פרופ ' דוד אסף: אליהו הכהן איננו. דברי הספד.

העברה מ"עונג שבת", 10.11.23 , בעריכת פרופ' דוד אסף.

שַׂר וְגָדוֹל נָפַל הַיּוֹם הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל: אליהו הכהן איננו

אליהו הכהן מקבל את פרס ישראל ביום העצמאות ה-65, 2013 (אוסף התצלומים הלאומי)

דברים שאמרתי בלווייתו של אליהו הכהן

הֲלוֹא תֵדְעוּ כִּי שַׂר וְגָדוֹל נָפַל הַיּוֹם הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל!

אליהו הכהן, ראש וראשון לחוקרי הזמר העברי בדורנו, חתן פרס ישראל, בעל לדליה רעייתו האוהבת והמסורה, אב לאיילת ולאפרת, סב, איש משפחה, חבר, איש רֵעִים ומושא להערצה, הלך היום לפנות בוקר לעולמו. תם המסע הגדול בן 88 השנים, שראשיתו במארס 1935 בשכונת נוה צדק. תמו שנות הדיאליזה השבועית, תמו חודשי המחלה, שבמהלכם התמודד אליהו מתוך תעצומות נפש, בראש צלול ובגבורה עילאית עם הסוף הבלתי נמנע. תמה מנת הסבל והייסורים. הסתיימה עלילת חייו של 'הכהן הגדול מֵאֶחָיו', שהיה מגדלור וכתובת שאליה פונים בהערצה חוקרים ותלמידים, איש נדיב ששיתף את אוצרות רוחו עם כל דורש וענה בסבלנות לכל שואל. 

לכל אדם יש תחליף, חוץ מכמה שאין להם. לאליהו אין ולא יהיה תחליף, והלב כואב ודואב על הַאי שוּפְרָא דְבָּלֵי בְּאַרְעָא. על הידע העצום שצבר, יֶדע כזה שאותו ידע אליהו גם לזכור, לשלוף בזמן הנכון ולעשות בו שימוש מועיל לתועלת הכלל. ולא רק על הזמר העברי חלשה מלכותו אלא גם על תולדות ארץ ישראל ותולדות היישוב, על ספרות הנוסעים לארץ הקודש, על תולדות הספר העברי והחינוך היהודי. בכל אלה, ועוד יותר, החזיק ושלט, ובכל אלה אין לו יורש. איש הָאַשְׁכּוֹלוֹת היה – איש שהכל בו. 

ועל כל אלה חפפה דמותו רבת הגוונים: אהבה יוקדת לארץ ציון וירושלים, ליושביה ולכל אשר בה (כולל ממלכת החי והצומח), ציונות עקשנית של 'לא נזוז מפה', חוש הומור עסיסי ויכולת נדירה לספר סיפור, ועוד איזה סיפור!  

מגילת זכויותיו ומורשתו המדעית עוד תיפרש בהרחבה לאחר שיפוגו ימי הצער והכאב, תרומתו למחקר הזמר העברי – מקצוע שהקים כמעט לבדו ובמו ידיו – עוד תוערך ועוד ידובר בה.

קוראי בלוג עונג שבת זכו בעשור האחרון לאורח קבוע לשבת. כמעט כל חודש, התפרסם כאן מאמר פרי עטו של אליהו. קרוב לתשעים רשימות, ועוד כמה שמוכנות לדפוס ויתפרסמו בהמשך. כמו תוכניות הרדיו והטלוויזיה שהגיש לאורך השנים – 'יין ישן נושן', שרתי לך ארצי', 'על הדשא' ועוד ועוד – שהקנו לו מעריצים רבים, כך גם מאמריו בבלוג. מאמרים אלה משכו את תשומת לבם של אלפי קוראים, שבלעו את דבריו כבִכּוּרָהּ ביום קיץ וחיכו בקוצר רוח לרשימה הבאה. הצטברותם יחד של מאמריו היא הגשמת חלומו הגדול, שכמעט והושלם: סקירה מקפת וביקורתית, מתועדת ומוסמכת של שירי הזמר מתקופת חיבת ציון והעלייה הראשונה. 

