לחברים שלום וחג שמח.חמישים שנה לאחר סיום כיתה ח' בבית הספר"מגינים", נערך כנס של הכיתה בביתם של חיה ועמי בזכרון יעקב.לנו אין את כל כתובות המייל ועל כך אנו מתנצלים נסו ליהנות ולהיזכר בימים כשכולנו היינו צעירים
ושוב חג שמח
חיה ועמי
לחברים שלום וחג שמח.חמישים שנה לאחר סיום כיתה ח' בבית הספר"מגינים", נערך כנס של הכיתה בביתם של חיה ועמי בזכרון יעקב.לנו אין את כל כתובות המייל ועל כך אנו מתנצלים נסו ליהנות ולהיזכר בימים כשכולנו היינו צעירים
ושוב חג שמח
חיה ועמי
חברי הכשרת 'קמה' הם חניכי 'הנוער העובד'-הקיבוץ המאוחד- משכונת בורוכוב, קרית חיים, חיפה ותל אביב. בשנתנו השמונים החלטנו לעשות מסע שורשים. ביום הראשון לאנדרטת אלכסנדרוני – לזכר אחד מקרבות לטרון, לבית ג'יז, מצפה הראל והסרפנטינות – לחוות את 'דרך בורמה' לירושלים הנצורה. לשרידי המושבה הרטוב משם יצאו לוחמי הל"ה שלא חזרו.
השפלה והרי ירושלים הירוקים פרחו בשלל צבעים שלא יכולתי להתאפק מלצלמם שוב ושוב. בערב הגענו לקבוץ הפל"מח – צובא. שמענו סיפורו ואת סיפור קרבות הקסטל היושב מעליו. לאחר ארוחה מצוינת התכנסנו להעלות זיכרונות מימי הטירונות במחנה אלנבי בירושלים, בהכשרה בגינוסר ועוד…ביום השני נסענו לירושלים דרך בית ילין המשופץ במוצא ( יהושע ושרה ילין בנו כאן בשנת 1880 את החווה החקלאית היהודית הראשונה בארץ בעת החדשה ). ראינו את הגשרים והמנהרות הנבנים בדרך לירושלים. בירושלים התחלנו באוניברסיטה המורמונית המרשימה – שווה ביקור !!! משם לאוגוסטה ויקטוריה – בית החולים והכנסייה. (טיפסתי לראש המגדל) ממצפה גנדי על הר הזיתים מבטים מרשימים לרבים מאתרי עיר הקודש. כעל כף יד פרושה לפנינו העיר העתיקה וחלק מירושלים החדשה. התחנה הבאה – תחנת הרכבת הישנה שהפכה למקום בילוי. ממחנה אלנבי לא נשאר שריד שהצלחנו לזהות .בתלפיות מטופחת אנדרטת הלוחמים ההודים מהצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. טיילת ארמון הנציב (היום-טיילת שרובר) ומבט יפה מדרום על העיר העתיקה והסובב אותה: ממגדל הכנסייה הרוסית, האוניברסיטה על הר הצופים, נוטרדם ועד מלון המלך דוד. נסענו לרמת רחל ועצרנו ליד גן הפעמון. מעל גג מלון רמת רחל סקרנו את מרחבי הדרום עד גבעת הרודיון הנשגבה תמיד. צפינו מזרחה עד הרי עבר הירדן. נשנשנו קצת, סיכמנו את הטיול הנפלא, התחלנו לחלום על הטיול הבא… והביתה!
יאיר מירז (מיזיריצקי)
מסעדת האורחים בעוספיא הפכה "למסעדת הבית" שלנו , הבישול מצוין, היחס משפחתי והולכים לקראתנו בכל בקשה. לא מעט מפגשים ארגנו שם, להנאת הנפגשים , שממשיכים לפקוד את המקום גם לאירועים פרטיים. הפעם יעל ואני נפגשנו שם עם רותי ויוסי וולך והכנו להם הפתעה מפגש עם יעל ואילן הרן ממזרע, לכולם שורשים קרייתים. המעניין הוא שיעל הרן ויוסי וולך מכירים עוד מתקופת השירות הצבאי של יעל הרן בלהקת חיל הים-שם יוסי וולך היה הבמאי-פגישה שכזאת.
יעל וגייזי
ישבנו עם חברים בלובי של תיאטרון חיפה ,לפני הצגה > תמונה כשיעל קלטה בזוית העין את בנה יואב העיתונאי נכנס עם מצלמתו > תמונהועם הכתבת מור וקנין והשחקנית מיכל גבריאלוב >תמונהוכשעלינו לאולם ההצגות מולי עומד חברו הטוב של אחי דוביק ז"ל , כתב העיתונות בני נחשון/קופרמן מרחוב ה' > תמונה בהמשך פגשתי גם את אחותו דינה שיש לה תעודה שהיא הילדה ה-100 שנולדה בקריה, וכאשר התיישבתי על הכורסא באולם מי יושב צמוד לידי : אברהם ענבי ואשתו נעמי (פירר לשעבר) שהשנים הרבות לא מחקו את תווי פניה היפים-רק בשלב הזה מרוב ההתרגשויות נזכרתי בטלפון שבכיסי וצילמתי את הזוג הקרייתים הסמפטי > תמונה ובאשר להצגה קראו בגוגל על > איש קטן, מה עכשיו ?
