כותרות בזוית אחרת מס. 125

 

???? ?? ?????.

?????????: ????? ???? ???? ??? ????? ?????

 ?? ????? ???? , ??????? ???? ????? ??????

????? "??????" ??????? ????? ????? ?????? ?????

 

?? ??? ??? ?????

??? ?????

?? ??? ???

??? ?? ????? ??????

?? ??? ???

???????? ?????

????? ????

????? ?????

??? ???

????? ?????

????? "??????"

????  ??????

?? ???? ?????.

??? ???

?????? ??????

????????? ??? ?????

???? ??????

???? ???  ??????

??? ???? ?????

???? ?????

???? ?????.

?? ?? ?????

????? ?? ????? ???

 ?? ????

????? ?????

?????? ????????

?????? ??????? ???????

???? ??????? ??????

????? ???? ???? ?????

?????? ???? ?????

??????? ?????? ???.

???? ???? ?? ??????

????? ?? ??????

??? ????? ??

??????? ??????

?????  ???????

?????? ?? ???

?????  ??????.

???? ????

??? ?????

??? ??

 ?? ?? ??????

???? ?????? ???

?? ?? ???????

?? ?? "??????"

???? ??????

????? ???????.

??? ?? ???? ?????

????? ?? ?????

?? ??????? ??????

????? ??? ????

???? ?? ????.

?????? ???? ??????

??????? ?? ?????? ??

???? ???? ?? ???- ??

 

???? ???? ?? ??????

???? ?? ??????

????? ?? ??? ??????

??????? ?? ????????

???? ??????

??? ?????

???? ?? ????

??? ???? ???? ??????

????? ?? ??????

??????? ????? ?????

?? ?? ????? ?????

??????? ????? ?????

????? ?"??????"

 

 

??? ???? ????

 

 

כותרת בזוית אחרת מס.124 -לזכרו של יונתן גבאי

לזכרו של יונתן גבאי ז"ל.

 

הידיעה על מותו

של יונתן

השאירה את כולנו

כואבים והמומים

כמו את הריקוד

ללא רקדנים.

אתה עוצם את העיניים

ומנגב את הדמעה

ומולך ניצבת

קומתו הזקופה

ומבטו שחודר

כל נשמה  ולב

וחיוך שעוזר

להתאושש ולהתלהב.

ואתה מתפעל 

מההקשבה והפרגון

ועל יכולתו המיוחדת

בביצוע ובארגון.

ועל מסורת

של יצירה

בתחום הריקוד

שהייתה בו

מקוריות ויחוד.

מותו סימל

את אותו

הברבור הצחור

שצבעו התחלף

מלבן לשחור.

 

 

חייו של יונתן

היו מחרוזת מתמשכת

של שירה וריקוד

של יצירה ויחוד.

נפשו הייתה

"רונדו" מתמשך

בכל דרך ושביל

כשהוא  בכישרון

השמור רק לו

את ה"רונדו" מוביל.

תכונותיו וכישרונו

שזורים וקשורים

לסיפור חייו

ולמקצוע בו השקיע

ואותו אהב.

זה התחיל עם

"ריקוד הפתיחה"

שהרשים כמו בחייו

את המעוף והתקווה.

ואת השובבות

ואת שמחת החיים

הרגשנו בריקוד

"הורה נעורים".

והעדינות והרוך

שהיו מנת חלקו

ללא פשרות

ראינו כולנו

ב"ריקוד הבנות".

והעוצמה

שבליבנו הוא הפיח

יכולנו לחוש זאת

ב"דבקה רפיח"

ואמונתו

היהודית והייחודית

באה לידי ביטוי

ב"מחרוזת החסידית"

והעבודה הקשה בחייו

ובצידה התמורה

קבלנו בריקוד

"ברכת האדמה"

ומסעותיו בחו"ל

על פני יבשות וימים

הייתה פרושה לפנינו

ב"ריקודי עמים".

 

ועכשיו, המעגל נסגר

ואין יותר קיום

יונתן רקד

את ריקוד הסיום.

אך הריקוד

כמו האדם

זכרו לא ימוש

ריקודו לא תם

ואנו בטוחים

שיונתן שם במרומים

רוקד עכשיו עם כוכבים.

 

כתב יוסי וולך


 

 

כותרות בזוית אחרת מס.123

??????> ???? ????? 

???? ?????

????? ????

?? ????

???? ??????.

