אלי ס'ט: כפה של ברזל

כִּפָּה שֶׁל בַּרְזֶל  …  платок Оренбургский  

גרסה עברית, של אלי ס"ט, מזמן "צוק איתן" (2014), על פי שיר רוסי שנכתב ב- 1958, מילים: ויקטור בוקוב,  לחן: גריגורי פונומארנקו.  

מִדָּרוֹם הָרָעָה שׁוּב נִפְתַּחַת,

גּוֹן אָדֹם לַסִּירֶנוֹת חוֹזֵר,

שׁוּב צָרִיךְ, יְקָרָה, לֶאֱרֹג לָךְ

בְּשָׁמַיִךְ, כִּפָּה שֶׁל בַּרְזֶל.

זוֹ כִּפָּה שֶׁאָרְגוּ אוֹהֲבַיִךְ –

הִיא הוּכְנָה, יַקִּירָה, בִּשְׁבִילֵךְ;

אִם צָרִיךְ אָז אֲפִלּוּ נִתֵּן לְךָ  

לֹא כִּפָּה, אֶלָּא גַּם אֶת הַלֵּב.

הֵרָגְעִי, גַּם בְּאֹפֶל הַלַּיְלָה

אֶת הָרֶשַׁע נָבִיס וְנַרְחִיק,

יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁ"אַף פַּעַם לֹא דַּי לָךְ" –

אַךְ חוֹבֵנוּ אֵלַיִךְ נִצְחִי.

לַסּוּפָה הַפִּרְאִית אֵין תּוֹחֶלֶת,

כִּי כֹּחֵנוּ גַּם הוּא לֹא אוֹזֵל,

אִם צָרִיךְ – שׁוּב וְשׁוּב נִאֱרֹג לָךְ

בְּשָׁמַיִךְ, כִּפָּה שֶׁל בַּרְזֶל.

השיר הרוסי בביצועה של זמרת אלמונית, בשיתוף הזמרת והאגדה ליודמילה זיקינה, עם כתוביות של הגרסה העברית בקישור:

аломШבת аббатШלום           

אלי סַ"ט  Eli Sat              

אלי ס'ט: דרך. הדרך בה אוכל ללכת אל אהוב ליבי שבחזית.

אֲרֻכָּה דַּרְכִּי וּמְסֻבֶּכֶת,

עַרְפִלֵּי הָאֹפֶק מְכַסִּים

אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ אוּכַל לָלֶכֶת 

 אֶל אֲהוּב לִבִּי שֶׁבַּחֲזִית.

המילים ברוסית נכתבו ב- 1941, בעקבות "מבצע בארברוסה" – הוא מבצע פלישת הנאצים לברית המועצות.

 פלאגיה המופלאה שרה גרסה "משופצת", השארתי רק את שני הבתים מהשיר המקורי. 

עומק הכאב בלתי נסבל, אבל שירה היא מזור לנפש

דרך. את הדרך בה אוכל ללכת אל אהוב ליבי שבחזית.

אורי משגב: מקום לדאגה. {13.10.23 }.

ביצוע השיר: ריקי גל ומתי כספי.

העברה מ"שירונט".

מקום לדאגה.
מילים: יהונתן גפן
לחן: מתי כספי

בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן, עלוב ומשוגע
מקום רחוק, מקום לדאגה.

אומרים שם מה שיקרה
וחושבים על כל מה שקרה.
אלוהים שם יושב ורואה
ושומר על כל מה שברא.

אסור לקטוף את פרחי הגן
אסור לקטוף את פרחי הגן
ודואג ודואג נורא.

פרופ' דוד אסף: ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור.

העברה מ"עונג שבת ",13.10.23 בעריכת דוד אסף.

 אנו עדיין בעיצומם של 'הימים הנוראים' ומי יודע כמה זמן עוד יימשכו. אנו עדיין קוברים את מתינו, מבכים את ההולכים שלא ישובו, מתאבלים על זיו העלומים ועל חמדת הגבורה, על קדושת הרצון ועל מסירות הנפש. אנו עדיין מייחלים לרפואת הגוף והנפש של אלפי ישראלים ודואגים לשלומם של החטופים שנשבו בידי אויב רצחני. עוד תבוא עת ההתחשבנות מבית, והיא תבוא. ובינתיים – ימי נקם ושילם באויב. 

את תפילת 'יזכור', הראשונה בתולדות הציונות, חיבר ברל כצנלסון בשנת 1920, לאחר נפילתם בקרב של מגיני תל חי ויוסף טרומפלדור בראשם.

