קישור ל >180 שירים עבריים ממיטב המבצעים
אתי אנקרי, מירי מסיקה, נורית גלרון, דוד דאור, שלומית אהרון, יהודית רביץ,
ריטה, אחינועם ניני, פוליקר, שלמה ארצי, שלום חנוך, אריק איינשטיין
קישור ל >180 שירים עבריים ממיטב המבצעים
אתי אנקרי, מירי מסיקה, נורית גלרון, דוד דאור, שלומית אהרון, יהודית רביץ,
ריטה, אחינועם ניני, פוליקר, שלמה ארצי, שלום חנוך, אריק איינשטיין
הרובע החדש שנבנה במחצית השניה של המאה העשרים – לה דפנס – הוא מהמעניינים ומאתגרים בפריז. קצב הבניה מהיר ושואף לשמים, לכן נראה יותר כמיני ניו יורק מאשר פריז הותיקה והארכיטקטורה המרשימה שלה.
אסון הרפתנים:
ימי גשר:
http://www.youtube.com/watch?v=-16xNixOJfE
איתן לתמיד: (סרט זכרון)
http://www.youtube.com/watch?v=LwUVbdBbThk
סרט תיעודי על אישה בת 90
http://www.youtube.com/watch?v=fB4m_0L_M24
איציק הדר
במאי ומפיק אירועים
טל. נייד 5650190 050
טל. בבית 6758779 04
לחץ לאתר אינטרנט http://www.itzikhadar.co.il
עשיתי "עבודת שורשים " בנושא האסון בים החולה – משפחת גולדברג. בקשתי להמשיך את שעשה אלי סט בנושא זה כפי שפרסם באתר .שולה רעיתי ואנוכי ,ניסינו לאתר את מקום האירוע, לגלות את שלט ההנצחה ולאתר אנשים שהיו עדים לאירוע אני מעביר לאתר את מה שכתבתי בצירוף מפות וצילומים
א. שוחחתי עם אמנון לוין ,חבר קיבוץ חולתה אשר הכיר וזכר היטב את האירוע .אמנון בדק את הדברים עם אליהו חצבני ,גם הוא חבר קיבוץ חולתה,אשר במועד האירוע (1954) השתחרר משרותו הצבאי ועבד בענף הדייג . סיכום הדברים :האסון אירע בין שני המזחים(מעגני סירות) שהיו באזור בעת ביצוע עבודות הייבוש.המעגן הצפוני , היה ממוקם סמוך למשרדי מרכז המבקרים ב"אגמון החולה" של היום.המעגן הדרומי ,היה המזח של קבוץ חולתה ,ששרידיו נמצאים גם היום בתוך מטע פרי .לדבריהם האסון אירע בתעלה המערבית ,סמוך ליציאה אל האגם.לא זכור להם שבמקום בו אירע האסון הוצב שלט לאזכורו.
ב.מראה מקום : מאז האסון,פני האזור השתנו ללא הכר. כללית ניתן לומר שהשטח המוכר היום כ"אגמון החולה " ,היה עד לעבודות הייבוש והשיקום ,שטח רווי ביצות, גומא,יתושים ו…מלריה. מדרום לו השתרעה ימת החולה ,כשלגדותיה המערביות המושבה יסוד המעלה וקיבוץ חולתה. "שמורת החולה " של היום ,היא צפונה של ימת החולה טרם הייבוש.עבודות מפעל ייבוש החולה הקיפו הן את שטח הימה והן את שטח הביצות והיום רובו הוא שטח
חקלאי רחב ידיים.
ג. "שמורת החולה".בכניסה לשמורה ,על קיר האבן הסמוך לביתן ,מסומן בצבע כחול ,קו גבול הגדה המערבית של ימת החולה טרם עבודות הייבוש והיעלמותה. מצאנו עדויות למפעל הייבוש כמו דוברה שהייתה פעילה בעבודות הייבוש ושלטים לאזכור המפעל הגדול. לא הצלחנו לאתר בשטח שמורת החולה ובסביבתה ,ציון או שלט אזכור האסון.