??????? ?????

????? ?????

????? ??? ????

??????? ???????

????? ??

??? ???? ????

?? ??? ????

?? ??? ????.

?????? ???? ?????

??????? ???

???? ?????

??????? ?? ??

?? ????? ?? ????

?? ???? ?? ?????

?? ??? ?? ????.

???? ?? ?????

???? ??????

???????? ????

?????? ??????

???? ?????? ???????

?? ????? ??? ???

????? ???? ???.

?????? ????

???? ?? ?????

??????? ?????

???? ?? ??? ??

??????? ????

??? ??? ???? ?????

???? ?????

???? ?? ???

????? ?? ?????

??????? ????? ?????

???????  ???????

?????? ???? ??????

???? ??????.

?????? ????

????? ????

????? ????

???? ?? ???

??? ??? ????

???? ???? ??????

??? ?????? ??? ?????

????? ?????.

?????? ??? ????

???? ??? ????

??? ??? ???? ??

?? ?????

???? ?? ???.

 

?? ?? ???? ????

????? ???? ????

??? ????? ???????

?????????

?????? ?? ???

???? ?? ???? ??????

?? ??????

?? ???? ??????

?? ?? ???????.

?????? ????? ??????

??? ??? ?????? ????

??? ??? ???? ???????

???? ???? ??????

?? ?????????.

???? ??? ????

??? ?? ??????

?????? ??

?'???? ????

????? ???????

??? ??? ????

???? ????

???? ????

?? ??

????? ?????

?? ????? ????

?? ???? ???? ?????

?????? ?? ????.

??????? ????

??? ??????

??? ???? ?????? ???? ?????

????? ?????? ??? ??????

??? ????? ?? ?????

??? ????? ??? ????

????? ?? ???? ??

????? ???

?? ???? ?????

?????? ??????

?? ???? ?? ????

??  ????? ???????

???? ??? ??? ??????

??????? ?????

?? ????? ?????.

?? ???

??? ??????? ?????

???? ???????

???? ???? ???.

??? ???????

???? ????? ??

??? ?????

???? ??? ????.

??? ?? ?????

?? ?? ?????

??? ?? ???

?????  ????.

 

?????? ??? ??????

????? ?????

????? ?????

???? ??????

???? ?????

??? ????

?? ???? ?????

????? ?????? ??

??? ??????.

 

????? ??????

????? ?????

??? ????

?????? ???? ?????

?????? ??????

??? ?? ???? ???

??????? ????

?? ????

???? ?????? ?????

?? ????? ??????

???? ????

????? ?????

??? ??? ????-??

?? ??? ?????

??? ??????.

 

??? ???? ????

 

 

 

 

 

 

 

כותרות בזוית אחרת מס.122

לשמור על כדור הארץ

 

 י פ  ן.

הרעש והצונאמי שפקדו אותה.

  

העולם צופה בחרדה

לתוצאות ההרס והאימה

שנגרמו מהרעש והצונאמי

לארצם של העם היפני.

העולם רואה את המראות

את זרם המים והשיטפונות.

רואים את מה שזז

והיה פעם קבע

רואים את זעמה

של אמא טבע.

מה גרם לטבע

לאותה תגובה

של כל הרעש וההצפה?

ודווקא שם,

בארץ השמש העולה.

למה הם שוב צריכים

להיזכר ויהי מה

בזוועות של הירושימה

דרך מה שקורה עכשיו

בפוקושימה?

האם לא מספיקים המים

והבוץ העכור?

למה הפגיעה בליבת הכור?

למה הוא לא מחזיק את החום

למה הסכנה

של פיצוץ האטום?

אל מי צריכים לבוא בטינה

שישנה סכנה

בגלל הקרינה?

האם לא הספיק ההרס?

האם האדם בשמירת הטבע

מעלה רק חרס?

האם זה היה לעולם

מהטבע רמז עבה

להתחיל ולהתנהג

יותר ירוק  ויותר יפה?

האם יפן שילמה את המחיר

שאמא טבע

זועקת מול כולם

תפסיקו לשנות

סדרי עולם.

אותם איתני הטבע

הם לא צועקים בכיכרות

ולא צועדים בהפגנות

ולא מוחים על חוסר המעש

ופעלים בשקט

עד שמפעילים את הרעש

והכל זה בגלל

הטיפשות הבלתי נסבלת

שהעולם דורך להם על היבלת.

