מוטקה ברק על אחותו טליה ז"ל — "עזבה את בית הוריה –הלכה אל הקיבוץ"
קיבוץ גבעת- חיים נוסד בשנת 1932 ע"י חלוצים מאירופה גדל והתפתח ונחשב כקיבוץ גדול.נרשם בשם קיבוץ ג/ .לאחר רצח חיים ארלוזורוב הוסב שם הקיבוץ לגבעת- חיים .
בשנת 1945. 25 נובמבר במאבק עם שלטון המנדט הבריטי.עוברים חברי הקיבוץ טראומה קשה, חיילי הוד מלכותו פושטים על הקיבוץ בחפשם נשק.נתקלים בהתנגדות גדולה,תושבים רבים באים לעזרת חברי גבעת – חיים. במאבק זה נפצעו 42 חברים ושמונה אנשים נהרגו .שנים עוברות הקיבוץ גדל ומתפתח ומשלב בתוכו חקלאות ותעשיה.נאמנות אין קץ לרעיון הציוני.והנה כרוח רעה שוטפת את החברים,חילוקי דעות בין הנאמנים לדרך מפא"י היא דרך בן -גוריון ואילו חלק אחר נאמן לצד טבנקין הדרך של מפ"מ.בשנת 1952 המתח היגיע לשיאו! יש פילוג בקיבוץ המאוחד,המתח הוא כה רב בין האנשים והפיתרון היחידי שנתקבל
הפרדת כוחות!חברים עוזבים את ביתם ועוברים לבנות בית במקום אחר. וכך עזבו אנשי מפאי את ביתם ובנו קיבוץ אחר הוא גבעת- חיים " איחוד". את בית החרושת גת לא פרקו ושנים רבות מתנהל בית החרושת בשיתוף בין שני הקיבוצים. השכל הישר והכסף גבר על היצר הפוליטי.נזק גדול נגרם לבית הספר,מספר התלמידים בכיתות היה קטן והיה צורך מיידי למצוא פיתרון למלא את מקום התלמידים החסרים.כך יצאה קריאה למלא את הכיתות בקליטת ילדי חוץ.תנועת "המחנות- העולים" בזיקה לקיבוץ- המאוחד התגייסה למשימה . טליה אחותי בת 15 למדה באותה עת בבית ספר לפקידות בחיפה,אחרי שנים התברר כמה עזרו לה לימודי הפקידות וניהול משרד יום אחד היא באה הביתה ומודיעה אני הולכת לקיבוץ!בלי וויכוחים או דיבורים ארזה כמה מבגדיה לקחה איתה מה שראתה לנכון ונסעה לגבעת- חיים , ובבית מהומה רבה! אבא אמר חד משמעית "מחר אני נוסע ומביא אותה הביתה" בלי כל קשר לדעות פוליטיות. ואילו אימי אמרה תנו לה כמה ימים היא תתגעגע תשוב הביתה לבדה טליה לא חזרה הביתה .השתלבה היטב בכיתה המקובצת . כשסיימה את כיתת יב התגייסה לצה"ל שירתה בשריון כסמלת תרבות הלכה עם הגדוד לכל מקום, יש סיפור מהמם איך פגשתי אותה בסיני במבצע קדש 1956 בתום תקופת השרות בצה"ל. טליה חזרה לגבעת-חיים , לא כפי שאימי אמרה ובנתה שם את ביתה חמישים שנה הייתה חברת קיבוץ בגבעת- חיים
תפקידים רבים מילאה טליה בקיבוץ הייתה דבקה בכל נפשה ברוח אהבת הארץ והציונות. במלא מובן המילה נשארה באידיאולוגיה שיתוף ועזרה הדדית.עד יומה האחרון. קיבוץ גבעת- חיים אימץ את קיבוץ ייטב שעלה להתיישבות מעל יריחו. טליה קיבלה על עצמה את תפקיד הגזברות וכן השתלבה עם הצעירים ולימדה אותם מה זה קיבוץ.אני מאד שקשקתי כשהייתה נוסעת לבדה לירושלים ועוצרת ביריחו נכנסת למסעדה להתרענן מעט.שנים רבות הייתה רכזת קורסים במדרשת רופין. ונכחותה הורגשה בארגון ואחריות על הרבה השתלמויות.בקורסים שהיא רכזה הנהיגה בחינות ומשטר לימודים מחייב,הייתה אומרת אם באתם ללמוד תלמדו ואל תתפרפרו בנתניה.כשסיימה את עבודתה ברופין רכזה את ענף המבוגרים בקיבוץ וכהרגלה לעשות את הדברים הכי טוב שמרה על זכויות המבוגרים בכל משמר,שיקבלו כל המגיע להם! ארגנה טיול למבוגרים לירדן, את שיירת הזקנים בפטרה זוכרים לה היטב,יום אחד חזרה מבילוי עם חברתה ואמרה שהיא מרגישה לא טוב. בבדיקה התברר שיש לה מחלה ממארת. חמישים שנה הייתה חברת קיבוץ בגבעת- חיים. ב- 2002. 3.12 לאחר מחלה קשה טליה נפטרה ,ונולדה לחיי נצח. השאירה אחריה משפחה יפה שני בנים , גיל בועז. שתי כלות וחמישה נכדים. אחרי ההלוויה אמר לי בן אהרון "שמע מוטקה גבעת- חיים בלי טליה זו לא אותה גבעת- חיים ".
