שלום חברים
אני שמחה לבשר לכם שספרי החדש, "המנגינה של נועה", נמצא החל מהשבוע בחנויות הספרים. תוכלו לקרוא עליו ביקורת בכתובת הבאה:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?r=1&EntryId=5142818&skip=1
תיהנו. זהו ספרי התשיעי. הוא מיועד לבני נוער ולמבוגרים צעירים ברוחם.
רותי יצחקי ריכטר
לבני משפחתי וידידי אוהבי הזמר הרוסי ,המספרים מוכיחים שהערוץ "שיר רוסי + תרגום עברי" צובר לו קהל אוהדים. לשיר האחרון "שתמיד תהיה שמש" יש כמעט רבבת כניסות… זה בהחלט מעודד להמשיך.
והפעם ?
ספק אם לאחרונה שרתם את "עודך זוכרת" וספק אם עודכם זוכרים את השיר אז, בבקשה, זו ההזדמנות, לחצו על הקישור ותשתפכו
http://youtu.be/e-sRNt3Pz7g
שבת שלום
אלי
ידידנו היקר שמעון ארד- ארגנטרו ( כפי שאנו היכרנוהו) נפטר . ההלויה היום ב15:00 במושב לכיש
שמעון הוא האיש שהניח את יסודות ענף גן הירק בנחל-עוז. הוא שהנחיל לי את הידע הבסיסי בגידול ירקות וניהול הענף . נשאר אתנו לאחר ההתאזרחות זמן די ארוך עד שהכיר את רותי מהשלמת רביבים ויחד עברו למושב לכיש, שמעון , איש נדיר באיכויותיו תמיד מחייך , תמיד אופטימי, לכל בעיה הייתה לו תמיד תשובה . חרוץ ,יסודי ומסור ללא גבול . אני כחניכו זכיתי להדרכה והייעוץ הכי טוב שיכולתי לזכות .הודות לתכונות שהיו לו הצליח להקים משק לתפארת ומשפחה נהדרת . הענבים שזכינו מעת לעת להתכבד בהם כשביקרנו אותו היו מהטובים והיפים שראיתי אי פעם , כאלה יכלו לצאת רק מתחת ידיו של שמעון . בפעם האחרונה שנפגשנו סיפר שהעביר את המשק לבנים והוא הפך להיות ליועץ מלווה . למרות שלא היה חבר גרעין ראינו בו אחד משלנו והזמנו אותו לאירועים שארגנו . אהבנו אותו מאוד
והפרידה כואבת . יהיה זכרו ברוך
יענקלה
כצלה על שמעון ארד ארגנטרו
חבר
חקלאי נאמן ומשובח שחש את האדמה בעשר אצבעותיו, יד למולל שיבלים ולקבוע את מועדי הקציר כמו שידע מה ומתי צריך להשקות לדשן וכמה. אנחנו אומנם הקימונו את קיבוץ נחל עוז אך שמעון היה מדור המייסדים האמיתי שהגיע ללא עורף חברתי ועלה והצליח, ועשה ככל יכולתו למען הקיבוץ ולימים למען ביתו
חבל על דאבדין ולא משתכחין
כצלה
שלום גייזי,
אני אדריכלית שעושה סקר היסטורי על קרית חיים-הדגש על המערבית. מצאתי את שמך באתר FLICKR בקשר למגדל המים ההיסטורי שנהרס. יש לי מספר בקשות / שאלות:
1. האם ידועה לך הכתובת של הרחוב בו היה מגדל המים עד שנהרס?
כתוב רחוב ה6 ? אבל לא מצויים שם הרחוב כיום.
2. האם המגדל בתחום קריית חיים המזרחית או המערבית?
3. אשמח לקבל צילומים היסטוריים ועכשווים, מפות היסטוריות של קרית חיים וכל חומר / מידע על קריית חיים בעבר ובהווה.
4. חבל שלא פניתם למועצה לשימור אתרים לגבי עצירת הריסת מגדל המים.
5. ידוע לך באיזו שנה הוקמה קרית חיים מערבית?