לא פעם אמר לי, מתוך הכרת ערך עצמו, כי בכל הקשור לשירי הזמר של העליות האחרות, ובוודאי של מדינת ישראל, יש הרבה אנשים מוכשרים וידענים שיוכלו לכתוב עליהם לא פחות טוב ממנו, ואילו על שירי חיבת ציון והעלייה הראשונה אין אף אחד אחר חוץ ממנו… אמר וידע מה שאמר. ועדיין לא תמה המלאכה. החומרים הרבים שאסף וגנוזים בספרייתו – כולל עדויות מוקלטות של דור 'הוותיקים' שאותם הנציח אליהו על סלילי טייפ ישן – ימתינו לדור הבא של החוקרים. 

בלוג עונג שבת היה עבור אליהו חוף מבטחים, שאותו חיפש במשך שנים רבות, וכשמצאוֹ עגנה בו ספינתו לבטח. היכולת לפרסם מאמרים פרי עטו וממצאיו, שיעברו עריכה קפדנית בידי מי שהוא סומך עליו, היכולת לשלב במלל גם תמונות וקולות – כל אלה נמצאו לו בבלוג. אליהו סמך לחלוטין על עריכתי, על הוספותיי כמו גם על השמטותיי, ונענה לכל בקשה או שאלה שהפניתי אליו. בקשות אלה חייבו אותו לפעמים לרדת למרתף הספרייה האגדית שבביתו, ולנסות ולאתר כרכים ישנים נושנים של 'השחר', 'עולם קטן' או 'בוסתנאי', כדי לסרוק מתוכם קטע מסוים שדרשתי ממנו למען אוכל להגיה את מה שהעתיק בכתב ידו לפני כמה עשרות שנים. וכשחיפש את העותק הישן – כך סיפר לי – תמיד נקרו על דרכו ספרים בלתי צפויים ששכח מקיומם, ואלה משכו את לבו והסיחו את דעתו למשהו אחר, מעניין לא פחות…

הביטחון המלא שבטח בי אליהו היה עבורי כבוד שאין למעלה ממנו. הרגשתי להבדיל כמו י"ד ברקוביץ, חתנו של שלום עליכם ומתרגם כתביו לעברית (שעשה בהם גם שינויים לא מעטים על פי הבנתו וטעמו). חשתי מעט ממה שהרגיש ברקוביץ שעה ששלום עליכם הגדול הודיע ברבים כי מסר את קולמוסו בידי חתנו. הכבוד היה שלי והעונג היה של קוראי המאמרים.  

אנו נפרדים היום מאליהו, אך לא ממורשתו. זו תמשיך ותנבע ותעשיר את אוהבי ארץ ישראל וזמרתה. 

אחד ממחקריו האחרונים, שיתפרסם בקרוב בבלוג, עוסק במלחין שהיה נערץ עליו: חנינא קרצ'בסקי, המורה למוזיקה בגימנסיה הרצליה, שבין שיריו כולנו מכירים את 'אל ראש ההר', 'על שפת ים כנרת', 'פה בארץ חמדת אבות', 'בשדמות בית לחם', ועוד ועוד – אין צריך לומר שעל גלגולי כולם כתב אליהו בהרחבה.  

ושיר אחד הלחין קרצ'בסקי כדי שישירוהו בטקסים השנתיים לזכרו של בנימין זאב הרצל, וזהו שירו של רבי יהודה הלוי 'הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת'. 

הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת מִי שְׁפָכָם  

וְיֵדְעוּ הַלְּבָבוֹת מִי הֲפָכָם?  

הֲפָכָם בּוֹא מְאוֹרָם תּוֹךְ רְגָבִים  

וְלֹא יֵדְעוּ רְגָבִים מַה בְּתוֹכָם  

בְּתוֹכָם שַׂר וְגָדוֹל תָּם וְיָשָׁר  

יְרֵא הָאֵל וְאִיש נָבוֹן וְחָכָם. 

משוררי חיבת ציון הרגישו קשר עז ועמוק אל יהודה הלוי, שכל חייו פיעמה בו התשוקה לעלות לארץ ישראל. 'הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת' היה שיר אבל וקינה שכתב עם מותו של ידיד חכם, 'שר וגדול, תם וישר'. שמו של הידיד שמת לא נזכר ודווקא משום כך הפכו השורות הללו מתאימות לפרידה אחרונה מדמויות נערצות, גדולות מהחיים.

