ישראל קסטנברג: חברתנו היקרה זהבה רשף-גלקופ הלכה לעולמה

 

 היום נפטרה בקרית מוצקין חברתנו זהבה רשף – גלקופ ז"ל לאחר מחלה ממושכת וקשה.

זהבה הגיעה לגור בקרית חיים בשנת 1949 כאחת מהעולות החדשות מניצולי השואה ועברה בדרכים קשות את יסורי העולים באניה "יציאת אירופה,1947" היא הייתה אחת מהילדות שהיו על האוניה עברה את המסע לחיפה והגירוש לגרמניה ועד לחזרה ארצה עם תום שליטת הבריטים בארצנו. המשפחה שבה היו שלוש אחיות ואח עם ההורים הגיעו לקריה וכאן היוו חלק בלתי נפרד מנערי הקריה עד לימים אלו. זהבה הייתה דמות חברתית נודעת שנים רבות, ונודעה ביופייה ,הייתה בת לוויה לבנים כמו דודיק נהרי ז"ל ואחרים.   לימים נישאה   וגידלה את בניה ובתה שהיו מהחבורה הקרייתית של שנות המדינה בהתהוותה. היא פתחה בייתה לידידים רבים בעיקר בימי חג כאשר הבית בשד' גושן שם התגוררה לאחר נשואיה לראובן רשף היווה מקום לכינוס רבים מבני הקריות שעימם התיידדה ואחר מכן  נודעה  בפעילותה בקרית מוצקין. לנו היא הייתה חברה נאמנה במיוחד התבטא הדבר בעזרה שנתנה לנו בעיתות צרה  ועל כך נשמרו יחסינו עימה ועם בעלה ולאחר פטירתו גם עם הבעל המלווה שלה עד עתה הוא גרשון גלקופ שעבר עתה אסון נוסף על כל שעבר עליו הן בשואה והן בארץ (גם הוא מניצולי אושוויץ )ואני שולח לו את תנחומינו מקרב לב  .

זהבה השאירה כאמור שני בנים ובת שהייתה שנים מחנכת בקריה וגם להם ולבני ביתם תנחומינו הכנים,כשם שאנו שולחים תנחומים לאחיותיה  שאחת מהן נשואה לבן הקריה  ביסקר מרחוב אלף שהינו מפעילי הציבור בקריה עד עתה. מי ייתן ולא ידעו הם וכל מכריה של זהבה צער במעונם.

ההלוויה של זהב ביום ראשון הקרוב בבית הקברות בצור שלום. בשעה 11.30    

  תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים.

 

1.    1947 אקסודוס- יציאת אירופה ‏

קרוס גולדה (גלקופ זהבה), ר. קרוסמן יצחק. קרטופל שלום (קלמוס).

קרטס שמואל ז"ל, 66
. קריידמן. קרייצ'יק אסתר (קרת) ז"ל, א, 19. קרייצ'יק משה (קרת) ז"ל, א, 22 …
www.exodus1947.org/list.html‏ –
עותק שמורדפים דומים

2.    רשימת מעפילים

 856, קרוס גולדה, גלקופ זהבה, ח, ד, ר. 323, קרופניק מרדכי. 853,

קרופניק מרדכי, בן 10, מ, אמ. 1052, קרופניק מרדכי. 1621, קרטופל, צרור …

מוטקה נאור:האתר של לאה נאור

גייזי יקירי, 

אני רוצה להביא לידיעתך כי עלה לאוויר האתר של לאה נאור, ויש בו כמה

וכמה דברים מעניינים על נחל עוז.

     כתובתו: www.naorlea.co.il 

בידידות

מוטקה   

 

גייזי:

ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור , שפתח בנחל עוז את התלמים הראשונים בחריש העמוק,

עם מחרשת הרנסום, שנגררה אחרי טרקטור השרשראות  הצהוב , הקטרפילר D6,

היה מחבר לעת ערב כתבות הומוריסטיות לאירועים חברתיים  , לאה  זוגתו בראשית

דרכה בנחל עוז, עובדת הנוי זכורה לי כמי שהניחה  במו ידיה את האינסטלציה הראשונה

 להשקיה בחצר הקיבוץ.