בברכה,נעמי עשת-רוזנצויג, אדריכלית שימור [email protected]
גייזי בתשובה:
המגדל היה ברחוב ד' בקצה הדרומי כיום יש שם מניטורה שמסמלת אותו….
31.12.08 מפות של הקריות, שהתקבלו אתמול מגליה גרבלר
אוסף המפות ע"ש ערן לאור – הספרייה הלאומית ירושלים .
המפות הן פרי עבודתו של צבי פרידלנדר ז"ל, אשר יד זיכרון למשפחתו הוקם באתר שלנו.
אלבום המפות: המפות שהתקבלו מגליה הן באיכות גבוהה, בכדי שאפשר יהיה לעיין בפרטים אשר במפות,
הן ברזולוציה הגבוה מן האופטימלי למסך המחשב, כאשר מגדילים תמונה, יש מעל התמונה סימול של
"זכוכית מגדלת" להגדלה נוספת של התמונה –כאשר מתקבלת ההגדלה הנוספת אפשר בעזרת הסרגלים
להסיט את התמונה לצדדים וגם אנכית לפי הצורך.
האלבום:
http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157611838428592/?photo_deleted=3147124899
תמונה מוגדל לדוגמה>
http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/3153198394/sizes/o/in/set-72157611838428592
הקישור באתר לזכר משפ' פרידלנדר:
http://www.gshavit.net/wordDocs/Notices%20B/GeyziFridlander.htm < לזיכרם
זיכרונות קרית חיים:ריכוז חומר לפרוייקטים של תלמידים
צבי גנין: סיפור מגדל המים בקריה
אבינעם תומר:תמונות מימי בראשית בקרית חיים
ימים ראשונים במערבית (מאלבומו של דניאל יעקובי ז"ל)
זיוה פוורמן :בת הקריה המערבית עם הצעה לרעיון
http://www.gshavit.net/site/wordDocs/KiryaSt/Ma'arvit-1.htm
http://www.gshavit.net/site/wordDocs/KiryaSt/Ma'aravit-2.htm
http://www.gshavit.net/site/wordDocs/KiryaSt/Zevel.htm
אבישי ברק:קיבוץ שדות ים עם חנה סנש התחיל את דרכו בקרית חיים
בית הלפרין ברחוב ח' 35 –"הבית המצוייר"
קשר של 79 שנים ניתק לפתע והכאב הוא חד ועמוק. נולדנו באותו הכפר ויחד בילינו את שנות ילדותנו הנפלאות עד גיוסנו לצבא ואח"כ הקמת נחל עוז ובנינה עד הפגישה עם נחמה ששינתה את מסלול חייך לחלוטין. סיפור חיים מרתק של איש שבעזרת כוח רצון ונחישות ובעיקר אהבה הצליח לחולל שינוי קיצוני באורח החיים שהביא אותו לפסגות גבהות ביותר תרתי משמע. הקמתם יחד משפחה לתפארת אוהבת , מחבקת ומסורה ללא גבולות. עזבתם את הקיבוץ בחוסר כול וכשמביטים היום מהמקום שבו אתם נמצאים אפשר רק לומר איפה יש עוד אנשים כאלה . הלכת עם נחמה יד ביד דרך ארוכה ושלב אחר שלב הקמתם מפעל חיים לדוגמא. גידלה תמיד היית האיש החזק שביננו בכל המובנים , כשהיינו צריכים נציג גרעין שיתמודד עם נציגי גרעינים אחרים בתחרויות כוח אתה נבחרת ותמיד ניצחת. כך גם עם המכה שניחתה עליך ושאיש לא נתן לך סיכוי שתשרוד ואתה הוכחת לכולם , שאין עליך מה שיגבר ויכריע אותך והנה כך לפתע נגדעת מתוכנו. השבוע ביקרנו אותך שוחחנו עד כמה שניתן על דברים אופטימיים וכך ללא התרעה מוקדמת נותקת מאתנו. לנחמה והילדים אין מילות ניחומים בפינו מלבד שתשמרו על הלכידות והחוסן המשפחתי הנהדר שלכם שיעזור לכם להתמודד עם האבדה הקשה ותמשיכו ליצור ולהתפתח ברוחו של אבא . כל מחזור ח באלול 1948 מגן יבנה שולח את ניחומיו ומשתתף בצערכם
