https://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/48640375446/sizes/l
מיוסי וולך :זהבה שיינפלד ז"ל נפטרה , אתמול אחר הצהרים
ההלוויה כנראה תתקיים ביום א' אחרי הצהרים בחיפה
מחכים למשפחה שתגיע מארצות הברית
תקבר ליד בעלה יונה
יהי זכרה ברוך
תמונה > זהבה עם אחותה נירה ובן הדודה אריה
ברכה לזהבה ליום ההולדת 90-(לפני שנה)
יוסי וולך לזכרה של הבת דודה היקרה שלי זהבה שיינפלד ז"ל.
עברתי היום ברחוב ששת הימים 11
הבית בו חייתה זהבה ומשפחתה את מיטב שנותיה .
ממטרה השקתה את הדשא
וטיפות המים ירדו מקירות המבנה
עצמתי את עיני וראיתי בטיפות המיםדמעות של צער וכאב הזולגות מתוך הבית
ומשתתפות גם הם בכאב וביגון ומספרות את סיפור הקמתו של הבסיס המשפחתי.
עבורי זהבה היית כנמל בית אחרי כל "הפלגה" באופנים או סיבוב רגלי או נסיעה
תמיד חוזרים לזהבה לסיפורים חוויות וכמובן לכוס קפה שחור.
ההווי שנרקם בזכותה של זהבה השאירו בי זיכרונות וחוויות שמלוים אותי עד עצם היום
לפני כמה חודשים חגגנו לה יום הולדת תשעים בין שאר דברי הברכה שברכתי אותה אמרתי בין השאר
זהבה יקרה,
הלכנו יחד דרך ארוכה
ותמיד עם הראש והלב קדימה
לכן את עבורי
לא בת דודה
לא דודה
את לי אמא.
נוחי בשלום על משכבך
ות.נ.צ.ב
כתב יוסי וולך
ההלוויה תתקיים ביום א 4.8
שעה 15.00 שער ברוש -חיפה
יושבים שבעה
בבית הבת עופרה
הוד השרון הרדוף 8
054-4802352
מגייזי ומיעל : מעט פעמים נפגשנו אבל היינו כל הזמן בקשר אינטרנטי, זהבה הייתה לנו כאחות גדולה, תומכת אוהבת נשמה יקרה מאין כמוה אהבנו אותה מאד -יהי זכרה ברוך.
אורי יסוד: אלכס אלברשטיין ז"ל, קרייתי אותנטי הלך לעולמו !
הבוקר התבשרנו על לכתך מאתנו למקום שכולו טוב. מקום מנוחתך לעולמים ללא כאבים וללא סבל ובמנוחה שלמה. ואנחנו נותרנו עם זיכרונות וכשאני בדרכי מתל אביב הביתה ועוד מעט ללוות אותך בדרכך האחרונה, הם עולים וצפים בראשי. הכרנו לראשונה בהיותנו בכיתה י"א עת התבשל תהליך הקמתו של גרעין "להט" שכלל את עדת מכורה מקן קרית חיים, את עדת מרחבים מקן ימיה של התנועה המאוחדת ואת תלמידי מחזור ב' של בית הספר החקלאי כפר גלים. לא יצאת אתנו לנח"ל אבל ידעת לשמור על קשר עם חבריך והאחרים. פגישתנו הבאה הייתה ביום נישואינו 17.3.1970, אתה כבר נגן ותיק, עם שני חברים נוספים הייתם תזמורת החתונה שלנו.
ב – 1973 פגשתי אותך במחנה בית אל של צעדת שלשת הימים אתה איש המוזיקה של צועדי "תמנע", קבוצה ותיקה ומשופשפת, ואני ר' קבוצת צועדי רפאל שזו לה ההשתתפות הראשונה במפעל הצעדות. פגישתנו השלישית הייתה ב – 17.5.1977 כשנמצאנו חולקים יחדיו עם עוד ארבע שכנים בית משותף של שש דירות. כאן המצב כבר היה שונה לחלוטין 35 שנות שכנות טובה, גידול ילדים כמעט בני אותו גיל כשבין שניים מהם אסף שלך ורועי שלי קיימת חברות עמוקה עד עצם ימים אלו. אני נזכר שבסוכות בנינו יחדיו סוכה בחצר, עם הילדים קישטנו אותה והיינו עושים להם ארוחות חג. היינו מקיימים ימי עבודה לניקיון וסידור החצר, הכל היה אחרת. ויש דבר אחד שעשה לי את זה יותר מכל, בשבתות לפני הצהרים היה אלכס תופס את הקלרינט ומרעיד את הבניין כולו במוזיקת נשמה יהודית וזה היה עצמתית, נוכחותי ומרגש.