שמו העברי של ברל – בארי – ניתן לקיבוץ הפורח במערב הנגב, שהפך ביום שבת לעיי חרבות ומיטב חבריו, בניו ובוניו נרצחו באכזריות ונלקחו בשבי.לבי עם אשל גת, חברי משנות המילואים הארוכות, בן קיבוץ בארי, שרעייתו כנרת, בתו וכלתו נלקחו בשבי האויב, עם פרופ' יונתן דקל-חן, חבר קיבוץ ניר עוז, שבנו שגיא נעדר, עם הרב בני קלמנזון מעתניאל שבנו אלחנן נפל בקרבות, עם חברתי ד"ר רוחמה אלבג שאחייניתה לירי נלקחה בשבי, ועוד ועוד. כל אחד מן הקוראים מכיר בוודאי משפחות כאלה, והדם רותח מכאב והלב מתפקע מזעם. 

כִּי לֹא נָשׁוּב אָחוֹר, וְדֶרֶךְ אֵין אַחֶרֶת,

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו.

ננצח כי אין לנו ארץ אחרת ואין לנו דרך אחרת. ננצח ונבנה הכול מחדש. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו!

השיר מבוצע על ידי חבורת 'העוּזִים' או 'החלוצים', שם שניתן לקבוצת זמרים ישראלים ששהו בארצות הברית בשנות החמישים, ובהם רן אלירן, אֹהֶלָה הלוי, אליעזר אדורם, רות בן צבי והמלחין והמעבד אמיתי נאמן. החבורה הקליטה שיר זה בין השנים 1957-1955 (אז שהה נאמן בלימודי מוזיקה בניו יורק) בהזמנת איחוד בתי הכנסת הקונסרבטיבים. 

הערה לשונית: בכל הביצועים שרים בטעות 'וִיְרוּשָׁלַיִם לדור ודור', עם שווא מתחת ה-י', במקום בהגייה הנכונה שהיא וִירוּשָׁלַיִם, ללא שווא (vi-ru-sha-la-im). 

שדות בארי

מלחמת 7 לאוקטובר 2023 " חרבות ברזל ". ישראל במלחמה.


   
0הארץ הזאת
שמעון ישראלי
מילים: דן אלמגור
לחן: שמעון ישראלי



אם תשאל כל אחד:
"זאת הארץ שלך
אך אמור: מה לך היא אומרת?" –
לא יוכל לענות.
כי הארץ הזאת
בעיני כל אחד היא אחרת.

אך אם בני או בתי
ישאלו גם אותי:
מה פירוש ארץ זו לגביך? –
אז אומר לו: "אני אספר לך
ואתה תספר לבניך!"

כי הארץ הזאת
כי הארץ הזאת
בשבילי היא שמחה
מהולה בדמעות.
היא תפילה חרישית.
היא חלום של דורות.
היא המיית שורשים
שצימחו צמרות.
היא שדה של תלתן.
היא כמו ילד צוהל.
כמו זקן מתפלל.
היא הכל בשבילי.
היא הארץ שלי.

כי הארץ הזאת
היא חמסין וקוצים
וחיוך נערות
וריחות פרדסים
זה אולי מיושן
זה נשמע ציוני
אבל ככה אני
וכזאת בשבילי
היא הארץ שלי
היא חורשת התמרים
במדבר השומם
היא חלום מטורף
שפתאום התגשם
יש גדולות מארצי
יש יפות אבל היא
היא הארץ שלי

אלי רביד{ ליישי }.

המדינה הפקירה את אזרחיה. המדינה שהוקמה בדם יזע ודמעות על ידי אבותינו , הורינו , אנו ומיטב בנינו ונכדינו , כדי שיהודים לא יתחבאו עוד בארונות בתיהם מפני שחיטה , לא הייתה לצידם באסון טבח שמחת תורה 7.10.23 שהתרחש ביישוביי עוטף עזה, ערים , קיבוצים ומושבים כאחד. בני קריית חיים וחבריהם היו מיסדי ישובים אלה והם המאכלסים אותם. עוד תגיע העת לבוא חשבון עם אלה שמעלו בתפקידם והפקירו את המדינה ואת אזרחיה אך עתה העת להילחם על חיינו כאן. חיזוק וחיבוק לכל הלוחמים , בנינו ונכדינו, הנושאים על כתפיהם את המדינה האהובה שלנו כל ימות השנה. הם אלה שיכריעו את אויבינו למענינו ולמען הדורות הבאים.