ואז, הכאב

לפעמים גדול

או קטן

וזה מה שקרה

עכשיו ביפן.

 

קחו לדוגמא,

את איתני הטבע

הם רוצים לתפקד

יפה ונכון

אך הם אינם יכולים

בגלל האוזון

ומה קרה לנו,

עם עצי היער שהולכים ונעלמים

אצלנו זה בבחינת

"דבר אל העצים ואל האבנים"

דעו לכם,

שהטבע התחייב כלפי הבורא

ולשמור על הנוף

וחיות השדה,

ולדאוג שהטמפרטורה

תהיה רגילה ונוחה

מעל ומתחת לפני האדמה.

וגם את הקרחונים

הוא נושא  על כפיים

שלא יתמוססו

ויהפכו למים.

ומה עם הרעלים והדלקים

שאנחנו  שופכים בטונות לים

הרי בסופו של דבר

יגיע יום  הנקם.

כי כמה הים יכול לסבול

את כל הרעל והסחי

הרי בסוף את הכל

הוא יוציא  ויקיא.

כי גם לים יש שליחות  ומשימה

לשמור על האלמוגים והדגה.

ודעו לכם שגם לים

יש נקודה שאין לו עליה

שליטה ומעוף

ואז הכל יישטף

ויהרוס את הנוף.

 

 

אז בואו, נקשיב היטב

להמיית הגלים

מה הם אומרים

וממה הם מזהירים?

ונאזין קשב רב

לרוח ההורס

ונפרש את הנסתר

ועל מה הוא כועס.

בייחוד כשהוא מכה

בחורמה ובעוז

ומשחק בבתים

כבקליפת האגוז.

ונשאל את הטבע

איפה שגינו?

ועל מה כל הרעש?

שמתפרצים בעוצמה

הרי הגעש

וכשאסונות מתרחשים

ברחבי העולם

בצורה מבהילה ומהירה

האם זה מראה

שאיבדנו  שליטה?

דעו לכם שאלו

סימנים של עולם חולה

וצריך להתעשת

ולהביא  לו מרפא.

ואת המרפא והמזור

רק רופא אחד

יכול לרפא ולפתור

זהו ד"ר טבע.

כי אם ננהג לפי הכללים

שד"ר טבע לנו מציב

נוכל  ודאי לקבל

עולם בריא

ויותר יציב

כי אם עולמנו

לא יהיה יותר בטוח

נצטרך לאשפזו

שיעבור גם ניתוח.

ניתוח שכואב באמת

ואולי להגיע למצב

שהניתוח הצליח

אך החולה מת.

אך אם נעשה את הריפוי

באופן מושלם

ובאופן מתוכנן

אולי לא יחזור

מה שקרה

ב- made in gapan

 

כתב יוסי וולך

14.3.2011

 

 

 

 

 

כותרות בזוית אחרת מס.121

הטבח הנוראי בבית משפחת פוגל

 בישוב איתמר.

 

זה היה לילה של טבח

איום ונמהר

בבית משפחת פוגל

בישוב איתמר.

ולא חשוב

אם אתה משמאל

או מימין

אתה רואה

את הזוועה

ולא מאמין.

ואתה זועק בקול

בארץ בנימין

תפסיקו עם

הרצח והאיום

איך אפשר לדבר כך

על דו קיום.

ועל מה האשם?

לרצוח ילדים והורים

בשנתם?

מה רצו הרוצחים להשיג

ואיזה מן הסדר

כשהם קפצו עם סכינים

מעל הגדר?

כשמשימתם הייתה לקטול

את היפה והיקר

והכל ברצח אכזרי

ובדם קר.

מה הרגישו אותם

רוצחים נתעבים

כשנכנסו פנימה

והתקרבו אל הדס

שעוד לא הבינה

עוד לא הפנימה

שלידה לא עומדים

לא אבא ולא אמא

אלא רוצחים שפלים

פראי אדם

שרצו רק לראות

רצח ודם.

ומה היה פשעם

של יואב ואלעד?

שגם הם לא

החזיקו מעמד

בעת שהיו בשינה ובחלום

התרחש הנורא והאיום.

הם היו בסך הכל ילדים

יפים כפרח היסמין

עד שגם אותם    

טבחו הרוצחים.  

מה בתוך ראש המרצחים המה

שרצחו את ההורים

והוסיפו לזוועה.