השיר התפשט בכל הארץ והפך למין מארש אֵבֶל רשמי, שאותו מנגנים או שרים באזכרות למנהיגי היישוב. בחנוכה של שנת תרפ"ו שלח חנינא קרצ'בסקי יד בנפשו מסיבות שעד היום אינן ידועות, ובלווייתו שרו הנאספים את 'היֵדעו הדמעות'…  

וכאז כן היום. הרגבים שבתוכם ייטמן אליהו לא יֵדעו מה בתוכם, אבל אנו יודעים וזוכרים: שר וגדול, תם וישר, איש נבון וחכם. 

מורנו ורבינו אליהו, לא רק אנו נפרדים ממך. עמנו כאן, סביב ערש הדווי, ניצבות – לא בגוף כי אם ברוח – רבות מן הדמויות שהערצת ושמילאו את עולמך: חובבי ציון והביל"ויים, איכרי המושבות וחלוצי העלייה השנייה והשלישית. והם באים מירושלים שמחוץ לחומות ומתל אביב הקטנה, מעין חרוד ומרמת יוחנן, מן העמק ומן הגליל, מן הכפר ומן העיר. מלווים אותך בדרכך האחרונה גם עשרות האנשים והנשים שחקרת את יצירתם והפחת בה חיים חדשים: אליקוּם צונזר ואברהם גולדפאדן, מנחם מנדל דוליצקי ונפתלי הרץ אימבר, חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי, רחל המשוררת ונעמי שמר, צבי בן יוסף ולוין קיפניס, דוד זהבי ויהודה שרת, מרדכי זעירא ויעקב אורלנד, ועמם גדודים גדודים של הוזים וחוזים, חולמים ובונים, יוצרים ומלחינים, שידעת לדובב את שפתותיהם. 

נוח בשלום על משכבך איש יקר. נזכור אותך תמיד.

ביקור בביתו של אליהו הכהן, 2018 (צילום: דליה הכהן)

אלי סט יום שישי, 10 נובמבר, 2023

אני זוכר את הפעם הראשונה שהייתי צריך לטלפן אליו, בעניין שיר כלשהו, בררתי את המילים וסדרתי אותן ושוב בררתי ושוב סדרתי. החוגה הסתובבה, אליהו ענה וכאילו אנחנו מכרים משנים. חבל על ד'אבדין.

אורי יעקובובי'ץ יום שישי, 10 נובמבר, 2023

איש אשכולות היה אליהו הכהן. הכרתיו אישית. יש בידי מספר מכתבים שכתב לי לפני שנים רבות; וגם התכתבנו לא מעט במיילים. למדתי ממנו המון. אליהו שיתף אותי בידע שלו על שירים עבריים שמקורם רוסי, תחום שקרוב לליבי. קראתי בשקיקה את כל מה שפרסם והגיע לידיי. מאמריו בבלוג השבועי "עונג שבת" של פרופסור דוד אסף היו מדהימים ומשכילים. תמיד ייחלתי לרגע הזה שבו יכַנֵּס בספר עב־ כרס את כל הידע שלו בזמר העברי, שכפי שנהג לומר צבור בין היתר בהמון פתקאות. הוא לא יעשה זאת, וחבל…
אליהו הכהן, פטירתו היא אבֵדה לכולנו, וביניהם כל שוחרי הזמר העברי. יהי זכרו ברוך!

בצער על מותה של בת קריית חיים אביטל בר אולפן{ שלגי} ז'ל

ליישי : בני קריית חיים משתתפים בצערה של חברתנו היקרה רינה עינבר { בר-אולפן } ,במות גיסתה אביטל {לבית שלגי } בר-אולפן ז'ל , ובצער כל בני המשפחה . יהי זכרה ברוך.

ילידי 1933."התנועה המאוחדת " קן קריית חיים. אביטל שלגי שנייה משמאל.

לזכרו של ישראל גלבוס הי'ד {1941-1965} שנרצח ע'י מחבלים לפני 58 שנים.