הטיפ > כשאברהם ענבי חזר מן השבי
אריה קרול ז"ל- חתן פרס ישראל איש מופת
בשנת 1965 קרא לי אריה לביתו בקיבוץ בסעד וסיפר לי שהשילטונות הקומוניסטים הטילו איסור על כניסתו לברה"מ בגלל "חתרנותו הציונית" שם…ומאחר שהנסיעה שלי לברה"מ רשומה אצל השלטונות שם כביקור פרטי לרגל בקשת משפחתי להפגש עם שר הפנים של ליטא לצורך בקשה " לאיחוד משפחות" הוא מבקש שאעשה שם כמה שליחויות לטובת הקשרים עם יהדות ברה"מ , בין השאר שאפגש בלנינגרד עם אחותו , מהנדסת החשמל הגב' קרול, תפרתי מעיל גדול עם כיסים מוסתרים ובהם "חמרי תעמולה ציוניים" וכך הפלגתי מפריאוס לאודסה את המעיל תליתי על הקולב שעל הדלת בקבינה בה נסעתי-"הבודקים" הסובייטים פתחו את הדלת לרווחה וכך המעיל נשאר מוסתר בין הדלת וקיר הקבינה,כשגילו במזוודתי את תקליטי השירים של נחמה הנדל, הם חקרו שתי וערב מ ה הם מכילים-אחרי שחזרתי כמו תוכי: " מדליה פסטיבל מוזיקה מוסקבה" הם התרצו ואישרו. היו לי פגישות מעניינות ,בין השאר טלפנתי מהמלון בו השתכנתי לגב' קרול…ענתה לי "משגיחת הקומה" שחקרה מי אני ואחרי גימגומים עילגים מצידי היא התיאשה ונתנה לי את הגב' קרול. אמרתי :"ד"ש מסעד" , היא הבינה ושאלה היכן אני ותוך חצי שעה הופיעה לחדרי וסימנה לי על הפה לא לדבר ויצאנו לרחוב-שם שוחחנו ולפי בקשתה צילמתי אותה במקומות האהובים על אחיה אריה קרול .הסרט שימח מאד את אריה ויותר מאוחר שנפתחו השערים אחותו עלתה ארצה. בקישור למטה הוידאו: אחותו של אריה.
גייזי
לגייזי, יעל והמשפחה, לוועדה היוזמת והמארגנת ולכל המשתתפים בחגיגה המרגשת של יום הולדת ה- 80 לגייזי – תודה על החוויה שזיכיתם בה אותנו ואת הרבים שודאי יצפו בתיעודה ב"אתר בני קרית-חיים".תודה על ההזדמנות להפגש ולהתרגש, להתחבר ולהתחבק, לשמוח עם גייזי ועם יעל אשר עמו, כבר נאמר "חן אישה על בעלה". מרגש היה לשמוח עם המשפחה הטובה והחמה, ולהפגש עם רבים מאלה שגדלנו עמם, ושיחד חווינו את החוויות המעצבות; אלה הם "פני קרית חיים" בשבילנו.חגיגת יום הולדת בגילאים הבוגרים היא כמו פגישת מחזור עליזה, היא מעלה זיכרונות ומעוררת געגועים; והגעגועים כפגישות המה.אנו אמנם השתנינו ומשתנים, אך כאשר אנו נפגשים אנו מרגישים כמו שהרגשנו פעם.
זיכרונות העבר הם מה שנשאר; היתרון בזיכרונות, שאי אפשר לגרש אותנו מהם. הם אמנם "משולים לאבנים שהזמן אוכל בהם כמו חומצה" אך הם קיימים. ועם כל הקושי לתאר למי שלא היה אז – מה שהיה; חשוב לספר, לתאר, לשמור ולשמר כדי שמורשת העבר תשאר ותשפיע.
בחגיגת יום ההולדת של גייזי, היה יותר מאשר זיכרונות, סיפורים, שירים ודקלומים, חיבוקים וצ'פחות; היו בה חשבון נפש, כמיהה וגם שאלות;
היו בה געגועים למה שקרית חיים "היתה יכולה להיות" ובעיקר השאלה הגדולה "איך שומרים על הגחלת", איך משמרים את המורשת ההיסטורית, פורצת הדרך והמרתקת של קרית חיים, איך מעבירים את המורשת לדורות הבאים; איך שומרים על קרית חיים, שאף שהשתנתה, בכל זאת, היה בה, ונקווה שיש בה עדיין "מה שהוא".חשוב להעמיק את ההכרות עם החלומות והזיכרונות של המייסדים; להעביר לדור הממשיכים "שההיסטוריה היא תמצית של ביוגרפיות", שהיא דיאלוג בין עבר והווה המעצב את העתיד.אי אפשר לחזור על ההיסטוריה, אך הבנתם של בני הדורות הצעירים את ההווה, לא תהיה שלמה, אם לא ינסו ללמוד ולהכיר את מה שהיה לטוב ולרע.
האתר של גייזי תורם תרומה חשובה ואולי ייחודית לשמירת הגחלת, אך זה לא מספיק. בחגיגת "גייזי" היתה תחושה של כמיהה לעשות הרבה יותר; לשמור על "מה שהיה" כדי שלא ייעלם. גייזי עושה כמיטב יכולתו לשמר את הספורים והזיכרונות, אך כדי שיהיה מי שימשיך ללכת בדרך שסללו ראשונים, דרוש לעשות יותר; דרוש להנחיל לדורות הבאים שאם ידעו לאן הם הולכים – הם גם יגיעו.
יפה כתב שאול טשרניחובסקי:
"נא השיבו לי ילדותי תור השירים גיל העלומים
שדות הזהב, שמי טוהר וימות ילד ילד תמים".
המסר של "יום ההולדת" – איננו מבקשים לחזור ל"ימים ההם". להחזיר את התמימות אי אפשר, כי הרבה מאד השתנה ומה שהיה איננו, אך אנו מבקשים שהבאים אחרינו ימשיכו לחלום ויידעו: "ללא ישן אין חדש, מי שישן אין לו גם חדש לא יהיה לו".
מזל טוב לגייזי ולמשפחה והרבה תודה והערכה
ד"ר דן רונן
דן רונן : לגייזי שמחנו בהגיעך ל"גבורות"
שנאמר: "גבור מי שמגיע" (רשי)ברכתנו "ברכת הנהנין" הבאים בשערי אתרך החם והפתוח,המקרב בין דורות, בין עבר והווה, נותן מקום לזיכרונות, ומקשר בין קרובים ורחוקים.ברוכים מעשי ידיך, ברוכה מסירותך וברוך כושר יצירתך. לך, ביום הולדתך, יאה השורה: "חן כל גיל על גילו הוא", (שזר)ימי הולדת אינם שונים מימי חול אלא בכך, שאנו נותנים בהם סימנים וסמלים, מקשטים אותם בטכסים, במילות ברכה, בחיבוקים, בנרות דולקים, בעוגות וממתקים. אנו אוהבים ימי הולדת במועדים עגולים כי הם "אבני דרך בזמן", היוצרים את האשליה שיש סדר באי-סדר של החיים. מה נברך למי שעשה והצליח הרבה? ברכתנו שימיך ימשיכו להיות ימי עשייה, מלאי שמחה, כי "אין טוב מאשר ישמח אדם במעשיו" וכן "כל אשר תמצא לאל ידך לעשות בכוחך עשה" (קהלת) תמשיך בדרך שבה אתה הולך ועם זאת גם תשתנה; בידך הברירה אם להזדקן או לאו; כי זקן הוא מי שאינו משתנה. ביום הולדתך ראוי להזכיר לכולנו:האדם אינו סופר את שנותיו כל עוד יש לו מה לספור בתחומים אחרים" (אמרסון)נאחל לך "שהברק בעיניך לא יהיה השתקפות השמש במשקפיך". זכור את תשובתה של הזמרת סופי טאקר שנשאלה" מה המתכון לחיים ארוכים וענתה" העיקר זה להמשיך לנשום". שמרו אתה ויעל על הבריאות; כדאי לזכור אמרתו של יאגו "באותלו" של שקספיר: גופנו הגן ורצוננו הגנן". ברכה חמה לך וליעל, אשר עמך, בשורה משיר של לאה גולדברג. "זוג מבוגרים צועדים מהרהרים ושואליםאיך זה שהזמן לאט לאט / עובר כל כך מהר". שיהיו לכם עוד ימים רבים של חיים יפים שנאמר: "החיים הם האגדה היפה ביותר שיש בחיים" (אנדרסון)בברכה ובהערכה, דן רונן
מצורפים שני מסמכים שהכינה לפגישה:תעודת הוקרה לגייזי ,ויומן מסיפורי רחוב ד', משהחלימה נחגוג איתה בנפרד.
יעל וגייזי
דן ברטלר:וידאו יום הולדת 80 לגייזי
סרטו של יוסי קינן > "גייזי בן 80"
ברכות מאביגיל אחי והילדים לגבורות
מנכדי אמיר : סבא יקר שלי ,שמחתי לראות אותך מאושר
אבישי ברק:התמונה עם טרטנר אבא של שייקה תדמור-ערך מוסף לשמחת הפגישה
ילדי רחוב ד' עם גייזי-צילם יואב איתיאל
גייזי: לבני משפחתי חברי ומכרי-ריגשתם אותנו מאד בהגיעי לגיל 80
דבורקה סלפ/גוטמכר > תעודת הוקרה לגייזי וסיפורי רחוב ד'
ברכות:
ברכות מאביגיל אחי והילדים :גייזי לגבורות
דן רונן > "שמחנו בהגיעך לגבורות"
ד"ר דן רונן > יום הולדת שהוא יותר מיום הולדת (הרהורי חג)
אשר רון > מי שלא היה הפסיד(אקורדים אחרונים)