וכשמצאו את אודי ורותי

הם היו חבוקים

כבתוך חלום

האם הם חלמו

על בואו של השלום?

אותו החלום

אותו השלום

שנשאר גם הוא

עכשיו יתום.

 

כתב יוסי וולך

16.3.2011

כותרות בזוית אחרת מס.119

תמונה של שחר לפני התאונה

אחרי התאונה

 

מוקדש בהוקרה לשחר גרינשפן

שנפגעה קשה בתאונת דרכים.

 

זו הייתה התחלה

של יום חלום

כששחר רצתה

להספיק בו המון.

היא יצאה את הבית

בשמחה ומורל

ויצאה למפגש

בגורל האכזר.

היא לא צפתה

את הבאות

היא פשוט יצאה

לשחק לבלות

ולפגוש חברות

כדי לברר ולבדוק

האם צריך לתת עזרה

בהכנות לחגיגת הבת מצווה

ששחר אמורה הייתה לחגוג

בתוך כמה ימים

אך חלומה התנפץ

והתרסק לרסיסים.

 

זה קרה,

שהיא אמורה הייתה

לחצות את הפינה

כשהיא עמדה בנחת

על אי התנועה

כולה זוהרת

ומרוצה בהחלט

וכל תנועותיה

כרקדנית בלט

היא עמדה שם

בעיניים עצומות

כשהיא רוקמת חלומות

על תוכניות והעתיד

מה הוא צופן לה

ומה לה יגיד?

האם היא תהיה

גננת או רופאה

מתי גם היא

תקים משפחה?

האם היא תוכל

לחוות את האור

האם היא תאהב

את המרחב והדרור.

אבל החשוב

באותו הרגע היה

להתעורר מהחלום

ומכל האימה

ולשוב הביתה

בריאה  ושלימה.

 

ואז, התרחש

האיום והנורא

כשחר עומדת

על אי התנועה

וממתינה

מתוך מתיקות וכייף

שהאדום לירוק יתחלף.

ואז תוך שנייה

התרחשה התאונה

ואחר כך השתררה

דממה עמוקה.

דממה עצורה באיפוק

שהותירה את שחר

במצב של שיתוק.

וכל עולמה,

הצעיר,

היפה,

המאושר,

והמקסים,

זקוק עתה,

לתפילות וניסים.

לתפילות של כוח והוד

ולתמיכה ועזרה

של עוד ועוד

כדי שתוכל

להמשיך  ולשרוד.

ונקווה ונצפה

שאכן כך זה יקרה

ששחר תתאושש

ותצא למרחב

ותעשה את אשר

תרצה ותאהב

ומצבה יהיה

איתן ומאושש

ועבורה זה יהיה

שחר של יום חדש.

 

כתב יוסי וולך

11.3.2011

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כותרות בזוית אחרת מס. 118

כישרותי רווחה

כותרת: מהבוקר אין שרותי רווחה

10.000 העובדים הסוציאליים פותחים בשביתה.

 

אף פעם זה לא מקצוע פופולארי

להיות בארץ עובד  סוציאלי

עוד מימי סלאח שבתי וחבובה

זאת לא הייתה עבודה שרצו  בה

כי זאת לא נחשבת  עבודה עם כבוד

זאת עבודה תובענית

שדורשת עוד ועוד.

בעיני רבים זאת

פשוט  שליחות עליונה

שליחות שלעיתים אתה

שוחה בה  עמוק ברפש

שסוחטת ממך את הבריאות

ואת נימי הנפש.

זאת עבודה שיש בה

הרבה מן הסיכון

לעיתים אתה משמש כחיץ

או כקיר מיגון.

זאת עבודה

שאין לה זמן ולא שעון

ולעיתים שאתה שב הביתה

סחוט כלימון

ולפתע מצלצל הטלפון

ואתה נכנס מיידית

למצב היכון

כי מהעבר השני

מבקשים סיוע

והקול נשמע מאד פגוע

במצב של תשישות  ועילפון.

ואתה, נענה מיידית לקריאת הטלפון

ללא פקפוק ותהייה

כי אתה חייב לפעול

במהירות וללא  דחייה.

אתה חייב כמו לבצע

פעולת החייאה

לעשות משהו

הרואי או מאגי

כדי שזה לא

יסתיים באופן טרגי.

ואתה יוצא למשימה

עם מחשבה מה יהיה כעת

כי העבודה שואבת אותך כמגנט.