הערב, יום הזיכרון לדוד שלי היקר ישראל גלבוס ז"ל מקרית חיים,

עובד קק"ל, אשר אני נקרא על שמו. 58 שנים להירצחו על ידי מחבלים, סמוך לגבול הלבנון.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אמן.

ישראל זיסק.

ארצנו הקטנטונת. מילים : יורם טהרלב. לחן: רמי קלינשטיין. ביצוע: אוריאל רקובסקי.לווי מוסיקאלי, עיבוד וסאונד: שרון רייז. תודה לניסן גביש יו'ר גימלאי קק'ל ולמושב משואות יצחק על מתן חסות לשיר.

ציוני דרך בחייו של ישראל גלבוס ז"ל:

ישראל, בן רחל וזלמן, נולד בכ"ג בכסלו תש"ב (13.12.1941) בעיר צ'ור סבחוז ברוסיה. הוריו, ילידי פולין, ברחו לרוסיה בזמן מלחמת העולם השנייה. האב זלמן גוייס לצבא הרוסי ונהרג בשנת תש"ד(1944). לאחר המלחמה האם רחל חזרה לפולין, שם למד ישראל בבית הספר היסודי והתיכון. ישראל, אימו ואחיו יוסי עלו לארץ באביב תשי"ז (20 במאי 1957) והתגוררו בצריף בקרית חיים המזרחית. כעבור זמן מה המשפחה עברה לדירה נוחה בקרית חיים מערבית, ליד חוף הים. גם אחותו אסתר ובעלה משה ז"ל עלו לארץ והתגוררו בבאר שבע. ישראל היה בחור צנוע, שקט ונוח. הוא התגייס לצה"ל ושירת ביחידת חי"ר. אחרי שחרורו החל לעבוד בקק"ל, והיה מסור מאוד לעבודתו כטרקטוריסט. הוא עבד בהכשרת דרכים ביערות קק"ל. תחילה עבד תחת אש ליד קיבוץ אלמגור, כשכף הטרקטור מורמת למעלה כהגנה מפני כדורים ולאחר מכן עבד על יד גבול הלבנון, והתגורר באותו זמן בקיבוץ יראון שבגליל העליון. ביום שלישי כ"א בחשון תשכ"ו (16.11.1965) ישראל נרצח על ידי מחבלים ליד גבול הלבנון, סמוך לקיבוץ יראון. ישראל היה בן 24 במותו. הותיר אחריו אם רחל, אחות אסתר ואח יוסי. הובא למנוחות בבית העלמין חוף הכרמל הישן בחיפה. אחותו הבכורה של ישראל, אסתר, קראה לבנה – ישראל, על שם אחיה הצעיר. ביום כ"א בחשון תשס"ד (16.11.2003) יום הזיכרון ה- 38 לרצח ישראל, חנכה הקק"ל, בטקס מרשים ומרגש, חורשה ופינת מרגוע לזכרו. האתר נמצא ליד גבול לבנון, סמוך לקיבוץ יראון, ובו פינת ישיבה בצל העצים אשר צופה מצד דרום לכיוון נחל דישון, ומצד צפון לכיוון לבנון. בשלט, שנחקק על אבן בזלת גדולה ויפה והוצב בפינת המרגוע, נכתב: "חורשה ופינת מרגוע על שם ישראל גלבוס ז"ל, 

פרופ' דוד אסף : ניר עוז אוקטובר 2023. "לא עייפי דרך כי אם מפלסי נתיב".

העברה מגיליון " עונג שבת " בעריכת פרופ' דוד אסף. גיליון 3.11.23.

מכל שפע התיעוד שפורסם השבוע ריגשה אותי תמונה שפרסמה אתמול סיון קלינגבייל, עיתונאית הארץ ובת קיבוץ ניר עוז. זהו צילום הממגורה (הסִילוֹ) של הקיבוץ ההרוס: דגל ישראל ענקי, צח ומצוחצח, ולצדו דגל הקיבוץ, גם הוא בוהק בנקיונו, וסיסמה זו מתחתיו:

לא עייפי דרך כי אם מפלסי נתיב

קיבוץ ניר עוז נוסד ב-1955 על ידי תנועת הקיבוץ הארצי (השומר הצעיר). עד הטבח של 7 באוקטובר חיו בקיבוץ קטן זה כ-450 אנשים, נשים וטף. באותה שבת ארורה נרצחו 27 מתושביו ועוד 74 מהם חטופים ונעדרים. קהילה שיתופית שכל אדם רביעי בה נרצח או שגורלו אינו ידוע.

