http://www.youtube.com/watch?v=3vbj4_X2uQc
פטנט לשמירת נקיון העם והארץ.
עיתו נ חת מתחת
לא פעם אתה נזקק לעשות את צרכיך, מחוץ לבית, כשלרשותך עומדים רק בתי שימוש
ציבוריים. שם יש אסלות, שלא ניתן לדעת מהו טיב הזוהמה שהותירו עליהן הישבנים
שביקרו אצלן לפניך….
יש פיתרון פשוט בשבעה שלבים:
vmhkunho
הצילומים : אורית כנעני.
שולחת לכם קצת מהיופי המהמם של טיול לשדות החיטה והכלניות של רוחמה ,
ולתחריטי הקיר ושדרת 7 המינים (נתיב המוראלים) בקבוץ אור הנר .
"הראית איזה אודם שצעק למרחקים".כל מי שיכול שיסע.לא להחמיץ יופי שכזה!
באור הנר יש סיור מודרך ב"נתיב המוראלים" עולה 15 ₪ לאדם.לתאום:
משה (מושיטו) זלצמן: 050-5236412
מומלץ לכל המשפחה!
ואל תשכחו יש לנו (באמת!) ארץ נהדרת!
שלכם תמר מגדל.
מוקדש בהוקרה לשחר גרינשפן
שנפגעה קשה בתאונת דרכים.
זו הייתה התחלה
של יום חלום
כששחר רצתה
להספיק בו המון.
היא יצאה את הבית
בשמחה ומורל
ויצאה למפגש
בגורל האכזר.
היא לא צפתה
את הבאות
היא פשוט יצאה
לשחק לבלות
ולפגוש חברות
כדי לברר ולבדוק
האם צריך לתת עזרה
בהכנות לחגיגת הבת מצווה
ששחר אמורה הייתה לחגוג
בתוך כמה ימים
אך חלומה התנפץ
והתרסק לרסיסים.
זה קרה,
שהיא אמורה הייתה
לחצות את הפינה
כשהיא עמדה בנחת
על אי התנועה
כולה זוהרת
ומרוצה בהחלט
וכל תנועותיה
כרקדנית בלט
היא עמדה שם
בעיניים עצומות
כשהיא רוקמת חלומות
על תוכניות והעתיד
מה הוא צופן לה
ומה לה יגיד?
האם היא תהיה
גננת או רופאה
מתי גם היא
תקים משפחה?
האם היא תוכל
לחוות את האור
האם היא תאהב
את המרחב והדרור.
אבל החשוב
באותו הרגע היה
להתעורר מהחלום
ומכל האימה
ולשוב הביתה
בריאה ושלימה.
ואז, התרחש
האיום והנורא
כשחר עומדת
על אי התנועה
וממתינה
מתוך מתיקות וכייף
שהאדום לירוק יתחלף.
ואז תוך שנייה
התרחשה התאונה
ואחר כך השתררה
דממה עמוקה.
דממה עצורה באיפוק
שהותירה את שחר
במצב של שיתוק.
וכל עולמה,
הצעיר,
היפה,
המאושר,
והמקסים,
זקוק עתה,
לתפילות וניסים.
לתפילות של כוח והוד
ולתמיכה ועזרה
של עוד ועוד
כדי שתוכל
להמשיך ולשרוד.
ונקווה ונצפה
שאכן כך זה יקרה
ששחר תתאושש
ותצא למרחב
ותעשה את אשר
תרצה ותאהב
ומצבה יהיה
איתן ומאושש
ועבורה זה יהיה
שחר של יום חדש.
כתב יוסי וולך
11.3.2011
גייזי
"איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסראפן…"
אני רוצה להתוודות, כי אני דווקא יודע היכן נמצאות כמה מאותן בנות….
אחת מהן היא שרה שמואלביץ / נובופלנסקי מבנות הקריה הראשונות,עכשיו
כבר גרה זמן רב בירושלים, שרה כבר במחצית השנייה של שנות השבעים, נאה,
חריפת שכל ,דעתנית וכשיש צורך עדיין בועטת..(ראו המאמר למטה) שרה היא
מבנות הקריה שנולדו 7- 5 שנים לפנינו , והיו מושא קנאתנו על האימונים הנסתרים
שערכו במסגרת ההגנה, זהו הדור שהיה "מגש הכסף" עליו ניתנה מדינת היהודים.
את הוריה של שרה אני זוכר במעומעם, הם גרו ב-ג' ממול בית העם הישן,הם
היו חוצים את משטח החול ליד צריף בית העם ונכנסים לחצר האחורית של ביתנו
ברחוב ד', אני לא הבנתי הרבה ממה שאימא של שרה דברה, אבל היה לה הרבה
מה לומר בכל עניין חשוב של הימים ההם, אבא של שרה היה ליברל אשר הקדים
את דורו בהרבה,ומצא את עצמו לא פעם נגד הזרם כשעמד על זכות חופש הפרט,
מה שלא כל כך היה מובן בימי הסוציאליזם הראשוני…..
שרה שלחה לאתר כמה תמונות מהימים המעניינים של טרום המדינה, ומעורבות הנוער
בתקופת "המדינה שבדרך". וגם קטע שכתבה לעיתון בימי פינוי גוש קטיף.חשבתי
שהתמונות ושרה מייצגות פרק היסטוריה, ועל כן הוספתי את ההקדמה הזו. גייזי.
הרשימה של שרה נובופלנסקי-שמואלביץ
מוטלה קרצ'מן ויחזקאל ניסנוב נחשבו לשולטים בצמרת האלופים
עד שלאחרונה נוסף עלי כהן (לפי עדותו)אלוף החרקות עד גיל 3
הרוכבים של ניסנוב בדרך לקונגרס
ניסנוב היה רוכב לעתים קרובות על האופנוע לאירופה , מתחתן עם
יהודיה בנישואים פיקטיבים ומביא את "הכלה" לארץ מה שנקרא
פעיל עליה
איך ניסנוב איבד רגל-מאת בתו גאולה
סיפור מאת יעקב משולם ז"ל > "הרגל התותבת"
כל הכבוד לרוכבים ! גייזי