יהי זכרה ברוך.
האח מוטקה.
מפגש בני ה-80 :תמונות מחזור מאז ועד היום
תמונת ה-ה -המחזור:נפגשים בכנס 2011
וידאו מן המפגש> כתבה של יוסי קינן וצבי ברק מגיל הצפון.
אבל היו פגישות קודמות….
זוג המורים יהודית ומשה-מפיקי "הביכורים"
דף ל"א-תשר מר-קי-בוצי
ישראל קסטנברג: כנס ילידי 1931 שהתקיים אתמול בשבת 14.5.11 בבית יד לבנים ולהגנה בקריה.
היה זה מפגש מרגש ומענין של הקשישים בני ה-80 שמזה שנים
רבות לא נפגשו ומי יודע עוד כמה יעדרו בנוסף לאלו שמסיבות
הגי ל ומצב הבריאות נאלצו לוותר על ההגעה. הכנס שהנהלת
בית יד לבנים תרמה לנו היה מקום נהדר לקיומו כאשר אנו
חוגגים עתה גם מלאת 63 שנים למדינה והשילוב בין שני ימי
ההולדת של שמונים לנוכחים ולרעינו עם חג המדינה מצא
מקומו בבית זה בגאון. הכנס היווה מקום לרגשות והתרגשות
לכולנו ועל כך תודה מקרב לב לכל מי שעשה להצלחתו,החל
בבנותי שעשו מעל לכל לסדר ולכיבוד,למקהלת צלילי הקריה
שליד בית יד לבנים ולהקת ניצנים אלה הילדים שבהופעתם
הגישו מעין שי מהצאצאים לקשישים,לנגנים נועם וכן ליוסי פרגר
בן הקריה שדאג לסידורים הטכניים ויותר מכל לשולה ורמי
מנהלי הבית שתרמו את אפשרות קיום הכנס בליווי ובציון
המונצחים בחדר ההנצחה של חללי הקריה עד כה.
ציון מיוחד ומרגש ניתן לחברינו וחברותינו שהלכו משך השנים
לעולמם ובטוחני כי לא מעטים הזילו דמעה לזיכרם,כך תודה
לעודד דונייץ יו"ר הועד בקריה שהביא דברי ברכה לכולנו גם
בתפקידו ואף כאחיין של חברנו פופקה הוא מרדכי דונייץ ז"ל.
לבסוף תודה לכל המתכנסים ואיחולי בריאות עוד שנים ארוכות
ובתקווה כי יזדמן לנו להיפגש גם בשנת התשעים בכושר בריאות
ובאושר
.
חזרתי והבטתי בלוח הזיכרון שערכתי, בו הופיעו חברינו וחברותינו שהלכו לעולמם עד כה. במיוחד נתקלה עיני במשה אלנקווה שנפל בקרבתי במלכיה שנת 1948 כאשר כולנו היינו אך בני שבע עשרה ועודנו בני תשחורת צעירים החולמים על אהבות ובנייה לעתיד.משה או מוסה רענו זה היה לנו מעין מפקד ומנהיג כמי שניחן בכושר מנהיגות בקבוצתנו היא "שלהבת" של התנועה המאוחדת בקריה. מוסה היה לי במיוחד חבר בנפש כי הוא שהכניס אותי לתנועה היו ימים שהיווה ראש וראשון בין שלושה כאשר ברחנו משיעורינו הוא,אביהו קופפרשטוק ז"ל ואנוכי לרחוץ בים התיכון ושמר עלי כבבת עין בשחייתנו ממנו למדתי לשחות, מוסה שהיה שכן לבית הורי ברחוב מאחורינו ראה בי בן טיפוחים והוא שממש גידל אותי עד לפרידתנו הסופית,כשם שהמדריכים שלנו במיוחד רפי טריפון מי שהיה אחי ושכני ליוו אותי בדרכי לימים רבים.כך הרהרתי על מוסה החסר היום והוא וודאי היה מי שנותן הטון בכנס הזה שלנו עתה.,אילו התאפשר הדבר עימו.