נוח על משכבך בשלום ויהי זכרך ברוך
יענקלה
כ"ז טבת תשע"ה
18/1/2015
חברנו גידלה פרבר נפטר הלילה בביתו ביישוב הקהילתי אלעזר שבגוש עציון . יהי זכרו ברוך /בצער רב התקבלה הבשורה הקשה על מותו של גידלה, מהגרעין המייסד של קיבוץ נחל עוז, איש ישר דרך, נדיב, טוב לב חבר יקר. "חבל על דיאבדין ולא משתכחין" מצורף אלבום תמונות לזכרו (תמונות נוספות אקבל ברצון להוספה לאלבום)
וגם בכתובין
גייזי
ב – 4.7.58 נולדה לרנה ואיתן נדיב בת, תינוקת נחמדה. ככל שגדלה הייתה בת נהדרת – ענווה, מוכשרת, נדיבה ורגישה. כל התכונות הטובות שיכולות להיות בבן אדם.
לימים התחתנה עם גונן שוהם, בן זוגה המסור והאוהב, והקימה משפחה לתפארת בגבעת אלה. הם הולידו 3 ילדים: ניר, טל (שנישאה לפני 3 חודשים לאלעד) ואור.
לצערנו לפני כשנתיים פגעה בה מחלת הסרטן, והיא נלחמה בה כלביאה. תמיד כששאלו אותה "מה שלומך?" היא ענתה ש"הכל בסדר".
ב 15.12.14 נעצמו עיניה לעד, והיא הצטרפה לאביה איתן שנפטר עשר שנים לפני כן.
יהי זכרה ברוך.
מדודתה רחל נדיב-רם.
באחד האמשים יצאנו כשגרתנו לביקור אצל דני ונורית ענבר. אנו עושים זאת דרך קבע אחת לשבוע עד עשרה ימים, נהנים לשבת יחד לשוחח להזכיר ולספר האחד לשני כל מיני סיפורים ואירועים מהיום יום שלנו, של ילדנו ושל (איך לא) נכדינו.
כמובן שבדרך הטבע אנחנו מתרפקים לא מעט על סיפורי הנוסטלגיה המפוארים של קריית חיים וכאילו במטה קסמים בכל פגישה שכזו עולים גם סיפורים חדשים. לא פעם חשבתי ושאלתי את עצמי, מה זה, הסיפורים האלו לא נגמרים באיזה שהוא מקום ? והתשובה שנתתי לעצמי היא לא! המאגר הוא כל כך גדול וכל כך עשיר עד כדי כך שכפי הנראה הוא לא יסתיים לעולם!
בהכירם את התמצאותי בנוסטלגיה הקרייתית האהובה עלי במיוחד, הכינו לנו דני ונורית בביקורנו האחרון (בשבוע שעבר) ספק הפתעה ספק "מארב", בפינת השולחן מונח לו ספר שהצבע הכחול שולט בכריכתו ועליה ציור מודרני יפה, "סמטת הצבים" שמו. אני פוזל לעברו ומגלה שמחברו הוא שייקה אלטוביה, הם (דני ונורית) חשים בהתפלאותי הרבה ומצחקקים לעצמם הנה סדרנו אותו!, לקחתי את הספר לידי ובקול רם הפגנתי את ידיעותיי והכרזתי: אני מכיר את האיש, הוא היה גר ברחוב ה' (משה שרת), היה חניך ב"שומר הצעיר", נולד ב-1937 וגדל בקרית חיים חבר קיבוץ נירים וכיום תעשיין המתגורר בירושלים.