ואף על פי כן ולמרות הכל, התושבים ששרדו מצאו את עוז הרוח (ניר עוז!) לדבוק בסיסמה המליצית הישנה, שליוותה אותם עם עלייתם לקרקע. את הסיסמה הזו הגה בשלהי 1945 מנהיג מפ"ם מאיר יערי במהלך פגישה טעונה עם פרטיזנים ניצולי שואה. הפגישה, שהתקיימה בקיבוץ עברון (ביניהם הייתה חייקה גרוסמן), דנה ביחס 'הנכון' לברית המועצות ובהבדלים שנחשפו בין השקפת העולם של הניצולים, ששרדו ועלו לארץ, לבין נקודת המבט של הנהגת התנועה בארץ (קרי, יערי עצמו). זו גם הכותרת שהעניק יערי לאחד ממאמריו (נדפס בספרו בדרך ארוכה, 1947). 

והסיסמה המגייסת – גם אם מנותקת מהקשרה המקורי – ליוותה מאז את חניכי השומר הצעיר, בסניפי התנועה בכל הארץ ובהגשמה השיתופית. ניר עוז היה הקיבוץ השבעים של תנועה מפוארת זו.

תושבי ניר עוז המופלאים לא הפסיקו להדהים את המדינה. השבוע, באצילות שלא תתואר במילים, הם שיגרו שני מכתבים שצריכים להיכנס לפנתיאון הגבורה האזרחית שלנו.

מכתב אחד נשלח לספקים ולבעלי חוב של הקיבוץ ובו התנצלה איילת גוברמן, מנהלת החשבונות, כי התשלום יתעכב מעט בשל התקפת המחבלים. הם מתבקשים לשלוח שוב את החשבוניות כי קשה לשחזר את המסמכים המקוריים…

המכתב השני, שהוא לא פחות ממדהים, נשלח למפקד פיקוד דרום האלוף ירון פינקלמן. אסנת פרי (שבעלה חיים פרי בן השמונים נחטף לעזה מול עיניה!) כתבה בשם חברי הקיבוץ, כי על אף האובדן הנורא ועל אף משבר האמון ותחושת ההפקרה שחוו באותן שעות שחורות, עתה הם מבקשים לחזק את ידיו על מנת שיקדיש את כל משאבי רוחו לניהול המלחמה ולהשגת הניצחון על אוייבנו.

אלי ס'ט: שיר לעת מלחמה. עגורים.

עֲגוּרִים  Журавли

מילים בשפה האוורית (משפות הרי הקאווקז): ראסול גאמזאטוב

תרגם לרוסית: נאום (נחום) גרבניוב,

לחן: יאן פרנקל

תרגם לעברית: אלי ס"ט

לְעִתִּים אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁחַיָּלֵינוּ, 

שֶׁנָּפְלוּ חָלָל בִּשְׂדוֹת-הַקְּרָב,

מֵאֵין-מְנוּחָה, בְּאַדְמָתֵנוּ,

הָפְכוּ לַעֲגוּרִים לִבְנֵי-כָּנָף.       

שָׁנִים רַבּוֹת עָפִים וּלְלֹא-הֶרֶף,          

קוֹרְאִים הֵם בְּקוֹלָם הַמִּתְחַנֵּן       

וְיִתָּכֵן שֶׁזּוֹ סִבַּת הָעֶצֶב,

שֶׁל מִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִתְבּוֹנֵן.

עָפִים וּמַתְמִידִים לְלֹא מָנוֹחַ,

טָסִים בַּלַּיְלָה וּבָעַרְפִלִּים

וְאִם בַּלַּהֲקָה נִרְאֶה קְצָת רֶוַח –

אוּלַי זֶה הַמָּקוֹם שֶׁבִּשְׁבִילִי.