העברה צילום ynet

יורם סתו: בצער על מות דוד ראב"ד בן קריית חיים .

בצער רב הנני מודיע שחברנו דוד ראבד, בן קרית חיים הלך אמש לעולמו, לאחר מחלה קשה. דוד התגורר שנים רבות במדינת טקסס שבארה״ב. 

יהי זכרו ברוך ומנוחתו עדן !

יורם סתו

לוס אנג׳לס.

דוד ראבד {1938-2023}

אריק כץ: לזכרו של דוד ראב'ד.

שלום לכולם

ביוסטון טקסס נפטר חברנו מילדות דויד ראב"ד.

לאחר מחלה קשה. זו תמונתו מהחודשים האחרונים. איש גדול ממדים ולבו בהתאם.

ביקר בישראל לפני כמה שנים, בעת כנס הקרייתים. אפילו אלי דרור הגיע אז משבדיה.

אהב מאוד פלאפל והגיע במיוחד לעפולה עם חברו הטוב ושכנו מילדות דן ברטלר.

לאכול ב"פלאפל גולני". התקשרו אלי והצטרפתי. שניהם "עבדו" עלי. ברטלר שאל אם אני לא מכיר את החבר שלו. עניתי שלא. אחרי דקות ארוכות אמרו לי זה ראב"ד…

הייתי מורה של הבעלים של " פלאפל גולני " דודו פרץ , שאירח אותנו יפה במיוחד…כעבור יומיים כשנערך הכנס בקריה ראב"ד ביקש ממני להביא לו  כדורי פלאפל. הבאתי לו לשם שקית גדולה…לפני כחודשיים כתב לי שהרופאים "הקציבו" לו רק כמה חודשים לחיות… היה אחלה גבר, אחלה בן אדם..

יהי זכרו ברוך

אריק כ"ץ

בת הקריה חנה קוצר { לבית קנרצוקר } הלכה לעולמה.

אריק כ'ץ : דברים לזכרה
חנה קוצר ספיר (לבית משפחת קנרצוקר) חברתי הטובה מילדות ועד יומה האחרון, נפטרה ממחלה קשה.גדלנו יחד בקרית חשמל. יחד עם דבורה אחותה הגדולה ובעלה פופקה (מרדכי) נהרי ז"ל, אז דוניץ, שגר 2 קומות מתחתינו והיה בכיר שופטי הכדורסל בישראל וניחן בזיכרון פנומנלי שמנע ממנו את הצורך להסתכל בטופס המשחק כדי לראות את מספר העבירות של כל שחקן ושחקן (!) .חנה הייתה אישה ערכית, דעתנית, נחושה, מוכשרת, מלאה בכריזמה, צנועה, יצירתית, שנונה ופעילה.מלח הארץ בזמנה, הייתה בעלת הדרגה הגבוהה ביותר לנשים במשטרת ישראל. (תת ניצב)לאחר פרישתה פתחה חברה לגישור ופישור יחד עם חברתה הטובה תא"ל עמירה דותן, קצינת ח"ן ראשית בדימוס. הייתה גם עוזרת בכירה לשרת העבודה והרווחה אורה נמיר וביקרה איתה פעמיים במעון "נווה מנשה" בשער מנשה אותו ניהלתי בשנים 1988- 2003 . כשהיינו קטנים שיחקנו ברופא מודד חום רקטלי לחולה…(אני הייתי הרופא…).ליווינו יחד גם חברי ילדות שהלכו לעולמם וכעת לא נותר לי אלא להספידה.

שמעו סיפור:חזרתי פעם מביה"ס למאמני כדורסל במכון וינגייט עם פיני גרשון ברכבו לת"א זה היה בשנת 1973. הייתה לו פיג'ו 404בכביש החוף כרזה לנו ניידת סמויה של המשטרה לעצור בצד.ניגשה אליו קצינת משטרה ואמרה לו כך: " אתה נוהג כמו פרא אדם, במהירות מופרזת. אבל בגלל שארצ'יק יושב לידך אסתפק באזהרה. סע כמו בן אדם, אתה שומע?" והוסיפה "שלום ארצ'יק" והמשכנו לדרכנו.

תנחומים למשפחה .שתדעו צער בעיתו

את כבר חסרה, חברה יהי זכרך ברוך.

ארצ'יק { אריק כ'ץ }