ד. " אגמון החולה".—ניסיון איתור מיקום משוער להתרחשות האסון.כאמור ,שטחים אלה, הנקראים היום "אגמון החולה " , שכנו מצפון לימת החולה ,נוקזו ,יובשו ושוקמו.עיקר עבודות הניקוז בוצעו בתעלות ,כאשר התעלה המערבית והתעלה המזרחית הן הגדולות והחשובות .בהן.נסענו בשטח "אגמון החולה " ובשטחים החקלאיים שמחוצה לו.התמקדנו במיוחד בתעלה המערבית. על פי הממצאים שהעלה אלי סט , הסברי אנשי חולתה והממצאים שלנו בשטח ,סביר שאסון התהפכות הדוברה התרחש בתחומי או סמוך מאד לתעלת הניקוז המערבית, בקטע שבין כניסת ערוץ נהר הירדן אל ימת החולה,ובכוון מערבה אל תחנת השאיבה הבנויה על גדת התעלה המערבית ,בקרבה או בסמוך לסכר.(נ.צ. 256184/776826 גבה 67,המצוין בתוכנה לנווט "עמוד ענן " המצורפת כאן).
על המפות המצורפות סומן xכמקום שאני משער בו אירע האסון. תעלות הניקוז והדרכים שבשטח "אגמון החולה " מתוחזקים היטב.מבוצעות בתדירות גבוהה עבודות כיסוח ,גיזום ,ניקוי התעלות ,שיפוצן וחיזוקן .גם כאן ,לא מצאנו שלט או אזכור לאסון.אם הוצב במקום,יתכן ואבד במהלך השנים.
ה. מצפור האם והבת – מצפה ליפא גל: הכניסה לאזור השמורה חסומה לכלי רכב מזרחית לקיבוץ יפתח ,על הגדה הצפונית של נחל קדש, ,צעדנו עד שהגענו לשלט הכוונה שקרס ונפל בצומת דרכים ו…טעינו בדרכנו .החל גשם ושבנו על עקבותינו. חזרנו למקום כעבור מספר ימים ,מצוידים במפה והסברים מיודעי דבר , ולאחר צעידה נינוחה של כ 30 דקות ,בשטח מיוער ויפה מאד ,הגענו ליעדינו. תצפית מהמצפה מגלה חבל ארץ יפה מאד ,עשיר בנופים, ציפורים וצמחייה. ממרום ההר ,נצפה מקום האסון בעמק החולה בבהירות ,פרוש כעל כף ידינו. המצפור הנמצא על דרך "שביל ישראל " מתוחזק יפה ,נקי ומסודר.כיתוב ההנצחה נשמר . שלטי ההכוונה אל המצפור וגם בסמוך לו נעקרו ומוטלים על הקרקע. ו. מצבת האם נסיה גולדברג. האם ,נסיה נקברה בבית העלמין בעפולה. פקדתי את קברה.(חלקה 6 שורה 6 קבר 2). בכיתוב המצבה מונצחת בתה רחל ,בת 6 שנים ,נספתה איתה. גופתה לא נמצאה. ת.נ.צ.ב.ה.
ז. איתור עדים לאירוע: עדים לאירוע עצמו יכולים להיות אנשי " משמר הגבול " אשר סיירו במפעל הייבוש והיו על הדוברה שהתהפכה. לא הצלחנו לאתרם.יתכן ונוכל לשאוב מידע מעובדים שלקחו חלק בעבודות הייבוש.אם נצליח בכך ,כמובן שנעדכן.
מצורפים תצלומים מהאתרים שבקרנו ומפות האזור.