כי איך אפשר להיות אדיש

לקול תחנוניו של קשיש

שמתוך דירתו העלובה

מחפש עזרה מחפש תמיכה.

איך אפשר

להמתין ולחכות

שצריך לטפל באישה

עם פנים מוכות

ולחבק אותה ללא מילים

ולהסתירה מבעלה

התוקפן והאלים.

ולפעמים, יש וצריך

ללוות ילד לבדיקה

כי על גופו התגלו

סימנים של תקיפה.

זה ילד שנולד לתוך עולם אכזר

זה ילד שאינו יודע אם ישנו גם מחר.

 

העובדים הסוציאליים

אתם עבורנו נושאי הלפיד

אתם ההווה והעתיד

עבודתכם המסורה

ומלאת ההוד

צריכה לאפשר

חיים בכבוד.

עבודתכם טבועה

לכם בדם

אתם השומרים

על כבוד האדם.

אתם העושים יש מאין

אתם השומרים

ופוקחי העין

ומאמינים שאפשר

וניתן עדיין

ניתן לשנות

ניתן לקוות.

ובכלל למה המקצוע הזה

נדחק לקרן זווית

הרי הוא מכיל בתוכו

הרבה נשמה יהודית

נשמה של תמיכה,

נשמה של עזרה,

של "אל תשליכני לעת זיקנה".

 

מקבלי ההחלטות

מספיק כבר עם התירוצים

מספיק עם הסיפורים

שלא "מאפשרים" לכם גישה

להיענות לדרישה.

ועל תתייחסו

בתיקון כל עיוות

כאילו זאת בדיחה

או כאילו זו שטות.

העיפו מבט אל

תקציב מסילות הברזל

ומערכת הכבישים

זה תקציב של

24 מיליארד שקלים

ומתוכו היה ודאי

ניתן להקציב

לכביש אחד מאד

נחוץ ויציב

כביש רחב עם מדרכה

כביש המוביל

למדינת רווחה.

ולכן, אתם חייבים

להגיע עם העובדים

במהרה להסכם מגובש

אחרת ניסע כולנו

על כביש משובש.

 

כתב יוסי וולך

7.3.2011

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כותרות בזוית אחרת מס. 117

 

וידאו>מעיל רוח

  

כותרת- טבילת אש למערכת "מעיל רוח"

: בלמה ירי אר.פי.ג'י על טנק.

 

בכל סערה בכל חורף

שהגשם מכה על העורף

כשהרוח מקפיאה את הגוף

כי הוא אינו מכוסה ועטוף

וכשמחפשים הרגשת בטחון

הרגשה של יובש וחום

מהגשם הרטוב והזחוח

שולפים את מעיל הרוח.

המעיל מופיע בשלל דגמים

יש עם כיסים או רוכסנים

יש עם צווארון צבוע

שהצבע מתחלף או קבוע

אבל תמיד נשאר באופנה

ושומר על הפסון וההקפדה

שלא תחדור דרך המעיל

שום רטיבות או משהו נזיל.

 

יש מעיל רוח בגזרה מושלמת

שמתאים לאלסקה המושלגת

ששומר מהכפור והרוח

ואולי הוא נראה נפוח

אך הגוף יציב בו ובטוח

והוא לא מאפשר

שנתחיל להתרומם ולעוף

ושומר על חלקים בולטים

שחשופים בפרצוף.

 

ויש אומרים שגם אמא טבע

אימצה את מעלותיו של המעיל

ועשתה בו שימוש רציני ויעיל

שחילקה לכל החיות מתוך אהבה

את מעיל הרוח בצורת פרווה.

והחיות הבינו שזה רצוי וכדאי

כי לפרווה רגילה יש נשירה ובלאי

ומעיל הרוח הוא מאוד עמיד

על כך החיות יכולות להעיד.

ולכן, החיות  הבינו שאת מעיל הרוח

לרכוש זה מאד רצוי וכדאי

אך מה לעשות ואזל כל המלאי.

 

תכונותיו של המעיל

מרובות להאדיר

הם יכולות בקלות

חיים להציל

יש לו תכונות שמאפשרות

להתגבר על כל פגע

גם מהאדם וגם מהטבע

וישנה  עוד מעלה למעיל

שהוא מאד קביל

להשמיד ירי מכוון של טיל.