בְּבוֹא יוֹמִי עִם עֲגוּרִים אַמְרִיאָה,

אָשׁוּט בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת הָרְחוּמָה,

מִשָּׁם בְּקוֹל-עָגוּר אֲנִי אַתְרִיעַ

לַנִּשְׁאָרִים, עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

'עגורים' – היה השיר הראשון שפורסם, לפני כ- 9 שנים, בערוץ 'שיר רוסי + תרגום עברי',

 תצטרפו ליותר מ- 50 אלף ששמעו אותו בביצוע מרטיט של ייבגני דיאטלוב, (ברוסית, עם כתוביות התרגום) בקישור 

או לשמוע אותו בעברית, בקישור

аломШבת аббатШלום            

אלי סַ"ט  Eli Sat        

יורם סתו: בצער על מות בן קריית חיים עמנואל אורנן{ טולמזין} ז'ל

בצער רב הנני מודיע שחברנו בן קרית חיים, 

עמנואל אורנן / טולמזין, יליד 1932 נפטר ביום שבת ה-28 באוקטובר.  

ב-15 לחודש זה, זכה עמנואל לחגוג את יום הולדתו ה-91.

יהי זכרו ברוך ומנוחתו עדן.

יורם סתו

לוס אנג׳לס

עמנואל אורנן{ טולמזין } ז'ל {1932-2023.}בחוג המשפחה.

ילידי 1932. כתה א'. עמנואל -עמי טולמזין -ארנון בחולצה לבנה , במרכז, שורה עליונה .

ילידי 1932. טיול לנתניה בני 13. עמי טולמזין במי הים בחוף נתניה. שמאלי בשורה הראשונה.

אלי ס'ט : לילה אפל.

לַיְלָה אָפֵל   Тёмная ночь

מילים: ולאדימיר אגאטוב (וועלוועלע גורביץ'), לחן: ניקיטה בוגוסלובסקי, תרגום לעברית: אלי ס"ט

השיר הרוסי נכתב לסרט הקולנוע "שני לוחמים", 1943

לַיְלָה אָפֵל, רַק שְׁרִיקַת-כַּדּוּרִים בַּגִּזְרָה,

רוּחַ שָׁר בֵּין חוּטֵי-הַחַשְׁמַל, אוֹר-כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם;

לַיְלָה אָפֵל, יַקִּירָה אַתְּ עֲדַיִן עֵרָה

וּלְיַד עֲרִיסַת הַפָּעוֹט, אַתְּ מוֹחָהּ דִּמְעוֹתַיִךְ.

כַּמָּה אֹהַב אֶת עֵינַיִךְ וְתֹם-מַבָּטָן,

מָה אֶשְׁתּוֹקֵק לְהַצְמִיד, אֲלֵיהֶן, שְׂפָתַיִם,

לַיְלָה אָפֵל, הַמֶּרְחָק כֹּה גָּדוֹל וְנִפְתָּל

כִּי בֵינֵינוּ אֵימַת-עֲרָבָה תַּחַת שְׁחֹר-הַשָּׁמַיִם.

בָּךְ אַאֲמִין, נִשְׁמָתִי, חֲבֶרְתִּי הַיְּקָרָה

אֱמוּנָה זוֹ, בָּאֹפֶל, עָלַי, מִכָּל יֶרִי שׁוֹמֶרֶת,

אֵין בִּי מוֹרָא וּבָטוּחַ אֵצֵא אֶל הַקְּרָב,

כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרָיו נִפָּגֵשׁ, כָּךְ יִהְיֶה, לֹא אַחֶרֶת!

מָוֶת אוֹתִי לֹא יַפְחִיד, כְּבָר נִפְגַּשְׁנוּ אֵי-שָׁם

וְגַם כָּעֵת, הוּא אוֹרֵב מִסָּבִיב, כְּמוֹ צֵל לִי,

אַתְּ מְחַכָּה, לִי לְיַד עֶרֶשׂ-בְּנִי, נְחוּשָׁה 

וְלָכֵן, זֹאת אֵדַע בְּבֵרוּר, שׁוּם-דָּבָר לֹא יִקְרֶה לִי!