יחד עם מוטקה הם היו גם זוג צלמים שתעדו ימי בראשית,אחד משיריה הראשונים של לאה

הזכורים לי ,הוא על עדה המבשלת המתנדבת מרמת יוחנן שמנעה מאיתנו רעב בימינו

הראשונים בנחל עוז ,השיר מושר בפי להקת הנחל ,ערכתי אותו מחדש כוידאו  עבור האתר

להשמעה/צפיה  >  סרנדה לעדה   

נ.ב. לאה משוררת , יוצרת בזכות עצמה,הייתה מקבלת מקום

כבוד באתר שלנו גם אלמלא הייתה בנחל עוז… גייזי

השלמות ממסיבת השקת הספר של משה ברק בגבת: "עוֹלָה גּוֹלֶה,גּוֹלָה עוֹלֶה "

 הברכה של יורם הרועה 

קטע מתוך סרטו של הצלם אסף קצין

קטע נוסף (המשך) מתוך סרטו של אסף קצין 

 קטע סיום 

ביצועי השירים ע"י נבות ברק (בנו של משה):

"גדליהו ורחל" 

 

"ידיד נפש אב הרחמן"

 

 "ניגונים"  

 

 

הערה : ביצועי השירים ע"י נבות ברק  , קטעים מסרטו של הצלם אסף קצין

 ריכוז הקטעים הקודמים מאירוע השקת הספר

כותרות בזוית אחרת מס. 126

חג  פסח 2011

מה נשתנה? שום דבר לא נישתנה.

 

בחג  הפסח

אנו ישובים בסדר ומספרים

את הסיפורים והאגדות

ונזכרים בסמלים ובאותות

ויש מן רצון שכזה

להשוות את

מה שהיה אז

לזמן הזה.

 

אז, היינו עבדים לפרעה…….

והיום, אנחנו כבר

לא עבדים.

לכל מפעל יש וועד עובדים

שמביא רק  הצלחות והישגים.

אך יש כאלו שקולם נדם

אלו העובדים שמגיעים

דרך חברות כוח אדם.

ואין להם שום וועד

ואין תנאים והידברות

אז תגידו לי אתם

זה לא נקרא עבדות?

ואיך אנחנו מתייחסים

לעובדים הזרים?

שאומנם לא בונים

את רעמסס ופתום

אך בונים לנו שכונות

בתים וקניון.

ואנחנו בודקים להם

בלי הרף את  המהות

ומגרשים אותם

בגלל זמן השהות.

אך מצד שני צועקים

שהם נחוצים בדחיפות

לבנין  ולחקלאות

ואם בודקים

איך הם פה חיים

במילה אחת– כעבדים.

 

ובא ניזכר בפרעה והמצרים

שהתחרטו על הרשות

שנתנו לבני ישראל

את החופש והחרות

ובבוקר מלא אור

רדפו אותם עד היאור

והמים נפתחו לרחבה

ובני ישראל

עברו בחורבה

וכמו בהגדה הם

הגיעו בשלום לגדה.

ואז גלי המים נסגרו

וכל המצרים

על הציוד והמרכבות

ירדו לתהומות.

 

אז בואו נחשוב

מה היה קורה

לאותו אירוע דינאמי

אם המצרים היו מקבלים

לפני החצייה

אזהרת צונאמי?

המזהירה שאין לעבור

כרגע ביאור

ושיש סכנת שיטפונות

לסוסים ולמרכבות

ויש להתרחק למקום נישא

ואם אפשר אז "בטיסה"

ומפה אני משאיר

את ההמשך  והפתרון

לידיו של הדמיון.

 

ומשה, שהלך במדבר

ארבעים שנה

ועבר בעשרות מקומות

ונתן שם הרבה הרצאות

על בטחון ישראל

והארץ המובטחת

וידע שאסור להתפתות

ואסור דבר לקחת

ועמד במסע בגבורות

כשהביא לעם

את עשרת הדיברות.