תכונות אלו נלקחו בחשבון

תודה לאל

על ידי המהנדסים והמתכננים

באלתא וברפא"ל

כשביקשו ליצור הגנה

במתקפה או במגננה

על הטנק ואנשי ציוותו

ועל המצוי בסביבתו.

הם חיפשו משהו

אפקטיבי ויעיל

ואז נזכרו,

בתכונותיו של המעיל

והם מסרו על כך דיווח

"והלבישו" את הטנק

בסוג מיוחד של מעיל רוח.

זה מעיל כשהטנק אותו "לובש"

ואז הוא מוגן מכל מכה של אש

זה מעיל שאם מלבישים אותו נכון

שומר על המורל והביטחון

ועכשיו הוצג כמודל אחרון.

ולצה"ל זה יצר תדמית

שמעיל הרוח הפך ללהיט

בנאט"ו ובארצות הברית

המעיל נכנס להם חזק לראש

שהם מבקשים מיד אותו לרכוש.  

ומספרים שעכשיו "המתפרות"

של אלתא ורפאל

עובדות ברצף יומם וליל

כדי לעמוד בלחצים ובביקושים

של ההזמנות "ותפירת" המעילים.

וגם אנשי צוות הטנק

יודעים היטב את מעיל הרוח

להוקיר  ולהעריך

כי את חייהם וחיי הטנק

הוא שומר ומאריך.

והחשוב הוא,

שהאויב כבר נמצא בבלבול ובקוצר רוח

מהצלחת המעיל ומהצלחת הדיווח

והדאגה שבעתיים את הפתעתם תגדיל

כשבכל טנק מעיל הרוח

יהיה מבצעי ופעיל.

זהו בקצרה

קורותיו של המעיל

שמלווה את חיינו

בכל שלב ובכל גיל

עם הרבה דגמים

והרבה דמיון

ועכשיו הוא אומץ

בחיל השריון.

עם מראה חדש ואופנתי

שאולי בזכותו

את  השלום יביא

ואז נשנה את שמו

מיידית ובמקום

ממעיל של רוח

למעיל של שלום.

 

 

זהו מעיל הרוח

ואלו תכונותיו.

תודה מעומק הלב

לכל  מתכנניו.

אנחנו מחבקים אתכם

חיבוק של חום והערצה

ומצפים לראות

מה  אתם יכולים להפיק

מתכונותיו של חלוק הרחצה.

ואם זה יתממש

וזה יהיה קיים

ההמצאה ודאי תשרת

את מטרותיו של חיל הים.

 

 

כתב יוסי וולך

4.3.2011

כותרות בזוית אחרת מס.116

מה למדת בגן היום?-הדודאים

גן נעול. 

כותרת:בקרוב יופעל מתקן מעצר לילד

י העובדים הזרים בקרבת נתב"ג לפני גרושם.

אירגוני הסיוע: לא משנה איזה מחלוקת יש

 עם המדינה מקומם של ילדים הוא לא מאחורי סורג ובריח".

 

תגובה: לפי מה למדת בגן היום.

 

מה למדת בגן היום ילד עצור שלי?

מה למדת בגן היום ילד עצוב שלי?

 

שליד נתב"ג ישנו מקום

שאין בו פתח וחלון

שכל הזמן הם רק סגורים

בגלל שיש שם סורגים.

את זה למדו אותי בגן

את זה למדו בגן.

 

מה למדת בגן היום ילד עקור שלי?

מה למדת בגן היום ילד שבור שלי?

 

שהגן שלי זה כמו טירה

שמסביב רק  משטרה

בגן יושבים גם ההורים

אסרו בגן ת'ביקורים

את זה למדו אותי בגן

את זה למדו אותי.

 

מה למדת בגן  היום ילד כבוי שלי?

מה למדת בגן היום ילד שבוי שלי?

 

שהגן הזה הוא גן גדוש

בילדים עם צו גרוש

יש לסגור הגן ודי

מבקשים זאת מישי

את זה למדו אותי בגן

את זה למדו אותי.

 

מה למדת בגן היום ילד חופשי שלי?

מה למדת בגן היום ילד מתוק שלי?

 

שבגן שלנו לא לומדים

רק יושבים ושואלים

איך לצאת מהמצב

שכל העם כה נעצב

את זה למדו אותי בגן

את זה למדו אותי.

 

מה למדת בגן היום ילד של המראה?

מה למדת בגן היום ילד של התראה?

 

.