ישראל קסטנברג
ברכותי לגולשי האתר
ישראל קסטנברג
מפגש בני ה-80 :תמונות מחזור מאז ועד היום
.
מאלי רביד ליישי : מוקדש באהבה למורנו לזמרה ,משה ביק ,שחינך והנחיל בנו אהבת הזמר ,האדם והארץ.
תקופת ה"צאנה" מאת תום שגב הארץ 9.5.11
(הביצועים השונים של השיר בתחתית הדף)
בשנות ה-50 התעורר ויכוח מי הלחין את הלהיט "חיילים באים " {"צאנה צאנה " }.
המלחין האמיתי ,יששכר מירון ,יושב במנהטן ולא מפסיק לשיר.
יששכר מירון הוא איש של שיר אחד.הוא חיבר גם את הלחן ל"עופי רוח "
ולשירים נוספים והוא כותב יצירות לפסנתר ולמוסיקה אינסטרומנטלית אחרת ,
אך שמקישים אל תוך האינטרנט את שמו—התוצאה הראשונה העולה היא
"צאנה צאנה " . השנה ימלאו 70 שני לחיבור השיר ,ויששכר מירון ,עוד מעט בן
91 ,יושב לו במנהטן ומאשר בשמחה שתמלוגי "צאנה צאנה " אכן מנעימים עליו
את החיים שם.הוא נולד בפולין,שם קראו לו סטפן מיכרובסקי.אביו היה רב
אורתודוקסי וכנר שרבים אהבו לשמוע.הוא העניק לבנו חינוך מוסיקלי. לקראת
מלחמת העולם השנייה אמר הבן לאב שהגיע הזמן להסתלק מפולין.האב אמר
שמשפחת מיכרובסקי יושבת בפולין יותר מ-700 שנה ואין סיבה שתעזוב.
אך הוא לא התנגד לכך שבנו ייצא לארץ ישראל לבדו,וכך היה.מלבדו כל משפחת
מיכרובסקי נספתה בשואה.יששכר שהיה כבן 19 בהגיעו,התגייס לצבא הבריטי
ומפקדיו עמדו מיד על כישרונו המוסיקליאמרו לו לשיר. אליעזר לוברני,אחד ממנהלי
רדיו ירושלים,הזמין אותו להופיע בשידור יחד עם מקהלה של חיילים. שמו התחיל
להלך לפניו.הוא קיבל פניות מכל מיני אנשים ויום אחד ,באביב 1941,
הביא לו מישהו צרור חרוזים שובה לב בתמימותו שחיבר מורה ירושלמי צעיר
ששמו יחיאל חגיז.חגיז חיבר עוד פזמונים ,בהם "שיר הבאר "
{"נרקוד ונבשר/ מים מים בבאר" }.הוא היה ברנש עם הומור טוב,שחיבר גם הרבה
פרודיות "בקצב הזמן " ,כפי שקרא לספרו. הוא מת ב-1960.
מירון אהב את "חיילים באים "—זה שמו הרשמי של "צאנה צאנה " –ובתוך פחות
משעה הצמיד למלים מנגינה.בו בערב הושמע "צאנה צאנה " לראשונה,בקנטינה
של פלוגה 2 שהייתה מוצבת בבת גלים שבחיפה וכל היתר היסטוריה."צאנה צאנה "
הוא אחד מארבעת השירים הישראליים הידועים ביותר בעולם
{יחד עם "הבה נגילה ","ערב של שושנים ",ו"הבאנו שלום עליכם "}.
נראה שאין שיר ישראלי שזכה לביצועים רבים כל כך, במדינות רבות כל כך
ובראשן ארצות הברית.פיט סיגר ו"האורגים " ,ג'ודי גארלנד,קוני פרנסיס
ובינג קרוסבי,פרי קומו, ארתה קית ונט קינג קול ,–כולם ועוד אחרים ביצעו את
השיר והקליטו אותו,בסך הכול אולי 600 ביצועים שונים ובהם כנראה גם
הקלטה אבודה של פרנק סינטרה.הסיפור עם סינטרה הוא כזה ,אמר מירון :
"גורדון ג'נקינס , גדול המעבדים המוסיקליים באותה
תקופה,היה גם המעבד של סינטרה.יום אחד שמע את "צאנה צאנה "
מפי פיט סיגר.זה היה במועדון "ווילג' גייט " האגדי.אחרי ההופעה
ג'נקינס ניגש אל סיגר ואמר לו : "אתה יודי שיש לך משהו פנומנלי
ביד ??". סיגר אמר שהוא יודע. "אם כך "שאל ג'נקינס ,"למה אתה
שר את זה בשפה שאף אחד לא מבין ?"כי הוא שר את זה בעברית.