 2013

בקישור: 

ואנחנו כבר מונים שלושה שבועות… 

                                                                                                                                                                                                                                                 —

аломШבת аббатШלום           

אלי סַ"ט  Eli Sat      

יורם סתו: בצער על מותה של בת קריית חיים בלה טננבוים ז'ל.

בלה טננבוים, אחותו של חברנו יגאל טננבוים, ילידת 1923 נפטרה אמש, בת 100 היתה בלכתה. 

בנערותה הייתה ספורטאית מצטיינת למופת.

מספר תעודות ההצטיינות מופיעות באתר במדור הספורט.

יגאל,

משתתפים בצערך, חבריך בני הקריה וגולשי האתר.

יהי זכרה ברוך ומנוחתה גן עדן !

יורם סתו

לוס אנג׳לס

תמונות ומסמכים מארכיון "האתר החופשי של בני קריית חיים" .

דוד אסף : קיבוץ נחל עוז ומנהיגינו -אז והיום.

העברה מ"עונג שבת " 27.10.23 , בעריכת פרופ' דוד אסף.

אוקטובר 2023.צילום :אדי ישראל

ב-8 במרס 1957 פינה צה"ל את אחרון חייליו מרצועת עזה. כמה ימים קודם, ב-5 במרס, מסר דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, הודעה לכנסת ובה הסביר את החלטת הממשלה לסגת מחצי האי סיני שנכבש ארבעה חודשים קודם לכן במלחמת סיני ('מבצע קדש').'אם כי ישראל לא הצליחה להשיג את הפתרון הרצוי ביותר לבעיית רצועת עזה, שהוא מינהל משותף של ישראל ואו"ם', אמר בן-גוריון, 'הרי ישראל הודיעה כי אם יתחדש המצב הקודם ברצועה שומרת לה ישראל חופש פעולה' – נשמע מוכר?

שבועיים לאחר מכן, ב-19 במרס, ירד בן-גוריון דרומה, מלווה בשלישו הצבאי נחמיה ארגוב, במנכ"ל משרד הביטחון הצעיר שמעון פרס, ברמטכ"ל משה דיין ובאלוף פיקוד הדרום חיים לסקוב. הוא נפגש עם חברי הקיבוצים נחל עוז ונירים, הסביר להם פנים אל פנים את הסיבות לנסיגה וניסה להפיג את חששותיהם.

מן הפגישה נותרו גם צילומים נפלאים בשחור-לבן. שם הצלם לא ידוע לי (ותודה ליגאל וישינסקי מעפולה שהעבירן לי):

דוד בן-גוריון בפגישה עם חברי מזכירות נחל עוז.{19.3.1957}

דוד בן-גוריון בפגישה עם חברי קיבוץ נחל עוז.{19.3.1957}. במרכז התמונה משה דיין, ושלישי משמאלו שמעון פרס (יד ימינו על לחיו). בצד שמאל (באמצע) אפשר לזהות את מחצית ראשו של נחמיה ארגוב. זיהויים נוספים יתקבלו בברכה.

ומה היום?

האם ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, ביקר עד היום בנחל עוז או בנירים?

בברכת השלום והניצחון,

דוד אסף.

אלי רביד,ליישי : בני קריית חיים נמנים על מייסדי קבוץ נחל עוז { "התנועה המאוחדת "} וקבוץ נירים { " השומר הצעיר "}.רבים מבני הקרייה הם מייסדי חברי ותושבי ישובים רבים בעוטף עזה.

בצער על פטירתו של בן קריית חיים יורם שחל{ זנדברג}.

בצער רב ובכאב הריני להודיע על פטירתו של אחי היקר יורם שחל זנדברג לשעבר מרחוב ג' ( הגדוד העברי ) 93 יורם יליד 1935, חניך התנועה המאוחדת עדת מצדה  היה קצין בצבא, סגן נציב שרות המדינה והממונה על תנאי שרות במשטרת ישראל בדרגת תת ניצב.

דני שחל{ זנדברג }.

" התנועה המאוחדת " קן קריית חיים. ילידי 1935 בשנת 1954. יורם זנדברג–שחל ז'ל במרכז התמונה.