שגן כזה אין בשום עולם

שבו הרגש נעלם

ועוד מעט על המטוס

אין כבר גן הכל יקרוס

את זה למדו אותי בגן

את זה למדו אותי

את זה לקחו לי חרותי

לקחו את ילדותי.

 

כתב יוסי וולך

2.3.2011

 

 

 

כותרות בזוית אחרת מס. 115

)בנאי ומיכאלי מבצעים-עברית קשה שפה )

נתיבה בן יהודה הלכה לעולמה

26 ביולי 1928 – 28 בפברואר 2011.

 

כבר מילדותה

היא פילסה את נתיבה

את דרכה, את יעודה

כבתו השלישית

של אביה

ד"ר ברוך בן יהודה.

שנודע כחמור סבר וכקפדן

כחוקר, סופר ובלשן

שדרש, דברו עברית

והתנגד למונחי לשון בלועזית

שהגיעו מאירופה או מאסיה

ושימש בהרצלייה כמנהל הגימנסיה.

נתיבה הייתה אשת אשכולות

היא עסקה במגוון רב של פעילויות.

ואם מחפשים במקורות כיאות

מגיעים לתקופה שלפני

מלחמת העצמאות.

מוצאים  שנתיבה

עסקה באימונים

במרץ ובאון

של הדיפת כדור ברזל

והטלת כידון

כדי להתייצב בזמן הנכון

ולקחת חלק ולהשתתף

ולהיות מוכנה

למשחקים האולימפיים

של אותה השנה(1948).

אך חלום האולימפיאדה ברח

היות שקרב העצמאות נפתח

והיא התנדבה מידית

לחטיבת יפתח של הפלמ"ח.

כלוחמת פעילה ללא

הגבלה והבדלה

ואף שימשה בחטיבה

כקצינת חבלה.

ולגבי הלוחמים לא היה

שום פליאה  ותהייה

כשהיא הפעילה בצפת

את הדווידקה  היחידה.

היא הפכה לדמות בולטת

דמות לוחמנית ומודיעינית

וזכתה לתואר

השדה(הג'דה) הבלונדינית.

נתיבה דיברה

עברית רהוטה

והייתה בעלת התנהגות

כנה וישירה.

ולדוגמא,

כשהיא עזבה כרוח תזזית

את אולפן הטלוויזיה

בהנחייתו של גבי גזית

כי היא הרגישה

משהוא מעליב ודוחה

בהתבטאויותיו של המנחה.

נתיבה כתבה למעלה

מעשרים ספרים

העוסקים בלשון העברית

ובתולדות הזמר העברי

בכל המרץ והרצינות

בייחוד מהתקופה

של ראשית הציונות.

ושוב לתזכורת כללית

נזכור את תוכנית הרדיו הלילית

"נתיבה מדברת ומקשיבה"

שבה נתיבה שוחחה עם מאזינים

ושילבה בה שירים

מימי ראשית הציונות וקום המדינה.

התוכנית זכתה

להצלחה מדהימה

עובדה,

היא נמשכה ברציפות

ארבע עשר שנה.

כאות הוקרה

לפעילותה המגוונת

רבת השנים

היא זכתה בפרס

ראש הממשלה ליוצרים.

היא הייתה אחת

משלושת הזוכים

בפרס ע"ש יצחק שדה

לספרות צבאית.

וכן הוענק לה התואר

"יקירת ירושלים".

היא חיה עד מותה

בקיבוץ לוחמי הגטאות

קיבוץ שהוא סמל

ללחימה לגבורה ולתקומה.

כך גם נתיבה  

שכל חייה היו סמל

סמל של לוחמת

במלחמת השחרור

סמל של לוחמת

של השפה והיגוי

סמל של לוחמת על

שימור הזמר

שאין לו סוף

ואין לו גמר.

הנתיב אותה השאירה נתיבה

ישמש את כולנו

לראות  ולהטיב- בה

את פועלה את חוכמתה

את מלחמתה ואת יושרה.

בכל מקום בו ניצבה

היא הותירה חותם

מעוצמתה ומאישיותה.

ועכשיו שהיא למעלה

ומעלינו משקיפה

היא תדע לדרוש

ביד חזקה  ותקיפה

לעשות מיד תפנית

ולחדש את התוכנית

הפעם עם יותר שלווה

עם הרבה אהבה

"נתיבה מדברת ומקשיבה".

 

כתב יוסי וולך

1.3.2011