ואני היינו זוללים שם –כנראה כפיצוי  על כך שהורינו נאלצו לעבוד בלילות. אלו היו חבילות קטנות של שוקולד   "תוצרת חוץ" ממולא במילוי ורוד טעים להפליא שאת טעמו אני מרגישה עד היום.

לבית העם הזה היו מגיעות,נוסף על הסרטים- גם הצגות תיאטרון  של"המטאטא" ו"האהל" והשחקנים קלצ'קין ויעקב אינשטיין (אבא של אריק איינשטיין) היו משתעשעים איתי לפני ההצגה או בהפסקות.

בבית העם נערכו הפעילויות התרבותיות של הקריה וכן החגיגות הגדולות של בתי הספר. כאשר עבר בית העם למשכנו החדש המשיכו להשתמש במגרש האספלט ובבמה של "הקולנוע הקייצי" לאירועים השונים ובעיקר אלו שנערכו בבית ספר  א' הלא הוא בי"ס ארלוזורוב.

דבר נוסף שמתקשר לי  עם בית העם הוא שיעורי הריתמיקה של המורה המיתולוגית צביה הג'ינג'ית והופעות סוף השנה שם.

אילנה אלנקווה (ובר)

 

גייזי : אתמול שלחה אילנה לראשונה   לאתר כתבה ,זו שכאן   ראשית ברכות לאילנה, על הסיפתח.

שנית אני לא זוכר מהקריה את הקטנטונת אילנה אחותו של מתי (תומס)ז"ל חבר קיבוץ ניר אליהו, אבל מכיר את משפחת אלנקווה 

שאילנה הצטרפה אליה בנישואיה, הקיצור קריתית "מיוחסת" מכל צד……אלא מה ?  הבוקר במפגש תיכון של ילידי 1942

פגשתי בשמחה את אילנה לראשונה, ועל המפגש הזה תבוא כתבה בהמשך. גייזי

ללחוץ > הכתבה מערוץ 10 (אחרי פירסומת קצרה)

"תופרים חליפה לכל אדם"

עודכן 20:47 15/03/2011

מיקי חיימוביץ'

אורי יסוד, גימלאי של רפאל, מנהל את קבוצת המתנדבים פורשי החברה הממציאים ומייצרים מכשירים ייעודיים עבור בעלי צרכים מיוחדים

גיל: 70

מקום מגורים: קריית חיים

גמלאי יחידת הטילים ברפא"ל

אב לשלושה וסב לשלושה

אורי יסוד עומד בראש קבוצת פנסיונרים של רפאל – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה אשר למעשה מכתתים חרבות לאתים וחניתות למזמרות. מכונות שפעם ייצרו כלי לחימה מתקדמים ומוחות מבריקים שתכננו והפעילו אותם, התגייסו יחד כדי למצוא פתרונות ייחודים ופשוטים להדהים להקלת חייהם של אנשים מוגבלים בכל הרמות

הקבוצה עובדת עם 45 מוסדות מחדרה ועד קריית שמונה: בתי ספר לחינוך מיוחד, מועדוניות יום ועוד. הקשר מול כל אחד מהמוסדות הוא תחת חסותו של אחד המתנדבים שמרכז את הצרכים ומזמן את האנשים המתאימים לתת להם מענה

הקבוצה בונה גם עשרות מתקנים למפעלים בהם עובדים אנשים בעלי מוגבלויות כדי לעזור להם לעשות את עבודתם בפשטות ובדיוק רבים יותר. רק בשנה האחרונה בנתה הקבוצה כ-300 מכשירים שונים.

אורי: "אנחנו לא בונים שום דבר למדפים. אנחנו תופרים חליפה מיוחדת לכל בן אדם. שני אנשים בכיסאות גלגלים – כל אחד יטופל אחרת. האביזרים מתוכננים בשיתוף פעולה עם המטפלים, המרפאים בעיסוק והפיזיותרפיסטים. בגלל שהדמיון גדול, צריך הכוונה מדויקת" 

לפעמים המצאה מסוימת היא מוצלחת כל כך שפשוט משכפלים אותה, כמו כיסא רותם שנועד לילדים מוגבלים. אורי: "אם אנחנו גורמים לבן אדם טיפת אושר ושחרור מתלות בזולת זה עושה לי הכי טוב בחיים. זה מחמם לי את הלב".

 

 

  מתי קניאל ז"ל 1933-2011

 

השלושים

 

אתר ההנצחה של האוניברסיטה הפתוחה

פטנט לשמירת נקיון העם והארץ.

עיתו נ חת  מתחת

לא פעם אתה נזקק לעשות את צרכיך, מחוץ לבית, כשלרשותך עומדים רק בתי שימוש

ציבוריים. שם יש אסלות, שלא ניתן לדעת מהו טיב הזוהמה שהותירו עליהן הישבנים

 שביקרו אצלן לפניך….