אסמכתות ותיעוד:
המיקום המשוער של התאונה > מסומן באדום
מצגת וידאו > תמונות מהתחקיר של אלי רביד(ליישי)
פרוייקט שיקום החולה > מקום התאונה המשוער > מסומן באדום
התקנאתי (שלא נדע) בידידי הירושלמים שטובעים בשלג, ובבוקר ששי פתחתי את החלון אולי גם כאן על רכס הכרמל יהיה משהו מהלבן הזה….יעל קראה בקול :"ברד ברד" ולי זה הזכיר את קולות החוצבים הערבים בחיפה שצעקו "ברוד ברוד" להזהיר מפני הפיצוצים… ואכן לשניה קלה בלבד ירד גם כאן (לא בדרום ספרד) ממש ברד ,אפשר לספור את הגרגרים-גייזי
מצורפים שני קבצים. האחד ,סריקת המסמך האוטנטי השמור אצלי ,ובשני הדפסה של הכתוב בו. איסוף כספים להנצחת זכרה של הגננת טובה רזניק ז'ל,שחינכה רבים מבני הקריה אשר נפטרה סמוך לראש השנה תשכ'ה 1964 . כנראה לנטיעת עצים לזכרה ביערות הקרן הקיימת לישראל.מרבית המשפחות מוכרות לי מרחוב ט'. יתכן ותגענה הערות לשמות המשפחה שרשמתי בסעיפים 4,10.11.
שבת שלום
אלי
להלן המסמך המודפס:
ישראל דיין
קריית חיים
רחוב ט' 13 טל. 72740
חיפה , יום 18.9.1963
לחברה מרים רבינוביץ' ,שלום
לשנה טובה תכתבו.
ח.נ. מצ'ב ציק מס 99715 –
לחשבון מסד בנק מורים ,בחתימתי.
צפורה אספה 22 ל'י ובקשה ממני
להעבירן אליך
לזכרה של טובה רזניק ז'ל
ואלה התורמים:
1.משפ' שדמי
2. " דיין
3. " בן ציוני מניה
4." ארלן
5." פלינק
6. "כהן {מרדכי ?}
7. " מלצר
8. " גולן
9. " אנגלשטיין
10. משפ' קובק
11 " תמרי
כל אחד 2 ל"י
כפול 11= 22 ל"י
העברתי שני קוים
על הצ'יק פירושו שאפשר
לפדותו רק בבנק שלכם
ששם אתם שומרים כסף.
אני מניח שיש לכם חשבון
בבנק איזה שהוא.
בברכת שנה טובה ,
י.דיין.
בתחילת החודש נסענו לפריז. האינטרנט בישר מזג אויר לא נעים. כשהתעוררנו בבוקר והצצנו מהחלון הופתענו לראות – שמש! אמנם בהמשך היום התחרו העננים בשמש, אבל לא הורידו גשם. בכמה חנויות וככרות כבר נראו קישוטי הכריסטמס. השאנז אליזה שוקק אנשים ומכוניות, ומעל כולם מתנשא שער הניצחון. עלינו במדרגות הלולייניות עד האולם מתחת לגג, ומשם לגג עם המראה המרהיב של פריז לכל עבר.
מקווה שתיהנו.
יאיר ופלורי
לפני ימים אחדים קרה לי מקרה משונה. תמר (רעייתי) התקשרה לטלפון הנייד לשאול אם זכרתי לקחת את הטלפון הנייד. תוך כדי שאני מדבר בדקתי ביד השנייה בחגורה והטלפון לא היה שם. אמרתי לה לא לדאוג ומייד חזרתי למשרד לחפשו. גם שם הוא לא היה. ביקשתי שהיא תחפש בבית עד שאני אגיע. אחר כך שמתי את הטלפון בנרתיק ולא הבנתי איך הוא הופיע שם פתאום. ממש נס.
לאביה (אחותי) שגם היא כבר כמעט "בגילנו", קרה מקרה דומה. היא איבדה את הטלפון שלה בבית. כאשר היא צלצלה למספר שלה – היא מצאה אותו מייד, היא רק לא הבינה מי יכול לצלצל אליה בשעה כזאת.