חבל על דאבדין ולא משתכחין! יהי זכרו ברוך
אורי יסוד
זיכרונות:
סיורים בהדרכת אלכס
סיורי שבת בבוקר ברחובות קרית חיים בהדרכת אלכס אלברשטיין . מועדי הסיור 23.12.06 ,27.1.07 ו-24.2.07 למשתתפי כל שלושת הסיורים צופר מיוחד ב-24.3.07 סיור חופים מקרית חיים ועד ראש הניקרה כולל כניסה לניקרות (בתשלום עבור הכניסה ) הסיור ימשך כל היום ומחייב הרשמה מוקדמת . אני מקווה שפרסום זה יופיע גם במידע זורם ומה חדש באתר . לקראת הסיורים אתן תזכורת לזה . ניתן להכנס לאיממל של בית נגלר [email protected] רצוי שהמעורבים בסיור , המדריך והמשתתפים יכינו לעצמם שעורי בית .
אבישי : אלכס אלברשטיין ז"ל
השבוע הלכ לעולמו איש יקר מבני הקריה, אלכס היה מוסיקאי מחונן ומורה דרך. לפני שנים פנה אלי, שאדריך אותו בסיור בין אתרים ובתים הקשורים לתולדות הקריה, כדי שיוכל לערוך סיור מוסיקלי שבו יסייר עם המטיילים בין האתרים ינגן בחליל וקלרינט וישירו שירים הקשורים לתולדות המקום, לאחר שערך כמה סיורים מולחים, מצא לנכון להודות לי על הידע הרב שחלקתי עמו.
יהא זכרו ברוך!
אבישי.
יאיר מגן הלך לעולמו
יאיר למד עם יעל בסמינר למורות בחיפה 1955-1956
להתארח אצל משפחת מגן
לאחר הרבה שנים יעל ואני הוזמנו ברמת אביב ,לביתם של רבקה ויאיר מגן (קרייתי בילדותו ואחיו של דודקה מגן לוחם פלמ"ח שנפל במלחמת העצמאות) לרגל השקת אחד מספריה של רבקה, יאיר למד בסמינר למורים/ות עם יעל ורבקה לימדה יחד איתה בבית הספר הריאלי, למפגש באו אורחים נוספים אותם לא הכרנו. לידי ישבה גברת נחמדה וחיש מהר התברר מה שקורה כאשר שני קרייתים נפגשים….
יאיר גר בילדותו עד שעברו לחיפה בקרית חיים.
לכל מי שיש מידע כל שהו בכל תחום כולל על מגוריו וילדותו בקריה נא להעביר לאתר
גייזי
מנחם שלגי/גילקין בן קרית חיים הלך לעולמו
מנחם שלגי ז"ל
איילת שלגי 9.7.2019
אתמול בלילה אבי מנחם שלגי עזב את גופו, בן 87 במותו. כואבת להיפרד ממנו כל כך מעט זמן אחרי שאימי ואשתו האהובה, בת עמי, נפטרה באוקטובר. הוא מאד אהב אותה והיה קשור אליה לאחר יותר מ 60 שנות נישואין ועכשיו הוא איתה… תודה אבא על שהבאת אותי לעולם ועל כל מה שעשית בשבילי אוהבת אותך /
ההלוויה תתקיים מחר יום רביעי 10.7 בשעה 16:30 בבית קברות תל רגב, חלקת נחלת יצחק.
השבעה תהיה בביתם בקריית מוצקין, רחוב תמרי 1 דירה 35 (קומה 9).
אבא יקר תנוח על משכבך בשלום R.I.P
מנחם שלגי, מי שהיה מנהל בית הספר הראשון שלמד בעצמו בבית הספר בקרית מוצקין, נפטר בגיל 87מנחם שלגי, המנהל המיתולוגי של בית הספר אחדות בקרית מוצקין הלך אמש לעולמו בגיל 87. שלגי שימש כמנהל בית הספר הראשון שעשה את כל הדרך תחילה כתלמיד ובהמשך כמחנך ומנהל במשך עשרים שנים. שלגי החל את לימודיו בבית הספר היסודי בשנת 1939. לאחר סיום לימודי ההוראה שימש כמורה לעברית בקדנה במשך ארבע שנים ולאחר מכן לימד בעכו בנשואי מורשת ותנ"ך. לאחר שסיים קורס מנהלים מונה למנהל של בית הספר אחדות ופרש בשנת 1997.