אבא שלו היה מנהל נמל חיפה, אחותו תמר למדה עם אחי צ'ימני ומאוחר יותר נישאה לאברהם ארצי, אחיו של ראובן ארצי מורה ההתעמלות המיתולוגי שכמעט כולנו היינו תלמידיו ומשפחתם גרה ברחוב י"א (שבטי ישראל).
תוך התרגשות לא מבוטלת אני מעלעל בדפי הספר ומוצא בכריכתו האחורית סיפור של ילד סקרן חובב טבע, וייצוגי לילדי קרית חיים המחפש תשובות לשאלות הקשורות להתנהגותם של בעלי חיים. ילד שאינו יודע פחד, משוטט בחופשיות בחולות, מטפס על גדרות ועצים, עוקב אחר בעלי חיים ומביא לביתו ציפורים, כלבים, צבים, חרקים ואפילו נחשים מסוגים שונים.
(ציטוט) "יום אחד גיליתי ששני גוזלים שמנמנים וחמודים, שהצמיחו כבר נוצות קטנות, נעלמו. לא האמנתי למראה עיניי, הרי הם עדיין גוזלים שאינם מעופפים. כיצד ייתכן שנעלמו? משהו הבהיל אותם? מישהו נכנס לשובך? אולי גנבו אותם? התעלומה בעינה ואין לי הסבר…"
הגעתי להחלטה שאין מנוס, אני חייב להעמיד בלש שיעקוב אחרי מי שמתנכל לגוזלים שלנו, מעלים אותם כך שאין להם זכר. החלטתי להסתתר ולהשקיף עד ש…" (סוף ציטוט)
כשנרגעתי מעט, הקשבתי לסיפורם של דני ונורית על דרך הגעתו של הספר לידיהם (סיפור נוסטלגי בפני עצמו), באמצעותה של שרי גולן אחותו של אביהו גולן איש קיבוץ להב שנספה בתאונה באפריקה ושמשפחתם גרה בשכנות למשפחת מלצר (לימים ענבר, הוריהם של אלי ז"ל, דני וציקי יבדל"א) ברחוב ט'.
השיחה הנוסטלגית הנרגשת קלחה לה מאליה ואני נזכר שבתחילת שנות האלפיים גם לי היה קשר לשייקה כשבאחת מפעילויותיי הציבוריות הובלתי מהלך של ניסיון לשיפוץ קיני השומר הצעיר והנוע"ל בקרית חיים ופניתי לבוגרי התנועות ברחבי הארץ וגם בחו"ל (ביניהם גם שייקה) במטרה להקים איזה שהוא גוף תומך במטרה לאסוף תרומות וקראנו לו "אגודת ידידי תנועות הנוער בקרית חיים". לאחר כמעט שעתיים של ערב קרייתי עמוס נפרדנו מדני ונורית ופנינו לדרכנו לא לפני שאני מבטיח חגיגית שעוד הערב אני יוצר קשר עם שייקה וכך היה, שוחחתי עם נורית רעייתו (שייקה היה בחו"ל), המכירה ומצויה בנבכי הסיפורים והמעללים של בני קרית חיים, הציעה לי לכתוב לו מייל וכך עשיתי.
אחרי מס' ימים קבלתי את תגובתו הנרגשת של שייקה. והיום יום הולדתו השמונים של אחי צ'ימני (איזה צירוף מקרים!) הייתה לי הפתעה גדולה ומיוחדת קבלתי משייקה את הספר "סמטת הצבים" עם הקדשה אישית מרגשת שלו. אינני מפסיק לעיין בו, קורא פרק עובר למשהו אחר, קורא עוד אחד וכך הלאה והלאה.
אכן המאגר העצום הזה של הנוסטלגיה המיוחדת לקרית חיים הוא בלתי נדלה, הוא כל כך גדול מיוחד ועשיר שלא יסתיים לעולם.
בשמי ואני מאמין שבשמם של קרייתים אותנטיים רבים אני מבקש להודות לשייקה על תרומתו להעשרת המאגר.
הספר הנמצא בחנויות הספרים כתוב וערוך בצורה מרתקת ובמחיר שווה לכל נפש.