סיגר אמר לו שאין לו מילים אחרות.ג'נקינס ירד אל המטבח של המועדון,
ישב בין הסירים,וכעבור שעה חזר עם מלים באנגלית. הוא לקח את
המלים והמנגינה לסינטרה וכעבור זמן סיפר לי שסינטרה הקליט את זה.
אני לא יודע מה קרה עם ההקלטה "."האורגים " המשיכו לשיר את
"צאנה צאנה " באנגלית ובעברית גם לאחר שסיגר פרש. "צאנה צאנה "
נשמע בפיהם כשמע של בחורה,והגייתם המשובשת עוררה את
הרושם ששם משפחתה "טורנה ".כתב עת יהודי ששמו "טאבלט"
ויצא לאור באינטרנט כלל את "צאנה צאנה " בין 100 השירים היהודיים
הגדולים ביותר בכל הזמנים,במקום הראשון זכה שיר הנושא בסרט
"הקוסם מארץ עוץ" שחובר על ידי שני יהודים, "הבה נגילה "
שזכה בין היתר לביצוע מפי אלויס פרסלי,הוצב במקום השני. "צאנה צאנה "
שזכה כנראה לביצועים רבים יותר מ"הבה נגילה " ,הוצב במקום ה-47.
"ירושלים של זהב " דורג רק במקום ה-72.עם קום המדינה עבר מירון
לשרת בצה"ל. תפקידו היה "קצין ראשי לאומנות ולהווי".
בישראל היו רבים שזיהו את "צאנה צאנה " עם שנות הצנע.
הפסנתרן פרנק פלג,שהי אז מנהל מחלקת המוסיקה במשרד החינוך,
הזמין את מירון להיות סגנו.ב1950 נודע למירון ש"צאנה צאנה " נהפך
ללהיט באמריקה וכי מלחין צעיר ששמו ג'וליוס גרוסמן
מייחס לעצמו כמה תיבות מהלחן ודורש תמלוגים כאילו הוא המחבר.
מירון חש לארצות הברית ,תבע את גרוסמן למשפט ומאז הוא שם.
אשתו ציפורה,פסנתרנית,קיבלה מלגה בג'וליארד, וחברת התקליטים
שנודעה לימים כ- EMIהגישה לו הצעה שמירון לא יכול ולא רצה לסרב לה:
שלוש משכורות בתמורה לבלעדיות על כל מה שכתב. וכך נשארו יששכר
וציפורה מירון באמריקה. הם ביחד 72 שנה.השבוע קבע מירון בתוקף
רב שהוא זכה במשפט נגד גרוסמן וכל זכויות הלחן שלו ושלו בלבד.
אליהו הכהן ,גדול חוקרי תולדות הזמר העברי,מחזיק בגרסה אחרת.
במאמר שפרסם בעיתון האינטרנטשל הסופר
כי המאבק המשפטי בין מירון לגרוסמן הסתיים בכך שמירון הוכר
כמחברם של שני חלקים מהשיר וגרוסמן כמחברו של חלק אחד ,
ובהתאם השניים מתחלקים בתמלוגים.הכהן הסביר : לפני התוספת
שהדביק גרוסמן לשיר,היו לו שני חלקים.חלק הפתיחה ובו שרים את
הבית הראשון {מתחילים נמוך } וחלק שני המתחיל באוקטבה גבוהה יותר
בו חוזרים על מלות הבית הראשון.הכהן מסתמך בין היתר על הקלטה
חורקת של השיר מפי הזמרת שרה יערי ,הקלטה זו ניתנת לאיתור ולהאזנה
באינטרנט.מירון ,להט הקרב של ימי נעוריו כמו ניצת מחדש,דוחה את
ההסבר של הכהן : "נכון שבאותה תקופה היו שתי ורסיות ל
התעקשה דווקא לשיר גרסה שונה ממה שאחר כך כולם התרגלו לשיר.
אשתי ציפורה ,שליוותה אותה בפסנתר ,אמרה לה שהיא לא שרה את
השיר כולו,אבל שרה יערי התעקשה. על כל פנים,כל חלקי השיר כפי
שהוא ידוע כעת היו בו מהתחלה ,את הכול אני חיברתי ".