מיקי ארבל –לזכר אבי יצחק ברל ז"ל
מידע אודות אבי יצחק ברל (רודי) ז"ל
שמי מיקי ארבל ( או מיכאל ברל, בעבר). אבי יצחק ברל ("רודי") , נפל בקרבות משמר הירדן ב- 7-9 ביולי 1948 . מאז עלייתו ארצה ועד נופלו התגורר בקרית חיים עם אמי. נולדתי ב-29.11.46 וכתינוק חייתי בקרית חיים. אבי נמצא בספר הראשון (1952?) של נופלי הקריה, אך בשל סדרת טעויות קראו לו יצחק פרל(במקום ברל) ומשום מה חשבו שנפל בשיירת יחיעם, ולא היא…הוא קבור, בקבר אחים, בבית הקברות הצבאי בראש פינה(הגופות פונו מחרבת ירדה ע"י משמר הירדן, ב-49 , עם חתימת ההסכם עם הסורים…)
מלבד כמה מילים בספר יזכור אין לי כל זיכרון כתוב, או אחר מאבי. חשבתי לתומי שאולי וותיקי הישוב יוכלו לדלות משהו מזיכרונם עליו. לפני שנה התקשרה אלי שולה אשתו של רמי זילברשטיין ואמרה לי שטעות השם תוקנה(פרל-ברל) וכן מקום קבורתו הותאם למידע הנכון שמצוי בספר יזכור…
אני מצרף תמונות משם תוכלו להתרשם מיהו וכן תוכלו לראות היכן התגורר בקרית חיים, שם אמי (שמה היה חיה) המשיכה לגור…יש לי תמונה כתינוק על החול שליד הבית…
אודה אם תוכלו להתייחס באופן כלשהו למידע שצרפתי…ותודה מראש על כל פיסת מידע על אבי. כל חומר כתוב או מצולם יתקבל לאתר בברכה
מיקי ארבל (מיכאל ברל)
חבל על דאבדין ולא משתכחין
גייזי: לכל מי שיש מידע כל מידע הקשור ליצחק ברל :תעוד .תמונות .עדות .הכל – נא לשלוח לאתר ויתווסף לזכרו. ([email protected])
:ההורים עלו באוניה הנרייטה סולד
רשימת המעפילים באוניה "הנרייטה סולד"/
ילדות בקריה:
הנופלים בקרב ז"ל: 
צביקה מורגנשטרן, קרייתי, מלח הארץ הלך לעולמו
יהי זכרו ברוך
צביקה מורגנשטרן , מוכר לנו בני הקריה, כאיש ההתנדבות ההגנה והנוטרות עוד מימי המנדט הבריטי, הוא עוסק כל ימיו בסיוע ועזרה לחברים, שזו דרך חיים לזוג הפעיל והצעיר ברוחו , הפעם פן לא כל כך מוכר של צביקה: אמנות ייצור שעונים וחנוכיות הכל באלבום כאן.
חנן פרגר:הספד לצביקה
צביקה מעלה זיכרונות:
הכתבות על שרקה אשתי ועל עמוס ויעל כרמלי בני-הדודים שלי מעוררות אצלי קנאה…., הבוקר הייתי עם שרקה בחוף קרית חיים, צעדנו והתיישבנו לנוח בקפה-בלנגה ואת מי לא פגשנו שם? – ותיקים וצעירים. במיוחד שמחנו לפגוש את בנצי הלל ואת שוני קליין, ידידינו משכבר הימים שלא ראינום מזה זמן רב. החלטתי לספר י קצת "סיפורים" על עצמי:
אני קשור לקריית חיים יותר מ-55 שנה מאז נישואי לשרקה, ואני חושב שמגיע לי התואר קרייתי למרות שגדלתי בזיכרון יעקב ובחיפה בשכונת חליסה. רבים בקריה ובחיפה זוכרים אותי מגדוד 22 חטיבת כרמלי ולפני כן מתקופת שירותי במשטרת הישובים כנוטר שדות. עבדתי בסולל בונה, אבל הקשר שלי למשפחת כרמלי הוא קשר משפחה "טהור":אמי הלה ז"ל היא אחותה של מרים כרמלי האמא של איתן, עמוס ויעל הקטנה. אמי הייתה המיינקת של איתן שהוא בן-גילה של אחותי, וזאת כיוון שאחותה מרים עברה אחרי הלידה ניתוח אפנדיציט והייתה מאושפזת בבית חולים. אני ושרקה מכירים את החברים של עמוס ויעל, הם היו מביאים אלינו את בני הזוג הטריים שלהם לחוות דעת… היה כיף לקרוא באתר על המפגשים הנחמדים אצל עמוס בנופית ואצל יעל בעתלית, ואני יכול להעיד ש"חיידק-האירוח" טבוע גם אצל שרקה ואצלי, וגם בחצר שלנו בקריהמתקיימים הרבה מפגשים נחמדים לאורך כל השנים ועוד היד נטוייה!
צביקה מורגנשטרן
אורי פאר > על יום ההולדת 80 של צביקה בשנת 2009
וידאו> צביקה מורגנשטרן בן 80-חלק ראשון
וידאו> צביקה מורגנשטרן בן 80-חלק שני
תמונות:
אלי סט : גרימי ז"ל
גרימי
ב- 12 במאי 2019 הגיעה הידיעה שגרימי עזב אותנו, למחרת הוא הצטרף לאדמת עין-גדי שאהב.
אני בז לתיאורים מוגזמים, אבל על גרימי אין לי אלא המילים הבאות: בכיר חוקרי ה"שירים רוסיים" (שירים שאומצו לזמר העברי מארצות הגוש הסובייטי) בדורנו.
שמעתי עליו לראשונה בסוף המאה הקודמת, כשמחקר שלי על "שיר רוסי" הגיע לקיר אטום ונזקקתי לעזרה. כשהגיעה עזרתו, בכמה דיסקטים, היה בהם כל האוצר הדיגיטאלי שהיה ברשותו של גרימי, לא רק על אותו שיר בעייתי אלא על כל ה"שירים רוסיים".
ההתכתבות בינינו נעשתה אינטנסיבית כשהתמניתי, לפני כ- 10 שנים, לעורך ז'אנר "שירים רוסיים" ב"זמרשת". לגרימי היה ידע בהיקף ובעומק שקשה לתפסם ומה שהיה מופלא עוד יותר – ההתמצאות שלו בהיקף האדיר ובעומק הדברים.
לעתים היינו מתווכחים. גרימי היה דעתן קנאי. אהבתי להתווכח איתו. ויכוח עם גרימי הכריח את הצד השני להיות במייטבו ולהתמצא בצורה מושלמת בכל העובדות, עד הפרט הקטן ביותר (ר' הפולמוס שלו עם עפרה אורן https://ofra-offer-oren.com/about/). תוצאות ויכוח עם גרימי לא היו יכולות להיות טריביאליות.
הייתה לו, לגרימי, גם יכולת ההמראה להשערות רבות השראה. כרגע מה שעולה בזיכרוני, כתרומה רבת ערך, ייחודית של גרימי – ההשערה שלו ובעקבותיה הגילוי שתרגומו המקורי של אברהם שלונסקי לשיר "שלום עירי נוחמה" היה תרגום נאמן למקור על "ימאים" שבראשם "רב-חובל" ורק מאוחר יותר שינה שלונסקי את התרגום, למה שכנראה התאים יותר להצגה "שי לחייל" – "טנקאים" ובראשם "ראש הפלוגה".
הנה הסיפור כפי שמופיע באתר "זמרשת".
חבל על ד'אבדין ולא משתכחין.
אלי סַ"ט
ב-1944 תרגם אברהם שלונסקי עבור ההצגה "שי לחייל" של תיאטרון "המטאטא" ארבעה שירים: "שיר בני-חיל", שנשכח מאז, "במחפורת", שהיה תרגום אחר שהצליח להתחבב יותר ושמו "תהבהב לה האש בכירה"; ואילו "תכול המטפחת" ו"שלום עירי נוחמה" הפכו לנכסי צאן ברזל בין "השירים הרוסיים" של הזמר הישראלי. שרנו אותם, אהבנו אותם, ומי שם לב לעובדה שסביב "שלום עירי נוחמה" יש משהו תמוה?
שיר המקור (הרוסי) נקרא "ערב במעגן" והוא מספר על מלחים המפליגים למלחמה. הנוסח העברי של שלונסקי עוסק בטנקיסטים. התכנים הימיים אולי לא התאימו להצגת "שי לחייל", אבל מאחר ובטקסט לא היה כל תוכן "ימי", מדוע הוא נקרא "ערב על הים"? (כפי שאפשר לראות בתכנייה של "שי-לחייל").
במאי 2013 התחלנו ב"זמרשת" לרכז חומרים על "שלום עירי נוחמה" לצורך עריכתו המחודשת באתר. בין השאר הגיע מכתבו של צבי (גרימי) גלעד מעין-גדי, מחוקרי השירים הרוסיים שבזמר הישראלי, ובדבריו השערה ששלונסקי תרגם תחילה את השיר בצורה נאמנה למקור, כלומר על ימאים, וקרא לו "ערב על הים". אולם מסיבה כלשהי החליט בעצמו או התבקש לשנות את תוכן השיר וכך עשה.
גרימי לא הסתפק והציג את השערתו בצורה מפורטת:
בבית הראשון (שורה רביעית), במקום "גם ראש הפלוגה יזמר", שיער גרימי שהנוסח המקורי היה "גם רב-החובל" יזמר.
בפזמון (שורה שנייה), במקום "מחר נצא אי שמה" , שיער גרימי שהנוסח המקורי היה "מחר נצא הימה".
ובבית השני (שורה שלישית), במקום "על כת טנקאים", שיער גרימי שהנוסח המקורי היה "על כת ימאים".
ב-23.5.2013 כתב גרימי תזכורת על השערתו וכך עניתי לו: "ההשערה שלך הדליקה אותי, וכבר פניתי לקבל אישור להכניסה". עוד באותו יום התקבל האישור. אל יֵקל הדבר בעיניכם: לא כל ארגון היה מאפשר לפרסם תחת שמו השערה מרחיקת לכת כזו ללא תשתית עובדתית משמעותית. ואמנם פרסום ההשערה עורר הסתייגויות. התשובה העיקרית שענינו למתנגדים לפרסום הייתה: לא מתקבל על דעתנו ששלונסקי, בדעה צלולה, ירחיק מהשיר כל רמז לים ולימאים ועדיין ישאיר את שם השיר "ערב על הים". עמיתנו, חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ', הפנה את השאלה לקובי לוריא. בתאריך 25.5.2013 ענה לו קובי במייל, שברשותו צילום של השיר, מעזבונו של איש "המטאטא" יעקב טימן. (המסמך המקורי נמצא כיום בארכיון התיאטרון). קובי סיפר שכבר לפני זמן שם לב שתחת הדף המודפס הבחין בדף נוסף עם כתב-יד (כלומר המסמך מורכב משתי שכבות), אבל לא בדק את זה מעולם. כשבאה בקשתו של אורי, בדק קובי לעומק והבחין ששם השיר בדף המודפס מופיע כשאחריו סימן שאלה ("ערב על הים (?וכן שתחת הדף המודפס ניתן להבחין בשכבת כתב היד (קרוב לוודאי שזהו כתב-ידו של שלונסקי), ובה כתוב:
"רב החובל" שעודכן שם ל"ראש הפלוגה"
"ימאים" שעודכן שם ל"טנקאים" (בדף המודפס הכתיב הוא "תנקאים"; כנראה כתיב רווח באותה תקופה).
שינויים אלו מסבירים את סימן השאלה שאחרי שם השיר בדף המודפס. סימן השאלה נכתב שם, כנראה, כדי להזכיר שצריך למצוא שם חדש (דבר שלא נעשה).
מעבר לפרטים הוצדקה השערתו של גרימי: לפני הנוסח המוכר של "שלום עירי נוחמה" (על טנקיסטים) כתב שלונסקי נוסח יותר קרוב למקור הרוסי (על ימאים) שנשא את השם "ערב על הים". נוסח מוקדם זה שונה לצורך התאמתו להצגה, אבל השם "ערב על הים" נשאר ואף הודפס בתוכנייה, כנראה בהיסח הדעת.
בדיעבד ברור שלגרימי לא הייתה "הארה שמֵימית" מקרית והשערתו התבססה על ניתוח מדוקדק של כל העובדות הרלוונטיות.
כמעט שבעים שנה לאחר כתיבת הגרסה הראשונה (הימית) של השיר היא עלתה מתהום הנשייה, והיא מקבלת פרסום ראשון ב"זמרשת".
חברנו היקר צבי גלעד/גרימי איש עין גדי הלך לעולמו
אלי רביד: מודיע בצער עמוק על פטירתו של חברנו היקר צבי גלעד/גרימי
חברות וחברים,
מודיע בצער עמוק על לכתו של חברנו היקר גרימי.
ההלוויה תתקיים מחר, יום שני 13.5.2019 שעה 17.30 בעין גדי.
אנו משתתפים בצערה של איילה , אחיו עמוס וכל בני המשפחה .
ליישי
גרימי – מנגינות רוסיות באתר בני קרית חיים
גייזי : בצער רב התבשרנו על מותו של האיש היקר, היוצר והחכם. אשר העשיר את האתר בכשרונותיו – ניחומי לאילה,לאחיו עמוס, לבני המשפחה ולבית עין גדי-יהי זכרו ברוך
שלום אילתי
חבל חבל…
הכרתיו בקריית ענבים ביולי 1955, לפני 64 שנים, בין ראשוני שדמות, כאשר גילה אופוזיציה לוחמת נגד ההחלטה לעלות לעין גדי. אך כדמוקראט אמיתי קיבל את החלטת הרוב…
ועוד התכוונתי בימים אלה לשאול אותו שוב על מילות שיר סובייטי אחד…
לבי לבי לך, איילה, ולחברים כולם
שלום אילתי
ירושלים
עלי כהן לזכרו של גרימי
הספקתי להכיר את גרימי מספר שנים ונהניתי מכל רגע בחברתו ובחברת רעייתו איילה. קשר השירים הרוסיים והיענותו לכל שאלה בנידון השירים הרוסיים האהובים וכישרונות הבלתי נלאה לתרגום שלהם ייחסרו לכולנו בעתיד
חבל על דאבדין ותחומים לאיילה ולמשפחתו – הפרטית וה"מאפיונית" — לא נשכח אותך – גרימי של כולנו
עלי כהן /קופנהגן
צבי (גרימי) גלעד ז"ל
אבלים: המשפחה וקיבוץ עין גדי.
ההלוויה התקיימה ביום ב' ה- 13.05.19, בשעה 17.30, בית עלמין קיבוץ עין גדי.
יושבים שבעה בבית המשפחה בקיבוץ עין גדי.
המנוח היה משורר מבוני הקיבוץ.
מאיר ואיזי: לזכרו
…הבלתי יאומן גם הבלתי נמנע קרה…גרימי, אבי אבות מתעדי השירה הרוסית והאוקראינית, שהשתרשה בישראל בשפה העברית הספרותית אותה הנחיל לנו, עזב את עולמנו והלך לעולמו…ואנחנו, מבצעי שירתו/תרגומיו נצטווינו להמשיך ולמנוע את התייתמותה. לעת הפרידה הזו אנחנו, מאיר רז ואני [איזי הוד], נזכרים בשני שירים…הכל התחיל לנו בספטמבר 2013 כשגרימי שלח לנו את הסבתו לעברית של השיר: "אין זו הרוח" ושאל: "תוכלו להקליט את השיר בעברית?…"..והשיר הוקלט, והעיבוד הסופי של השיר נקבע אוטומטית במחשב שלי [איזי] לתאריך 13.5.2014!!!…וכך נפתח עידן "כך זה היה במקור" של גרימי. ומאוחר יותר, שלח לנו גרימי את גרסתו בעברית לשיר "ברווזים ברווזות"…והוסיף:…"אני מתרה בכם, את השיר הזה ישירו וישמיעו בעת הלוויתי, אל תיגעו בשיר אלא אם כן אתם מרגישים שאתם ראויים לבצע אותו…"…"אתם ראויים", כתב לנו גרימי לאחר ששמע את הביצוע…נזכור את גרימי ונזכיר את גרימי כמשורר שהיה גדול באלפי מונים מצניעותו…
מנחמים ומתנחמים…
מאיר ואיזי
מהדרה
נועם מירז מצטער להודיע על מותו של דן גונן / גודובניץ ז"ל
דן גונן / גודובניץ
יליד 1930 , קבלתי את הידיעה מאחותו שלומית שכותבת על אישיותו וכישרונותיו הברוכים, ומתקשה להאמין באובדנו.
יהי זכרו ברוך