ועשה זאת תוך

צניעות  וענווה

תמיד בחינם

ללא תמורה

ותמיד הסתכל

קדימה ולא אחורה

ולא דרש במסעותיו

תמורה עבור ציפורה.

כי ידע

שזה הדבר הנכון

לא לדרוש

תנאים מיוחדים

של שירותים

ובתי מלון

ולא לקבל

שום דבר

שהוא מעל המצופה.

והעם רואה

בו  וצופה

כי כך יאה

וכך יפה

כי את העם מובילה

צניעותו של מנהיגה.

 

 

אתם זוכרים

ששוטר מצרי

הרים ידו

על העברי

ואז משה

מתוך כבוד

ראה שהעברי

לא מסוגל

כבר לעבוד

וכדי לשמור

על העברי

הוא חיסל

את המצרי

ואחרי המעשה

הוא לא נחשב לתוקפן

וקיבל אזרחות

של כבוד במדיין.

ולא הוקמה

שום וועדה

והאו"ם היה מאוחד

שאין להאשים

רק צד אחד

והכל נעשה

כדי להתגונן

על התנהגותו

של השכן

והאו"ם הסמיך את משה

להיכנס עם המצרים למו"מ

בהבטחה בוטחת

להוציאם לארץ המובטחת

ומשה קיבל הסכמה מהעולם

שאם המצרים

יהיו זקוקים להוכחות

אפשר להשתמש בעשר המכות.

והמו"מ אכן עבר בהצלחה

כי אנחנו היום

בארצנו החופשית

קוראים את ההגדה

ונזכרים באותו אחד

שעמד בבאזל

על המרפסת

שהיה ממקימי

החזון וההנהגה

שכבר אז אמר

"אם תרצו אין זו הגדה"(אגדה)

 

 

חג שמח וכשר

עם חיוך ואיתות

של הרבה אושר

והרבה בריאות

עם תקוות שתתגשמנה

מעבר לחלום

ושנזכה כולנו

לבואו של השלום

והמושג חרות

שעל דיגלנו חרוט

לגבינו הפעם

הוא בעל משמעות ותכלית

לשיחרורו במהרה

של הבן השבוי

גלעד שליט.

 

כתב יוסי וולך

 

 

 

 

 

 

יהודה אלכסנדר

גייזי:אנו התוודענו ליהודה אלכסנדר מהרצליה באמצעות מצגות הנוסטלגיה,

אשר שובצו בקישור "היה או לא היה"במדור שורשים. לאחר תקופה ,השרת

    בו השתמשנו להציג את המצגות פשט את הרגל והמצגות לא נראו יותר באתר,

לאחרונה מצאתי קישורי אינטרנט אחרים בהם ניתן להציג את המצגות והן חזרו

 למדור, בנוסף במדור מצגות היו לנו קישורים נוספים שעוסקים בתולדות חייו

המרתקים של יהודה, ואני רואה לעצמי חובה נעימה להציג את כל החומר

אודות יהודה כאן באתר החדש במדור ארכיון

ריכוז כל מה שיש באתר אודות יהודה אלכסנדר:

יהודה יליד 1934 תושב הרצליה,בה גדל משנת 1939  , 

כאן נתוודע לסיפור חייו המרתק  והמיוחד שהוא גם סיפור

 גורל העם היהודי

מאת יהודה אלכסנדר -סיפור >  חיים בזהות שאולה חיפוש אחרי הלא נודע

שני סרטי וידאו קצרים >        יהודה אלכסנדר-1      יהודה אלכסנדר-2   

מצגות-קישורים לצפיה/להורדת ושמירתהמצגת

פנינים מן האלף הקודם -חלק ראשון מתוך שלושה

פנינים מן האלף הקודם– חלק שני מתוך שלושה

פנינים מן האלף הקודםחלק שלישי מתוך שלושה

: