נחל עוז בת 64 = תשע"ח/2017

 רשימת החברים שלא הגיעו עד הלום 

הוותיקים בכנס תל צפית-2012

הסוכה מארחת  64 שנה

ימי בראשית

דמויות מהימים הראשונים

צילומי מישקה : מחזורי חביב בתפאורות

"פעם ביום ראשון"

במקור השיר נכתב על משה דיין בכיפור ,אבל לפי דרישת המלחין, שונה ל"מר מושון"

 

פסטיבל הזמר והפזמון 1975בנחל עוז   

 מצגת משנת 2012 – "אז והיום"     

 מרצח רועי עד מבצע סיני

   3 שנים למות דניאל טרגמן בנחל עוז

   דניאל ז"ל

רסיסים מצוק איתן

כתבה בחדשות

קולנוער

הבייתה

הצמיחה  

 

טיפ:

עגבניות  בנחל עוז-  הגששים  

רחוב נחל עוז 14 ביפו + מפה

גייזי : בשנות הששים הייתי בקורס צילום סרטים בתל אביב….החשבון נשלח לרחוב יפו.

 

השנים הראשונות של נחל עוז – בספר חדש מאת מרדכי נאור

 

בהוצאת הקיבוץ המאוחד רואה אור בימים אלה הספר כאלה היינו – נעורים והתבגרות בישראל של העשור הראשון – סיפור אישי.

המחבר הוא חברנו ד"ר מרדכי נאור. הספר הכתוב בנימה אישית, מתאר את חוויותיו של המחבר לאורכו כל עשור החמישים – מ-1950 עד 1959. פרקים גדולים בו עוסקים בשירות בנח"ל (טירונות, מחלקת נח"ל בקיבוץ מעיין ברוך, אימונים צבאיים, שירות בהיאחזות נחלאים א' עד איזרוחה), בקיבוץ נחל עוז של שנות הסער 1956-1953, ובנושאים נוספים.בוגרי התנועה המאוחדת, חברי הכשרת מעיין ברוך וחברי נחל עוז של השנים הראשונות ימצאו בספר, ללא ספק, את חוויותיהם מאז.הספר מופץ בחנויות הספרים החל ב-1 במרץ 2017.

כריכת הספר > הזוג מימין:רועי רוטברג ולאה נאור

חברנו היקר יצחק לבני הלך לעולמו

                  

 

ידיעה עצובה מאוד: יצחק לבני נפטר.פגשתי אותו לאחרונה לפני כשבוע. הוא נראה לא טוב ובאותו יום (שבת שעברה) איבד את ההכרה ואושפז. מאז לא התאושש. היום נפטר. אין עוד פרטים על ההלוויה.

מוטקה נאור

 

מודעת האבל

לזיכרו

מאקו >  יצחק לבני  הלך לעולמו

תמונה>  החייל 

 

חומר החיים" > ספרו של יצחק לבני

קובי מידן > בשיחה עם יצחק לבני

קבלת שבת בצוותא עם יצחק לבני

יצחק לבני מראיין את עופר שלח (הראיון המלא)

יצחק לבני מול    " ברוני התקשורת " : מאת    גייזי

בדרכו האחרונה

 

מאז שיצחק לבני, פנה לדרכו ב-1953 , פגשתי אותו מעט מאוד: כנסי גרעין וכד'. כל מה שאני יודע עליו מאז, בא מן התקשורת, כמו הכתבה במוסף הארץ, אליה מצורף הקישור כאן למטה.

יש לי  זיכרון שאולי יצחק לא זוכר אבל עלי השאיר רושם רב :בטירונות שלחו את איציק ואותי, בשבת לתורנות ניקוי סירים במטבח הבסיס, שם היינו טרף לייצרי  השררה של רס"ר המטבחים…. איציק הפתיע אותי איך כטירון, נעמד מול רס"ר המטבחים והטיח בו דברים  כדורבנות ,בלי התלהמות ,בנימוס אבל בנחישות : כי גם בטירונים הוא מחוייב לנהוג בכבוד ! מה שהפליא אותי יותר, הוא רס"ר המטבחים שנאלם דום למשמע ההעזה, בעיני מעשהו של איציק היה מעשה של אומץ לב ויושרה-כך נראית בעיני גם פרשת ההדחה של איציק, בגלל אומץ ליבו לעמוד מול שררת "הברונים"  בעלי הממון השולטים בתקשורת.

(יצחק היה העורך הראשון של "דפי השבוע" עלון ההכשרה בתקופת הטירונות ב-910 מחנה אלנבי בי-ם-יותר מאוחר עבר העלון לידים אחרות בהכשרה במעין ברוך ועד היום ממשיך העלון בנחל עוז.  ג.)

הכתבה במוסף  הארץ :

http://www.haaretz.co.il/gallery/television/1.1414129

 אלבום תמונות > לזכרו של יצחק לבני 

וידאו >בין ששי לשבת עם יצחק לבני

וידאו> יצחק לבני מראיין את בייגה

וידאו>לבני עם גינאי

 

וידאו >יצחק לבני על דליה רביקוביץ

הראיון האחרון של יצחק לבני בגלי צהל

 

בין ששי לשבת – עם יצחק לבני

 

 

משה שלו

יצחק,  חבר של עשרות שנים, שילב בצורה מרתקת ידע וכושר ספרותי  לצד הנהגה ומעשה .

 כולנו שותפים לצער ואבל על לכתו.

מושקה 

 

כצלה: על יצחק לבני  ז'ל

היה  בין חניכי  התנועה המאוחדת  בעדת "וינגייט "קן מרכז  בתל אביב. .וחבר  הגרעין  של הכשרת מעין  ברוך של התנועה  המאוחדת  שהקים את  קיבוץ נחל עוז  ב1953.ההאחזות הראשונה  של הנח'ל.ובמכלול  פעילויותיו מצא  גם את הזמן והיכולת להיות נשיא  של המועצה לישראל יפה מספר שנים .לאחרונה  – לפני  מספר חודשים , יזמתי  הקמתו של צוות  שיפעל לארגון תערוכה על היאחזויות הנחל יחד עם

משרד  הביטחון  במוזיאון ארץ ישראל . כמובן שמוטקה נאור ויצחק לבני היו  בין  החברים בפגישה, ויצחק  היה  זה שאמר בפגישה  "  חברים , להערכתי

 זו ההזדמנות האחרונה לכתוב ספר מקיף  על היאחזויות הנחל  .ספר שיהיה  גם מדריך של התערוכה ,כי  אם לא  הפעם  , ישכחו  74 ההאחזויות ולא יזכר חלקן שהיה חשוב וקובע  בתהליכי ישוב הארץ" וזו גם הייתה הכוונה בהכנת התערוכה. חשבתי  שהוא  ומוטקה הם האנשים הראויים לכתוב  ספר  זה. ואולי גם לזיכרו.

אברהם כץ עוז  יו'ר המועצה לישראל יפה

 

קישור>ניחומים

 

כצלה: שלום גייזי ןמוטקה

 אם  זיכרוני אינו מטעני   אנחנו  סיפקנו  לגדעון ולנעמי שמר חדר משפחה  ראשון , ואם  זיכרוני אינו מטעני  הייתה  גם  פרשה  שנקראה  הפסנתר ממפלסים לחג  בנחל עוז ,אינני זוכר אם הוא  הגיע  בסוף שלם  בשביל  נעמי או  לא ? בתולדות  נעמי שמר  באמת חסר  החלק  הזה ואולי ראוי להשלימו , יענקלה ויחיאל היו בין  הרוקדים  את  הריקוד  המוזרשל  המחזה  שנדמה לי  שכתב אותו  צביקה ?

  כל טוב

 כץ עוז

 

מצגת וידאו >  ימי בראשית בנחל עוז

נעמי שמר: "שלום מפרחחי בוהמה לפרחחיך נחל עוז….,"

 מוטקה נאור כותב לי : דבר יפה, שאולי תוכל לפרסם אותו באתרך המקסים:בלילה שלאחר חג העלייה לנחל עוז ב-1953, נעלמו כלא היו חמשת ה"תרבותניקים"  ששלח פיקוד הנח"ל  לסייע לנו בחג, ביניהם גדעון שמר, נעמי ספיר, שעוד מעט תהיה נעמי שמר ועוד שלושה שכרגע אני לא זוכר את שמם. נעמי כתבה אז שיר פרידה מאתנו והוא נתלה על לוח המודעות. בימים אלה הגיע אלי השיר המקורי, בכתב ידה של נעמי, מאת בתה, ללי שמר.

אני מצרף אותו.אם תרצה, יש לי את המילים של השיר ואפשר להביאם במצורף לשיר.

בידידות,

מוטקה

כתב היד המקורי של נעמי שמר > (מוגדל)

גירסה מוקטנת

גייזי

 

מן הארכיון:

                                                                           26 ספטמבר, 2002

שלום נעמי יקרה,

אנחנו, הגרעין אשר איזרח את ההיאחזות "נחלאים מול עזה", היום קיבוץ נחל עוז,

זוכרים אותך באהבה רבה, כנעמי ספיר, אשר סייעה לנו בהכנת חג  העלייה

 ב-1953 , ובעיקר כנעמי שמר, משוררת ומלחינה, שכה היטיבה להביע את רחשי

לבנו, את אהבתנו ליופי, לארצנו, לשורשים, לאדם, לחי ולצומח : במלל ובזמר.

אנו מאחלים לך שנת התאוששות  ובריאות.

בשם הכשרת מעין ברוך וגרעין עיינות = מייסדי קבוץ נחל עוז,  

מצורפת תמונה מאותם ימים רחוקים.

גייזי שביט ,

הרב אסף 2/1  חיפה 34760

התמונה>נעמי מנצחת על המקהלה בחג העליה

אהוד: סיפור על אהבה חושך ואור

 לזכרה של לאה (לייקה) דורון ז"ל  1991-1949

בתאריך 23/12/1991 לפני 25 שנה הלכה לעולמה לאה (לייקה) דורון לבית זיידמן והיא בת 42 אביבים. לייקה אשת נעוריי ואם בנותיי נולדה לחביבה וישעיהו זיידמן, אביה היה בין מקימי כפר אונו, שהפך להיות מועצה מקומית קריית אונו והיום העיר קריית אונו. ישעיהו זיידמן היה יושב ראש הועד מספר שנים (יש על שמו רחוב בקריה). הוריה נפטרו בגיל צעיר יחסית. לייקה גדלה בקרית אונו. הייתה תלמידה מצטיינת, ניגנה בתזמורת הנוער וכולם אהבו אותה. בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים התגייסה לייקה לנח"ל במסגרת גרעין לקיבוץ נחל עוז. בדרך עוד הספיקה לקחת חלק בהקמת היאחזות קליה (היום קיבוץ קליה) בצפון ים המלח.

לייקה הגיעה לנחל עוז בשנת 1968, הכרנו התאהבנו והתחתנו בשנת 1970. לייקה סיימה בהצטיינות תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת בר אילן. לימדה מתמטיקה בתיכון שער הנגב. נולדו הבנות שי טל וליאור.אני הייתי עסוק בלימודים, עבודה, בפעילות אינטנסיבית ולייקה גידלה את הבנות וביססה את התא המשפחתי.חייה בקיבוץ לא היו לרוחה, ובאמצע שנות השמונים היה ברור שהפרק הזה בחיינו עומד להסתיים, נסענו ל-3 שנים ללונדון. לקראת מלחמת המפרץ, בסוף 1990, חזרנו לארץ והתמקמנו בקריית אונו.

שי הלכה לצבא, טל לתיכון בקריית אונו וליאור לבי"ס יסודי. ואז בנובמבר 1991 התגלתה המחלה בגופה של לייקה ותוך 6 שבועות נפטרה.

הבנות ואני נשארנו בעלטה, או כמו שהתבטאתי באותם הימים:  "כבה האור בביתנו". הייתי צריך לאסוף את עצמי ואת הבנות ולהתאים את עיסוקיי למצב החדש. לאחר שנה הכרתי את ורדה . ורדה  הייתה אלמנה עם 2 ילדים מקסימים ליאת ועידן.החיבור ביננו היה מדהים  – יצרנו משפחה חדשה, מורחבת –  2 הורים ו- 5 ילדים –  שבט בר-דורון. במהלך השנים של חיינו המשותפים, הילדים פרחו מהקן, נישאו והעניקו לנו  9 נכדים. ורדה ואני הצלחנו לייצר את האור עבורנו ועבור המשפחה המדהימה שלנו – ילדינו ונכדינו.

הסיפור שלנו כולל את כל המרכיבים  של סרט טורקי טוב, אבל עבורנו היו אלה החיים!!!המסר הוא שבכל מצב חשוב לחשוב חיובי, להרים את הראש, להסתכל קדימה, ותמיד לקוות לעתיד יותר טוב. המנוע הוא תמיד האהבה!!!

אהוד