יש פיתרון פשוט בשבעה שלבים:

 vmhkunho

שלב-א'         שלב-ב'           שלב-ג'           שלב-ד'    

שלב-ה'        שלב-ו'             שלב-ז'    

 

שבעה שלבים במבט אחד

 

 שבעה שלבים במבט אחד  +    

 

הצילומים :  אורית כנעני.

         מגדל המים בהריסה 

     הקרייתים-גם חלוצי הים    

      מילדות לבגרות-מוטקה ברק-קרבצ'יק  

      מפגש צמרת

      יהודית ומשה בן יוסף

     

תמונה של שחר לפני התאונה

אחרי התאונה

 

מוקדש בהוקרה לשחר גרינשפן

שנפגעה קשה בתאונת דרכים.

 

זו הייתה התחלה

של יום חלום

כששחר רצתה

להספיק בו המון.

היא יצאה את הבית

בשמחה ומורל

ויצאה למפגש

בגורל האכזר.

היא לא צפתה

את הבאות

היא פשוט יצאה

לשחק לבלות

ולפגוש חברות

כדי לברר ולבדוק

האם צריך לתת עזרה

בהכנות לחגיגת הבת מצווה

ששחר אמורה הייתה לחגוג

בתוך כמה ימים

אך חלומה התנפץ

והתרסק לרסיסים.

 

זה קרה,

שהיא אמורה הייתה

לחצות את הפינה

כשהיא עמדה בנחת

על אי התנועה

כולה זוהרת

ומרוצה בהחלט

וכל תנועותיה

כרקדנית בלט

היא עמדה שם

בעיניים עצומות

כשהיא רוקמת חלומות

על תוכניות והעתיד

מה הוא צופן לה

ומה לה יגיד?

האם היא תהיה

גננת או רופאה

מתי גם היא

תקים משפחה?

האם היא תוכל

לחוות את האור

האם היא תאהב

את המרחב והדרור.

אבל החשוב

באותו הרגע היה

להתעורר מהחלום

ומכל האימה

ולשוב הביתה

בריאה  ושלימה.

 

ואז, התרחש

האיום והנורא

כשחר עומדת

על אי התנועה

וממתינה

מתוך מתיקות וכייף

שהאדום לירוק יתחלף.

ואז תוך שנייה

התרחשה התאונה

ואחר כך השתררה

דממה עמוקה.

דממה עצורה באיפוק

שהותירה את שחר

במצב של שיתוק.

וכל עולמה,

הצעיר,

היפה,

המאושר,

והמקסים,

זקוק עתה,

לתפילות וניסים.

לתפילות של כוח והוד

ולתמיכה ועזרה

של עוד ועוד

כדי שתוכל

להמשיך  ולשרוד.

ונקווה ונצפה

שאכן כך זה יקרה

ששחר תתאושש

ותצא למרחב

ותעשה את אשר

תרצה ותאהב

ומצבה יהיה

איתן ומאושש

ועבורה זה יהיה

שחר של יום חדש.

 

כתב יוסי וולך

11.3.2011

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גייזי

"איפה הן הבחורות ההן  עם הקוקו והסראפן…"   

אני רוצה להתוודות, כי אני דווקא יודע היכן נמצאות כמה מאותן בנות….

אחת מהן היא שרה שמואלביץ / נובופלנסקי מבנות הקריה הראשונות,עכשיו

כבר גרה זמן רב בירושלים, שרה כבר במחצית השנייה של שנות השבעים, נאה,

חריפת שכל ,דעתנית וכשיש צורך עדיין בועטת..(ראו המאמר למטה) שרה היא

מבנות הקריה  שנולדו 7- 5 שנים לפנינו , והיו מושא קנאתנו על האימונים הנסתרים 

שערכו במסגרת ההגנה, זהו הדור שהיה "מגש הכסף" עליו ניתנה מדינת היהודים.

את הוריה של שרה אני זוכר במעומעם, הם גרו ב-ג' ממול בית העם הישן,הם

היו חוצים את משטח החול ליד צריף בית העם ונכנסים לחצר האחורית של ביתנו

ברחוב ד', אני לא הבנתי הרבה ממה שאימא של שרה דברה, אבל היה לה  הרבה

 מה לומר בכל עניין חשוב של הימים ההם, אבא של שרה היה ליברל אשר הקדים

 את דורו בהרבה,ומצא את עצמו לא פעם נגד הזרם כשעמד על זכות חופש הפרט,

מה שלא כל כך היה מובן בימי הסוציאליזם הראשוני…..

שרה שלחה לאתר כמה תמונות מהימים המעניינים של טרום המדינה, ומעורבות הנוער

בתקופת "המדינה שבדרך". וגם קטע שכתבה לעיתון בימי פינוי גוש קטיף.חשבתי

שהתמונות ושרה מייצגות פרק היסטוריה, ועל כן הוספתי את ההקדמה הזו. גייזי.

 הרשימה של שרה נובופלנסקי-שמואלביץ

 

שרה והחתול

 

שרה וזהבה 

 

"יחידה מובחרת" של המדינה בדרך

 

באימונים

 

שרה בכתה ח' 1942

 

   

להקת סאראפאן

 

יהורם גאון