לפחות מבחינה משפטית הוא צודק,אך מבחינה היסטורית—אליהו הכהן נוטה
להאמין למוסיקאי המנוח משה ביק,מלחין ומנצח מקהלות. ביק היה הראשון
שעיבד את הלחן של מירון לקול ולפסנתר וגם ניצח אז באותה קנטינה צבאית
על השמעת הבכורה שלו.לדברי ביק ,הוא היה זה שהלחין את הבית הראשון
של "צאנה צאנה ",כפי שהוא מושר כיום.לדבריו ,זכר את הערב ההוא בפרטי
פרטים.בעת שערך חזרה עם המקהלה ניגש אליו חייל צעיר ששמו יששכר
מיכרובסקי וביקש שיאזין לכמה שירים שהלחין,שמא
ימצאו חן בעיניו ויסכים לכתוב להם ליווי.ביק האזין לשירים והחליט לכלול
שלושה מהם בתוכנית של המקהלה. אחד מהם היה "חיילים באים "של חגיז.
תחילה כתב ביק קונטראפונקט שהושמע יחד עם הקולהראשון,אך כעבור זמן
נפרדו שני החלקים, הקונטראפונקט קיבל מעמד עצמאי ונהפך לפתיחה של השיר.
ביק רצה את חלקו בתמלוגים.תחילה השתדל להימנע מתביעה משפטית וניסה
לבסס את טענתו על עדויות החיילים שנכחו שם באותו היום. אחד מהם היה
ברוך קמינר ,ששינה בינתיים את שמו לקמין וכיהן כחבר כנסת מטעם מפא"י.
"כולכם התפעלתם איך מבלי להתבודד,בתוך רעש החדר ,חיברתי את הליווי
אשר חלק ממנו במרוצת הזמן נהפך להיות חלק מהנגינה : כתב ביק לקמין
"באופן מיוחד התפעלת אתה".הוא ביקש אישור על כך,אך ח"כ קמין טען שאינו
זוכר את העניין בדיוק.אחד מאנשי המקהלה ,טוביה לוי,זכר את העניין בדיוק
כמו ביק.מצפונו מציק לו,אמר. אם לא יעמוד לימין הצדק,לא יהיה שקט עד סוף
ימיו מניו יוקר הגיעה תגובה צוננת : "שבע שנים לא הייתה לו טענה" אמר
מירון השבוע כאילו עוד תלוי העניין ועומד."הוא שאל אותי אם מותר לו לעבד
את השיר לקנון ואני אמרתי בבקשה. זה היה הכול " .ב-1955 הגיש ביק תביעה
לבית המשפט המחוזי בחיפה. נקראו לא פחות מ-17 עדים ,"צאנה צאנה "
\הושמע שוב ושוב באולם כדי להוכיח את טביעת אצבעותיו של ביק. בין
היתר טען שמירון ביסס את שירו על שיר חיילים רוסי. אליהו הכהן גורס :
שלושה מלחינים היו בהלחנת השיר.עיזבונו של ביק שמור בארכיון העירוני בחיפה.
הכהן מצא בו מכתב שביק שיגר לאקו"ם,אגודת הקומפוזיטורים. מחברים ומולי"ם
בארץ ישראל ,ובו כתב שאינו מעוניין בכסף ,הוא רוצה חלקו
בתהילה: "קחו לכם את הזכויות ותנו לי הכרה בתרומתי " כתב.
הכהן סיכם : "בסופו של דבר לא זכה ביק במשפט ".
מירון ,בשיחת טלפון ממנהטן ,הגיב בסרקזם :
"מה זאת אומרת שהוא לא זכה ? הוא הפסיד ".
הוא עשה הפסקה קלה ופצח בשיר ניצחון :
"צאנה צאנה צאנה צאנה "קולו אינו מסגיר את גילו.
מילות השיר בזמרשת + ביצוע השיר
"שירת המקהלה" – לכבוד זכרו של משה ביק
אורן:מצגת-שייט בחג העצמאות
גייזי:מצגת-האביב בעקבותיך
גייזי : שיחזור "מפגשי כרמלי"
מפגש כרמלי הועלה בזמנו לשרת של "גוגל וידאו" מאחר ויש ידיעות כי גוגל
עומדים לסגור את השרות הזה, לטובת יוטיוב, אני מעביר בהדרגה את הסרטים
של גוגל וידאו לפורמט חליפי של "יוטיוב" או "דיילי מושון". מצורפים עשרה
סרטונים מן "המפגש של כרמלי" :